Jerusalem Talmud Bava Metzia 5.2

משנה: מַרְבִּין עַל הַשָּׂכָר וְאֵין מַרְבִּין עַל הַמֶּכֶר. כֵּיצַד הִשְׂכִּיר לוֹ אֶת הֶחָצֵיר וְאָמַר לוֹ אִם מֵעַכְשָׁיו אָתָּה נוֹתֵן לִי הֲרֵי הוּא לָךְ בְּעֶשֶׂר סְלָעִים לַשָּׁנָה וְאִם שֶׁלְּחֹדֶשׁ בְּחֹדֶשׁ בְּסֶלַע לַחֹדֶש מוּתָּר. מָכַר לוֹ אֶת שָׂדֵהוּ וְאָמַר לוֹ אִם מֵעַכְשָׁיו אָתָּה נוֹתֵן לִי הֲרֵי הִיא לָךְ בְּאֶלֶף זוּז וְאִם לַגּוֹרֶן בִּשְׁנֵים עָשָׂר מְנָה אָסוּר. מָכַר לוֹ אֶת שָׂדֵהוּ וְנָתַן לוֹ מִקְצָת דָּמִים וְאָמַר לוֹ אֵימָתַי שֶׁתִּרְצֶה הָבֵא מָעוֹת וְטוֹל אֶת שֶׁלָּךְ אָסוּר. הִלְוָוהוּ עַל שָׂדֵהוּ וְאָמַר לוֹ אִם אֵי אַתָּה נוֹתֵן לִי מִכָּאן וְעַד שָׁלֹשׁ שָׁנִים הֲרֵי הִיא שֶׁלִּי הֲרֵי הִיא שֶׁלּוֹ. וְכָךְ הָיָה בָּיֵיתוֹס בֶּן זוֹנִין עוֹשֶׂה עַל פִּי חֲכָמִים.

MISHNAH: One may increase rental fees but not sale price. How is this? He leased a courtyard saying to him, if [you pay] now it is yours for ten tetradrachmas a year but if paid monthly it is a tetradrachma per month; this is permitted. He sold his field and said to him, if [you pay] now it is yours for 1’000 zuz, but if after the threshing floor it is twelve mina; this is forbidden. If one sold his field, [the buyer] made a partial payment and [the seller] said, anytime you wish bring the remainder and take yours; this is forbidden. If one lent money on a field and said, if you do not repay me in three years from now, it will be mine, it is his; Boethos ben Zenon acted thus following the Sages.

הלכה: מַרְבִּין עַל הַשָּׂכָר כול׳. תַּנֵּי. הַמּוֹכֵר שָׂדֶה לַחֲבֵירוֹ וְאָמַר לוֹ. עַל מְנָת שֶׁאֱהֵא בָהּ אָרִיס. עַל מְנָת שֶׁאֱהֵא בָהּ שׁוּתָף. עַל מְנָת שֶׁהַמַּעְשְׂרוֹת שֶׁלִּי. עַל מְנָת שֶׁכְּשֶׁתִּמְכְּרֶנָּה לֹא תִמְכְּרֶנָּה אֶלָּא לִי. שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאֲנִי רוֹצֶה נוֹתֵן דָּמֶיהָ וְנוֹטְלָהּ. מוּתָּר. הָיָה חַיָיב לוֹ מָעוֹת וְכָתַב לוֹ שָׂדֶהוּ בְמֶכֶר. כָּל זְמַן שֶׁהַמּוֹכֵר אוֹכֵל פֵּירוֹת מוּתָּר. כָּל זְמַן שֶׁהַלּוֹקֵחַ אוֹכֵל פֵּירוֹת אָסוּר. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ מוּתָּר. אָמַר רִבִּי יוּדָה. כָּךְ הָיָה בָּיֵיתוֹס בֶּן זוֹנִין עוֹשֶׂה עַל פִּי חֲכָמִים. אָמְרוּ לוֹ. מִשָּׁם רְאָיָיה. מוֹכֵר אוֹכֵל פֵּירוֹת הָיָה. רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי לָעְזָר וְרִבִּי הוֹשַׁעְיָה אָמְרֵי. מִבָּתֵּי עָרֵי חוֹמָה לָמַד רִבִּי יְהוּדָה. דְּתַנֵּי. שָׁנָה הָאֲמוּרָה בַתּוֹרָה עָרֵי חוֹמָה הֲרֵי הֵן כְּמִין רִבִּית וְאֵינָהּ רִבִּית. תַּנַּיי חוֹרָן תַנֵּי. הֲרֵי זוֹ רִיבִּית אֶלָּא שֶׁהִתִּירָהּ הַתּוֹרָה. מָאן דָּמַר. הֲרֵי זוֹ כְּמִין רִיבִּית וְאֵינָהּ רִבִּית. רִבִּי מֵאִיר. מָאן דָּמַר. הֲרֵי זוֹ רִיבִּית אֶלָּא שֶׁהַתּוֹרָה הִתִּירָהּ. רִבִּי יוּדָה. אָמַר רִבִּי אִידִי. כַּד סָלְקִית מִגָּלוּתָא אַשְׁכְּחִית עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי אִמִּי. הֲרֵי זוֹ כְמִין רִבִּית וְאֵינָהּ רִבִּית. אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה. לֹא אָמְרוּ אֶלָּא זוֹ רִבִּית שֶׁהִתִּירָהּ הַתּוֹרָה. כָּאן הַתּוֹרָה הִתִּירָהּ. הָא בְמָקוֹם אַחֵר לֹא. אֲפִילוּ כֵן לֹא אַשְׁגַּח רִבִּי אִמִּי. אָמַר. בַּיְיתָא עִם דַּיָירָא דָאִיר.

HALAKHAH: “One may increase rental fees,” etc. It was stated: “If somebody sells a field to another and stipulates, on condition that I shall work it as a sharecropper, on condition that I shall be part owner, on condition that the tithes shall be mine, on condition that if you sell it, you will sell it only to me, that anytime I want I may pay you back and take it; this is permitted.” “If he owed him money and wrote his field over to him as a sale, any time the seller eats the yield it is permitted; any time the buyer eats the yield, it is forbidden. Rebbi Jehudah says, in any case it is permitted. Rebbi Jehudah said, that is what Boethos ben Zenon did following the Sages. They said to him, is that a proof? The seller was eating the yield.” Rebbi Joḥanan, Rebbi Eleazar, and Rebbi Hoshaia said, Rebbi Jehudah learned from the houses of walled cities. As it was stated: The year mentioned in the Torah regarding walled cities is like interest but it is not interest. Another Tanna stated: This is interest but the Torah permitted it. He who said, it is like interest but it is not interest, Rebbi Meïr. He who said, this is interest but the Torah permitted it, Rebbi Jehudah. Rebbi Idi said, when I came from the Diaspora, I found that a case was before Rebbi Immi of “it is like interest but it is not interest.” Rebbi Ḥizqiah said, they only said that “this is interest but the Torah permitted it.” There, the Torah permitted it, therefore not in any other case. Nevertheless, Rebbi Immi did not consider it, for he said: a house dwells with its inhabitants.