Jerusalem Talmud Shevuot 6.8

משנה: הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ עַל הַמַּשְׁכּוֹן וְאָבַד הַמַּשְׁכּוֹן אָמַר לוֹ סֶלַע הִלְוִיתִיךָ עָלָיו וְשֶׁקֶל הָיָה שָׁוֶה וְהַלָּה אוֹמֵר לֹא כִי אֶלָּא סֶלַע הִלְוִיתַנִי עָלָיו וְסֶלַע הָיָה שָׁוֶה פָּטוּר. סֶלַע הִלְוִיתִיךָ עָלָיו וְשֶׁקֶל הָיָה שָׁוֶה וְהַלָּה אוֹמֵר לֹא כִי אֶלָּא סֶלַע הִלְוִיתַנִי עָלָיו וּשְׁלֹשָׁה דִינָרִים הָיָה שָׁזֶה חַיָיב. סֶלַע הִלְוִיתַנִי עָלָיו וּשְׁתַּיִם הָיָה שָׁוֶה וְהַלָּה אוֹמֵר לֹא כִי אֶלָּא סֶלַע הִלְוִיתִיךָ עָלָיו וְסֶלַע הָיָה שָׁוֶה פָּטוּר. סֶלַע הִלְוִיתַנִי עָלָיו וּשְׁתַּיִם הָיָה שָׁוֶה וְהַלָּה אוֹמֵר לֹא כִי אֶלָּא סֶלַע הִלְוִיתִיךָ עָלָיו וְחֲמִשָּׁה דִינָר הָיָה שָׁוֶה חַיָיב. וּמִי נִשְׁבָּע מִי שֶׁהַפִּקָּדוֹן אֶצְלוֹ שֶׁמָּא יִישָּׁבַע זֶה וְיוֹצִיא הַלָּה אֶת הַפִּקָּדוֹן:

MISHNAH: One gave a loan to another on a pledge and the pledge was lost. He told him, “I loaned you a tetradrachma and it was worth a šeqel,” but the other one says “no, a tetradrachma you loaned me and it was worth a tetradrachma”; he is not liable. “I loaned you a tetradrachma and it was worth a šeqel,” but the other one says “no, a tetradrachma you loaned me and it was worth three šeqel;” he is liable. “You loaned me a tetradrachma on it but it was worth two,” and the other says “no, but I loaned you a tetradrachma and it was worth a tetradrachma;” he is not liable. “You loaned me a tetradrachma on it but it was worth two,” and the other says “no, but I loaned you a tetradrachma and it was worth five denar;” he is liable. Who has to swear? The one who holds the pledge, lest one swear and the other produce the pledge.

הלכה: אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. נֶאֱמָן הַמַּלְוֶה לוֹמַר. עַד כְּדֵי הַמַּשְׁכּוֹן הִלְוִיתִיךָ. מַתְנִיתָא אָמְרָה. אַף הַלֹּוֶה נֶאֱמָן. דְּתַנִּינָן. סֶלַע הִלְוִיתִיךָ עָלָיו וְשֶׁקֶל הָיָה שָׁוֶה. וְהַלָּה אוֹמֵר. לֹא כִי אֶלָּא סֶלַע הִלְוִיתַנִי עָלָיו וְסֶלַע הָיָה שָׁוֶה. פָּטוּר. חַד בַּר נַשׁ קָם עִם חַבְרֵיהּ בַּשּׁוּקָא. אֲמַר לֵיהּ. תְּרֵין דֵּינָרִין לִי בְיָדָךְ וּמַשְׁכּוֹנָךְ שֲׁוִי תְּרֵין דֵּינָרִין. אֲמַר לֵיהּ. חַד דֵּינָר נָא בְעֵי לְמִיתַּן לָךְ וּמַשְׁכּוֹנִי טַב תְּרֵין דֵּינָרִין. אֲתַא עוֹבְדָא קוֹמֵי דַיָינֵי נַהַרְדֵּעָא. אָמְרֵי. כֵּיוָן דְּכָל עַמָּא מוֹדוּ דְמַשְׁכּוֹנָא טַב תְּרֵין דֵּינָרִין אוֹחְרָנָא יֵיתֵי עֲלוֹי שַׂהֲדֵי. וְלֹא שְׁמַע דָּמַר רִבִּי יוֹחָנָן. נֶאֱמָן הַמַּלְוֶה עַד כְּדֵי מַּשְׁכּוֹנוֹ.

HALAKHAH: Rebbi Joḥanan said, the lender can be believed if he said, I lent to you up to the value of the pledge. The Mishnah says, also the borrower can be believed, as we have stated: “He told him, ‘I loaned you a tetradrachma and it was worth a šeqel,’ but the other one says ‘no, a tetradrachma you loaned me and it was worth a tetradrachma‘; he is not liable.” A person encountered another in the market and said, you owe me two denarii and your pledge is worth two denarii. He answered, I owe you one denar but my pledge is worth two denarii. The case came before the judges of Nahardea. They said, since everybody agrees that it is worth two denarii, he has to bring witnesses on the other [denar]. They had not heard that Rebbi Joḥanan said, the lender can be believed if he said, I lent to you up to the value of the pledge.

חַד בַּר נַשׁ קָם עִם חַבְרֵיהּ בַּשּׁוּקָא וָאַרִים סְבִינְתֵיהּ. אֲמַר. לֵית הָדֵין סַדִּינָא נְפִיק מִן יָדִי עַד דְּתִתֵּן לִי מַה דְאִית לִי בְיָדָךְ. אֲתַא לְקַמֵּי שְׁמוּאֵל. אֲמַר לֵיהּ. הַב לֵיהּ סְבִינְתֵיהּ וְזִיל דּוֹן עִמֵּיהּ. מַה. שְׁמוּאֵל כְּדַיָינֵי דְנַהַרְדֵּעָא. אָמְרוּ. תַּמָּן הוּחְזָק הַמַּשְׁכּוֹן בְיָדוֹ. הָכָא לֹא הוּחְזָק הַמַּשְׁכּוֹן בְיָדוֹ.

A person encountered another in the market and took away his linen cloth saying, “this sheet will not leave my hand until you give me what you are holding for me.” It came before Samuel. He told him, return his linen cloth to him and sue him. Does Samuel follow the judges of Nahardea? There, the pledge was held by him, here the pledge was not held by him.

שְׁמוּאֵל אָמַר. שֶׁאֵין הַשְּׁבוּעָה זָזָה מִבֵּינֵיהֹן. אִם יִשְׁבַּע הַמַּלְוֶה הֲרֵי זֶה נִשְׁבַּע וְנוֹטֵל. וְאִם יִשְׁבַּע הָלוֶֹה. מוֹצִיא הַלָּה אֶת הַפִּקָּדוֹן. מִי הוּא הַנִּשְׁבָּע. מִי שֶׁהַפִּקָּדוֹן אֶצְלוֹ. רַב וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמְרֵי עַל רֵישָׁא. סֶלַע הִלְוִיתַנִי עָלָיו וּשְׁתַּיִם הָיָה שָׁוֶה. וְהַלָּה אוֹמֵר. לֹא כִי אֶלָּא סֶלַע הִלְוִיתִיךָ וְסֶלַע הָיָה שָׁוֶה. פָּטוּר. סֶלַע הִלְוִיתַנִי עָלָיו כול׳. וְהַלָּה אוֹמֵר. אֵינִי יוֹדֵעַ. רִבִּי בָּא רַב הוּנָא בְשֵׁם רַב אָמַר. אַנְתְּ לֵית יְדַע אָהֵן יְדַע. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ דיומא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹנָה. תַּמָּן אַתְּ אָמַר. לֵית אַתְּ יְדַע אָהֵן יְדַע. וָכָא אַתֲּ מַר הָכֵין. תַּמָּן יֵשׁ חִילּוּל שְׁבוּעָה. הָכָא לֵית חִילּוּל שְׁבוּעָה.

Samuel says, the oath does not move away from between them. If the lender swears, he swears and takes. But if the borrower swears, the other will present the pledge. “Who has to swear? The one who holds the pledge.” Rav and Rebbi Simeon ben Laqish say, about the first part: “ ‘You loaned me a tetradrachma on it but it was worth two,’ and the other says ‘no, but I loaned you a tetradrachma and it was worth a tetradrachma;’ he is not liable. ‘You loaned me a tetradrachma on it,’ ” etc. “And the other says, ‘I do not know’.” Rebbi Abba, Rav Huna in the name of Rav: You do not know, the other knows. Rebbi Joshua [the Southerner] asked before Rebbi Jonah: There you say, you do not know, the other knows; but here you say so? There is desecration of an oath, here there is no desecration of an oath.