Jerusalem Talmud Shabbat 12.2

משנה: הַחוֹרֵשׁ כָּל שֶׁהוּא הַמְנַכֵּשׁ וְהַמְקַרְסֵם וְהַמְזָרֵד כָּל שֶׁהוּא חַיָיב. הַמְלַקְּט עֵצִים לְתַקֵּן כָּל שֶׁהֵן. אִם לְהַסִּיק כְּדֵי לְבַשֵּׁל בֵּיצָה קַלָּה. הַמְלַקֵּט עֲשָׂבִים לְתַקֵּן כָּל שֶׁהֶן אִם לַבְּהֵמָה כִּמְלוֹא פִי גְדִי:

MISHNAH: He who ploughs any amount, who weeds, who prunes, or who thins anything is liable. One who collects wood, if to improve in any amount, or if as firewood to cook an easily cooked egg. One who collects grasses, if to improve in any amount, if for animals to fill a kid goat’s mouth.

הלכה: ב׳. מַה חֲרִישָׁה הָיְתָה בַמִּשְׁכָּן. שֶׁהָיוּ חוֹרְשִׁין לִיטַּע סִימְמָנִין. וְכַמָּה יַחֲרוֹשׁ וִיהֵא חַיָיב. רִבִּי מַתַּנְיָה אָמַר. כְּדֵי לִיטַּע כְּרֵישָׂה. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב. כְּדֵי לִיטַּע זִכְרוּתָהּ שֶׁלְּחִיטָּה.

HALAKHAH: 2. What kind of ploughing was in the Tabernacle? They ploughed to plant dyestuff. How much does one have to plough to become liable? Rebbi Mattaniah said, enough to plant a leek. Rebbi Aḥa bar Rav said, enough to plant a wheat sprout.

תַּמָּן תַּנִּינָן. זֶרַע קִישּׁוּאִין שְׁנַיִם. זֶרַע דִּילוּעִין שְׁנַיִם. תַּנֵּי. חִטִּים מָדִיּוֹת שְׁתַּיִם. רִבִּי שְׁמוּאֵל בְשֵׁם רִבִּי זְעוּרָה. חִטִּין עַל יְדֵי שֶׁהֵן חֲבִיבוֹת עָשׂוּ אוֹתָן כִּשְׁאַר זֵירְעוֹנֵי גִינָּה שֶׁאֵינָן נֶאֱכָלִין.

There, we have stated: “Two green melon seeds make liable, two squash seeds.” It was stated, two Median wheat kernels. Rebbi Samuel in the name of Rebbi Zeˋira: Since wheat was so much appreciated they treated it like garden vegetables that are not eaten.

לָמָּהָ לִי לְתַקֵּן כָּל שֶׁהוּא. לָמָּה לִי כִּמְלוֹא פִי גְדִי.

Why do I need “to improve in any amount,” why do I need “to fill a kid goat’s mouth”?