Jerusalem Talmud Ketubot 6.6

משנה: יְתוֹמָה שֶׁהִשִּׂיאַתָּה אִמָּהּ אוֹ אַחֶיהָ מִדַּעְתָּהּ וְכָתְבוּ לָהּ בְּמֵאָה אוֹ בַחֲמִשִּׁים זוּז יְכוֹלָה הִיא מִשֶּׁתַּגְדִּיל לְהוֹצִיא מִיָּדָן מַה שֶׁרָאוּי לְהִינָּתֵן לָהּ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם הִשִּׂיא אֶת הַבַּת הָרִאשׁוֹנָה יִינָּתֵן לַשְּׁנִיָיה כְּדֶרֶךְ שֶׁנָּתַן לָרִאשׁוֹנָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים פְּעָמִים שֶׁאָדָם עָנִי וְהֶעֱשִׁיר אוֹ עָשִׁיר וְהֶעֱנִי אֶלָּא שָׁמִים אֶת הַנְּכָסִים וְנוֹתְנִין לָהּ.

MISHNAH: If an orphan girl was married off by her mother or her brothers and they wrote her 100 or 50 zuz, after she becomes an adult she can claim from them what is appropriate to be given to her. Rebbi Jehudah says, if he married off his first daughter, the second should be given in the way the first had been given. But the Sages say, sometimes it happens that a person was poor and became rich, or was rich and became poor. But one appraises the property and gives to her

הלכה: יְתוֹמָה שֶׁהִשִּׂיאַתָּה אִמָּהּ אוֹ אַחֶיהָ כול׳. כֵּינִי מַתְנִיתָא. אִם הִשִּׂיאוּ אֶת הַבַּת הָרִאשׁוֹנָה יִינָּתֵן. דִּבְרֵי חֲכָמִים. שֶׁפְּעָמִים שֶׁאָדָם מַשִּׂיא אֶת בִּתּוֹ וְנוֹתֵן עָלֶיהָ מָעוֹת. וּפְעָמִים שֶׁאָדָם מַשִּׂיא אֶת בִּתּוֹ וְנוֹטֵל עָלֶיהָ מָעוֹת.

HALAKHAH: “If an orphan girl was married off by her mother or her brothers,” etc. So is the Mishnah: If they married off the first one there should be given. The words of the Sages: ”Sometimes a man marries off his daughter and spends money on her, and sometimes a man marries off his daughter and collects money for her.”

רִבִּי זְעִירָה שָׁאַל לְרַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב וּלְרַב אַמִּי בַּר פַּפַּי. מָאן תַּנָּא עִישּׂוּר נְכָסִים. אָמַר לוֹ רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רַב יִרְמְיָה. עִישּׂוּר נְכָסִים כְּרִבִּי. בְּעוֹן קוֹמֵי רִבִּי. הֲרֵי שֶׁהָיוּ עֶשֶׂר נְקֵיבוֹת. וְכֵן אִם נָטְלָה הָרִאשׁוֹנָה עִישּׂוּר נְכָסִים וְהַשְּׁנִיָיה עִישּׂוּר נְכָסִין. וְהַשְּׁלִישִׁית וְהָרְבִיעִית וְהַחֲמִישִׁית וְכֵן עַד לַעֲשִׂירִית. אִין כֵּן לֹא נִשְׁתַּיֵיר לְבֵן כְּלוּם. אָמַר לָהֶן. הָרִאשׁוֹנָה נוֹטֶלֶת עִישּׂוּר נְכָסִין וְיוֹצְאָה וְהַשְּׁנִיָיה נוֹטֶלֶת עִישּׂוּר נְכָסִים מִן הַמִּשְׁתַּיֵיר וְהַשְּׁלִישִׁית מִן הַמִּשְׁתַּיֵיר וְהָרְבִיעִית מִן הַמִּשְׁתַּיֵיר עַד עֲשִׂירִית מִן הַמִּשְׁתַּיֵיר. נִמְצְאוּ הַבָּנוֹת נוֹטְלוֹת תְּרֵין חוּלְקִין פָּרָא צִיבְחָד. וְהַבֵּן נוֹטֵל חַד חוּלָק וְאוּף צִיבְחָד.

Rebbi Ze‘ira asked Rav Naḥman bar Jacob and Rav Ammi bar Pappai, who is the Tanna of “a tenth of the estate”? Rebbi Ze‘ura said to him in the name of Rav Jeremiah: A tenth of the estate following Rebbi. They asked before Rebbi: If there were ten daughters. Then if the first one took a tenth of the estate, the second took a tenth of the estate, the third, the fourth, the fifth, and so on up to the tenth, there is nothing left for the son! He said to them: The first one takes a tenth of the estate and leaves; the second takes a tenth of the remainder, the third from what then is left, the fourth of what then is left, up to the tenth from what then is left. It turns out that the daughters take two thirds less a little, and the son takes one third plus a little.

הֲרֵי שֶׁהָיוּ שְׁתֵּי נְקֵיבוֹת וּבֵן אֶחָד. וְנָטְלָה הָרִאשׁוֹנָה עִישּׂוּר נְכָסִים. לֹא הִסְפִּיקָה הַשְּׁנִיָיה לִיטּוֹל עִישּׂוּר נְכָסִים עַד שֶׁמֵּת הַבֵּן. רִבִּי חֲנִינָה סָבַר מֵימַר. הַשְּׁנִיָיה נוֹטֶלֶת עִישּׂוּר נְכָסִים וְהַשְּׁאָר חוֹלְקוֹת אוֹתוֹ בְשָׁוֶה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹחָנָן. תַּמָּן בְּשֶׁלֹּא הָיָה לְהִתְפַּרְנֵס. בְּרַם הָכָא תִּמְכּוֹר אֶת הַשְּׁאָר וְתִתְפַּרְנֵס מִמֶּנּוּ. רִבִּי טֶבִי בְשֵׁם רִבִּי יֹאשִׁיָּה. טַעֲמָא דְּרִבִּי חֲנִינָה. אִין מִן הַמְשׁוּעֲבָדִין הִוא גוֹבָה לֹא כָּל שֶׁכֵּן מִמַּה שֶׁלְפָנֶיהָ. רִבִּי יוֹחָנָן כְּדַעְתֵּיהּ. דָּמַר רִבִּי זְעִירָא. רִבִּי יוֹחָנָן לֹא גָבֵי. מָאן גָּבֵי. רִבִּי חֲנִינָה [וְרִבִּי אִילָא] גָבֵי. רִבִּי יָסָא אִיתְפְּקַד גַּבֵּיהּ מְדַל דְּיַתְמִין וַהֲוָה תַמָּן יַתְמִין בְּעַיָין מְפַרְנְסָא. אָעִיל עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי אֶלְעָזָר וְקוֹמֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יָקִים. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יָקִים. לֹא מוּטָּב שֶׁיִּתְפַּרְנְסוּ מִשֶּׁלָּאֲבִיהֶן וְלֹא מִן הַצְּדָקָה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי אֶלְעָזָר. דָּבָר שֶׁאִילּוּ יָבוֹא לִפְנֵי רַבּוֹתֵינוּ וְאֵין רַבּוֹתֵינוּ נוֹגְעִין וְאָנוּ עוֹשִׂין אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. אֲנָא יְהִיב לוֹן וְאִין קָמוּן יַתְמֵי וְעָרוּן אֲנָא יְהִיב לוֹן. אֲפִילוּ כֵן חֲמוֹן וְלֹא עִירוֹן. רִבִּי זְעִירָא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. הֵיךְ עָבְדִין עוֹבְדָא. אָמַר לֵיהּ. כְּרִבִי חֲנִינָה. וְכֵן נְפַק עוֹבְדָא כְּרִבִי חֲנִינָה. רִבִּי אָבוּן בְשֵׁם רִבִּי הִילָא. רוֹאִין אֶת הַנְכָסִים כְּאִילּוּ חֲרֵיבִין.

If there were two daughters and one son; the first one took a tenth of the estate, but the son died before the second could take her tenth. Rebbi Ḥanina was of the opinion that the second takes a tenth of the estate and the rest they divide equally among themselves. Rebbi Joḥanan told him that in this case there was nothing else to provide for her, but here she may sell from the remainder and provide for herself! Rebbi Tebi in the name of Rebbi Joshia: The reason of Rebbi Ḥanina: If she can collect from encumbered real estate, from what lies before her not so much more? Rebbi Joḥanan sticks to his opinion, since Rebbi Ze‘ira said that Rebbi Joḥanan does not collect. Who collects? Rebbi Ḥanina [and Rebbi Hila] collect. Rebbi Yasa was appointed custodian of orphans’ property. There were orphan [girls] who asked to be provided for. He brought the case before Rebbi Eleazar and Rebbi Simeon bar Yaqim. Rebbi Simeon bar Yaqim said, is it not better to provide for them from their father’s estate rather than from charity? Rebbi Eleazar said to him: If such a case came before our teachers, our teachers would not touch it; would we act? Rebbi Yose said, I shall give to them, and if some orphans get up and complain, I would give it to them. Even so, they saw and did not complain. Rebbi Ze‘ira asked before Rebbi Yose: How do you decide in practical cases? He said to him, following Rebbi Ḥanina. And so an actual case was decided following Rebbi Ḥanina. Rebbi Abun in the name of Rebbi Hila: One considers the estate as if it were dry.