Jerusalem Talmud Terumot 2.1

משנה: אֵין תּוֹרְמִין מִן הַטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא וְאִם תָּרְמוּ תְּרוּמָתָן תְּרוּמָה. בֶּאֱמֶת אָמְרוּ הָעִיגּוּל שֶׁל דְּבֵילָה שֶׁנִּטְמָא מִקְצָתוֹ תּוֹרֵם מִן הַטָּהוֹר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עַל הַטָּמֵא שֶׁיֵּשׁ בּוֹ וְכֵן אֲגוּדָה שֶׁל יָרָק וְכֵן עֲרֵימָה. הָיוּ שְׁנֵי עִיגּוּלִין שְׁנֵי אֲגוּדוֹת שְׁתֵּי עֲרֵימוֹת אַחַת טְהוֹרָה וְאַחַת טְמֵאָה לֹא יִתְרוֹם מִזֶּה עַל זֶה. רִבִּי אֱֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר תּוֹרְמִין מִן הַטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא. אֵין תּוֹרְמִין מִן הַטָּמֵא עַל הַטָּהוֹר וְאִם תָּרַם שׁוֹגֵג תְּרוּמָתוֹ תְרוּמָה. מֵזִיד לֹא עָשָׂה וְלֹא כְלוּם. וְכֵן בֶּן לֵוִי שֶׁהָיָה לוֹ מַעֲשֵׂר טֵבֵל הָיָה מַפְרִישׁ עָלָיו וְהוֹלֵךְ. שׁוֹגֵג מַה שֶׁעָשָׂה עָשׂוּי. מֵזִיד לֹא עָשָׂה כְלוּם. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם הָיָה יוֹדֵעַ בּוֹ מִתְּחִילָּה אַף עַל פִּי שֶׁהוּא שׁוֹגֵג לֹא עָשָׂה כְלוּם. הַמַּטְבִּיל כֵּלִים בַּשַּׁבָּת בְּשׁוֹגֵג יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן וּמֵזִיד לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן. הַמְעַשֵּׂר וְהַמְבַשֵּׁל בַּשַּׁבָּת שׁוֹגֵג יֵאָכֵל מֵזִיד לֹא יֵאָכֵל. הַנּוֹטֵעַ בַּשַּׁבָּת שׁוֹגֵג יְקַיֵים מֵזִיד יַעֲקוֹר וּבַשְּׁבִיעִית בֵּין שׁוֹגֵג בֵּין מֵזִיד יַעֲקוֹר.

MISHNAH: One does not give heave from pure produce for impure, but if heave was given it is heave. In truth, they said if a cake of dried figs became partially impure one may give heave from its pure part for its impure part, and similarly for a bunch of vegetable or a heap [of grain]. If there were two cakes, two bundles, two heaps, one pure and one impure, one should not give heave from one for the other. Rebbi Eliezer says, one may give heave from pure produce for impure. One may not give heave from impure produce for pure, but if he gave in error, his heave is heave, if intentionally, he did not do anything. Similarly, a Levite who has ṭevel tithe which he continually uses to give, if he is in error, what he did is done, if intentionally, he did nothing. Rebbi Jehudah says, if he had known of it earlier, even if he did it in error, he did not do anything. He who immerses vessels on the Sabbath, if unintentionally he may use them, if intentionally he may not use them. He who tithes or cooks on the Sabbath, if in error it may be eaten, if intentionally it may not be eaten. He who plants on the Sabbath, if unintentionally he may keep it, if intentionally it must be uprooted. In the Sabbatical year it must be uprooted, whether in error or intentionally.

הלכה: אֵין תּוֹרְמִין מִן הַטָּהוֹר כו׳. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּאי וְנֶחְשַׁב לָכֶם תְּרוּמַתְכֶם כְּדָגָן מִן הַגּוֹרֶן וְכִמְלֵאָה מִן הַיֶּקֶב. מַה גּוֹרֶן וְיֶקֶב אֵיפְשָׁר שֶׁיְּהֵא מִקְצָתוֹ טָמֵא וּמִקְצָתוֹ טָהוֹר. וְזֶה אַף עַל פִּי שֶׁאֶיפְשָׁר לְמֵידִין אֶיפְשָׁר מִשֶׁאֵי אֶיפְשָׁר. מֵעַתָּה לֹא יְהֵא תְרוּמָתוֹ תְּרוּמָה מִמֶּנּוּ כְְּתִיב.

HALAKHAH: “One does not give heave from pure produce”, etc. Rebbi Joḥanan in the name of Rebbi Yannai (Num. 18:27): “Your heave will be counted as if it were grain from the threshing-floor and what was drawn off from the wine-press..” Since for threshing-floor and wine-press it is impossible that part of it be impure and part pure, even so one infers what is possible from what is impossible. In that case, the heave given should not be heave! It is written: “From itself”.

כָּל הַדְּבָרִים לְמֵידֵין וּמְלַמְּדִין תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר הִיא מְלַמֶּדֶת וְאֵינָהּ לְמֵידָה תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר לִימְּדָה עַל תְּרוּמָה גְדוֹלָה שֶׁלֹּא תְּהֵא נִיטֶּלֶת מִן הַטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא וְהִיא נִיטֶּלֶת מִן הַטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא. מְנַיִין רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם חִזְקִיָּה. רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רִבִּי יַנַּיי וּנְתַתֶּם מִמֶּנּוּ אֶת תְּרוּמַת יי לְאַהֲרֹן הַכֹּהֶן עֲשֵׂה שֵׁיִּנָּתְנוּ לְאַהֲרֹן הַכֹּהֶן בְּכְהוּנָּתוֹ. כַּהֲנָא אָמַר מִכָּל חֶלְבּוֹ אֶת מִקְדְּשׁוֹ מִמֶּנּוּ טוּל מִן הַמְקוּדָּשׁ שֶׁבּוֹ. תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר לִימְּדָה עַל תְּרוּמָה גְדוֹלָה שֶׁהִיא נִיטֶּלֶת מִן הַמּוּקָּף וְהִיא נִיטֶּלֶת שֶׁלֹּא מִן הַמּוּקָּף. מְנַיִין שֶׁתְּרוּמַת מַעֲשֵׂר נִיטֶּלֶת שֶׁלֹּא מִן הַמּוּקָּף. מִכָּל מַעְשְׂרוֹתֵיכֶם אֶחַד בִּיהוּדָה וְאֶחַד בְּגָלִיל. תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר לִימְּדָה עַל תְּרוּמָה גְדוֹלָה שֶׁלֹּא תְהֵא נִיטֶּלֶת אֶלָּא מִן הַגָּמוּר וְאַף הִיא נִיטֶּלֶת מִן הַגָּמוּר.

Everything teaches for itself and for others, the heave of the tithes teaches for others what it does not teach for itself. The heave of the tithe teaches for Great Heave that it should not be taken from pure produce for impure but itself can be taken from pure produce for impure. From where? Rebbi Yose in the name of Ḥizqiah, Rebbi Jonah in the name of Rebbi Yannai (Num. 18:28): “You shall give from it the Eternal’s heave to Aharon the priest;” it should be given to Aharon in his status as priest. Cahana said (Num. 18:29): “From its best, the sanctified part from it;” take from its sanctifiable part. The heave of the tithe teaches for Great Heave that it should be taken from earmarked produce but itself may be taken from non-earmarked. From where that heave of the tithe may be taken from non-earmarked produce? (Num. 18:28) “From all of your tithes,” one in Judea and one in Galilee. The heave of the tithe teaches for Great Heave that it should be taken only from finished produce, itself also should be taken from finished produce.

תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר נִיטֶּלֶת מִן הַטָּהוֹר עַל הַטָּהוֹר וּמִן הַטָּמֵא עַל הַטָּמֵא מִן הַטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא וְאֵינָהּ נִיטֶּלֶת מִן הַטָּמֵא עַל הַטָּהוֹר. רִבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר כְּשֵׁם שֶׁאֵינָהּ נִיטֶּלֶת מִן הַטָּמֵא עַל הַטָּהוֹר כָּךְ אֵינָהּ נִיטֶּלֶת מִן הַטָּמֵא עַל הַטָּמֵא וּמוֹדֵי רִבִּי נְחֶמְיָה בִדְמַיי. עַד כְּדוֹן בְּשֶׁהָיָה לוֹ מֵאוֹתוֹ הַמִּין לֹא הָיָה לוֹ מֵאוֹתוֹ הַמִּין נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. רִבִּי חֲנִינָה עֵנְתָּנָיָא סְלַק עִם רִבִּי זְעִירָא לְחַמַּת גָּדֶר זְבַן לֵיהּ קְלוֹסְקִין בְּעָא מְתַקְּנֵהּ מִיּוֹם לְחַבְרֵיהּ אֲמַר לֵיהּ לֵית אֲנָן צְרִיכִין חֲשָׁשִׁין לִיחִידָא אִית לָךְ מֵימַר בְּשֶׁהָיָה לוֹ מֵאוֹתוֹ הַמִּין.

Heave of the tithe is taken from pure produce for pure, from impure for impure, from pure for impure, but not from impure for pure. Rebbi Neḥemiah says, just as it may not be taken from impure for pure, so it may not be taken from impure for impure. Rebbi Neḥemiah agrees in the case of demay. That is, if he has from the same kind. If he does not have anything from the same kind, let us hear from the following: Rebbi Ḥanina Eyntanaya went with Rebbi Zeïra to Ḥammat Gader. He bought him a roll and wanted to put it in order from one day to the next. He said to him: We do not have to worry about a single opinion! Can you say that he had from the same kind?

בֶּאֱֱמֶת אָמַר רִבִּי לָעְזָר כָּל מָקוֹם שֶׁשָּׁנִינוּ בֶּאֱמֶת הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי.

“In truth;” Rebbi Eleazar said that every place where they stated “in truth,” it is practice going back to Moses on Mount Sinai.

וְעִיגוּל שֶׁל דְּבֵילָה שֶׁנִּיטְמָא מִקְצָתוֹ מִכֵּיוָן שֶׁנִּיטְמָא מִקְצָתוֹ אֵין כּוּלּוֹ טָמֵא בִּמְחוּבָּר בְּמֵי פֵּירוֹת הִיא מַתְנִיתָא. וְאֵין סוֹפוֹ לֵיחָלֵק וְלַעֲשׂוֹתוֹ שְׁנַיִם. תִּיפְתַּר שֵׁקָּרָא לָהּ שֵׁם בִּמְחוּבָּר.

“If a cake of dried figs became partially impure one may give heave from its pure part for its impure part;” but if part of it becomes impure is not all of it impure? The Mishnah deals with the case that they are connected only by fruit juice. But will it not be cut into two parts in the end? Explain it if he gave it a name when it still was connected.

וְכֵן אֲגוּדָה שֶׁל יָרָק. מַתְנִיתָן שֶׁנִּיטְמָאָת וְעוֹדָהּ אֲגוּדָה אֲבָל נִיטְמָאָת קְלָחִין וַאֲגָדָן לֹא בְדָא. וְאֵין סוֹפָהּ לֵיחָלֵק וְלֵעָשׂוֹת שְׁתַּיִם. תִּיפְתַּר שֶׁקָּרָא לָהּ שֵׁם בִּמְחוּבָּר. אֶגֶּד שֶׁנִּיטְמָא וְהִתִּירוֹ וַאֲגָדוֹ מַהוּ.

“And similarly for a bunch of vegetable.” The Mishnah deals with the case that it became impure as a bunch but when the single stalks were impure and he bound them together, this does not apply. But will it not be split and made into two parts in the end? Explain it if he gave it a name when it still was connected. What is the situation if a bundle became impure, he unbound it and bound it again?

וְלִיתְנֵי עִיגּוּל וְלָא לִיתְנֵי אֲגוּדָה וְנִיתְנֵי אֲגוּדָה וְלָא לִיתְנֵי עֲרֵימָה. אִילּוּ תַנִּינָן עִיגּוּל וְלָא תַנִּינָן אֲגוּדָה הֲוֵינָן אָמְרִין עִיגּוּל שֶׁכּוּלּוֹ גוּף אֶחָד תּוֹרֵם. אֲגוּדָה שֶׁאֵין כּוּלָּהּ גוּף אֶחָד אֵינוֹ תּוֹרֵם. הֲוֵי צוֹרְכָה מִיתְנֵי אֲגוּדָה. וְאִילּוּ תַנִּינָן אֲגוּדָה וְלָא תַנִּינָן עֲרֵימָה הֲוִינָן אָמְרִין אֲגוּדָה שֶׁכּוּלָּהּ תְּפוּשָׂה אַחַת תּוֹרֵם עֲרֵימָה שֶׁאֵין כּוּלָּהּ תְּפוּשָׂה אַחַת אֵינוֹ תוֹרֵם. הֲוֵי צוֹרְכָא מִיתְנֵי עִיגּוּל וְצוֹרְכָא נִיתְנֵי אֲגוּדָה וְצוֹרְכָא מִיתְנֵי עֲרֵימָה.

Should we have stated only fig cake and neither bunch nor heap? If we had stated about fig cake and not bunch we would have said he may give heave for the fig cake which is all one body but not for the bunch which is not one body. So it is necessary to state also “bunch”. If we had stated bunch not heap, we would have said he may give heave for the bunch because it is all held together but not for the heap which is not held together in one piece. So it is necessary to state fig-cake, necessary to state bunch, and necessary to state heap.

מִכֵּיוָן דְּתַנִּינָן הָיוּ שְׁנֵי עִיגּוּלִין וּשְׁתֵּי אֲגוּדוֹת וּשְׁתֵי עֲרֵימוֹת. מַה צוֹרְכָא דְּהָהִיא דָּמַר רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּיי וְנֶחְשַׁב לָכֶם תְּרוּמַתְכֶם כְּדָגָן וגו׳. אָמַר רִבִּי חִיָיה בַּר אָדָא בַּעֲרֵימָה שֶׁל קִישּׁוּאִין וְדִילוּעִין הִיא מַתְנִיתָא.

Since we stated: “If there were two fig-cakes, two bunches, and two heaps,” why do we need this since Rebbi Joḥanan said in the name of Rebbi Yannai (Num. 18:27): “Your heave will be counted as if it were grain,” etc.? Rebbi Ḥiyya bar Ada said, the Mishnah speaks about heaps of green melons or squash.

הָיוּ שְׁנֵי עִיגוּלִין אֶחָד מִקְצָתוֹ טָמֵא וְאֶחָד מִקְצָתוֹ טָהוֹר מָהוּ שֶׁיִּתְרוֹם מִזֶּה עַל זֶה. וְיֵיבַא כְּהָדָא. הָיוּ לְפָנָיו שְׁנֵי כְּרִיִים אֶחָד הִפְרִישׁ מִמֶּנּוּ מִקְצָת תְּרוּמוֹת וּמַעְשְׂרוֹת. וְאֶחָד הִפְרִישׁ מִמֶּנּוּ מִקְצָת תְּרוּמוֹת וּמַעְשְׂרוֹת. מָהוּ שֶׁיִּתְרוֹם מִזֶּה עַל זֶה. תַּלְמִידוֹי דְרִבִּי חִיָיה רוֹבָה שָׁאֲלוֹן לְרִבִּי חִיָיא רוֹבָא וְאָמַר לוֹן הַכְּסִיל חוֹבֵק אֶת יָדָיו וְאוֹכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ. רִבִּי לָעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי חִיָיה רֹבָה אֵין תּוֹרְמִין וּמְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה.

If there were two fig cakes, one partially impure and one partially pure, may one give heave from one for the other? If he had two heaps, and from both of them he had given part of heaves and tithes, may he give heave from one for the other? The students of the elder Rebbi Ḥiyya asked the elder Rebbi Ḥiyya and he said to them (Eccl. 4:5): “The fool folds his hands and eats his own flesh.” Rebbi Eleazar in the name of the elder Rebbi Ḥiyya: He may not give heave from one for the other.

הֲרֵי שֶׁהֵבִיא מִינִין הַרְבֶּה בְקוּפָּה וּכְרוּב מִלְּמַעֲלָן וּכְרוּב מִלְּמַטָּן וְדָבָר אַחֵר בְּאֶמְצַע אֵין תּוֹרְמִין וְלֹא מְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה. הָּדָא דְתֵימָא בְּשֶׁאֵין שָׁם חָלָל. אֲבָל אִם יֵשׁ שָׁם חָלָל תּוֹרְמִין וּמְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה. כָּל בֵּית הַגִּיתּוֹת אֶחָד. כָּל בֵּית הַגְּרָנוֹת אֶחָד. תַּנֵּי אָמַר רִבִּי יוּדָה וְהִיא שֶׁתְּהֵא תּוֹפֶסֶת הַגּוֹרֶן בְּאֶמְצַע. עַד כְּדוֹן חִיטִּין וַאֲפִילוּ קַשׁ וַאֲפִילוּ תֶּבֶן.

“If somebody brought many kinds in a box, cabbage on top and cabbage on the bottom but something else in between, he may not give heave or tithe from one for the other.” That means, if there is no empty space. But if there is empty space he may give heave or tithe from one for the other. “The entire house of the wine press is one.” The entire threshing house is one. It was stated: Rebbi Jehudah said, only if the main threshing place is in the middle. So far this is for wheat; [it is] the same even for stubbles, even for straw.

רִבִּי חַגַּיי בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי הָיָה טָמֵא בְאֶמְצַע אָמַר לֵיהּ וְהַיְינוּ נָשׁוּךְ. חֲבֵרַיָּא בָּעוֹן קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי הָיְתָה מַפָּה בְאֶמְצַע אָמַר לוֹן וְהַיְינוֹ חֲמִשָּׁה שַׂקִּין בְּגוֹרֶן דְּתַנֵּי חֲמִשָּׁה שַׂקִּין בְּגוֹרֶן אֵין תּוֹרְמִין וְלֹא מְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה.

Rebbi Ḥaggai asked before Rebbi Yose: Was impure [produce] between them? He said to him, is that biting? The colleagues asked before Rebbi Yose: If there was a blanket between them? He said to them, that is the case of the five sacks, as it was stated: “Five sacks on the threshing floor, one does not give heave and tithes from one for the other.”

תַּנֵּי רִבִּי לַעִאיי אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי לִיעֶזֶר תּוֹרְמִין מִן הַטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא בְּלַח. כֵּיצַד כָּבַשׁ זֵיתִים בְּטוּמְאָה וְהוּא רוֹצֶה לְתוֹרְמָן בְּטָהֳרָה מֵבִיא מַשְׁפֵּךְ שֶׁאֵין בְּפִיו כְּבֵיצָה וּמְמַלֵּא אוֹתוֹ בֵּיצִים וְנוֹתְנוֹ עַל פִּי חָבִית. וְנִמְצָא תוֹרֵם מִן הַמּוּקָּף. לָמָּה לִי פָּחוֹת מִכְּבֵיצָה. אֲפִילוּ כְבֵיצָה לֹא פֵּירוּרִין אִינּוּן שֶׁלֹּא יְטַמֵּא זֵיתִין הַרְבֶּה. אָמְרוּ לוֹ אֵין לְךָ כָּל לַח קָרוּי לַח אֶלָּא יַיִן וְשֶׁמֶן בִּלְבַד. הֵיךְ עֲבִידָא קוֹרָה אַחַת לִשְׁנֵי בּוֹרוֹת. שְׁנֵי קוֹרוֹת לְבוֹר אֶחָד. נִיחָא קוֹרָה אַחַת לִשְׁנֵי בּוֹרוֹת. אֶלָּא שְׁנֵי קוֹרוֹת לְבוֹר אֶחָד לֹא מִתּוֹךְ שֶׁנִּיטְמָא מִקְצָתָן נִיטְמְאוּ כוּלָּן. רִבִּי לָא בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר תִּיפְתַּר שֶׁהָיָה בְלִיבּוֹ לַעֲשׂוֹת תְּפוּשָׂה אַחַת וְנִמְלַךְ לַעֲשׂוֹתוֹ שְׁתֵּי תְפוּסוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן הָדָא דְתֵימַר בְּשֶׁנִּיטְמָא מִשֶּׁיִּשְׁלֶה וּמִשֶּׁיַּקִּיפָהּ שֶׁכְּבָר נִרְאוּ לְתוֹרְמָן בְּטָהֳרָה. אֲבָל אִם נִיטְמָא עַד שֶׁלֹּא שִׁילֶּה וְעַד שֶׁלֹּא קִיפֶּה לֹא בְדָא. רִבִּי טָבִי רִבִּי יֹאשַׁיָּה בֵּי רִבִּי יַנַּאי הֲלָכָה כְרִבִּי לִיעֶזֶר. רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָא הֲלָכָה כְרִבִּי לִיעֶזֶר. רִבִּי הוּנָא רִבִּי חֲנַנְיָה אֵין הֲלָכָה כְרִבִּי לִיעֶזֶר. רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל אֵין הֲלָכָה כְרִבִּי לִיעֶזֶר. אָתָא עוּבְדָא קוֹמֵי רִבִּי אִימִּי וְלֹא הוֹרֵי אָמַר תְּרֵין כָּל קֳבֵיל תְּרֵין אִינּוּן. אָמְרִין לֵיהּ וְהָא רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן הוֹרֵי. אֲפִילוּ כֵן לֹא הוֹרֵי.

It was stated: “Rebbi Illaï says in the name of Rebbi Eliezer: For food in fluids, one gives heave from pure for impure. How is this? If somebody pickled olives in impurity and wants to give heave in purity, he brings a funnel whose opening is less than [the width of] an egg, fills it with eggs and puts it on top of the amphora; it turns out that he gives heave from what is earmarked.” Why does it have to be less than [the width of] an egg? Are these not single pieces? It is only that not many olives should become impure. “ They said to him, the only food fluid called fluid is wine and olive oil.” How is that? One beam for two pits or two beams for one pit. One understands one beam for two pits, but two beams for one pit? Is it not that if it is partially impure it is totally impure? Rebbi La in the name of Rebbi Eleazar: Explain it, if he had intended to process it in one batch, and he changed his mind to make it in two batches. Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, this applies if it became impure after he syphoned off [the froth] and [the seeds] formed lumps. But if it became impure before he syphoned off and lumps were formed, it does not apply. Rebbi Tabi, Rebbi Joshia the son of Rebbi Yannai: Practice follows Rebbi Eliezer. Rebbi Isaac bar Naḥman in the name of Rebbi Hoshaia: Practice follows Rebbi Eliezer. Rebbi Ḥuna, Rebbi Ḥanania: Practice does not follow Rebbi Eliezer. Rebbi Yose ben Rebbi Abun in the name of Samuel: Practice does not follow Rebbi Eliezer. There came a case before Rebbi Immi and he did not decide; he said there are two against two. They said to him, but Rebbi Isaac bar Naḥman decided! Nevertheless, he gave no opinion.

תַּמָּן תַּנִּינָן הַתּוֹרֵם אֶת הַבּוֹר וְאָמַר הֲרֵי זוֹ תְרוּמָה עַל מְנָת שֶׁתַּעֲלֶה בְשָׁלוֹם שָׁלוֹם מִן הַשֶּׁבֶר שָׁלוֹם מִן הַשְּׁפִיכָה אֲבָל לֹא מִן הַטּוּמְאָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר אַף מִן הַטּוּמְאָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה בְּטוּמְאַת טְבוּלֵי יוֹם הִיא מַתְנִיתָא. אָמַר רִבִּי אִילָא שֶׁכֵּן טְבוּלֵי יוֹם מְצוּיִין בֵּין הַגִּיתּוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי אֵין לִטְבוּל יוֹם מַגַּע אֶצֶל טֵבֵל.

There, we have stated: “If somebody gives heave from a wine cistern and says: ‘This should be heave on condition that it be removed whole’, it means whole from breakage and whole from spillage but not from impurity. Rebbi Simeon says, also from impurity.” Rebbi Yose ben Ḥanina said, this Mishnah speaks of the impurity of ṭevul yom. Rebbi Ila said, since ṭevulê yom may be present around wine presses. Rebbi Yose said, a ṭevul yom has no touch for ṭevel.

תַּנֵּי אָמַר רִבִּי יוּדָן בְּמַה דְבָרִים אֲמוּרִים בִּתְרוּמָה גְדוֹלָה שֶׁהִיא צְרִיכָה לִתְרוֹם מִן הַמּוּקָּף. אֲבָל בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר אֲפִילוּ שְׁאָר כָּל הַדְּבָרִים שָׁלוֹם הֵם. הָיָה תוֹרֵם תְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר כְּאַחַת אֵינָהּ שָׁלוֹם. יְהוּדָה בְּרִבִּי אוֹמֵר לֹא עָלְתָה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁל זֶה לַעֲבוֹר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה לְהַקְדִּים תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר לִתְרוּמָה גְדוֹלָה. מָתִיב רִבִּי בָּא בַר מָמָל וְהָא תַנִּינָן אֵין תּוֹרְמִין מִן הַטָּמֵא עַל הַטָּהוֹר הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁתָּרַם וְאָמַר לֹא עָלְתָ עַל דַּעְתּוֹ לַעֲבוֹר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה. אָמַר רִבִּי בָּא בַר מָמָל אִם אָמַר אַתְּ כֵּן נִמְצֵאת מַבְרִיחוֹ מִן הַקַּלָּה וּמַכְנִיסוֹ לַחֲמוּרָה. טֵבֵל בַּעֲוֹן מִיתָה. טָמֵא שֶׁאָכַל אֶת הַטָּהוֹר בַּעֲשֵׂה.

It was stated: “Rebbi Jehudah said, about what was this said? About Great Heave which must be given from what is earmarked. But for the heave of the tithe, everything is supposed to be whole. If he gave Great Heave and heave of the tithe together, it is not whole.” Jehudah ben Rebbi said, he certainly did not want to overstep the words of the Torah in giving heave of the tithe before the Great Heave. Rebbi Abba bar Mamal objected: Did we not state that “one may not give heave from impure produce for pure”? Think about it, when he did it and said, I did not intend to transgress the words of the Torah! Rebbi Abba bar Mamal said, if you say so, you let him flee from a minor sin to a major one! Ṭevel is a deadly sin, but an impure person who ate pure food oversteps a positive commandment.

תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי אִם תָּרַם מִן הַטָּמֵא עַל הַטָּהוֹר בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְמֵזִיד מַה שֶׁעָשָׂה עָשׂוּי. רִבִּי פִינְחָס בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יָסָא עַד כְּדוֹן בְּסָבוּר בָּהֶן שֶׁהֵן טְהוֹרִין וְהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהֵן טְמֵיאִין וְסָבַר שֶׁמּוּתָּר לִתְרוֹם מִן הַטָּמֵא עַל הַטָּהוֹר. אָמַר לֵיהּ יְאוּת רִבִּי סָבַר כְּרִבִּי יוּדָה בְּרַם כְּרִבִּי יוֹסֵי הִיא הָדָא הִיא הָדָא.

It was stated in the name of Rebbi Yose: “If somebody gave heave from impure for pure produce, whether it was in error or intentionally, what he did is done.” Rebbi Phineas asked before Rebbi Assi: There, it is when he thought that it was pure when he had known that it was impure, but he was of the opinion that one may give heave from impure for pure produce? He said to him, that is so, Rebbi holds with Rebbi Jehudah. But for Rebbi Yose it would not make any difference.

מַתְנִיתָא בְּכֵלִים גְּדוֹלִים אֲבָל בְּכֵלִים קְטַנִּים מַעֲרִים עֲלֵיהֶן וּמַטְבִּילָן. וְתַנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה מְמַלֵּא הוּא אָדָם כֵּלִי טָמֵא מִן הַבּוֹר וּמַעֲרִים עָלָיו וּמַטְבִּילוֹ. וְתַנֵּי נָפַל דְּלָייוֹ בְּתוֹךְ הַבּוֹר נָפַל כֵּלָייו לְתוֹךְ הַבּוֹר מַעֲרִים עֲלֵיהֶן וּמַטְבִּילָן. תְּרֵין אֲמוֹרִין חַד אָמַר בְכֵלִים שֶׁנִּיטְמְאוּ בְּאַב הַטּוּמְאָה. וְחָרֵינָה אָמַר בְכֵלִים שֶׁנִּיטְמְאוּ בִּוְלַד הַטּוּמְאָה. מָתִיב מָאן דְּאָמַר בִּוְולַד הַטּוּמְאָה לְמָאן דְּאָמַר בְּאַב הַטּוּמְאָה וַאֲפִילוּ בְחוֹל טָעוּן הַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ. אָמַר לֵיהּ בְּרוֹצֶה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן חוּלִין בְּטָהֳרָה.

Our Mishnah is about large vessels, but with small vessels one may use a ruse and immerse them, as Rebbi Hoshaia had stated: “A person may fill an impure vessel from the cistern as a ruse and immerse it.” Also, we have stated: “If his pail or garment fell into the cistern, one may use this as a ruse and immerse them.” Two Amoraïm, one says [one may use a ruse] for vessels impure in original impurity; but the other one says [only] for vessels impure in derivative impurity. The one who said in derivative impurity objected to the one who said in original impurity: Even on weekdays, would it not need sundown? He said to him, if he wants to use them in purity for profane food.

רִבִּי ירְמְיָה רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי חִיָיה בַּר אַשִּׁי אִשָּׁה פִיקָחַת מַדִּיחָה כּוֹס כָּן קְעָרָה כָן תַּמְחוֹי כָן. נִמְצֵאת מַרְבֶּצֶת בֵּיתָהּ בַַּשַּׁבָּת.

Rebbi Jeremiah, Rebbi Zeïra in the name of Rebbi Ḥiyya bar Ashi: An intelligent woman washes a cup here, a bowl there, a dish there; it turns out that her entire house was wetted on the Sabbath.

רִבִּי שְׁמוּאֵל בְּשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ בְּשׁוֹגֵג בְּאִיסּוּר וּבְמֵזִיד בְּאִיסּוּר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי מַתְנִיתָא אָמְרָה כֵּן הַמְעַשֵּׂר וְהַמְבַשֵּׁל בַּשַּׁבָּת שׁוֹגֵג יֵאָכֵל מֵזִיד לֹא יֵאָכֵל. בְּשׁוֹגֵג בְּאִיסּוּר וּבְמֵזִיד בְּאִיסּוּר. תַּנֵּי הַמְבוּשָּׁל בְּשַׁבָּת שׁוֹגֵג יֵאָכֵל מֵזִיד לֹא יֵאָכֵל דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בְּשׁוֹגֵג יֵאָכֵל לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת. בְּמֵזִיד לֹא יֵאָכֵל עוֹלָמִית. רִבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר אוֹמֵר בְּשׁוֹגֵג יֵאָכֵל לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת לַאֲחֵרִים וְלֹא לוֹ. בְּמֵזִיד לֹא לוֹ וְלֹא לַאֲחֵרִים. שְׁמוּאֵל כְּרִבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר. רַב כַּד הֲוֵה מוֹרֵי בַּחֲבוּרָתֵיהּ מוֹרֵי כְּרִבִּי מֵאִיר. בְּצִיבּוּרָא כְּרִבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר כַּרְסָנָא כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה הוֹרֵי לוֹן. דְּתַנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה כָּל דָּבָר שֶׁחַיָיבִין עַל זְדוֹנוֹ כָרֶת וְעַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת וַעֲשָׂאוֹ בַּשַּׁבָּת בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְמֵזִיד אָסוּר בֵּין לוֹ בֵּין לַאֲחֵרִים לֹא יֵאָכֵל וְכָל דָּבָר שֶׁאֵין חַיָיבִין עַל זְדוֹנוֹ כָרֶת וְעַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת וַעֲשָׂאוֹ בַּשַּׁבָּת בְּשׁוֹגֵג יֵאָכֵל לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת לַאֲחֵרִים וְלֹא לוֹ בְּמֵזִיד לֹא לוֹ וְלֹא לַאֲחֵרִים. בָּעוּן קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן אַתְּ מַה אַתְּ אָמַר אָמַר לוֹן אֲנִי אֵין לִי אֶלָּא מִשְׁנָה הַמְעַשֵּׂר וְהַמְבַשֵּׁל בַּשַּׁבָּת בְּשׁוֹגֵג יֵאָכֵל בְּמֵזִיד לֹא יֵאָכֵל. שָׁמַע רַב חִסְדָּא וָמַר הוּתְּרוּ שַׁבָּתוֹת לֹא כֵן אָמַר רַב הוּנָא בְשֵׁם רַב וְתַנֵּי רִבִּי חִיָיה כֵן בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים הַשּׁוֹכֵחַ תַּבְשִׁיל עַל גַּבֵּי כִירָתוֹ בַשַּׁבָּת בְּשׁוֹגֵג יֵאָכֵל בְּמֵזִיד לֹא יֵאָכֵל. נֶחְשְׁדוּ שֶׁהָיוּ מַנִּיחִין מֵזִידִין וְאוֹמְרִים שְׁכֵיחִין הָיִינוּ וְאָסְרוּ לָהֶן אֶת הַשּׁוֹכֵחַ. וְאַתְ אָמַר הָכָא הָכֵין. אָמַר רִבִּי הִילָא נֶחְשְׁדוּ לִהְיוֹת מַנִּיחִין וְלֹא נֶחְשְׁדוּ לִהְיוֹת מְבַשְּׁלִין. קָנְסוּ בְמַנִּיחַ וְלֹא קָנְסוּ בִמְבַשֵּׁל.

Rebbi Samuel in the name of Rebbi Abbahu: “Unintentionally”, when it is forbidden, “intentionally” when it is forbidden. Rebbi Yose said, the Mishnah states this: “He who tithes or cooks on the Sabbath, if unintentionally it may be eaten, if intentionally it may not be eaten”; “unintentionally”, when it is forbidden, “intentionally”, when it is [equally] forbidden. It was stated: “What was cooked on the Sabbath, if it was done unintentionally it may be eaten, intentionally it may not be eaten, the words of Rebbi Meïr. Rebbi Jehudah said, unintentionally it may be eaten at the end of the Sabbath, intentionally never. Rebbi Joḥanan the Alexandrian said, unintentionally it may be eaten at the end of the Sabbath by others but not by himself, intentionally neither by him nor by others.” Samuel followed Rebbi Joḥanan the Alexandrian. Rav in his own group instructed following Rebbi Meïr, in public following Rebbi Joḥanan the Alexandrian. Rebbi Simeon bar Karsana said, he instructed us following Rebbi Ismael, the son of Rebbi Joḥanan ben Beroqa. As it was stated: “Rebbi Joḥanan ben Beroqa said, in any case where an intentional sin is punished by extirpation and an unintentional sin by an expiatory offering, if the sin was committed on the Sabbath unintentionally or intentionally, the result is forbidden both for him and for others; it may not be eaten. In any case an intentional sin is not punished by extirpation and for the unintentional sin no expiatory offering is due; if it was done on the Sabbath unintentionally the result may be eaten by others after the end of the Sabbath but not by him, intentionally neither by him nor by others.” They asked before Rebbi Joḥanan: What do you say? He said, I have only the Mishnah: “He who tithes or cooks on the Sabbath, if in error it may be eaten, if intentionally it may not be eaten”. Rav Ḥisda heard this and said, the Sabbaths have been permitted! Did not Rav Huna say in the name of Rav and did not Rebbi Ḥiyya state: “In earlier times they said, one who forgets some dish on his stove on the Sabbath, unintentionally it may be eaten, intentionally it may not be eaten. People were suspected that they left it intentionally and said, it was forgotten; they forbade it to them when it was forgotten.” And here, you say so? Rebbi Ila said, they were suspected to leave it on, they were not suspected to cook. They imposed a fine for forgetting but not for cooking.

חָזְרוּ לוֹמַר תַּבְשִׁיל שֶׁהוּא מִצְטַמֵּק וְיָפֶה לוֹ אָסוּר מִצְטַמֵּק וְרַע לוֹ מוּתָּר. אֵי זֶהוּ תַּבְשִׁיל שֶׁהוּא מִצְטַמֵּק וְיָפֶה לוֹ כְּרוּב וַאֲפוּנִין וּבָשֶָׂר טָרוּף. אָמַר רִבִּי תַּנְחוּם בַּר עִילַאי אַף רָאשֵׁי לִפְתּוֹת וְרָאשֵׁי קֵפַלּוֹטוֹת עָשׂוּ אוֹתָן כְּתַבְשִׁיל שֶׁהוּא מִצְטַמֵּק וְיָפֶה לוֹ. בֵּצִים מָה הֵן. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי חֲנִינָה בְשֵׁם רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּי רִבִּי יוֹסֵי אַבָּא עָלָה לְבֵיתוֹ וּמָצָא שָׁם בֵּצִים וְאָסַר חַמִּין וְהִתִּיר. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נָתָן בְּשֵׁם רִבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָה אֲנִי וְאַבָּא עָלִינוּ לְחַמַּת גָּדֵר וְהֵבִיאוּ לְפָנֵינוּ בֵּצִים קְטָנוֹת כְּחִזְרִרִין וְטַעֲמוֹן יָפֶה כְּפִינְקְרֵסִין.

“ They came back to say, a dish which will improve the more it shrinks is forbidden, deteriorate the more it shrinks is permitted. What is a dish better the more it shrinks? Cabbage, peas, and chopped meat.” Rebbi Tanḥum bar Illa said, they also considered heads of turnips and leeks as dishes better the more they shrink. What about eggs? Rebbi Yose in the name of Rebbi Ismael: Rebbi Jeremiah, Rebbi Ḥanina in the name of Rebbi Ismael ben Rebbi Yose: My father came home and found eggs and forbade them, hot water and permitted it. Rebbi Samuel bar Natan in the name of Rebbi Ḥama bar Ḥanina: I went with my father to Ḥammat Gader where they brought before us eggs small like ḥizrar apples and they tasted delicious like sweet bread.

תַּנֵּי לֹא תְמַלֵּא אִשָּׁה קְדֵירָה עֲסָסִיּוֹת וְתוֹרְמוֹסִין וְתִתְּנֵם לְתוֹךְ הַתַּנּוּר עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁיכָה. וְאִם נָתְנָה אֲסוּרִין לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת עַד כְּדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ. רִבִּי אָחָא אָמַר בְּמֵזִיד כְּרִבִּי מֵאִיר רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר בְּשׁוֹגֵג כְּרִבִּי יְהוּדָה. אָמַר רִבִּי מָנָא יֵאוּת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי הַנּוֹטֵעַ בְּשׁוֹגֵג בַּשַּׁבָּת יְקַיֵים בְּמֵזִיד יַעֲקוֹר בַּשְּׁבִיעִית בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד יַעֲקוֹר. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר חִילּוּף הַדְּבָרִים בַּשְּׁבִיעִית בְּשׁוֹגֵג יְקַיֵים בְּמֵזִיד יַעֲקוֹר בַּשַּׁבָּת בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד יַעֲקוֹר מִפְּנֵי שֶׁהֲנָיַית שַׁבָּת עָלָיו. וְכָאן מִכֵּיוָן שֶׁאַתָּה אוֹמֵר הַמְתֵּן לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת עַד כְּדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ כְּמִי שֶׁלֹּא נֶהֱנֶה מַחְמַת שַׁבָּת כְּלוּם. מַה טַעַם דְּרַבָּנִין נֶחְשַׁד עַל הַשְּׁבִיעִית וְלֹא נֶחְשְׁדוּ עַל הַשַּׁבָּתוֹת. דָּבָר אַחֵר מוֹנִין לַשְּׁבִיעִית וְאֵין מוֹנִין לְשַׁבָּתוֹת. הֵיךְ עֲבִידָא נָטַע פָּחוֹת מִשְּׁלֹשִׁים לִפְנֵי שְׁבִיעִית וְנִכְנְסָה לַשְּׁבִיעִית. אִין תֵּימַר חֲשָׁד אֵין כָּאן חֲשָׁד. אִין תֵּימַר מוֹנִין יֵשׁ כָּאן מוֹנִין. נָטַע פָּחוֹת מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם לִפְנֵי שְׁמִינִית וְנִכְנְסָה שְׁמִינִית אִין תֵּימַר חֲשָׁד יֵשׁ כָּאן חֲשָׁד וְאַתְיָא כְּמָאן דְּאָמַר מִפְּנֵי מוֹנִין בְּרַם כְּמָאן דְּאָמַר מִפְּנֵי חֲשָׁד וְקָנְסוּ שׁוֹגֵג מִפְּנֵי מֵזִיד.

It was stated: “A woman should not fill a pot with ‘assasiot and lupines and put them into the oven at the start of the Sabbath, at nightfall. If she did, they are forbidden after the end of the Sabbath until the time they could have been done.” Rebbi Aḥa said: intentionally, following Rebbi Meïr; Rebbi Yose said: unintentionally, following Rebbi Jehudah. Rebbi Mana said, that is correct, did not Rebbi Yose say, “ He who is planting on the Sabbath, if unintentional, he may keep it, if intentional, he must tear it out. In the Sabbatical year, he must tear it out whether [planting was] unintentional or intentional. Rebbi Jehudah says, it is the other way around. In the Sabbatical, if unintentional, he may keep it, if intentional, he must tear it out, on the Sabbath he must tear it out whether [planting was] unintentional or intentional because the profit of the Sabbath [is forbidden] to him.” And here, since you say that after the end of the Sabbath he has to wait until the time it could have been done, he did not gain anything from the Sabbath. What is the reason of the rabbis? People are suspected about the Sabbatical but not about the Sabbath. Another explanation: One counts Sabbaticals, one does not count Sabbaths. What is this about? If somebody planted less than thirty days before the Sabbatical and now it is the Sabbatical, if it is because of suspicion, there is no suspicion; if it is for counting, it is counted. Less than thirty days before the eighth year and now it is the eighth year, if it is because of suspicion, there is suspicion; can it be explained for counting? But you have to say because of suspicion; they fined for the unintentional because of the intentional.