Jerusalem Talmud Nedarim 11.12

משנה: בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים שָׁלֹשׁ נָשִׁים יוֹצְאוֹת וְנוֹטְלוֹת כְּתוּבָּה. הָאוֹמֶרֶת טְמֵיאָה אֲנִי לָךְ. שָׁמַיִם בֵּינִי לְבֵינָךְ. נְטוּלָה אֲנִי מִן הַיְּהוּדִים. חָזְרוּ לוֹמַר שֶׁלֹּא תְהֵא אִשָּׁה נוֹתֶנֶת עֵינֶיהָ בְּאַחֵר וּמְקַלְקֶלֶת עַל בַּעֲלָהּ. הָאוֹמֶרֶת טְמֵיאָה אֲנִי לָךְ תָּבִיא רְאַיָיה לִדְבָרֶיהָ. שָׁמַיִם בֵּינִי לְבֵינָךְ יַעֲשׂוּ דֶרֶךְ בַּקָּשָׁה. נְטוּלָה אֲנִי מִן הַיְּהוּדִים יָפֵר חֶלְקוֹ וּתְהֵא מְשַׁמְּשָׁתוֹ וּתְהֵא נְטוּלָה מִן הַיְּהוּדִים.

MISHNAH: Earlier they said, three categories of women have to be divorced and collect their ketubah: The one who says, I am impure for you, or Heaven is between you and me, or I am separated from the Jews. They changed to say that a woman should not be encouraged to want another man and cause trouble to her husband. If she says, I am impure for you, she should bring proof. Heaven is between you and me, they should try to mediate. I am separated from the Jews, he shall dissolve his part, she shall live with him and be separated from the Jews.

הלכה: רִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים כול׳. הָא לֹא הֵבִיאֶה רְאַיָיה לִדְבָרֶיהָ פְּשִׁיטָא שֶׁהִיא מוּתֶּרֶת לְבֵיתָהּ. אָמַר רִבִּי הִילָא. לֹא מִסְתַּבְּרָא אִם הָיָה חָבֵר יָחוּשׁ. וְאִם הָיָה כֹהֵן שֶׁהִיא אֲסוּרָה לוֹכַל בִּתְרוּמָה. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי חֲנַנְיָה חֲבֵרִין דְּרַבָּנִין וְהִתִירָהּ לוֹכַל בִּתְרוּמָה. אָמַר רִבִּי חַגַּיי. אַבָּא יְדַע רֵישָׁא וְסֵיפָא. אִיסְטְרַטִּיּוֹת נִכְנְסוּ לָעִיר. וּבָאת אִשָּׁה וְאָמְרָה. אִיסְטְרַטִּיּוֹט חִבְּקַנִי וְהִטִּיל שִׁכְבַת זֶרַע בֵּין בִּרְכַּיי. וְהִתִירָהּ לוֹכַל בִּתְרוּמָה. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יִצְחָק בַּר טֶבְלַיי בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁאָמְרָה. הַבֵּיאָם שֶׁלִּי פִּיתַּנִי. אָמַר לָהּ. אֵין הַבֵּיאָם אָסוּר. וְאָסְרָהּ. הָכָא אַתְּ אָמַר. וְאָסְרָהּ. הָכָא אַתְּ אָמַר. וְהִתִּירָהּ. תַּמָן בָּאָת לוֹסַר עַצְמָהּ וְהִתִּירָהּ. בְּרַם הָכָא בָאת לְהַתִיר עַצְמָהּ וְאָסְרָהּ.

HALAKHAH: “Earlier they said,” etc. That is, if she cannot bring proof for her assertion, it is obvious that she is permitted to her house. Rebbi Hila said, would it not be reasonable that a fellow should be apprehensive, and if he was a Cohen that she should be forbidden to eat heave? There came a case before Rebbi Ḥanina, the colleague of the rabbis, and he permitted her to eat heave. Rebbi Ḥaggai said, my father knew the first and the last case. Soldiers entered the town. A woman came and said, a soldier embraced me and ejaculated semen between my knees. He permitted her to eat heave. There came a case before Rebbi Isaac bar Tevele of a woman who said, my cowhand seduced me. He said to her, is the cowhand not forbidden? And he forbade her. Here, you say that he forbade her. There, you say that he permitted her. There, she came to forbid herself and he permitted her. But here, she came to permit herself and he forbade her.

שָׁמַיִם בֵּינִי לְבֵינָךְ. כַּמָּא דִשְׁמַיָּיא רְחִיקִין מִן אַרְעָא כֵּן תְּהֵא הַאי אִיתְּתָא רְחִיקָה מִן הַהוּא גַבְרָא. יַעֲשׂוּ דֶרֶךְ בַּקָּשָׁה. אָמַר רַב הוּנָא. יַעֲשׂוּ סְעוּדָה וְהֵן מִתְרַגְּלִין לָבוֹא דֶּרֶךְ סְעוּדָה.

“Heaven is between you and me”: as Heaven is far from earth, so this woman should be far from that man. “They should try to mediate.” Rav Huna said, they should make a dinner and they will get used to be with one another by the dinner.

תַּנֵּי. כָּלוּי אֲנִי מִמָּךְ. פָּרוּשׁ אֲנִי מִמָּךְ. רִבִּי יִרְמְיָה בָּעֵי. וְלָמָּה לֹא תַנִּינָן נָטוּל. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. תַנִּיתָהּ בְּסוֹפָאּ. וּנְטוּלָה אֲנִי מִן הְיְּהוּדִים.

It was stated: “I am jailed away from you, I am separated away from you”. Rebbi Jeremiah asked, why did one not state “taken away from”? Rebbi Yose said, that was stated at the end: “I am taken away from the Jews.”

נִתְגָּרְשָׁה. תֵּלֵךְ וְתִידְבַּק בָּעַרְבִיִּים שֶׁחָשְׁקָה נַפְשָׁהּ בָּהֶם.

If she was divorced, let her go and cling to the Arabs, for she loves them.

תַּנֵּי. הָאִשָּׁה שֶׁנָּדְרָה בַנָּזִיר וְשָׁמַע בַּעֲלָהּ וְלֹא הֵיפֵר לָהּ. רִבִּי מֵאִיר וְרִבִּי יְהוּדָה אוֹמְרִים. הוּא נוֹתֵן אֶצְבָּעוֹ בֵין שִׁינֶּיהָ. שֶׁכֵּן אִם רָצָה לְהָקֵם מוּקָּם. אָמַר. אֵי אֶפְשִׁי שֶׁתְּהֵא נְזִירָה. יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה. רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִין. הִיא נָתְנָה אֶצְבָּעָהּ בֵּין שִׁינֶּיהָ. שֶׁכֵּן אִם רָצָה לְהָקֵם מוּקָּם. אוֹ שֶׁאָמְרָה. אֶיפְשַׁר שֶׁאֱהֵא נְזִירָה. תֵּצֵא שֶׁלֹּא בִכְתוּבָּתָהּ. דַּל כֵּן מָה כֵן אָמְרֵי רִבִּי מֵאִיר וְרִבִּי יְהוּדָה בַּמִּשְׁנָה. וָאֲפִילוּ בַּמִּשְׁנָה הָאַחֲרוֹנָה. מִפְּנֵי מָה אֵינוֹ מֵיפֵר לָהּ. רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בַּמִּשְׁנָה הָאַחֲרוֹנָה. וָאֲפִילוּ תֵּימָא בַּמִּשְׁנָה רִאשׁוֹנָה. מִפְּנֵי מָה נָדְרָה.

If a woman made a vow to be a nazir; her husband heard and did not dissolve it: Rebbi Meïr and Rebbi Jehudah say, he put his finger between her teeth, for if he wants to confirm, he can confirm. If he said, I cannot stand her being a nazir, he should divorce her and pay the ketubah. Rebbi Yose and Rebbi Simeon say, she put her finger between her teeth, for if he wants to confirm, he can confirm. If she said, I can stand it to be a nazir, he may divorce her without paying the ketubah.” Remove this, how can Rebbi Meïr and Rebbi Jehudah say so in the Mishnah? Even in the later Mishnah, why did he not dissolve? Rebbi Yose and Rebbi Simeon follow the later Mishnah. But you might say, the earlier Mishnah. Why did she make the vow?