Jerusalem Talmud Eruvin 5.2

משנה: נוֹתְנִין קַרְפֵּף לָעִיר דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים לֹא אָמְרוּ בַקַּרְפֵּף אֶלָּא בְבֵין שְׁתֵּי עֲיָירוֹת אִם יֵשׁ לָזוֹ שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִים וְלָזוֹ שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִים עוֹשֶׂה קַרְפֵּף לִשְׁתֵּיהֶן לִהְיוֹת כְּאֶחָת. וְכֵן שְׁלֹשָׁה כְפָרִים הַמְּשׁוּלָּשִׁים אִם יֵשׁ בֵּין שְׁנֵיִהֶן הַחִיצוֹנִים מֵאָה וְאַרְבָּעִים וְאַחַת וּשְׁלִישׁ עָשָׂה הָאֶמְצָעִי אֶת שְׁלָשְׁתָּן לִהְיוֹת אֶחָד:

MISHNAH: One gives a fore-court to the city, the words of Rebbi Meïr; but the Sages say that a fore-court was mentioned only between two villages, if each of them has seventy cubits and a remainder, the fore-courts of both make it one. Similarly three villages forming a triangle, if between the two outer ones there are 141⅓ [cubits], the middle one makes all three to be one.

הלכה: פיס׳. נוֹתְנִין קַרְפֵּף לָעִיר כול׳. רַב חוּנָה בְשֵׁם. רִבִּי מֵאִיר וְרַבָּנִין מִקְרָא אֶחָד דּוֹרְשִׁין. רִבִּי מֵאִיר דָּרַשׁ. מִקִּיר הָעִיר. מַה תַלְמוּד לוֹמַר וָחוּצָה. מִיכָּן שֶׁנּוֹתְנִין קַרְפֵּף לָעִיר. רַבָּנִין דּוֹרְשִׁין וָחוּצָה. מַה תַלְמוּד לוֹמַר מִקִּיר הָעִיר. אֶלָּא מִיכָּן (שֶׁאֵין) [שֶׁ]נּוֹתְנִין קַרְפֵּף לָעִיר. הָדָא אָמְרָה שֶׁנּוֹתְנִין קַרְפֵּף לָעִיר. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי אָבּוּנָה רִבִּי נָחוּם בָשֵׁם שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא. סְלָקַת מַתְנִיתָא.

HALAKHAH: Paragraph. “One gives a fore-court to the city,” etc. Rav Ḥuna in the name of [Rav]: Rebbi Meïr and the rabbis explain the same verse. Rebbi Meïr explained: From the city wall, why does the verse say, outwards? From here that one gives a fore-court to the city. The rabbis explained, outwards, why does the verse say, from the city wall? From that one does (not) give a fore-court to the city. Does this not mean that one gives a fore-court to the city? Rebbi Jacob bar Aḥa, Rebbi Abuna, Rebbi Naḥum in the name of Rebbi Samuel bar Abba, the Mishnah is finished.

פיס׳. וְכֵן שְׁלֹשָׁה כְפָרִים הַמְּשׁוּלָּשִׁין כול׳. שְׁמוּאֵל אָמַר. בָּעֲשׂוּיִים שׁוּרָה. בַּר קַפָּרָא אָמַר. בָּעֲשׂוּיִים צוֹבָה. הַיידֶנּוּ אֶמְצָעִי. נִיחָא מָאן דָּמַר. בָּעֲשׂוּיִים שׁוּרָה. הַהֶנּוּ אֶמְצָעִי. מָאן דְּאָמַר. בָּעֲשׂוּיִים צוֹבָה. הַיידֶנּוּ אֶמְצָעִי. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל אֲחוֹי דְּרִבִּי בֶּרֶכְיָה. אִין תִּמְשַׁח מִן הָהֵן. הַהֶנּוּ אֶמְצָעִי. אִין תִּמְשַׁח מִן הָהֵן. הַהֶנּוּ אֶמְצָעִי. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי חֲנַנְיָה. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא הָאֶמְצָעִי מוּפְלַג יוֹתֵר מֵאַלְפַּיִם אַמָּה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. קַשְׁיָיתָהּ קוֹמֵי רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. תַּנִּינָן. אִם יֵשׁ בֵּין שְׁנֵי הַחִיצוֹנִים מֵאָה וְאַרְבָּעִים וְאַחַת וּשְׁלִישׁ עָשָׂה הָאֶמְצָעִי שְׁלָשְׁתָּן. לְהִַתִּיר שְׁנֵי הַחִיצוֹנִים. הָיוּ שְׁנַיִם. הָאֶמְצָעִי מָהוּ שֵׁיִּדּוֹן לְכָאן וּלְכָאן. מַה צְרִיכָה לֵהּ. בְּשֶׁהָיוּ שְׁנַיִם מְהַלְּכִין. אֲבַל אִם הָיָה אֶחָד מְהַלֵּךְ נִידּוֹן לְכָאן וּלְכָאן.

Paragraph. “Similarly three villages forming a triangle,” etc. Samuel said, if they are in a line. Bar Qappara said, it they are like a tripod. Which one is the middle one? It is understandable for him who said, they are in a line. For him who said, they are like a tripod, which one is the middle one? Rebbi Samuel, Rebbi Berekhiah’s brother, said, if you are measuring from one, the other is the middle one; if you are measuring from one, the other is the middle one. Rebbi Jacob bar Aḥa, Rebbi Yasa in the name of Rebbi Ḥanina, only if the middle one not be farther than 2’000 cubits. Rebbi Yose said, I objected before Rebbi Jocob bar Aḥa, did we not state: “if between the two outer ones are 141⅓ [cubits], the middle one makes all three [to be one].” To permit the two outer ones. If there were two, could the middle one be counted for either side? His problem was if there were two people walking. But if one person is walking, it is counted for either side.