Jerusalem Talmud Yoma 7.3

משנה: כֹּהֵן גָּדוֹל מְשַׁמֵּשׁ בִּשְׁמוֹנָה כֵלִים וְהַהֶדְיוֹט בְּאַרְבָּעָה. בִּכְתֹנֶת וּמִכְנָסַיִים מִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט. מוֹסִיף עָלָיו כֹּהֵן גָּדוֹל חוֹשֶׁן וְאֵפוֹד וּמְעִיל וָצִיץ. בְּאֵלוּ נִשְׁאָלִין בְּאוּרִים וְתוֹמִּים וְאֵין נִשְׁאָלִין בָּהֶן לְהֶדְיוֹט אֶלָּא לַמֶּלֶךְ וּלְבֵית דִּין וּלְמִי שֶׁצּוֹרֶךְ הַצִּיבּור בּוֹ:

MISHNAH: The High Priest officiates in eight garments and the common priest in four, in shirt, trousers, turban, and belt. The High Priest in addition wears breastplate, vest, coat, and diadem. In these one asks Urim and Tummim, but one does not ask for common people, only for a king, or the Court, or one on whom rest the needs of the public.

הלכה: מִפְּנֵי מַה כֹּהֵן גָּדוֹל מְשַׁמֵּשׁ בִּשְׁמוֹנָה כֵלִים. רִבִּי חֲנַנְיָה חֲבֵרוֹן דְּרַבָּנִן אָמַר. כְּנֶגֶד הַמִּילָה שֶׁהִיא לִשְׁמוֹנֶה יָמִים. עַל שֵׁם בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ. מִפְּנֵי מַה אֵינוֹ מְשַׁמֵּשׁ בְּבִגְדֵי זָהָב. מִפְּנֵי הַגַּאֲוָה. אָמַר רִבִּי סִימוֹן. עַל שֵׁם אַל תִּתְהַדַּר לִפְנֵי מֶלֶךְ. אָמַר רִבִּי לֵוִי. שֶׁאֵין קַטֵּיגוֹר נַעֲשֶׂה סֻנֵיגוֹר. אֶתְמוֹל כָּתוּב בָּהֶם וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם אֱלֹהֵי זָהָב. וְעַכְשָׁיו הוּא עוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ בְּבִגְדֵי זָהָב.

HALAKHAH: Why does the High Priest serve in eight vestments? Rebbi Ḥanania the colleague of the rabbis said, corresponding to circumcision, which takes place on the eighth day. Because of My covenant was with him. Why does he not serve in the golden vestments? Because of haughtiness. Rebbi Simon said, because of do not inflate yourself in front of the king. Rebbi Levi said, because an accuser does not become a defense attorney. Yesterday it was written about them, they made golden gods for themselves, and today he would officiate in golden vestments?

תַּנֵּי רִבִּי חִיָיה. וּלְבֵשָׁם. וּבָלוּ שָׁם. שָׁם הָיוּ גְנוּזִין. שָׁם הָיוּ מַרְקִיבִין וְלֹא הָיוּ כְשֵׁירִים לְיוֹם הַכִּיפּוּרִים הַבָּא. [תַּנֵּי. רִבִּי דוֹסָא אוֹמֵר. כְּשֵׁרִים הֵם לְכֹהֵן הֶדְיוֹט.] תַּנֵּי. רִבִּי אוֹמֵר. שְׁתֵּי תְּשׁוּבוֹת בַּדָּבָר. אַחַת בְּבִגְדֵי כֹהֵן גַּדוֹל. וְאַחַת בְּבִגְדֵי כֹהֵן הֶדְיוֹט. תַּנֵּי. לֹא נֶחְלְקוּ רִבִּי וְרִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן עַל אַבְנֵיטוֹ שֶׁלְּכֹהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים שֶׁהוּא שֶׁלְבּוּץ וְעַל שְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כִּלְאַיִם. וְעַל מַה נֶחְלְקוּ. עַל אַבְנֵיטוֹ שֶׁלְּכֹהֵן הֶדְיוֹט. שֶׁרִבִּי אוֹמֵר. יֵשׁ בּוֹ כִּלְאַיִם. וְרִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אֵין בּוֹ כִּלְאַיִם. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי. וְעָשִׂיתָ לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו כָּכָה כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתָכָה. מַה בִגְדֵי אַהֲרֹן יֵשׁ בּוֹ כִּלְאַיִם. אַף בִּגְדֵי בָנָיו יֵשׁ בָּהֶן כִּלְאַיִם. מָה עֲבַד לָהּ רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן. מַה אַהֲרֹן בָּרָאוּי לוֹ. אַף בָּנָיו בָּרָאוּי לָהֶן.

Rebbi Ḥiyya stated: And he shall wear them, they shall be worn out there, there they were hidden, there they were rotting, and were not qualified for the next Day of Atonement. [It was stated: Rebbi Dosa says, they were qualified for a common priest.] It was stated: Rebbi said, there are two answers in the matter; one for clothing of the High Priest, and one for clothing of the common priest. It was stated: Rebbi and Rebbi Eleazar ben Rebbi Simeon did not disagree about the belt of the High Priest on the Day of Atonement that it was of byssus, and on all other days of the year that it contained kilaim, about what did they disagree? About the belt of the common priest, where Rebbi says, it contained kilaim, but Rebbi Eleazar ben Rebbi Simeon says, it did not contain kilaim. Rebbi Jacob bar Aḥa, Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Joḥanan: The reason of Rebbi, you shall do to Aaron and his sons so, all that I had commanded you. Since the garments of Aaron contain kilaim, so also the garments of his sons contain kilaim. How does Rebbi Eleazar ben Rebbi Simeon explain the verse? Aaron with what is appropriate for him, and his sons with what is appropriate for them.

אָמַר רִבִּי סִימוֹן. כְּשֵׁם שָׁהַקָּרְבָּנוֹת מְכַפְּרִין כָּךְ הַבְּגָדִים מְכַפְּרִין. בִּכְתוֹנֶת וּמִכְנָסַיִם מִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט. כְּתוֹנֶת הָיְתָה מְכַפֶּרֶת [לוֹבְשֵׁי כִלְאַיִם. אִית דְּבָעֵי מֵימַר.] עַל שׁוֹפְכֵי דָמִים. כְּמָה דַאַתְּ אָמַר וַיִּטְבְּלוּ אֶת הַכֻּתּוֹנֶת בַּדָּם. מִכְנָסַיִים הָיָה מְכַפֵּר עַל גִּילּוּי עֲרָיוֹת. כְּמָה דַאַתְּ אָמַר וַעֲשֵׂה לָהֶם מִכְנְסֵי בָד לְכַסּוֹת בְּשַׂר עֶרְוָה. מִצְנֶפֶת הָיְתָה מְכַפֶּרֶת עַל גַּסֵּי הָרוּחַ. כְּמָה דַאַתְּ אָמַר וַיָּשֶׂם אֶת הַמִּצְנֶפֶת עַל רֹאשׁוֹ. אַבְנֵט הָיָה מְכַפֵּר עַל [הַגַּנָּבִים. וְאִית דְּבָעֵי מֵימַר עַל] הָעוֹקְמָנִים. אָמַר רִבִּי לֵוִי. שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם אַמָּה הָיָה בוֹ וְהָיָה מְעַקְּמוֹ לְכָאן וּלְכָאן. חוֹשֶׁן הָיָה מְכַפֵּר עַל מַטֵּי הַדִּין. כְּמָה דַאַתְּ אָמַר וְעָשִׂיתָ חוֹשֶׁן מִשְׁפָּט. אֵפוֹד הָיָה מְכַפֵּר עַל עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה. כְּמָה דַאַתְּ אָמַר אֵין אֵפוֹד וּתְרָפִים. מְעִיל. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן דְּבֵית גּוּבְרִין. שְׁנֵי דְבָרִים לֹא הָיְתָה בָהֶן כַּפָּרָה. וְקָבְעָה לָהֶן הַתּוֹרָה כַפָּרָה. וְאֵילּוּ הֵן. הָאוֹמֵר לְשׁוֹן הָרַע. וְהַהוֹרֵג נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה. הָאוֹמֵר לְשׁוֹן הָרַע לֹא הָיְתָה לֹו כַּפָּרָה וְקָבְעָה לֹו הַתּוֹרָה כַפָּרָה זוֹגֵי הַמָּעִיל. וְהָיָה עַל אַהֲרֹן לְשָׁרֵת וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ. יְבֹא קוֹל וְיכַפֵּר עַל קוֹל. הַהוֹרֵג נֶפֶשׁ לֹא הָיְתָה לֹו כַּפָּרָה. וְקָבְעָה לֹו הַתּוֹרָה כַפָּרָה מִיתַת כֹּהֶן גָּדוֹל. וְיָשַׁב בָּהּ עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל.

Rebbi Simon said, just as sacrifices atone, so the garments atone, shirt, trousers, turban, and vest. The shirt was atoning for [wearers of kilaim There are those who want to say,] for spillers of blood, as you are saying, they dipped the shirt in blood. The trousers were atoning for uncovering nakedness, as you are saying, make for them linen trousers to cover the fleshof nakedness. The turban was atoning for haughtiness, as you are saying, he put the turban on his head. The belt was atoning for [thieves; but some are saying, for] the crooked ones. Rebbi Levi said, it was 32 cubits and he wound it around on both sides. The breast plate was atoning for those who bend the law, as you are saying, you shall make a breast-plate of judgment. The vest was atoning for idol worshippers, as you are saying, without vest and household-gods. The coat. Rebbi Simon in the name of Rebbi Jonathan of Bet-Guvrin: For two things there was no atonement but the Torah established atonement for them. These are those: one who spreads slander, and the involuntary homicide. For him who spreads slander there was no atonement, but the Torah fixed atonement for them, the bells of the coat: it shall be on Aaron in service, and its sound be heard. The sound may come to atone for the sound. For the involuntary manslaughter there was no atonement but the Torah established atonement for them, the death of the High Priest. He shall dwell there until the High Priest’s death

תַּנֵּי. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר. נֶאֶמְרָה כַפָּרָה בִּפְנִים וְנֶאֶמְרָה כַפָּרָה בַּחוּץ. מַה כַפָּרָה הָאֲמוּרָה בִּפְנִים בֶּן הַבָּקָר מְכַפֵּר עַל שׁוֹפָכֵי דָמִים. אַף כַפָּרָה אֲמוּרָה בַּחוּץ בֶּן הַבָּקָר מְכַפֵּר עַל שׁוֹפָכֵי דָמִים. כָּאן בְשׁוֹגֵג. כָּאן בְּמֵזִיד. שַׁנְיָיא הִיא עֶגְלָה עֲרוּפָה בֵּין שׁוֹגֵג בֵּין מֵזִיד. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. כָּאן עַל חֵט יָדוּעַ. וְכָאן עַל חֵט שֶׁאֵינוֹ יָדוּעַ.

It was stated: Rebbi Eliezer ben Jacob says, atonement is mentioned inside and atonement is mentioned outside. Since in atonement mentioned inside cattle atones for spillers of blood, also in atonement mentioned outside cattle atones for spillers of blood. Here unintentional, there intentional. There is a difference for the calf whose neck is broken, whether unintentional or intentional. Rebbi Yose said, here for known offense, there for unknown offense.

צִיץ. אִית דְּבָעֵי מֵימַר. עַל הַגּוֹדְפָנִים. אִית דְּבָעֵי מֵימַר. עַל עַזֵּי פָנִים. מָאן דְּאָמַר. עַל הַגּוֹדְפָנִין. נִיחָא. דִּכְתִיב וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ. וּכָתִיב וְהָיָה עַל מִצְחוֹ תָּמִיד. מָאן דְּאָמַר. עַל עַזֵּי פָנִים. וּמֵצַח אִשָּׁה זוֹנָה הָיָה לָךְ.

The diadem. Some want to say, about blasphemers. Some want to say, about insolent ones. He who says about blasphemers is understandable, since it is written the stone sank in his forehead, and it is written, it shall be on his forehead permanently. He who says about insolent ones, you had the forehead of a whoring woman.

וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָם אוּרִים. שֶׁהֵן מֵאִירִין לְיִשְׂרָאֵל. וְתוּמִּים. שֶׁהֵן מְתִימִין לִפְנֵיהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ. שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל תְּמִימִין הָיוּ מְכַוְונִין לָהֵן אֶת הַדֶּרֶךְ. שֶׁכֵּן מָצָאנוּ (שֶׁוִודוּ) [שֶׁבִּידּוּ] לָהֶן בְּגֶבַע בִּנְיָמִן. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה. חַס וְשָׁלוֹם לֹא (וִודוּ) [בִידוּ] לָהֶם בְּגֶבַע בִּנְיָמִן. שֶׁבָּרִאשׁוֹנָה אָמַר עֲלֵה וְלֹא אָמַר נְתַתִּיו. וּבַשְּׁנִיָיה אָמַר עֲלֵה וְאָמַר נְתַתִּיו.

Why are they called “Urim”? Because they were enlightening Israel. And “Tummin”? Because they were straightening out the way before them. As long as Israel were straight, they were showing them the correct way; as we find that they lied to them in Geva Benjamin. Rebbi Jehudah said, may God forbid, they did not lie to them in Geva Benjamin. For the first time it said, “attack” but did not say “I gave”, and the second time it said, “attack” and said “I gave”.

וְאֵין נִשְׁאֲלִין שְׁתֵּי שְׁאֵילוֹת כְּאַחַת. אִם נִשְׁאֲלוּ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. מֵשִׁיבוֹ עַל הָרִאשׁוֹנָה וְאֵין מֵשִׁיבוֹ עַל הַשְּׁנִיָיה. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. מֵשִׁיבוֹ עַל הַשְּׁנִיָיה וְאֵינוֹ מֵשִׁיבוֹ עַל הָרִאשׁוֹנָה. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֵינוֹ מֵשִׁיבוֹ לֹא עַל הָרִאשׁוֹנָה וְלֹא עַל הַשְּׁנִיָיה. מָאן דָּאָמַר. מֵשִׁיבוֹ עַל הָרִאשׁוֹנָה וְאֵינוֹ מֵשִׁיבוֹ עַל הַשְּׁנִיָיה. מִן הָדָא וַיֹּאמֶר דָּוִד יְי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וגו׳. הֲיַסְיגִּרוּנִי בַעֲלֵי קְעִילָה בְיָדוֹ וגו׳. [הֲיֵרֵד שָׁאוּל. דָּוִד לֹא שָׁאַל כְּהוֹגֶן. לָא צוֹרְכָא דְלָא. הֲיֵרֵד שָׁאוּל. וְאִם יֵרֵד יַסְגִּירוּנִי בַעֲלֵי קְעִילָה בְיָדוֹ.] מָאן דָּאָמַר. מֵשִׁיבוֹ עַל הַשְּׁנִיָיה. וְאֵינוֹ מֵשִׁיבוֹ עַל הָרִאשׁוֹנָה. מִן הָדָא וַיֹּאמֶר דָּוִד הֲיַסְגִּירוּנִי בַּעֲלֵי קְעִילָה אוֹתִי וגו׳. מָאן דָּאָמַר. אֵינוֹ מֵשִׁיבוֹ לֹא עַל הָרִאשׁוֹנָה וְלֹא עַל הָאַחֲרוֹנָה. וַיִּשְׁאַל דָּוִד בַּיי לֵאמֹר אֶרְדֹּף אַחֲרֵי הַגְּדוּד הַזֶּה הַאַשִּׂיגֶנּוּ. דָּוִד בִּיקֵּשׁ עָלֶיהָ רַחֲמִים. יְי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הַגֶּד נָא לְעַבְדֶּךָ. תֵּדַע לָךְ. שֶׁהֲרֵי שְׁתַּיִם שָׁאַל וְהֵשִׁיבוֹ שָׁלֹשׁ. וַיֹּאמֶר רְדוֹף כִּי הַשֵּׂג תַּשִּׂיג וְהַצֵּל תַּצִּיל. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. הַקּוֹל הָיָה שׁוֹמֵעַ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. הַכְּתָב בּוֹלֵט. מָאן דָּאָמַר. הַקּוֹל הָיָה שׁוֹמֵעַ. נִיחָא. דִּכְתִיב וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל. מָאן דָּאָמַר. הַכְּתָב הָיָה בוֹלֵט. וְהָא לֵית חֶי״ת בִּשְׁבָטִים וְלֹא צַדֵּ״י [וְלֹא קוּ״ף] בִּשְׁבָטִים. אַבְרָהָם יִצְחָק יַעֲקֹב כָּתוּב עֲלֵיהֶן. וְהָא לֵית טֵי״ת בִּשְׁבָטִים. כָּל אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה חָקוּק עֲלֵיהֶן.

One does not ask two questions simultaneously. If they were asked, there are Tannaim who state, He answers the first but does not answer the second; and there are Tannaim who state, He answers the second but does not answer the first; and there are Tannaim who state, He answers neither the first nor the second. He who says, He answers the first but does not answer the second; from the following: David said, Eternal, God of Israel, etc., would the people of Qeˋilah surrender me into his hand, etc.? ]Would Saul descend, David asked incorrectly. Was it not necessary, would Saul descend, and if he descended, would the people of Qeˋilah surrender me into his hand?] He who said, He answers the second but does not answer the first; from the following: David said, would the people of Qeˋilah surrender me, etc. He who said, He answers neither the first nor the last, David asked the Eternal as follows, shall I pursue this troop, shall I reach it? David asked for mercy in this case, Eternal, God of Israel, please tell Your servant. You should know, since he asked two [questions] and He answered three [answers]: He said, pursue, for catching you will catch and saving you will save. There are Tannaim who state, he was hearing the voice; there are Tannaim who state, the writing was protruding. He who said, he was hearing the voice is understandable since it is written, he heard the voice. He who said, the writing was protruding, but there is no ח for the tribes, and there is no צ [and no ק] for the tribes! Abraham, Isaac, Jacob was written on them. But there is no ט for the tribes! All these are the tribes of Israel was engraved on them.