Jerusalem Talmud Demai 7.5

משנה: הָיוּ לוֹ תְאֵנִים שֶׁל טֵבֵל בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְהוּא בְבֵית הַמִּדְרָשׁ אוֹ בַשָּׂדֶה אוֹמֵר שְׁנֵי תְאֵנִים שֶׁאֲנִי עָתִיד לְהַפְרִישׁ הֲרֵי הֵן תְּרוּמָה וַעֲשָׂרָה מַעֲשֵׂר וְתִשְׁעָה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי. הָיוּ דְמַאי אוֹמֵר מַה שֶׁאֲנִי עָתִיד לְהַפְרִישׁ לְמָחָר הֲרֵי הוּא מַעֲשֵׂר וּשְׁאָר מַעֲשֵׂר סָמוּךְ לוֹ. זֶה שֶׁעָשִׂיתִי מַעֲשֵׂר עָשׂוּי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עָלָיו וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִצְפוֹנוֹ אוֹ בִדְרוֹמוֹ וּמְחוּלָּל עַל הַמָּעוֹת.

MISHNAH: If somebody had ṭevel figs in his house but was in the House of Study or on the field, he says: Two figs that I shall separate in the future shall be heave, ten tithe, and nine heave of the tithe. If they were demay, he says: That which I shall separate in the future shall be tithe tomorrow, the rest of tithe near to it. That which I made tithe shall be heave of the tithe for all, and the Second Tithe shall be to the North (or to the South) and be redeemed by coins.

הלכה: מַיי כְדוֹן מִכְּבָר לִכְשֶׁאַפְרִישֶׁנָּה. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהָיְתָה תְרוּמָה טְהוֹרָה מִכְּבָר לִכְשֶׁאוֹכְלֶנָּה הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהָיְתָה תְרוּמָה טְמֵאָה מִכְּבָר לִכְשֶׁאֲנִיחֶנָּה בְּזָוִית.

HALAKHAH: What is done? ‘From before I shall separate it.’ Think about it, if it was pure heave, ‘from before I shall eat it.’ Think about it, if it was impure heave, ‘from before I shall deposit it in a corner.’

תַּנִּי מְטַלְטְלָהּ אֶחָד תְּרוּמָה טְהוֹרָה וְאֶחָד תְּרוּמָה טְמֵאָה. אָמַר רִבִּי זְעִירָא הָדָא אָמְרָה טֵבֵל שֶׁיֵּשׁ עָלָיו תְּנַיי מוֹתָּר לְטַלְטְלוֹ בְשַׁבָּת. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. נוֹתֵן עֵינָיו בְמִקְצָתוֹ וְאוֹכֵל אֶת הַשְּׁאָר.

We have stated: “One may move both pure and impure heave.” Rebbi Zeïra said, it means that one is permitted to move ṭevel that has a condition on it on the Sabbath. What does he do? He thinks about a part of it and eats the rest.