Jerusalem Talmud Sheviit 2.4

משנה: אֵין נוֹטְעִין וְאֵין מַבְרִיכִין וְאֵין מַרְכִּיבִין עֶרֶב שְׁבִיעִית פָּחוֹת מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְאִם נָטַע אוֹ הִבְרִיךְ אוֹ הִרְכִּיב יַעֲקוֹר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כָּל הַרְכָּבָה שֶׁאֵינָהּ קוֹלֶטֶת לִשְׁלֹשָׁה יָמִים שׁוּב אֵינָהּ קוֹלֶטֶת. רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר לִשְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת.

MISHNAH: One does not plant, sink, or graft in the year preceding a Sabbatical year later than thirty days before the New Year; if he planted, sank, or grafted he has to uproot it. Rebbi Jehudah said, any graft that does not take hold within three days will never take hold; Rebbi Yose and Rebbi Simeon say, within two weeks.

הלכה: אֵין נוֹטְעִין וְאֵין מַרְכִּיבִין כו׳. רִבִּי לָעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי יוֹסֵה בַּר זִימְרָא מַתְנִיתָא בִסְתָם הָא דָבָר בָּרִיא שֶׁחָרַשׁ מוּתָּר.

HALAKHAH: “One does not plant … or graft”, etc. Rebbi Eleazar in the name of Rebbi Yose bar Zimra: Our Mishnah [deals with the] unadvertised [case], but if it is clear [e. g. when] he ploughed, it is permitted.

אֵין נוֹטְעִין וְאֵין מַבְרִיכִין וְאֵין מַרְכִּיבִין עֶרֶב שְׁבִיעִית פָּחוֹת מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְאִם נָטַע אוֹ הִבְרִיךְ אוֹ הִרְכִּיב יַעֲקוֹר. לֹא עָקַר פֵּירוֹתָיו מַה הֵן. רִבִּי בָּא רִבִּי לָא הֲווֹן יָתְבִין בְּצוֹר אֲתָא עוּבְדָּא קוֹמֵיהוֹן הוֹרֵי רִבִּי לָא יִשְׁפְּכוּ פֵּירוֹתָיו. אָמַר רִבִּי בָּא אֲנִי לֹא נִמְנֵיתִי עִמָּהֶן בַּעֲלִיָיה. אָמְרִין נֵצֵא לְחוּץ נִלְמַד נָפְקוּן וְשָׁמְעוּן רִבִּי יוֹנָה רִבִּי יִצְחָק בַּר טֶבֶלַיי בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר אֵין מְחַדְּשִׁין עַל הַגְּזֵירָה. רִבִּי יוֹסֵה רִבִּי יִצְחָק בַּר טֶבֶלַיי בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר אֵין מוֹסִיפִין עַל הַגְּזֵירָה.

“One does not plant, sink, or graft in the year preceding a Sabbatical year later than thirty days before the New Year; if he planted, sank, or grafted he has to uproot it.” If one did not uproot, what is with its yield? Rebbi Abba and Rebbi La were sitting in Tyre when a case came before them. Rebbi La taught that the fruits should be thrown away. Rebbi Abba said, I was not counted with them on the upper floor. They said, let us go out and study. They went out and heard Rebbi Jonah, Rebbi Isaac bar Tevele in the name of Rebbi Eleazar: One does not make a new restriction. Rebbi Yose, Rebbi Isaac bar Tevele in the name of Rebbi Eleazar: One does not add to a restriction.

נְטָעוֹ וּמֵת בְּנוֹ מַהוּ שֶׁיְּהֵא מוּתָּר לְקַיְימוֹ. תַּנֶּה רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אַבַּיי דְּבַר דְּלָיָיה נְטָעוֹ וּמֵת בְּנוֹ אָסוּר לְקַיְימוֹ. וָאַתְיָא כְּמָאן דְּאָמַר מִפְּנֵי הֶחָשָׁד אֲבָל מִפְּנֵי הַבִּנְיַין אַב בְּנוֹ בוֹנֶה.

If he planted and died, may his son keep it? Rebbi Jacob bar Abbai stated from Bar Delaiah: If he planted and died, his son may not keep it. This follows the one who says because of the suspicion, but because of the building of the father, his son may build.

תַּנֵּי הַנּוֹטֵעַ הַמַּבְרִיךְ הַמַּרְכִּיב שְׁלֹשִׁים יוֹם לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה עָלְתָה לוֹ שָׁנָה תְמִימָה וּמוּתָּר לְקַיְימוֹ בִשְׁבִיעִית פָּחוֹת מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה לֹא עָלְתָה לוֹ שָׁנָה תְמִימָה וְאָסוּר לְקַיְימוֹ בִשְׁבִיעִית. אֲבָל אָמְרוּ פֵּירוֹת נְטִיעָה זוּ אֲסוּרִין עַד חֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּשְׁבָט. וּמַה טַעַם רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן וּבַשָּׁנָה. מַה אַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ אָמַר רִבִּי זְעִירָא שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵילִים לֹא יֵאָכֵל. וּבַשָּׁנָה.

It was stated: “If somebody planted, sank, or grafted 30 days before the New Year, it counts for him as a full year and he is permitted to keep it in the Sabbatical year. Less than 30 days before the New Year, it does not count for him as a full year and he is not permitted to keep it in the Sabbatical year. Truly, they said, the fruits from this planting are forbidden until the fifteenth of Shevaṭ.” What is the reason? Rebbi Yasa in the name of Rebbi Joḥanan (Lev. 19:24): “And in the year.” How do you understand this? Rebbi Zeïra said (Lev. 19:23): “Three years they shall be uncircumcised for you, and in the [fourth] year.”

אָמַר רִבִּי בָּא בַּר מָמָל קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא נִרְאִין הַדְּבָרִים בְּשֶׁנִּטְּעוּ לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה שְׁלֹשִׁים יוֹם הָא אִם לֹא נִטְּעוּ שְׁלֹשִׁים יוֹם לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה. אִיתָא חֲמִי שָׁנָה שְׁלֵימָה עָלְתָה לֹו וְאַתְּ אָמַר הָכֵין. אָמַר לֵיהּ וְאִין כֵּנִי וַאֲפִילוּ נִטְּעוּ שְׁלֹשִׁים יוֹם לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה יְהֵא אָסוּר עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה. מַיי כְדוֹן. אָמַר רִבִּי מָנָא מִכֵּיוָן שֶׁעוֹמֵד בְּתוֹךְ שְׁנָתוֹ שֶׁל אִילָן מַשְׁלִים שְׁנָתוֹ.

Rebbi Abba bar Mamai said before Rebbi Zeïra: It is understandable if they were planted thirty days before the New Year. But if they were not planted thirty days before the New Year? Come and see: A full year is counted for him, and you say so? He said to him: If it is so, even if they were planted thirty days before the New Year, should it not be forbidden until thirty days before the New Year? What about it? Rebbi Mana said, since it stands in the middle of its year, it has to finish its year.