Jerusalem Talmud Gittin 4.4

משנה: עֶבֶד שֶׁנִּשְׁבָּה וּפְדָאוּהוּ אִם לְשׁוּם עֶבֶד יִשְׁתַּעְבֵּד אִם לְשׁוּם בֶּן חוֹרִין לֹא יִשְׁתַּעְבֵּד. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ יִשְׁתַּעְבֵּד. עֶבֶד שֶׁעֲשָׂאוֹ רַבּוֹ אֻפּוֹתֵיקֵי לַאֲחֵרִים וְשִׁיחְרְרוֹ שׁוּרַת הַדִּין אֵין הָעֶבֶד חַיָיב כְּלוּם אֶלָּא מִפְּנֵי תִיקּוּן הָעוֹלָם כּוֹפִין אֶת רַבּוֹ וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹ בֶן חוֹרִין וְכוֹתֵב שְׁטָר עַל דָּמָיו. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אֵינוֹ כוֹתֵב אֶלָּא מְשַׁחְרֵר.

MISHNAH: If a slave was kidnapped and ransomed, if it was as a slave he shall serve, if as a free person he shall not serve; Rabban Simeon ben Gamliel says, in any case he shall serve. A slave whom his master gave as mortgage to others and then freed in strict law does not owe anything, but for the public good one forces the master to formally manumit him and he writes a bond for his own value. Rabban Simeon ben Gamliel says, only the one who manumits writes.

הלכה: עֶבֶד שֶׁנִּשְׁבָּה וּפְדָאוּהוּ כול׳. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם חִזְקִיָּה. בְּדִין הָיָה שֶׁאֲפִילוּ לְשֵׁם עֶבֶד לֹא יִשְׁתַּעְבֵּד. וְלָמָּה אָמְרוּ יִשְּׁתַּעְבֵּד. שֶׁלֹּא יְהֵא הָעֶבֶד מַבְרִיחַ עַצְמוֹ מִן שַׁבּוֹיִין. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. מַתְנִיתָא אָמְרָה כֵן. רַבּוֹ נוֹתֵן אֶת דָּמָיו וּמְשַׁחְרְרוֹ. לֹא אָמְרוּ אֶלָּא רַבּוֹ. הָא אַחֵר לֹא. רִבִּי אִילָא בְשֵׁם רִבִּי יָסָא. בְּדִין הָיָה אֲפִילוּ לְשֵׁם בֶּן חוֹרִין יִשְׁתַּעְבֵּד. וְלָמָּה אָמְרוּ לֹא יִשְׁתַּעְבֵּד. שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא לוֹזָה עַל בְּנֵי חוֹרִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. אִם כֵּן. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ יִשְׁתַּעְבֵּד. שֶׁכְּשֵׁם שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְצוּוִּין לִפְדּוֹת בֶּן חוֹרִין כָּךְ הֵן מְצוּוִּין לִפְדּוֹת אֵת הָעֲבָדִים. אָהֵן תַּנָּיָיא קַדְמִיָיא סְבַר מֵימַר. מִצוּוִּין הֵן לִפְדּוֹת בְּנֵי חוֹרִין וְאֵין מְצוּוִּין לִפְדּוֹת אֵת הָעֲבָדִים. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל.

HALAKHAH: “If a slave was kidnapped and ransomed,” etc. Rebbi Abbahu in the name of Ḥizqiah: It would be logical that even as a slave he should not have to serve. And why did they say, he has to serve? That a slave should not run away to the kidnappers. Rebbi Ze‘ira said, a baraita implies this: “His master pays his ransom and frees him.” They said that only about his master, not anybody else. Rebbi Ila in the name of Rebbi Yasa: It would be logical that even as a free person he should have to serve. Why did they say that he does not have to serve? Not to damage the reputations of free persons. Rebbi Yose said, but it is so: “Rabban Simeon ben Gamliel says, in any case he shall serve; just as Israel are obligated to ransom free persons so they are obligated to ransom slaves.” The first Tanna is of the opinion that they are obligated to ransom free persons but they are not obligated to ransom slaves. Rebbi Jacob bar Idi in the name of Rebbi Simeon ben Laqish: Practice follows Rabban Simeon ben Gamliel.

רִבִּי סִימוֹן בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר יֵיסִי בֶּן שָָׁאוּל בְּשֵׁם רִבִּי. הַמִּתְיָיאֵשׁ בְּעַבְדּוֹ אֵינוֹ רַשַּׁאי לְשַׁעְבְּדוֹ וְצָרִיךְ לִכְתוֹב לוֹ גֵּט שִׁיחְרוּר. שָׁמַע רִבִּי יוֹחָנָן וְאָמַר. יָפֶה לִימְּדֵנִי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. כְּלוּם לָמְדוּ גֵּט שִׁחְרוּר לֹא מֵאִשָּׁה. מָה אִשָּׁה אֵינָהּ יוֹצְאָה מִשּׁוּם יִיאוּשׁ שֶׁצְּרִיכָה מִמֶּנּוּ גֵּט. אַף עֶבֶד אִינוֹ יוֹצֵא מִשּׁוּם יִיאוּשׁ וְצָרִיךְ גֵּט שִׁיחְרוּר.

Rebbi Simon in the name of Rebbi Joshua ben Levi: Yossi ben Shaul said in the name of Rebbi: A person who had given up hope to recover his slave is not entitled to enslave him but has to write him a bill of manumission. Rebbi Joḥanan heard this and said, Rebbi Joshua ben Levi taught us that correctly. Did they not infer the rules of a bill of manumission from women? Just as a woman is not freed if [the husband] has given up hope, but she needs a bill of divorce from him, so a slave is not freed if [the master] has given up hope, but he needs a bill of manumission.

שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. עֶבֶד שֶׁבָּרַח מִן הַשַּׁבּוֹיִין אֶצֶל רַבּוֹ אֵין רַבּוֹ רַשַּׁאי לְשַׁעְבְּדוֹ וְצָרִיךְ לִכְתוֹב לוֹ גֵּט שִׁיחְרוּר. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. הַמַּפְקִיר אֶת עַבְדּוֹ אֵינוֹ רַשַּׁאי לְשַׁעְבְּדוֹ וְאֵינוֹ רַשַּׁאי לִכְתוֹב לוֹ גֵּט שִׁיחְרוּר. אָמַר לֵיהּ רִבִּי זְעִירָא. כָּל עָמָּא אָמְרִין דְּהוּא צָרִיךְ. וְאַתְּ אוֹמֵר. אֵינוֹ צָרִיךְ. שֶׁמָּא אֵינוֹ מְעַכְּבוֹ מִלּוֹכַל בַּפֶּסַח. כְּהָדָא דְתַנֵּי. וְכָל עֶבֶד אִישׁ מִקְנַת כֶּסֶף וּמַלְתָּה אוֹתוֹ. בְּשָׁעָה שֶׁהוּא עוֹבֵד אֶת רַבּוֹ הוּא מְעַכְּבוֹ לוֹכַל בַּפֶּסַח. וּבְשָׁעָה שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵד אֶת רַבּוֹ אֵינוֹ מְעַכְּבוֹ מִלּוֹכַל בַּפֶּסַח.

Simeon bar Abba in the name of Rebbi Joḥanan: If a slave fled from the kidnappers to his master, the master may not enslave him but has to write him a bill of manumission. Rebbi Abbahu said in the name of Rebbi Joḥanan: If somebody declares his slave as ownerless he can neither enslave him nor write him a bill of manumission. Rebbi Ze‘ira said to him, everybody says that he needs one; do you say that he does not need? Would he hinder him from eating the Passah [sacrifice]? As it was stated: “The slave of any man, acquisition of his money, if you circumcise him.” Anytime he serves his master, he prevents his master from eating the Passah; if he does not serve his master, he does not prevent his master from eating the Passah.

סִימֵּא שְׁתֵּי עַינָיו כְּאַחַת. הִפִּיל שְׁנֵי שִׁינָּיו כְּאַחַת. יוֹצֵא בָהֶן לַחֵירוּת. זוֹ אַחַר זוֹ. יוֹצֵא לַחֵירוּת בְּרִאשׁוֹנָה וְנוֹתֵן לוֹ דָמִים בַּשְּׁנִיָיה. רִבִּי אִילָא בְשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ כְּמָאן דְּאָמַר. אֵינוֹ צָרִיךְ לִכְתוֹב לוֹ גֵּט שִׁיחְרוּר. בְּרַם כְּמָאן דְּאָמַר. צָרִיךְ לִכְתוֹב לוֹ גֵּט שִׁחְרוּר. וְאַתְּ אוֹמֵר. מְשַׁלֵּם לוֹ. אֵין לִי אֶלָּא הַיּוֹצֵא בְשֵׁן וְעַיִן. מְנַיִין הַיּוֹצֵא בְכִיפָּה וּבהרנירק טיאונוס וּבְחֵרוּת שֶׁלַּמְּלָכִים. תַּלְמוּד לוֹמַר. לַחָפְשִי יְשַׁלְּחֶנּוּ מִכָּל מָקוֹם. בָּנָיו מָה הֵן. הַיּוֹצֵא בְּשֵׁן וָעַיִן בָּנָיו עֲבָדִים. וְהַיּוֹצֵא מִשּׁוּם יִיאוּשׁ בָּנָיו בְּנֵי חוֹרִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. לֹא מִסְתַּבְּרָא. חִילּוּפִין. הַיּוֹצֵא בְּשֵׁן וָעַיִן הוֹאִיל וְשִׁיחְרְרָתוֹ הַתּוֹרָה בָּנָיו בְּנֵי חוֹרִין. וְהַיּוֹצֵא מִשּׁוּם יִיאוּשׁ הוֹאִיל וְלֹא שִׁיחְרְרָתוֹ הַתּוֹרָה בָּנָיו עֲבָדִים.

If [the master] blinded [the slave’s] two eyes simultaneously, or broke two of his teeth simultaneously, the slave thereby obtains his freedom. One after the other, he obtains his freedom from the first [injury] and [the master] has to pay for the second. Rebbi Ila in the name of Rebbi Simeon ben Laqish: Following the opinion that [the master] does not have to write a bill of manumission for him. But following the opinion that [the master] has to write a bill of manumission for him, can you say that he has to pay him? Not only does this apply to one who gains his freedom for a tooth or an eye, from where also that he may gain his freedom by a cap, or הרנירק טיאונוס, or the king’s freedom? The verse says, “he shall send him to freedom”, in any way. What is the status of his children? The children of him who leaves for a tooth or an eye are slaves, the children of him who leaves by the loss of hope are free. Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, that is unreasonable; it is the other way around. The children of one who leaves for a tooth or an eye are free because the Torah freed him. The children of one who leaves by the loss of hope are slaves because the Torah did not free him.

גֵּר שֶׁמֵּת וּבִזְבְּזוּ יִשְׂרָאֵל אֶת נְכָסָיו. וְהָיוּ שָׁם עֲבָדִים בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים. יָצְאוּ לְחֵירוּת. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר. גְּדוֹלִים יָצְאוּ לְחֵירוּת. קְטַנִים לֹא יָצְאוּ לְחֵירוּת. לָמָּה. שֶׁהֵן יָצְאוּ בְמִיתַת רַבָּן. מֵעַתָּה אֲפִילוּ גְדוֹלִים. אָמַר רִבִּי בָּא. גְּדוֹלִים עַל יְדֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן דַּעַת לְזַכּוֹת אֶת עַצְמָן יָצְאוּ לְחֵרוּת. קְטַנִים עַל יְדֵי שֶׁאֵין בָּהֶן דַּעַת לְזַכּוֹת לְעַצְמָן לֹא יָצָא לְחֵירוּת. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. הֲלָכָה כְּאַבָּא שָׁאוּל. מִחְלְפָא שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. תַּמָּן אָמַר רִבִּי סִימוֹן בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי וְרִבִּי יוֹסִי בֶּן שָׁאוּל בְּשֵׁם רִבִּי. הַמִּתְיָיאֵשׁ מֵעַבְדּוֹ אֵינוֹ רַשַּׁאי לְשַׁעְבֵּד בּוֹ. אָמְרִין. מַה דְאָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ לְשַׁעְבֵּד. דְּלָא יְהַב לָא יְהַב. דִּילְמָא הֲלָכָה לְשַׁעְבְּדוֹ וְצָרִיךְ לִכְתוֹב לוֹ גֵּט שִׁיחְרוּר וְהָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. שֶׁמַעְנוּ דְאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. יָפֶה לִימְּדֵנִי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. דִּילְמָא הֲלָכָה כְּאַבָּא שָׁאוּל. אָמָתֵיהּ דְּרַבָּה בַּר זוּטְרָא עֲרָקָת. אִיתְיָיאֵשׁ מִינָּהּ. אָתָא שָׁאַל לְרִבִּי חֲנִינָה וּלְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אָמְרוּ. אֵינוֹ רַשַׁאי לְשַׁעְבְּדָהּ. מָהוּ לִכְתוֹב לָהּ גֵּט שִׁיחְרוּר. אָמְרוּ לֵיהּ. אִם כָּתַבְתָּ יְאוּת אַתְּ עֲבַד. רִבִּי חֲנִינָה בְשֵׁם רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵה. עֶבֶד שֶׁנָּשָׂא בֶּן חוֹרִין לִפְנֵי רַבּוֹ יָצָא לְחֵירוּת. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. אֶמֶשׁ הָיִיתִי יוֹשֵׁב וְשׁוֹנֶה. הַכּוֹתֵב כְּתַב קִידּוּשִׁין לְעַבְדּוֹ אוֹ כְתַב נִישּׂוּאִין לַאֲמָתוֹ. רִבִּי אוֹמֵר. זָכָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. לֹא זָכָה. אָהֵן תַּנַּיָיא קַדְמִיָיא סָבַר כְּרִבִּי זָכָה.

If a convert died and Jews plundered his property, if there were slaves, either adult or underage, they gain their freedom. Abba Shaul said, the adults gain their freedom, the minors do not become free. Why? They are no longer property after their owner’s death. Then even adults? Rebbi Abba said, since adults are competent to acquire themselves, they gain their freedom. Minors, who are not competent to acquire for themselves, do not gain their freedom. Rebbi Joshua ben Levi said, practice follows Abba Shaul. The opinions of Rebbi Joshua ben Levi are contradictory. There, Rebbi Simon in the name of Rebbi Joshua ben Levi and Rebbi Yossi ben Shaul in the name of Rebbi said: A person who has given up hope to recover his slave is not entitled to enslave him. They said, what Rebbi Joshua said about enslaving, if he did not give, he did not give; perhaps practice would be to enslave him, therefore he has to write him a bill of manumission. And here, he says so! We heard that Rebbi Joḥanan said, Rebbi Joshua ben Levi taught us that correctly, perhaps practice follows Abba Shaul. The slave girl of Rabba bar Zuṭra ran away and he gave up hope to recover her. He went to ask Rebbi Ḥanina and Rebbi Joshua ben Levi. They said, he is not entitled to enslave her. How is it to write her a bill of manumission? They said to him, if you wrote, you did the right thing. Rebbi Ḥanina in the name of Rebbi Ismael ben Rebbi Yose: A slave who married as a free person in the presence of his master gained his freedom. Rebbi Joḥanan said, yesterday I was sitting and formulating: If somebody writes a document of preliminary marriage for his slave or a document of definitive marriage for his girl slave, Rebbi says, they acquired, but the Sages say, they did not acquire. The first Tanna follows Rebbi: he acquired.

מִי מְשַׁחְרֵר. רַב אָמַר. בֵּין רַבּוֹ הָרִאשׁוֹן וּבֵין רַבּוֹ הַשֵּׁינִי. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. אֵין לָךְ מְשַׁחְרֵר אֶלָּא רַבּוֹ הָרִאשׁוֹן בִּלְבַד. הָתִיב רִבִּי חַגַּיי קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רַב. יִשְׂרָאֵל שֶׁהִלְוָה אֶת הַנָּכְרִי עַל חָמֵיצוֹ אַחַר הַפֶּסַח מוֹתָּר בַּהֲנָאָה. אִין תֵּימַר. [בִּרְשׁוּת] יִשְׂרָאֵל הוּא וִיהֵא אָסוּר מָה עֲבִיד לָהּ רַב. אָמַר רִבִּי יוּדָן. קַל הוּא בְשִׁחְרוּר. כְּהָדָא דְתַנֵּי. הָעוֹשֶׂה עַבְדּוֹ אֻפּוֹתֵיקֵי. מְכָרוֹ אֵינוֹ מָכוּר. שִׁיחְרְרוֹ מְשׁוּחְרָר. חֵיילֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן מִן הָדָא. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אֵינוֹ כוֹתֵב אֶלָּא מְשַׁחְרֵר. אִילּוּ הַמְשַׁעְבֵּד שָׂדֶה לַחֲבֵירוֹ וְהָלַךְ וּמְכָרָהּ שֶׁמָּא אֵין בַּעַל חוֹב בָּא וְטוֹרֵף. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. פָּתַח לָנוּ רִבִּי יוֹחָנָן פֶּתַח (ר׳) מֵאִיר בְּדָה כְאוֹרָה. לֹא מָצִינוּ עֶבֶד מִשְׁתַּחְרֵר וְחוֹזֵר וּמִשְׁתַּעְבֵּד. מֵעַתָּה לֹא יִכְתוֹב לוֹ שְׁטָר עַל דָּמָיו. אָמַר רִבִּי אִילָא. מוּטָּב שֶׁיֹּּאמַר לוֹ. תֵּן לִי מָאתַיִם זוּז שֶׁיֵּשׁ לִי בְיָדָךְ. וְלֹא שֶׁיֹּאמַר לוֹ. עַבְדִּי אַתָּה. רַבָּנִין דְּקַיְסָרִין אָמְרִין בְשֵׁם רִבִּי בִּיסָּא. אַתְיָא דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל כְּרִבִּי מֵאִיר. כְּמַה דְרִבִּי מֵאִיר קוֹנֵס בִּדְבָרִים כֵּן רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל קוֹנֵס בִּדְבָרִים. דְּתַנֵּי. שְׁטָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רִבִּית קוֹנְסִין אוֹתוֹ וְאֵינוֹ גוֹבֶה לֹא אֶת הַקֶּרֶן וְלֹא אֶת הָרִיבִּית. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. גּוֹבֶה אֶת הַקֶּרֶן וְלֹא אֶת הָרִיבִּית.

Who frees? Rav says, either his first or his second master. Rebbi Joḥanan says, only his first master alone is able to free. Rebbi Ḥaggai objected before Rebbi Yose: Does not a baraita disagree with Rav? If a Jew gave a loan to a Gentile on the latter’s leavened matter, it is permitted after Passover. If you say that the Jew has property rights in it, it would be forbidden. What does Rav do with this? Rebbi Yudan said, manumission is made easy, as it was stated: If somebody gives his slave as mortgage, if he sold him, he is not sold; if he freed him, he is freed. The strength of Rebbi Joḥanan is from the following: Rabban Simeon ben Gamliel says, only the manumittor writes. If somebody mortgaged his field to another, then went and sold it, can the creditor not come and foreclose? Rebbi Abbahu said, in this matter Rebbi Joḥanan opened for us a door to illuminate. We do not find that a slave can again be enslaved after having been freed. If that is so, he should not have to write a bond for his value! Rebbi Ila said, it is better that a person say to him, give me the 200 zuz which you owe me than say to him, you are my slave! The rabbis of Caesarea say in Rebbi Nasa’s name: Rabban Simeon ben Gamliel follows Rebbi Meïr. Just as Rebbi Meїr imposes a fine for words, so Rabban Simeon ben Gamliel imposes a fine for words. As it was stated: With a bond documenting both principal and interest one can collect neither principal nor interest, the words of Rebbi Meїr. But the Sages say, one collects the principal but not the interest.