Jerusalem Talmud Kilayim 8.1

משנה: כִּלְאֵי הַכֶּרֶם אֲסוּרִין מִלִּזְרוֹעַ וּמִלְּקַיֵים וַאֲסוּרִין בְּהַנָּאָה. כִּלְאֵי זְרָעִים אֲסוּרִין מִלִּזְרוֹעַ וּמִלְּקַיֵים וּמוּתָּרִין בַּאֲכִילָה וְכָל שֶׁכֵּן בְּהַנָּאָה. כִּלְאֵי בְגָדִים מוּתָּרִין בְּכָל דָּבָר וְאֵינָן אֲסוּרִין אֶלָּא מִלִּלְבּוֹשׁ. כִּלְאֵי בְהֵמָה מוּתָּרִין לְגַדֵּל וּלְקַיֵים וְאֵינָן אֲסוּרִין אֶלָּא מִלְּהַרְבִּיעַ. כִּלְאֵי בְהֵמָה אֲסוּרִין זֶה עִם זֶה.

MISHNAH: Kilaim in a vineyard are forbidden to be sown or kept and are forbidden for any use. Kilaim of grains are forbidden to be sown or kept but are permitted for eating and certainly for use. Kilaim of textiles are permitted for everything; they are only forbidden to be worn. Kilaim of animals may be raised and kept; they are only forbidden to be mated. Kilaim of animals are forbidden [to be mated] with one another.

הלכה: כִּלְאֵי הַכֶּרֶם אֲסוּרִין כו׳. כְּתִיב לֹא תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאַיִם. אֵין לִי אֶלָּא הַזּוֹרֵעַ מְקַיֵים מְנַיִין תַּלמוּד לוֹמַר וְכֶרֶם וְלֹא כִלְאַיִם. מַה כְרִבִּי עֲקִיבָה דְּרִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר הַמְקַיֵים עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא הַכֹּל מוֹדִים בָּאָסוּר שֶׁהוּא אָסוּר בְּשֶׁלֹּא קִיֵים עַל יְדֵי מַעֲשֶׂה אֲבָל אִם קִיֵים עַל יְדֵי מַעֲשֶׂה לוֹקֶה. כְּהָדָא דְתַנֵּי הַמְחַפֶּה בְּכִלְאַיִם לוֹקֶה.

HALAKHAH: “Kilaim in a vineyard are forbidden,” etc. It is written (Deut. 22:9): “Do not sow kilaim in your vineyard.” Not only sowing, how about keeping? The verse says, vineyard and no kilaim. Does this follow Rebbi Aqiba, for Rebbi Aqiba said that he who keeps [kilaim] transgresses a prohibition? Rebbi Yose said, it is the word of everybody. Everybody agrees that what is forbidden is forbidden if he did not preserve through an action, but if he preserved through an action he is whipped, as it is stated: He who covers kilaim is whipped.

מְנַיִין שֶׁהוּא אָסוּר בַּהֲנָיָיה נֶאֱמַר כָּאן פֶּן תִּקְדַּשׁ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן פֶּן תּוּקְדָּשׁ בּוֹ מַה פֶּן שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן אָסוּר בַּהֲנָיָיה אַף פֶּן שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן אָסוּר בַּהֲנָיָיה. וְאִית דְּבָעֵי מֵימַר נֶאֱמַר כָּאן פֶּן תִּקְדַּשׁ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וְלֹא יִהְיֶה קָדֵשׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל. מַה קדש הָאָמוּר לְהַלָּן אָסוּר בַּהֲנָיָיה אַף כָּאן אָסוּר בַּהֲנָיָיה. וְקָדֵשׁ אָסוּר בַּהֲנָיָיה. אָמַר רִבִּי חוּנָה בִּיאָתוֹ אֲסוּרָה בַּהֲנָיָיה. אִית דִּבְעֵי נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא דְּאָמַר רִבִּי חֲנִינַא פֶּן תִּקְדַּשׁ פֶּן תּוּקַּד בָּאֵשׁ.

From where that it is forbidden for any use? It is said here (Deut. 22:9) “lest you sanctify it” and it is said elsewhere (lest it become sanctified by it). Since “lest” there means it is forbidden for any use, “lest” here means it is forbidden for all use. Some want to say, it is said here “lest you sanctify it” and it is said at another place “there shall be no qadeš among the Israelites.” Since qdš there means forbidden for any use, so qdš here must mean forbidden for any use. Rebbi Huna said, his sex act is forbidden for all use. Some want to understand it from the following, as Rebbi Ḥanina said, “lest you sanctify it”, lest fire should be kindled.”

כְּתִיב לֹא תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאַיִם. מְלַמֵּד שֶׁאֵינוֹ חַיָיב עַד שֶׁיִּזְרַע שְׁנֵי מִינִין בַּכֶּרֶם דִּבְרֵי רִבִּי יֹאשִׁיָּה רִבִּי יוֹנָתָן אָמַר אֲפִילוּ מִין אֶחָד. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹנָתָן כְּתִיב שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאַיִם לְאֵי זֶה דָּבָר נֶאֱמַר לֹא תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם. חֲבֵרַיָיא אָמְרִין לְהַחֲמִיר עָלָיו אֲפִילוּ מִין אֶחָד. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יֹאשִׁיָּה שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאַיִם לְאֵי זֶה דָּבָר נֶאֱמַר לֹא תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם. חֲבֵרַיָיא אָמְרִין לְהַתְרַיָיה שֶׁאִם הִתְרוּ בוֹ מִשּׁוּם שָׂדְךָ לוֹקֶה. מִשּׁוּם כַּרְמְךָ לוֹקֶה. אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיא לִיתֵּן לוֹ שִׁיעוּר אֲחֶרֶת מִן שִׁשָּׁה טְפָחִים. וְכָן אַרְבַּע אַמּוֹת. מַה נָן קַיָימִין אִם בְּשֶׁעָשָׂה גֶדֶר מִבִּפְנִים בָּטֵל הַכֶּרֶם. אִם בְּשֶׁעָשָׂה גֶדֶר מִבְּחוּץ זֶהוּ הַמָּחוֹל. אֶלָּא כֵּן נָן קַיָימִין בְּשָׂדֶה שֶׁהָיָה שָׁם שְׂדֵה תְבוּאָה וְהִקְרִיחַ לְתוֹכָהּ אַרְבַּע אַמּוֹת. וְאַתְיָא כִּדְאָמַר רִבִּי חֲנִינָה אֵין הָאוֹסֵר נַעֲשֶׂה מְחִיצָה לְהַצִּיל. סָבְרִין מֵימַר אוֹסֵר נַעֲשֶׂה מְחִיצָה לֵיאָסֵר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִי יוֹנָתָן כְּתִיב שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאַיִם לְאֵי זֶה דָּבָר נֶאֱמַר לֹא תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם. כְּהִיא דְּאָמַר רִבִּי הֵילָא הֵן דְּאַתְּ אָמַר לֹא אָמַרְתְּ לְמָה אַתְּ אָמַר. אוֹ כְּהִיא דְּאָמַר רִבִּי זְעִירָא לֹא תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאַיִם עִיקַּר כַּרְמְךָ כִּלְאַיִם לֹא תִזְרַע.

It is written (Deut. 22:9): “Do not sow kilaim in your vineyard.” This teaches us that one is not guilty unless he sows two kinds in the vineyard, the words of Rebbi Josia. Rebbi Jonathan said, even one kind. In the opinion of Rebbi Jonathan it is written (Lev. 19:19) “in your field do not sow kilaim”, why does it say “do not sow kilaim in your vineyard”? The colleagues say, to make it sinful even with one kind. In the opinion of Rebbi Josia, “in your field do not sow kilaim”; why does it say “do not sow kilaim in your vineyard”? The colleagues say, as a warning. If he was warned about “your field”, he is whipped, if he was warned about “your vineyard”, he is whipped. Rebbi Abun bar Ḥiyya said, to give another measure besides six hand-breadths; here it is four cubits. What are we talking about? If he made a fence on the inside, the vineyard is abolished. If he made a fence on the outside, that is the circumference. But we deal with a field that was a grain field and he cleared four cubits in its midst. This agrees with what Rebbi Ḥanina said, nothing forbidden may form a separation to save. They were of the opinion that what is forbidden does form a separation to prohibit. In the opinion of Rebbi Jonathan it is written (Lev. 19:19): “In your field do not sow kilaim”, why does it say: “Do not sow kilaim in your vineyard”? For that which Rebbi Hila said, if you would say [the Torah] did not say it, what would you say? Or following what Rebbi Zeïra said, “do not sow your vineyard kilaim,” creating your vineyard do not sow kilaim.

רִבִּי יוּדָן קַפּוֹדָקִיָּא בָּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי תַּמָּן אַתְּ אָמַר אֵין זַרְעֵי אִילָן קְרוּיִין זְרָעִים. וְהָכָא אַתְּ אָמַר זַרְעֵי אִילָן קְרוּיִין זְרָעִים. אָמַר לֵיהּ תַּמָּן מִיעֵט הַכָּתוּב אֶת שֶׁאֵין דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִהְיוֹת קוֹרִין זְרָעִים. בְּרַם הָכָא רִיבָה הַכָּתוּב עַל כָּל זֶרַע זֵרוּעַ אֲשֶׁר יִזָּרֵעַ.

Rebbi Yudan from Kappadokia asked before Rebbi Yose: There they say that tree seeds are called seeds but here you say that tree seeds are not called seeds. He said to him: There the verse excluded them since usually people do not call them “seeds,” but here the verse added (Lev. 11:37) “any sown seed that may be sown.”

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּאי הַמְחַפֶּה בְּכִלְאַיִם לוֹקֶה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹחָנָן וְלָאו מַתְנִיתָא הִיא כִּלְאַיִם בַּכֶּרֶם אֵיךְ אֶיפְשַׁר כִּלְאַיִם עַל יְדֵי חֲרִישָׁה לֹא בִמְחַפֶּה. וַהֲוָה רִבִּי יַנַּיי מְקַלֵּס לֵיהּ הַזָּלִים זָהָב מִכִּיס וגו׳. בְּנִי אַל יָלוּזוּ מֵעֵינֶיךָ תֵּן לְחָכָם וְיֶחְכַּם עוֹד יִשְׁמַע חָכָם וְיוֹסִיף לֶקַח. אָמַר לֵיהּ רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בָּתַר כָּל אִילֵּין קִילּוּסַיָּא יְכִיל אֲנָא פָּתַר לָהּ כְּרִבִּי עֲקִיבָה דְּרִבִּי עֲקִיבָה אָמַר הַמְקַיֵים עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה. כְּלוּם אָמַר רִבִּי עֲקִיבָה אֶלָּא לַעֲבוֹר שֶׁמָּא לִלְקוֹת. וְהָכָא לִלְקוֹת אֲנָן קַיָימִין. וְעוֹד מִן הָדָא דְתַנִּינָן שְׁבִיעִית אִית לָךְ מֵימַר שְׁבִיעִית דְּרִבִּי עֲקִיבָה. פָּתַר לָהּ שְׁבִיעִית דְּרִבִּי לָעְזָר דְּרִבִּי לָעְזָר אָמַר לוֹקִין עַל יְדֵי חֲרִישָׁה בַשְּׁבִיעִית. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֵין לוֹקִין עַל יְדֵי חֲרִישָׁה בַשְּׁבִיעִית. מַה טַעַם דְּרִבִּי לָעְזָר וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַיי כְּלָל. שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַַרְמְךָ לֹא תִזְמוֹר פְּרָט. הַזֶּרַע וְהַזֶּמֶר בִּכְלָל הָיוּ וְלָמָּה יָצְאוּ לְהַקִּישׁ אֵלֶיהֶן וְלוֹמַר לָךְ מַה זֶרַע וְזֶמֶר מְיוּחָד שֶׁהֵן עֲבוֹדָה בָאָרֶץ וּבְאִילָן אַף כָּל דָּבָר שֶׁהוּא עֲבוֹדָה בָאָרֶץ וּבְאִילָן. מַה עֲבַד לָהּ רִבִּי יוֹחָנָן. שְׁנֵי דְבָרִים הֵן וּשְׁנֵי דְבָרִים יָצְאוּ מִן הַכְּלָל חוֹלְקִין. וְלֵית לֵיהּ לְרִבִּי אֶלְעָזָר חוֹלְקִין. אִית לֵיהּ לַחֲלוֹק אֵינָן חוֹלְקִין הָא לְלַמֵּד מְלַמְּדִין. וְלֵית לֵיהּ לְרִבִּי יוֹחָנָן מְלַמְּדִין. שַׁנְיָיא הִיא שֶׁהַכְּלָל בַּעֲשֵׂה וּפְרָט בְּלֹא תַעֲשֶׂה אֵין עֲשֵׂה מְלַמֵּד עַל לֹא תַעֲשֶׂה וְאֵין לֹא תַעֲשֶׂה מְלַמֵּד עַל עֲשֵׂה.

Rebbi Joḥanan said in the name of Rebbi Yannai: He who covers kilaim is whipped. Rebbi Joḥanan said to him: Is that not a Mishnah? “Kilaim in a vineyard.” How are kilaim possible by ploughing? It must be by covering! Rebbi Yannai praised him (Is. 46:6:) “Those who pour out gold from the wallet, etc.” (Prov. 3:21) “My son, they should not be removed from your eyes,” (Prov. 9:9) “give to the wise that he shall become wiser,” let the wise listen “that he increase in knowledge.” Rebbi Simeon ben Laqish said, after all these praises I can explain it following Rebbi Aqiba since Rebbi Aqiba said that he who keeps [kilaim] transgresses a prohibition. Rebbi Aqiba said only that he transgresses, did he say to whip? Here we are dealing with whipping. Further, from what we have stated “Sabbatical year.” Can you say that the Sabbatical year follows Rebbi Aqiba? Explain the Sabbatical year following Rebbi Eleazar, as Rebbi Eleazar said, one whips because of ploughing in the Sabbatical. Rebbi Joḥanan said, one does not whip because of ploughing in the Sabbatical. What is the reason of Rebbi Eleazar? (Lev. 25:2) “The Land should keep a Sabbath for the Eternal,” a general statement. (Lev. 25:4) “Your field you should not sow, your vineyard you should not prune,” detail. Sowing and trimming were in the general statement, why were they detailed? To trap with them and to tell you that just as sowing and pruning are particular as agricultural work on the earth or on a tree, so everything that is agricultural work on the earth or on a tree [is forbidden]. How does Rebbi Joḥanan deal with this? They are two things and two things that are specified from a general notion divide. Does Rebbi Eleazar not hold that they divide? He holds that they do not divide but instruct. Does Rebbi Joḥanan not hold that they instruct? It is different here because the general statement is a positive commandment and the details are prohibitions; no positive commandment implies anything for a prohibition and no prohibition implies anything for a positive commandment.

עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן נִיחָא מוּתָּר לַחְפּוֹר בָּהּ בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי לָעְזָר מַהוּ לַחְפּוֹר בָּהּ בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת. כְּשֵׁם שֶׁאֵינָן מְלַמְּדִין לְעִנְיַין אִיסוּר כָּךְ לְעִנְיַין הֵיתֵר לֹא יְלַמְּדוּ.

According to R. Joḥanan it is obvious that one is permitted to dig in it cisterns, ditches, and caves. According to R. Eleazar, may one dig in it cisterns, ditches, and caves? If the verses have no implication for prohibition they cannot have implications for permission.

אָמַר רִבִּי בָּא קַרְתִּיגֵנַיָיא טַעַם דְּרִבִּי יוֹחָנָן שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ לֹא בַשְּׁבִיעִית וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמוֹר כַּרְמֶךָ לֹא בַשְּׁבִיעִית. כָּל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁהוּא בָּא מִכֹּחַ עֲשֵׂה עֲשֵׂה הוּא וְעוֹבֵר בַּעֲשֵׂה. רִבִּי יִרְמְיָה אָמַר עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה. רִבִּי יוֹסָה אָמַר אֲפִילוּ עֲשֵׂה אֵין בּוֹ לֵיידֶא מִילָּה כְּתִיב וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַיי. לְעִנְיַין לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבּוֹ.

Rebbi Abba from Carthage said, the reason of Rebbi Joḥanan is (Lev. 25:3): “Six years you shall sow your field”, not in the Seventh, “six years you shall prune your vineyard,” not in the Seventh. Every prohibition derived from a positive commandment is a positive commandment; he transgresses a positive commandment. Rebbi Jeremiah said, he transgresses a positive commandment. Rebbi Yasa said, there is not even a positive commandment! Why is it written (Lev. 25:2): “the Land shall rest for a Sabbath of the Eternal?” For the prohibitions in it.

יָכוֹל יְהוֹ לוֹקִין עַל הַתּוֹסָפוֹת שֶׁבּוֹ. רִבִּי יוֹחָנָן פָּתַר מַתְנִיתָא יָכוֹל יְהוּ לוֹקִין עַל חֲרִישָׁה בַשְּׁבִיעִית. רִבִּי לָעְזָר פָּתַר מַתְנִיתָא יָכוֹל יְהוּ לוֹקִין עַל אִיסּוּר שְׁנֵי פְרָקִים הָרִאשׁוֹנִים. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמוֹר כַּרְמֶךָ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמוֹר. מָאן דְּאָמַר שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמוֹר כַּרְמֶךָ מְסַיְיעָא לְרִבִּי יוֹחָנָן. מָאן דְּאָמַר שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִּזְמֹר מְסַיְיעָא לְרִבִּי לָעְזָר.

“I could think one would whip because of the additions.” Rebbi Joḥanan explains the baraita, I could think that one would whip because of ploughing in the Sabbatical. Rebbi Eleazar explains the baraita, I could think that one would whip because of the prohibition of the first two terms. Some Tannaïm state (Lev. 25:3): “Six years you shall sow your field, six years you shall prune your vineyard.” Some Tannaïm state (Lev. 25:4) “Your field you should not sow, your vineyard you should not prune.” He who states: “Six years you shall sow your field, six years you shall prune your vineyard,” supports Rebbi Joḥanan. He who states: “Your field you should not sow, your vineyard you should not prune,” supports Rebbi Eleazar.

מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי לָעְזָר הִשָּׁמֵר לֹא תַעֲשֶׂה. וּכְתִיב שָׁם תַּעֲלֶה שָׁם תַּעֲשֶׂה. בְּגִין דִּכְתִיב הָא אִילּוּ לֹא כְתִיב עֲשֵׂה הוּא. שֶׁלֹּא תֹאמַר כְּמַה דְתֵימָר גַּבֵּי שַׁבָּת חָפַר חָרַץ נָעַץ אֵינוֹ חַיָיב אֶלָּא אַחַת. וְדִכְוָותָהּ שָׁחַט זָרַק וְהֶעֱלָה לֹא יְהֵא חַיָיב אֶלָּא אַחַת. לְפוּם כֵּן צָרַךְ מֵימַר חַיָיב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת.

A baraita disagrees with Rebbi Eleazar. “ ‘Guard yourself’ means a prohibition. And it is written: There you should present, there you should perform.” Because that is written, otherwise I would have said it is a positive commandment. But that you should not say as you say regarding the Sabbath that if somebody dug a hole, made a ditch, and dug to put in a pole, he is guilty only of one offense, so similarly, if somebody slaughtered, sprinkled the blood, and presented he should be guilty only of one offense. Therefore, it is necessary to say that he is guilty for each action separately.

רִבִּי זְעִירָא רַב חִיָיא בַּר אַשִּׁי בְשֵׁם כֲּהָנָא הַנּוֹטֵעַ בַּשַּׁבָּת חַיָיב מִשּׁוּם זוֹרֵעַ. רִבִּי זְעִירָא אָמַר הַזּוֹמֵר כְּנוֹטֵעַ. נָטַע וְזָמַר בַּשַּׁבָּת עַל דַּעְתֵּיהּ דַכֲהָנָא חַיָיב שְׁתַּיִם. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי זְעִירָא אֵינוֹ חַיָיב אֶלָּא אַחַת. כְּלוּם אָמַר רִבִּי זְעִירָא אֶלָּא הַזּוֹמֵר כְּנוֹטֵעַ שֶׁמָּא הַנּוֹטֵעַ כְּזוֹמֵר. הַכֹּל הָיָה בִּכְלָל זְרִיעָה יָצָאת זְמִירָה לְהַחֲמִיר עַל עַצְמָהּ. מִפְּנֵי שֶׁיָּצָאת זְמִירָה לְהַחֲמִיר עַל עַצְמָהּ אַתְּ פּוֹטְרוֹ מִשּׁוּם זוֹרֵעַ הֲוֵי לֹא שַׁנְיָיא בֵּין עַל דַּעְתֵּיהּ דַכֲהָנָא בֵּין עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי זְעִירָא חַיָיב שְׁתַּיִם.

Rebbi Zeïra, Rav Ḥiyya bar Ashi in the name of Cahana: He who is planting on the Sabbath is guilty because of sowing. Rebbi Zeïra said, he who prunes is like one who plants. If he planted and pruned on the Sabbath, according to Cahana he is guilty on two counts, according to Rebbi Zeïra only on one count. Did not Rebbi Zeïra say the pruner is like the planter, did he say the planter is like the pruner? All was included in the notion of sowing; pruning was singled out for particular stringency. Because pruning was singled out for particular stringency you want to exempt it because of sowing? There is no difference, both according to Cahana and according to Rebbi Zeïra he is guilty on two counts.