Jerusalem Talmud Challah 1.6

משנה: הַחַלָּה וְהַתְּרוּמָה חַיָיבִין עֲלֵיהֶן מִיתָה וְחוֹמֶשׁ וָאֲסוּרָה לְזָרִים וְהֵן נִכְסֵי כֹהֵן וְעוֹלִין בְּאֶחָד וּמֵאָה וּטְעוּנִין רְחִיצַת יָדַיִם וְרַגְלַיִים וְהַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ וְאֵינָן נִיטָּלִין מִן הַטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא אֶלָּא מִן הַמּוּקָּף וּמִן הַדָּבָר הַגָּמוּר. הָאוֹמֵר כָּל גּוֹרְנִי תְרוּמָה וְכָל עִיסָּתִי חַלָּה לֹא אָמַר כְּלוּם עַד שֶׁיְישַׁיֵיר מִקְצָת.

MISHNAH: Ḥallah and heave. About them one is liable to death and a fifth, they are forbidden to laymen, are Cohen’s property, can be lifted in 101, need washing of the hands (and feet) and sundown, are not taken from pure for impure but only from what is earmarked and completed. He who says, all my threshing floor is heave or all my dough is ḥallah did not say anything unless he left out a small amount.

הלכה: רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי רִבִּי חָנִין בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק חַלָּה חוּלִין הוּא הָיִיתִי אוֹמֵר מוּתָּר לְגַלְגֵּל בָּהֶן. לְפוּם כֵּן צָרִךְ מֵימַר הַחַלָּה וְהַתְּרוּמָה חַיָיבִין עֲלֵיהֶן מִיתָה וְחוֹמֶשׁ.

HALAKHAH: Rebbi Judah bar Pazi, Rebbi Ḥanin in the name of Rebbi Samuel bar Rav Isaac, ḥallah might be profane, I would say it is permitted to wait with it. Therefore, it was necessary to say: “Ḥallah and heave. About them one is liable to death and a fifth”.

עֶשֶׂר מִצְוֹת אָדָם עוֹשֶׂה עַד שֶׁלֹּא יֹאכַל פְּרוּסָה מִשּׁוּם לֹא תַחֲרוֹשׁ. בַּל תִּזְרַע בַּל תַּחְסוֹם. לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵיאָה. תְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן וּמַעֲשֵׂר שֵׁינִי וְחַלָּה. רִבִּי יִצְחָק כַּידוּ אָתֵי מֵיסַב לְיָדוֹי הוּא פָשַׁט עֲשֵׂרְתֵּי אֶצְבְּעָתֵיהּ וְאָמַר הֲרֵי קִיַּימְתִּי עֶשֶׂר מִצְווֹת.

Ten commandments does a person fulfill before he eats a piece of bread: Do not plough, do now sow, do not muzzle, gleanings, forgotten sheaves, and peah, heave, first tithe, second tithe, and ḥallah. Before Rebbi Isaac went to dinner, he spread out his ten fingers and said, I kept ten commandments.

חַלָּה עַל הַכֹּל תְּרוּמָה עַל הַכֹּל. תְּרוּמָה לַיי זֶה שֵׁם הַמְּיוּחָד. מְנַיִין שֶׁלֹּא עָשָׂה כְּלוּם עַד שֶׁיְּשַׁיֵיר מִקְצָת תַּלְמוּד לוֹמַר מֵרֵאשִית וְלֹא כָל רֵאשִׁית.

“Ḥallah for all, heave for all.” “To YHWH,” that is the particular Name. From where that he did not do anything until he left some [as profane]? The verse says (Num. 15:21): “Of the beginning” and not all the beginning.