Jerusalem Talmud Bava Batra 8.8

משנה: הַכּוֹתֵב נְכָסָיו לְבָנָיו צָרִיךְ שֶׁיִּכְתּוֹב מֵהַיּוֹם וּלְאַחַר מִיתָה דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ. הַכּוֹתֵב נְכָסָיו לִבְנוֹ אַחַר מוֹתוֹ הָאָב אֵינוֹ יָכוֹל לִמְכּוֹר מִפְּנֵי שֶׁהֵן כְּתוּבִין לַבֵּן וְהַבֵּן אֵינוֹ יָכוֹל לִמְכּוֹר מִפְּנֵי שֶׁהֵן בִּרְשׁוּת הָאָב. מָכַר הָאָב מְכוּרִין עַד שֶׁיָּמוּת מָכַר הַבֵּן אֵין לַלּוֹקֵחַ בָּהֶן כְּלוּם עַד שֶׁיָּמוּת הָאָב. הָאָב תּוֹלֵשׁ וּמַאֲכִיל לְכָל מִי שֶׁיִּרְצֶה וּמַה שֶׁהִנִּיחַ תָּלוּשׁ הֲרֵי הוּא שֶׁל יוֹרְשִׁין.

MISHNAH: One who writes his properties over to his sons must write: “from today and after my death,” the words of Rebbi Jehudah. Rebbi Yose said, it is unnecessary. If one writes his properties over to his son for the time after his death, the father cannot sell them because they are written over to the son; the son cannot sell because they are in the father’s possession. If the father sold, they are sold until he dies. If the son sold, the buyer has no claim until the father dies. The father harvests and feeds anybody he pleases; what becomes part of his estate belongs to the heirs.

הלכה: הַכּוֹתֵב נְכָסָיו לְבָנָיו כול׳. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יָקִים אָעִיל עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. מֵהַיּוֹם לְאַחַר מִיתָתוֹ מַתָּנָתוֹ מַתָּנָה. מֵהַיּוֹם וּלְאַחַר מִיתָה אֵינוֹ גֵט. חֲבֵרָיָיא אָמְרִין. כֵּן אָמַר לֵיהּ. אֵינָהּ הִיא איסרטה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. כֵּן אָמַר לֵיהּ. אֵינָהּ בַּגִיטִּין וְאֵינָהּ בַּמַּתָּנָה. אָמַר רִבִּי לָא. בְּמַתָּנָה אִם כָּתַב מֵהַיּוֹם מַתָּנָה בְרוּרָה הִיא. לְאֵי זֶה דָבָר כָּתַב בָּהּ לְאַחַר מִיתָה. לְשַׁיֵיר בָּהּ אֲכִילַת פֵּירוֹת. אֲבָל בְּגִיטִּין אִם כָּתַב בָּהּ מֵהַיּוֹם כָּרוּת הוּא. לְאֵי זֶה דָבָר כָּתַב בָּהּ לְאַחַר מִיתָה. לְשַׁיֵיר לוֹ גוּפָהּ. אָמַר רִבִּי בּוֹן בַּר כַּהֲנָא קַמֵּי רִבִּי לָא. לְשַׁיֵיר לָהּ מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ. אָמַר לֵיהּ. לֹא מָצִינוּ אִשָּׁה נְשׂוּאָה לָזֶה וּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ לָזֶה. רִבִּי זֵירָא מְקַיֵים לֵיהּ וְצָוַוח לֵיהּ. בְּנֵייהָ דְאוֹרָיְתָא.

HALAKHAH: “One who writes his properties over to his sons,” etc. Rebbi Simeon ben Yaqim brought a case before Rebbi Joḥanan. “From today after his death,” his gift is a gift. “From today and after death” it is no bill of divorce. The colleagues say, so he told him: this is no condition. Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, so he told him: It applies neither to bills of divorce nor to gifts. Rebbi La said, for a gift; since he said “from today”, the gift is clear. Why did he write “after death”? To reserve the yield to himself. But in bills of divorce, since he wrote “from today” in the bill, it would be a separation. Why did he write “after death”? To reserve her body to himself. Rebbi Abun bar Cahana said before Rebbi La, not to reserve her earnings for himself? He answered, we do not find a woman married to one man and her earnings belonging to another. Rebbi Ze‘ira confirmed him and called him “son of the Torah.”

הָאוֹמֵר. טַבִּי עַבְדִּי עָשִׂיתִי בֶּן חוֹרִין. עֲשִׂיתִיו בֶּן חוֹרִין. עוֹשֶׂה אֲנִי אוֹתוֹ בֶּן חוֹרִין. הֲרֵי הוּא בֶן חוֹרִין. הֲרֵי זֶה בֶן חוֹרִין. הֲרֵי זֶה זָכָה. רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וּבִלְבַד בִּשְׁטָר. יֵעָשֶׂה בֶן חוֹרִין. רִבִּי אוֹמֵר. זָכָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. לֹא זָכָה.

“If somebody says, I freed my slave Ṭabi, I freed him, I shall free him, he is free, this one is free; then he acquired.” Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Joḥanan: But only by a document. “He should be freed, Rebbi says, he acquired, but the Sages say, he did not acquire.”

הָאוֹמֵר. שָׂדֶה פְלוֹנִית נָתַתִּי לִפְלוֹנִי. נְתוּנָה לוֹ. תְּהֵא שֶׁלּוֹ. יִנְחַל פְּלוֹנִי בִנְכָסַיי. יַחֲזִק פְּלוֹנִי בִנְכָסַיי. לֹא אָמַר כְּלוּם. תִּינָּתֵן לוֹ מַתָּנָה. רִבִּי אוֹמֵר. זָכָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. לֹא זָכָה. וְכוֹפִין אֶת הַיּוֹרְשִים לְקַיֵים דִּבְרֵי הַמֵּת. תַּנֵּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. אַף הַכּוֹתֵב דִּיאֵתֶימוֹן בְּלַעַז הֲרֵי זוֹ כְמַתָּנָה. רִבִּי חָנִין בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. חִיזַּרְתִּי עַל כָּל בַּעֲלֵי לְשׁוֹנוֹת לֵידַע מָהוּ דִּיאֵתֶימוֹן וְלֹא אָמַר לִי אָדָם דָּבָר.

If someone said, field X I gave to Y, it is given to him, it should be his, Y should inherit my property, Y should take possession of my property, he did not say anything. It should be given to him as a gift, Rebbi says, he acquired, but the Sages say, he did not acquire; but one forces the heirs to fulfill the deceased’s words. It was stated: Rebbi Simeon ben Gamliel says, also if one writes διέθεμεν in Greek it is a gift. Rebbi Ḥanin in the name of Rebbi Joshua ben Levi: I turned to all linguists to know what is διέθεμεν and nobody told me anything.

הָאוֹמֵר. יִינָתְנוּ נְכָסַיי לִפְלוֹנִי. מֵת פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי. מֵת פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי. הָרִאשׁוֹן רִאשׁוֹן קוֹדֵם. מֵת הַשֵּׁינִי בְחַיֵי רִאשׁוֹן הָרִאשׁוֹן אוֹכֵל פֵּירוֹת. וְאִם מֵת יַחֲזִיר לְיוֹרְשֵׁי הַנּוֹתֵן. מֵת הַשְּׁלִישִי בְחַיֵּי שֵׁינִי הָרִאשׁוֹן אוֹכֵל פֵּירוֹת. וְאִם מֵת יַחֲזִיר לְיוֹרְשֵׁי הַנּוֹתֵן. מֵת הַשֵּׁינִי וְהַשְּׁלִישִׁי בְחַיֵי רִאשׁוֹן הָרִאשׁוֹן אוֹכֵל פֵּירוֹת וְקוֹנֶה קַרְקַע. דִּבְרֵי רִבִּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. אֵין לוֹ אֶלָּא אֲכִילַת פֵּירוֹת בִּלְבַד. חִזְקִיָּה אָמַר. הֲלָכָה כְרִבִּי. אָמַר רִבִּי יַנַּאי. מוֹדֶה רִבִּי שֶׁאֵינוֹ נוֹתְנָהּ בְּמַתְּנַת שְׁכִיב מְרַע. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. וְלֹא בְמַתְּנַת בָּרִיא. כְּהָדָא הַהִיא אִיתָא כִּתְבַת נִיכְסָהּ לְחַד בַּר נַשׁ. צִרְכַת וְזִבְנַת לְבַעֲלָהּ. רִבִּי חִיָיה בַּר מַדְיָיא אַעֵיל עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי יַנַּאי. מוֹדֶה רִבִּי שֶׁאֵינוֹ נוֹתְנָהּ בְּמַתְּנַת שְׁכִיב מְרַע. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹחָנָן. וְלֹא כְמַתְּנַת בָּרִיא הוּא. הָדָא אִיתָא מִכֵּיוָן דְּבַעֲלָהּ זָקוּק מְסַפְּקָא לֵיהּ מְזוֹנֵי. וְלֹא כְמַתְּנַת שְׁכִיב מְרַע הוּא. עַד כְּדוֹן זָקוּק מְסַפְּקָא פִיתָּא וְקִיטְנֵי. דִּילְמָא בֵיעֵי דִּלְמָא תַּרְנוֹגַלִּין. מִמַּה דְתַנֵּי. הָרִאשׁוֹן אוֹכֵל פֵּירוֹת וְקוֹנֶה קַרְקַע. הָדָא אָמְרָה. מוֹכֶרֶת אֲפִילוּ לוֹכַל דְּבָרִים מְעוּלִּין. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. תַּנֵּיי תַּמָן. קְבוּרָה בִמְזוֹנוֹת. לֹא הָיָה לָהּ קְבוּרָה. מִן מַה דְתַנֵּי. הָראשׁוֹן אוֹכֵל פֵּירוֹת וְקוֹנֶה קַרְקַע. הָדָא אָמְרָה. מוֹכֵר קַרְקַע וְלוֹקֵחַ קְבוּרָה.

One who said, my property should be given to X, if X died to Y, if Y died to Z. The one who was mentioned earlier receives the property earlier. If the second died during the first’s lifetime, the first one has the usufruct; when he dies the property reverts to heirs of the bequeather. If the third died during the second’s lifetime, the first one has the usufruct; when he dies the property reverts to heirs of the bequeather. If both the second and the third die during the first’s lifetime, the first has the usufruct and acquired the real estate, the words of Rebbi. Rabban Simeon ben Gamliel said, he only has the usufruct. Ḥizqiah said, practice follows Rebbi. Rebbi Yannai said, Rebbi agrees that he cannot dispose of it by a death-bed will. Rebbi Joḥanan said, not even as a gift from a healthy person. As in the following: A woman wrote her properties over to a certain man. She needed money and sold it to her husband. Rebbi Ḥiyya bar Madia brought the case before Rebbi Yose. Did not Rebbi Yannai say, Rebbi agrees that he cannot dispose of it by a death-bed will? Rebbi Joḥanan said to him, is that not the gift of a healthy person? Since the husband of this woman is obligated to provide for her food, is that not like a death-bed will? So far, he is obligated to provide for her bread and legumes. Maybe eggs? Maybe chicken? Since it was stated that the first has the usufruct and acquired the real estate, that means that she may sell the property even in order to eat delicacies. Rebbi Aḥa bar Jacob said, it was stated there that her burial is part of her upkeep. If she did not have a burial site, since it was stated that the first has the usufruct and acquired the real estate, it means that he may sell the real estate and acquire a burial site.

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וְאִילֵּין דְּכָתְבִין. אִין סְנָת אִין סְנוּת. תְּנַאי מָמוֹן הוּא וְקִיַימְנוּהָ רַבָּנִן.

Rebbi Yose said: About those who write, “if she hates, if she is hated”. This is a stipulation about money; the rabbis upheld it.