Jerusalem Talmud Demai 3.6

משנה: הַנּוֹתֵן לַחֲמוֹתוֹ מְעַשֵּׂר אֶת שֶׁהוּא נוֹתֵן לָהּ וְאֶת שֶׁהוּא נוֹטֵל מִמֶּנָּה מִפְּנֵי שֶׁהִיא חֲשׁוּדָה לְחַלֵּף אֶת הַמִּתְקַלְקֵל. אָמַר רִבִּי יוּדָה רוֹצָה הִיא בְּתַקָּנַת בִּתָּהּ וּבוּשָׁה מֵחֲתָנָהּ. וּמוֹדֶה רִבִּי יוּדָה בְנוֹתֵן לַחֲמוֹתוֹ שְׁבִיעִית שֶׁאֵינָהּ חֲשׁוּדָה לְהַחֲלִיף לְהַאֲכִיל אֶת בִּתָּהּ שְׁבִיעִית.

MISHNAH: He who gives to his mother-in-law tithes what he gives to her and what he receives from her because she is suspect to switch spoiled food. Rebbi Jehudah says, she wants to put her daughter in a good light and is ashamed before her son-in-law. Rebbi Jehudah agrees that if he gives to his mother-in-law in the Sabbatical year she is not suspect of switching to feed her daughter from Sabbatical produce.

הלכה: אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן אוּף קַדְמִיתָא עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יְהוּדָה הִיא דְּרִבִּי יוּדָה אָמַר הַנּוֹתֵן לַחֲמוֹתוֹ כְּנוֹתֵן לְפוּנְדָּקִית. וְרַבָּנִין אָמְרִין הַנּוֹתֵן לַחֲמוֹתוֹ כְּנוֹתֵן לִשְׁכֵינָתוֹ. כְּהָדָא דְתַנִּי הַנּוֹתֵן לִשְׁכֵינָתוֹ פַּת לַאֲופוֹת בּוֹ תַּבְשִׁיל לַעֲשׂוֹת לוֹ אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לֹא מִשּׁוּם שְׁבִיעִית וְלֹא מִשּׁוּם מַעְשְׂרוֹת. אֵימָתַי בִּזְמָן שֶׁנָּתַן לָהּ שְׂאוֹר וְתַבְלִין. אֲבָל אִם לֹא נָתַן לָהּ שְׂאוֹר וְתַבְלִין חוֹשֵׁשׁ מִשּׁוּם שְׁבִיעִית וּמִשּׁוּם מַעְשְׂרוֹת.

HALAKHAH: Rebbi Joḥanan said, the first sentence also gives the opinion of Rebbi Jehudah. But the rabbis say, one who gives to his mother-in-law is like one who gives to his neighbor. As we have stated: “He who gives bread to his neighbor to bake for him, or a dish to cook for him, has to worry neither about the Sabbatical year nor about tithes. That is, if he also gave her sour dough or spices. But if he did not give sour dough and spices, he worries about the Sabbatical year and about tithes.”

מַה חֲמוֹתוֹ מִן הָאֵירוּסִין אוֹ מִן הַנִּישּׂוּאִין. נִשְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא מוֹדֶה רִבִּי יוּדָה בְּנוֹתֵן לַחֲמוֹתוֹ שְׁבִיעִית שֶׁאֵינָהּ חֲשׁוּדָה לְהַאֲכִיל אֶת בִּתָּהּ שְׁבִיעִית. שַׁנְיָיא הִיא תַּמָּן בֵּין מִן הָאֵירוּסִין בֵּין מִן הַנִּישּׂוּאִין. אוֹף הָכָא לָא שַׁנְיָיא בֵּין מִן הָאֵירוּסִין בֵּין מִן הַנִּישּׂוּאִין.

Does it mean his mother-in-law after the first or the second marriage ceremony? Let us hear from the following: “Rebbi Jehudah agrees that if he gives to his mother-in-law in the Sabbatical year she is not suspect of switching to feed her daughter from Sabbatical produce.” Is there a difference between first and second marriage ceremony? Here also, there is no difference between first and second marriage ceremony.