Jerusalem Talmud Nedarim 5.2

משנה: הָיָה אֶחָד מִן הַשּׁוּק מוּדָּר מֵאֶחָד מֵהֶן הֲנָיָיה לֹא יִכָּנֵס לֶחָצֵר. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר יָכוֹל הוּא לוֹמַר לוֹ בְּתוֹךְ שֶׁלַּחֲבֵירָךְ אֲנִי נִכְנָס וְאֵינִי נִכְנָס לְתוֹךְ שֶׁלָּךְ.

MISHNAH: If anyone from outside was under a vow of no usufruct from one [of the partners], he should not enter the courtyard. Rebbi Eliezer ben Jacob says, he can say to him, I enter your partner’s property, I do not enter yours.

הלכה: הָיָה אֶחָד מִן הַשּׁוּק כול׳. וְלֹא תַנִּינָן כּוֹפִין. תַּנֵּי רִבִּי חִיָיה. אִם הָיָה נוֹדְרָן כּוֹפִין. דּוּ אָמַר לֵיהּ. אַתְיָית קֳדָמוֹהִי עָבְדַת לֵיהּ כֵּן. תִּינְיָינָא וְעָבְדַת לֵיהּ כֵּן. מִיכָּן וְאֵילַךְ אוֹ שְׁרֵי נִדְרָךְ אוֹ זְבִין חוּלְּקָךְ.

HALAKHAH: “If anyone from outside was,” etc. And we did not state “one forces”! Rebbi Ḥiyya stated: “If he was a frequent maker of vows, one forces him,” because the other [partner] can say to him, one came to me and you did such and such to him; a second person and you did such and such to him; the third time he tells him either you undo your vow or sell your part.