Jerusalem Talmud Bava Kamma 6.4

משנה: הַשּׁוֹלֵחַ אֶת הַבְּעֵירָה בְּיַד חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן פָּטוּר בְּדִינֵי אָדָם וְחַיָיב בְּדִינֵי שָׁמַיִם. שִׁילְּחָהּ בְּיַד פִּיקֵּחַ הַפִּיקֵּחַ חַיָיב. אֶחָד הֵבִיא אֶת הָאֵשׁ וְאֶחָד הֵבִיא אֶת הָעֵצִים הַמֵּבִיא אֶת הָעֵצִים חַיָיב. אֶחָד הֵבִיא אֶת הָעֵצִים וְאֶחָד הֵבִיא אֶת הָאוּר הַמֵּבִיא אֶת הָאוּר חַיָיב. בָּא אַחֵר וְלִיבָּה הַמְלַבֶּה חַיָיב. לִיבָּהוּ הָרוּחַ הֲרֵי כוּלָּן פְּטוּרִין.

MISHNAH: He who causes a fire through the hand of a deaf-mute, an insane, or an underage person is not liable in human law but liable in Heaven’s law. If he causes it through a hearing person, the hearing person is liable. If one person brings the fire and another one the wood, the one bringing the wood is liable. If one brings the wood and another one the fire, the one bringing the fire is liable. If another person came and fanned the flames, the one who fanned is liable. If the wind fanned it, none of them is liable.

הלכה: הַשּׁוֹלֵחַ אֶת הַבְּעֵירָה כול׳. חִזְקִיָּה אָמַר. בְּשֶׁמָּסַר לוֹ גַחֶלֶת. אֲבָל מָסַר לוֹ שַׁלְהֶבֶת חַיָיב. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הִיא גַחֶלֶת הִיא שַׁלְהֶבֶת. וְקַשְׁיָא עַל דַּעְתֵּיהּ דְּחִזְקִיָּה. אִילּוּ מִי שֶׁרָאָה גַחַלְתּוֹ שֶׁלַּחֲבֵירוֹ מְגַלְגֶּלֶת וְהוֹלֶכֶת וְאֵין כוֹלֶה אוֹתָהּ. שֶׁמָּא אֵינוֹ פָטוּר. אָמְרֵי. תִּיפְתָּר בְּשֶׁמָּסַר לוֹ גַחֶלֶת הַפְקֵר. אִינַמֵּי שַׁלְהֶבֶת הֶפְקֵר. וְלֵית שְׁמַע מִינָּהּ כְּלוּם.

HALAKHAH: “He who sets a fire,” etc. Ḥizqiah said, if he handed him a glowing coal. But if he handed him an open flame he is liable. Rebbi Joḥanan said, coal and flame are the same. It is difficult according to Ḥizqiah, for if somebody saw another person’s glowing coal rolling by and did not extinguish it, is he not free from liability? They said, explain it if he handed him an ownerless glowing coal, or also an ownerless flame, and one cannot infer anything.

אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. וְלִיבָּה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. וְנִיבָּה. מָאן דָּמַר. וְלִיבָּה. דִּכְתִיב בְּלַבַּת אֵשׁ. מָאן דָּמַר. וְנִיבָּה. וְהָיָה בְלִיבִּי כְאֵשׁ בּוֹעֶרֶת.

Some Tannaĩm state: וְלִיבָּה. Some Tannaïm state: וְנִיבָּה. He who says וְלִיבָּה. As it is written, “in the flaming fire”. He who says וְנִיבָּה, “it was in my heart like burning fire.”

תַּמָּן אָמְרִין. בְּרוּחַ שֶׁלְּאוֹנְסִין הִיא מַתְנִיתָא. אֲבָל בְּרוּחַ שֶׁהָעוֹלָם מִתְנָהֵג בּוֹ חַיָיב. רִבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ תְּרֵיהוֹן אָמְרִין. אֲפִילוּ רוּחַ שֶׁהָעוֹלָם מִתְנָהֵג בּוֹ פָּטוּר. שֶׁפְּעָמִים בָּא פְּעָמִים לֹא בָא.

There, they say, the Mishnah speaks of a catastrophic wind, but in case of normal wind he is liable. Rebbi Joḥanan and Rebbi Simeon ben Laqish both say, even in case of normal wind he is not liable; for sometimes it blows, sometimes it does not blow.