Jerusalem Talmud Pesachim 8.1

משנה: הָאִשָּׁה בִּזְמַן שֶׁהִיא בְּבֵית בַּעְלָהּ שָׁחַט עָלֶיהָ בַּעְלָהּ וְשָׁחַט עָלֶיהָ אָבִיהָ תֹּאכַל מִשֶּׁל בַּעְלָהּ. הָלְכָה רֶגֶל הָרִאשׁוֹן לַעֲשׂוֹת בְּבֵית אָבִיהָ שָׁחַט עָלֶיהָ אָבִיהָ וְשָׁחַט עָלֶיהָ בַּעְלָהּ תֹּאכַל מִמָּקוֹם שֶׁהִיא רוֹצָה. יָתוֹם שֶׁשָּׁחֲטוּ עָלָיו אֶפִּיטְרוֹפִּין יֹאכַל מִמָּקוֹם שֶׁהוּא רוֹצֶה. עֶבֶד שֶׁל שְׁנֵי שׁוּתָפִין לֹא יֹאכַל מִשֶּׁל שְׁנֵיהֶם. חֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶן חוֹרִין לֹא יֹאכַל מִשֶּׁל רַבּוֹ:

MISHNAH: A woman living in her husband’s house, and both her husband and her father slaughtered for her, should eat of her husband’s. If she went to her father’s house for the first holiday and both her father and her husband slaughtered for her, she may eat where she desires. An orphan for whom guardians slaughtered may eat where he desires. A slave of two owners may not eat from either of them. A person who is half slave and half freedman may not eat of his master’s.

הלכה: הָאִשָּׁה בִּזְמַן שֶׁהִיא בְּבֵית בַּעְלָהּ כול׳. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. אַרְבָּעָה מְחוּסְּרֵי כַפָּרָה מַפְרִישִׁין עֲלֵיהֶן חוּץ מִדַּעְתָּן. וְאֵילּוּ הֵן. זָב וְזָבָה וְיוֹלֶדֶת וּמְצוֹרָע. שֶׁכֵּן אָדָם מַפְרִישׁ עַל בְּנוֹ הַקָּטָן וְהוּא נָתוּן בָּעֲרִיסָה. נִיחָא זָב וְזָבָה וּמְצוֹרָע. יוֹלֶדֶת. וְיֵשׁ קְטַנָּה יוֹלֶדֶת. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי רְדִיפָה רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רַב חוּנָה. עִיבְּרָה וְיָלְדְה עַד שֶׁלֹּא הֵבִיאָה שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. הִיא וּבְנָהּ מֵתִים. מִשֶׁהֵבִיאָה שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. הִיא וּבְנָהּ חַיִים. עִיבְּרָה עַד שֶׁלֹּא הֵבִיאָה שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת וְיָלְדְה מִשֶׁהֵבִיאָה שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. היא חָיָה וּבְנָהּ מֵת. מַיי כְדוֹן. שֶׁכֵּן אָדָם מַפְרִישׁ עַל בִּתּוֹ קְטַנָּה. מִכֵּיוָן שֶׂהִשִּׂיאָהּ לֹא כְבָר יָצְאָת מֵרְשׁוּת אָבִיהָ. אֶלְּא שֶׁכֵּן אָדָם מַפְרִישׁ עַל אִשְׁתּוֹ חֲרֶשֶׁת. וְכָאן סוֹטְה קְטַנָּה אֵין אַתְּ יָכוֹל. דְּאָמַר רִבִּי זְעוּרָה רִבִּי יוֹסְא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. קְטַנָּה שֶׁזִּינְתָ אֵין לָהּ רָצוֹן לֵיאָסֵר עַל בַּעֲלָהּ. וְחֲרֶשֶׁת אֵין אַתְּ יְכִיל. דִּכְתִיב וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן. אָמַר רִבִּי אָבוּן. שַׁנְיָיא הִיא. דִּכְתִיב וְשָׂמַחְתָּ אַתָּה וּבֵיתֶךָ.

HALAKHAH: “A woman living in her husband’s house,” etc. Rebbi Joḥanan said, for the four who are missing atonement others may dedicate without their knowledge; these are the following: Man or woman [healed from] genital discharges, the woman after childbirth and one [healed from] skin disease, since a father may dedicate for his small son who is lying in a crib. One understands man or woman [healed from] genital discharges or [healed from] skin disease, but a woman after childbirth? May a minor give birth? Did not Rebbi Redifa, Rebbi Jonah, say in the name of Rav Ḥuna: If a woman became pregnant and gave birth before she grew two hairs, she and her son will die. After she grew two hairs, she and her son will live. If she became pregnant before she grew two hairs and gave birth after she grew two hairs, she will live but her son will die. How is the situation? Since a man may dedicate for his underage daughter. Since he married her off, she already left his power. But it must be since a man may dedicate for his deaf-mute wife. Here, in the case of the suspected wife, the case of the minor does not apply since Rebbi Zeˋira, Rebbi Yosa said in the name of Rebbi Joḥanan : An underage girl who whored has no will to be forbidden to her husband. The case of the deaf-mute does not apply since it is written: The woman shall say: Amen, amen. Rebbi Abun said, since it is written: You shall enjoy together with your house.

רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אָדָם קוֹבֵעַ עַל חֲבֵירוֹ קָרְבַּן נָזִיר שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ. אֲבָל אֵינוֹ מַפְרִישׁוֹ אֶלָּא מִדַּעְתּוֹ. רִבִּי זְעוּרָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אָדָם קוֹבֵעַ עַל חֲבֵירוֹ חַטָּאת חֵלֵב שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ. אֲבָל אֵינוֹ מַפְרִישׁוֹ אֶלָּא מִדַּעְתּוֹ.

Rebbi Jeremiah in the name of Rebbi Joḥanan : A person chooses another’s nezirut sacrifice without the other’s knowledge. But he cannot dedicate it without the other’s knowledge. Rebbi Zeˋira in the name of Rebbi Joḥanan : A person chooses another’s purification sacrifice for fat without the other’s knowledge. But he cannot dedicate it without the other’s knowledge.

רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. אָדָם שׁוֹחֵט פִּסְחוֹ שֶׁלְחֲבֵירוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ. אֲבָל אֵינוֹ מַפְרִישׁוֹ אֶלָּא מִדַּעְתּוֹ. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. מַתְנִיתָא אָמְרָה כֵן. הָאִשָּׁה בִּזְמַן שֶׁהִיא בְּבֵית בַּעְלָהּ. שָׁחַט עָלֶיהָ אָבִיהָ שָׁחַט עָלֶיהָ בַּעְלָהּ. תֹּאכַל מִשֶּׁלְבַּעְלָהּ. מַה נָן קַיָימִין. אִם בְּמַמְחִין. סְתָם הָאִשָּׁה מַמְחָה לוֹמַר. אֶצֶל בָּנַיי אֲנִי רוֹצָה. אִם בִּשֶׁאֵינְן מַמְחִין. מַתְנִיתָא בְּמַמְחִין. אֲתַא רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מַתְנִיתָא בְּמַמְחִין. לֵית הָדָא פְלִיגָא עַל דְּרִבִּי אֶלְעָזָר. דְּרִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר. אָדָם שׁוֹחֵט פִּסְחוֹ שֶׁלַּחֶבֵירוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ. אֲבָל אֵינוֹ מַפְרִישׁוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ. שַׁנְיָיא הִיא פֶסַח. שַׁנְיָיא הִיא חַטְּאת. פֶסַח לִכְשֶׁתַּגְדִּיל רָאוּי הוּא לְהִתְכַּפֵּר בּוֹ. חטָּאת לִכְשֶׁתַּגְדִּיל אֵינוֹ רָאוּי לְהִתְכַּפֵּר בָּהּ.

Rebbi Zeˋira in the name of Rebbi Eleazar: A person may slaughter another’s Pesaḥ without his knowledge, but he cannot dedicate it without his knowledge. Rebbi Eleazar said, the Mishnah says so: “A woman living in her husband’s house, and both her father and her husband slaughtered for her, should eat of her husband’s.” Where do we hold? If giving instructions, normally a woman gives instructions saying, I want to be with my children. So not giving instructions. The Mishnah may be about giving instructions. There came Rebbi Jeremiah in the name of Rebbi Joḥanan , the Mishnah is about giving instructions. Does this not disagree with Rebbi Eleazar, since Rebbi Eleazar said, a person may slaughter another’s Pesaḥ without his knowledge, but he may not choose it without his knowledge? There is a difference between Pesaḥ and a purification sacrifice. If a Pesaḥ grows it may be used to satisfy an obligation; a purification sacrifice if it grows may not be used to satisfy an obligation.

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. בְּרֶגֶל רְדוּפִין שָׁנוּ. אֵי זֶהוּ רֶגֶל רְדוּפִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. זֶה רֶגֶל רִאשׁוֹן שֶׁאָבִיהָ רוֹדְפָהּ לְבֵית בַּעֲלָהּ. לֹא הָלְכָה רֶגֶל הָרִאשׁוֹן. רֶגֶל הַשֵּׁינִי מָהוּ שֶׁיֵּיעָשֶׂה רֶגֶל רְדוּפִין. לְעוֹלָם יֵשׁ לָהּ רֶגֶל רְדוּפִין. אַלְמָנָה מָהוּ שֶׁיְּהֵא לָהּ רֶגֶל רְדוּפִין. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. הָלְכָה רֶגֶל הָרִאשׁוֹן לַעֲשׂוֹת בְּבֵית אָבִיהָ. אוֹ הָדָא אָמְרָה. לְעוֹלָם יֵשׁ לָהּ רֶגֶל רְדוּפִין. אוֹ הָדָא אָמְרָה. אַלְמָנָה יֵשׁ לָהּ רֶגֶל רְדוּפִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. תִּיפְתָּר שֶׁיֵּשׁ לָהּ בָּנִים וְאֵין לָהּ בַּעַל. וּסְתָם הָאִשָּׁה מַמְחָה לוֹמַר. אֶצֶל בָּנַיי אֲנִי רוֹצָה.

Rebbi Joḥanan said, they taught this about the follow-holiday. What is the follow-holiday? Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, that is the first holiday when her father follows her to her husband’s house. If she did not go for the first holiday, does the second holiday become the follow-holiday? She always has a follow-holiday. Does a widow have a follow-holiday? Let us hear from the following: “If she went to her father’s house for the first holiday.” Either this means that she always has a follow-holiday or it means that a widow has a follow-holiday. Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, explain it that she has children but no husband. Normally a woman gives instructions saying, I want to be with my children.

אָמַר רִבִּי לָעְזָר. פִּיסְחָן שֶׁלְנָשִׁים רְשׁוּת. וְדוֹחִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. פִּיסְחָן שֶׁלְנָשִׁים וְשֶׁלְעֲבָדִים רְשׁוּת. כָּל שֶׁכֵּן דּוֹחִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת. מַצָּתָן מָה הִיא. רִבִּי לָעְזָר אָמַר. חוֹבָה. רִבִּי זְעוּרָא אָמַר. רְשׂוּת. רִבִּי הִילָא אָמַר. דִּבְרֵי הַכֹּל. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָא לְדֵין וּמַתְנִיתָא מְסַיְיעָא לְדֵין. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָא לְרִבִּי זְעִירָא. חֲזֶרֶת מַצָּה וּפֶסַח לַיְלָה הָרִאשׁוֹן חוֹבָה. וּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים רְשׁוּת. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָא לְרִבִּי הִילָא. לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עוֹנִי. אֶת שֶׁהוּא בְּבַל תֹּאכַל חָמֵץ הֲרֵי הוּא בְקוּם אֲכוֹל מַצָּה. וְנָשִׁים הוֹאִיל וְהֵֹן בְּבַל תֹּאכַל חָמֵץ הֲרֵי הֵן בְּקוּם אֲכוֹל מַצָּה. וְהָא תַנִּינָן. כָּל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמָן גְּרָמָא הָאֲנָשִׁים חַיָיבִין וְהַנָּשִׁים פְּטוּרוֹת. אָמַר רִבִּי מָנָא. חוֹמֶר הִיא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהִיא בָאָה מִכֹּחְ בְּלֹא תַּעֲשֶׂה.

Rebbi Eleazar said: The Pesaḥ of women is voluntary, but one pushes the Sabbath away for it. Rebbi Jacob bar Aḥa in the name of Rebbi Eleazar: The Passover sacrifice from women and slaves is voluntary; certainly one does push the Sabbath away for it. What is their mazzah? Rebbi Eleazar said, it is obligatory. Rebbi Zeˋira said, it is voluntary. Rebbi Hila said, it is everybody’s {opinion}. A baraita supports the one and a baraita supports the other. A baraita supports Rebbi Zeˋira: Lettuce, mazzah and Pesaḥ are obligatory the first night; on all other days they are voluntary. A baraita supports Rebbi Hila: It was said: Do not eat leavened matter with it, for seven days you shall eat with it mazzot, the bread of deprivation. Anybody under the prohibition of leavened matter is under the obligation to eat mazzah, and women, being under the prohibition of leavened matter, are under the obligation to eat mazzah. But did we not state: “For any positive commandment triggered by time, men are obligated but women are free”? Rebby Mana said, it is a powerful positive commandment since it is implied by a prohibition.

וְאַתְיָא כְמַאן דְּאָמַר. פִּסְחָן שֶׁלְנָשִׁים רְשׁוּת. תַּנֵּי. הָאִשָּׁה עוֹשָׂה פֶסַח הָרִאשׁוֹן לְעַצְמָהּ וְהַשֵּׁינִי טְפֵילָה לָאַחֵרִים. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר. הָאִשָּׁה עוֹשָׂה פֶסַח שֵׁינִי לְעַצְמָהּ אֲפִילוּ בַשַּׁבָּת. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר הְרִאשׁוֹן. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. הָאִשָּׁה עוֹשָׂה פֶסַח רִאשׁוֹן טְפֵילָה לָאַחֵרִים וְאֵינָהּ עוֹשָׂה פֶסַח שֵׁינִי. מַה טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר. אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבוֹת. אִם רָצוּ לַבַּיִת. מַה טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי. אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבוֹת. כָּל שֶׁכֵּן לַבַּיִת. מַה טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי לָעְזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן. אִישׁ. לֹא אִשָּׁה. מַה מְקַיְימִין רַבָּנִן אִישׁ. פְּרָט לְקָטָן. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. וַאֲפִילוּ כְמָאן דְּאָמַר. פְּסָחִים שֶׁלְנָשִׁים רְשׁוּת. שַׂנְיָיא הִיא שֶׁהַדָּבָר מְסוּיָים. שֶׁלֹּא יִקָּבַע הַדָּבָר חוֹבָה.

Does it follow him who says the Pesaḥ of women is voluntary? It was stated: “A woman may make the First Pesaḥ by herself and the Second joining \others, the words of Rebbi Meïr. Rebbi Yose says, a woman may make the Second Pesaḥ by herself, and certainly the First. Rebbi Simeon ben Eleazar says, a woman may make the First Pesaḥ joining others but does not make the Second.” What is the reason of Rebbi Meïr? Every man a sheep for the family, if they want for the house. What is the reason of Rebbi Yose, every man a sheep for the family, a fortiori for the house. What is the reason of Rebbi Eleazar ben Rebbi Simeon? “Every man”, not a woman. How do the rabbis uphold “man”? A man, not a minor. Rebbi Jonah said, even according to him who says it is an obligation, it is different here since the occasion was news, lest it become an obligation.

יָתוֹם שֶׁשָּׁחֲטוּ עָלָיו אֶפִּיטְרוֹפִּין יֹאכַל מִמָּקוֹם שֶׁהוּא רוֹצֶה. מַתְנִיתָא בְיָתוֹם קָטָן. אֲבָל בְּיָתוֹם גָּדוֹל נַעֲשֶׂה כִמְמַנֶּה עַצְמוֹ עַל שְׁנֵי פְסָחִים כְּאַחַת. דְּתַנֵּי רִבִּי חִיָיה. הַנִּמְנֶה עַל שְׁנֵי פְסָחִים כְּאַחַת אוֹכֵל מֵאֵי זֶה מֵהֶן שֶׁנִּשְׁחַט רִאשׁוֹן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מַתְנִיתָא אָמְרָה כֵן. שָׁחַט גְּדִי וְטָלֶה יֹאכַל מִן הָרִאשׁוֹן.

“An orphan for whom guardians slaughtered may eat where he desires.” The Mishnah refers to an underage orphan. But an adult orphan is like one who subscribed to two Pesaḥim; as Rebbi Ḥiyya stated, one who subscribed to two Pesaḥim eats from the one which was slaughtered first. Rebbi Yose says, the Mishnah says so, “if he slaughtered a kid goat and a lamb, one eats from the first.”

עֶבֶד שֶׁלְשְׁנֵי שׁוּתָפִין לֹא יֹאכַל מִשֶּׁלְשְׁנֵיהֶם. רִבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר. אֵין רְשׁוּת לְרַבּוֹ לוֹמַר לוֹ. אֵיפְשַׁר שֶׁתִּמְנֶה עַל הַפֶּסַח. אֲבָל אוֹמְרִים הוּא לוֹ. אֵיפְשִׁי שֶׁתִּמְנֶה עַל זֶה אֶלָּא עַל זֶה. פְּעָמִים שֶׁהוּא נִמְנֶה עַל שְׁלֹשָׁה פְסָחִים כְּאַחַת. הֵיךְ עֲבִידָא. עֶבֶד שֶׁלְשְׁנֵי שׁוּתָפִין צָרִיךְ לְהִימָּנוֹת עַל הַפֶּסַח. שִׁיחְרֵר אֶחָד מֵהֶן חֶלְקוֹ. צָרִיךְ לְהִימָּנוֹת עַל פֶּסַח אַחֵר. שִׁיחְרְרוּ שְׁנֵיהֶן. צָרִיךְ לְהִימָּנוֹת עַל פֶּסַח אַחֵר. שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא בָעֵי. עֶבֶד מָהוּ שֶׁיֹּאכַל מִשְּׁלָשְׁתָּן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. אִם אוֹמֵר אַתְּ. עֶבֶד לֹא יֹאכַל מִשְּׁלָשְׁתָּן. מֵעַתָּה לֹא יִימָנֶה עַל הַפֶּסַח. שֶׁמָּא יִימָלֵךְ רַבּוֹ וִישַׁחְרְרוֹ וְנִמְצָא הֶקְדֵּשׁ פָּסוּל מְעוּרָב בָּעֲבוֹדָה. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא אָמַר רִבִּי זְעוּרָא בָעֵי. הָרַב מָהוּ שֶׁיֵּצֵא בְהֶקְדֵּשׁ הָעֶבֶד. וְלָאו מַתְנִיתָא הִיא. הָאוֹמֵר לְעַבְדּוֹ. צֵא וּשְׁחוֹט עָלַי אֶת הַפֶּסַח. מַתְנִיתָא מִדַּעַת רַבּוֹ. מַה צְרִיכָה לֵיהּ שֶׁלֹּא מִדַּעַת רַבּוֹ.

“A slave of two owners may not eat from either of them.” Rebbi Yose said, his master has no right to say, it is impossible that you should be counted for a Pesaḥ, but he may say to him, you may not be counted for this one, only for that one. Sometimes he is counted for three Pesaḥim simultaneously. How is this? A slave of two owners must subscribe to a Pesaḥ. If one of them freed his part, he has to subscribe to another Pesaḥ. If both of them freed, he has to subscribe to yet another Pesaḥ. Samuel bar Abba asked, may the slave eat from all three of them? If you are saying that the slave may not eat from all three of them, then he should not be able to subscribe to a Pesaḥ, since perhaps his master might want to free him and it turns out that an invalid dedication is mixed up in the offering. Rebbi Jacob bar Aḥa said that Rebbi Zeˋira asked, may the owner fulfill his obligation by the slave’s dedication? Is that not a Mishnah: “One says to his slave, go and slaughter the Pesaḥ for me.” The Mishnah on the instruction of his master, what is problematic for him not on the instruction of his master.

חֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶן חוֹרִין לֹא יֹאכַל מִשֶּׁל רַבּוֹ. רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מִּי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶן חוֹרִין. קִידֵּשׁ אִשָּׁה. אֵין חוֹשְׁשִׁין לְקִידּוּשָׁיו. וְדִכְוָותָהּ. גִּירֵשׁ. אֵין חוֹשְׁשִׁין לְגֵירוּשָׁיו. שְׁמוּאֵל אָמַר. חוֹשְׁשִׁין לְגֵירוּשָׁיו. אַתְיָא דִשְׁמוּאֵל כְּרִבִּי יוּדָה. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. גָּנַב מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶן חוֹרִין. רַבִּי יוּדָה מְחַיֵּיב. וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין.

“A person who is half slave and half freedman may not eat of his master’s.” Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Joḥanan: If a man who is half slave and half freedman preliminarily married a woman, one disregards his preliminary marriage. It is the same for divorce. Samuel says, one takes notice of his divorce. Samuel’s statement parallels Rebbi Jehudah’s, as we have stated, “One who kidnapped a person half slave and half free Rebbi Jehudah declares punishable but the Sages make him not prosecutable.”