משנה: מַחְשִׁיכִין עַל הַתְּחוּם לְפַקֵּחַ עַל עִיסְקֵי כַלָּה וְעַל עִיסְקֵי הַמֵּת לְהָבִיא לוֹ אָרוֹן וְתַכְרִיכִין. גּוֹי שֶׁהֵבִיא חֲלִילִין בַּשַּׁבָּת לֹא יִסְפּוֹד בָּהֶן יִשְׂרָאֵל אֶלָּא אִם כֵּן בָּאוּ מִמָּקוֹם קָרוֹב. עָשׂוּ לוֹ אָרוֹן וְחָפְרוּ לוֹ קֶבֶר יִקָּבֵר בּוֹ יִשְׂרָאֵל וְאִם בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל לֹא יִקָּבֵר בּוֹ עוֹלָמִית:
MISHNAH: One waits for nightfall at the Sabbath border to oversee preparations for a wedding or preparations for a burial, to bring a casket and shrouds. If a Gentile brought fifes on the Sabbath, a Jew should not use them for dirges unless they came from a nearby place. If they made for him a casket and dug him a grave a Jew may be buried in it; but if it was made for a Jew he never should be buried in it.