Jerusalem Talmud Shevuot 4.2

משנה: שְׁבוּעַת הָעֵדוּת כֵּיצַד. אָמַר לָעֵדִים בּוֹאוּ וְהַעִידוּנִי. שְׁבוּעָה שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין לְךָ עֵדוּת אוֹ שֶׁאָמְרוּ לוֹ אֵין אָנוּ יוֹדְעִין לְךָ עֵדוּת. מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם וְאָמְרוּ אָמֵן חַיָיבִין. הִשְׁבִּיעַ עֲלֵיהֶם חֲמִשָּׁה פְעָמִים חוּץ לְבֵית דִּין וּבָאוּ לְבֵית דִּין וְהוֹדוּ פְּטוּרִים. כָּפְרוּ חַיָיבִין עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. הִשְׁבִּיעַ עֲלֵיהֶן חֲמִשָּׁה פְעָמִים בִּפְנֵי בֵית דִּין וְכָפְרוּ אֵינָן חַיָיבִין אֶלָּא אַחַת. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן מַה הַטַּעַם הוֹאִיל וְאֵינָם יְכוֹלִין לַחֲזוֹר וּלְהוֹדוֹת:

MISHNAH: What is an oath about testimony? One said to witnesses, come and testify for me. “An oath that we do not know testimony for you;” or they said to him, we do not know any testimony for you, “I am asking you to take an oath upon this;” if they said “Amen”, they are liable. If he asked them five times outside of court to take an oath; when they came to court and admitted it they are not liable. If they deny, they are liable for each single one. If he asked them five times in court to take an oath and the refused, they are liable only once. Rebbi Simeon said, what is the reason? Because they cannot come back and admit.

הלכה: שְׁבוּעַת הָעֵדוּת כֵּיצַד כול׳. נֶפֶשׁ נֶפֶשׁ. מַה לְהַלָּן מִפִּי עַצְמוֹ אַף כָּאן מִפִּי עַצְמוֹ. מַה כָּאן מִפִּי אֲחֵרִים אַף לְהַלָּן מִפִּי אֲחֵרִים. רִבִּי מֵאִיר דָּרַשׁ גְּזֵירָה שָׁוָה הָאֲמוּרָה בָהּ. מַה מִפִּי עַצְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן חוּץ לְבֵית דִּין אַף מִפִּי עַצְמֹו שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן חוּץ לְבֵית דִּין. וְרַבְּנִן דָּרְשֵׁי גְּזֵירָה שָׁוָה הָאֲמוּרָה בָהּ. מַה מִפִּי אֲחֵרִים שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן בְּבֵית דִּין אַף מִפִּי אֲחֵרִים שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן בְּבֵית דִּין.

HALAKHAH: “What is an oath about testimony,” etc. A person, a person. Since there it is from his own words, also here from his own words. Since here it is from others’ words, also there it is from others’ words. Rebbi Meїr explains the equal cut which was said here: Since there it is said about his own words, so also here about his own words. Also the rabbis explain the equal cut which was said here. Since others’ words said there are in court, also others’ words said here are in court.

רִבִּי יִרְמְיָה בָעֵי. קָרוֹב מִפִּי עַצְמוֹ בִשְׁבוּעַת הָעֵדוּת מָהוּ שֶׁיְּהֵא חַיָיב. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. הוֹאִיל וְלֹא לָמְדוּ מִפִּיו מִשְּׁבוּעַת הָעֵדוּת אֶלָּא מִשְׁבוּעַת הַפִּקָדוֹן. מַה לְהַלָּן קְרוֹבִין חַיָיבִין אַף כָּאן כֵּן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. קְרוֹבִין שֶׁכָּאן לְמֵידִין מִקְּרוֹבִין שֶׁלְּהַלָּן.

Rebbi Jeremiah asked: Is a relative liable for an oath about testimony formulated by himself? Can we hear it from the following: since they inferred formulation by himself for an oath about testimony only from oaths about deposits, and since there relatives are liable, so they also are here? Rebbi Yose said, can relatives here be inferred from relatives there?

רִבִּי יוּדָן קַפּוֹדַקָּיָיא בָעֵי. הִשְׁבִּיעַ עָלָיו חֲמִשָּׁה פְעָמִים מִפִּי עַצְמוֹ בְבֵית דִּין שֶׁמָּא אֵינוֹ חָיָיב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וְלֹא מַתְנִיתָה הִיא. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן. מַה טַעַם. מִפְּנֵי שֶׁאֵינָן יְכוֹלִין לַחֲזוֹר וּלְהוֹדוֹת. וְכָאן הוֹאִיל וִיכוֹלִין לַחֲזוֹר וּלְהוֹדוֹת חַיָיבִין בְּכָל אַחַת וְאַחַת.

Rebbi Yudan the Cappadocian asked: He made him swear five times by his own formulation before the court: would he not be liable for each instance separately? Rebbi Yose said, is this not the Mishnah: “Rebbi Simeon said, what is the reason? Because they cannot come back and admit?” But here, since they can come back and admit, they are liable for each single instance.

רִבִּי יִרְמְיָה בָעֵי. הִשְׁבִּיעַ עָלָיו חֲמִשָּׁה פְעָמִים מִפִּיו וְחָזַר וְהִשְׁבִּיעוֹ חֲמִשָּׁה פְעָמִים מִפִּי אֲחֵרִים מָהוּ. מֵאַחַר דְּרִבִּי מֵאִיר עֲבַד מִפִּיו כְּבֵית דִּין מָהוּ שֶׁיִּקְבְּעֵם לְקָרְבָּן וּלְחַיְיבֵם בָּרִאשׁוֹנָה בְּלֹא תְבִיעָה. יָיבֹא כְהָדָא. מָה אַתְּ בָּא אַחֲרֵינוּ. שְׁבוּעָה שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין לָךְ עֵדוּת. יְהוּ חַיָיבִין. תַּלְמוּד לוֹמַר. וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה. אֵת שֶׁשּׁוֹמֵעַ קוֹל חַיָיב. יָצְאוּ אֵילּוּ שֶׁאֵין שׁוֹמְעִין קוֹל. מִפִּיו בְּקַרְקָעוֹת מָהוּ שֶׁיְּהֵא חַיָיב. מִפִּיו בִּקְנָסוֹת מָהוּ שֶׁיְּהֵא חַיָיב. מִפִּיו מָהוּ שֶׁיְּהֵא חַיָיב בְּקָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד.

Rebbi Jeremiah asked: If he made him swear five times in his own words and let him swear five times by the mouth of others, what? Since Rebbi Meїr considered “in his own words” as if in court, would they determine the sacrifice on the first occasion, even without request? It should come like the following: “Why do you go after us? An oath that we do not know any testimony relevant for you. Should they be liable? The verse says, and he heard the voice of an imprecation. Only one who hears an imprecation. This excludes those who did not hear a voice.” Would he be liable from his own mouth for real estate? From his own mouth would he be liable for fines? From his own mouth would he be liable for a variable value sacrifice?

רִבִּי בָּא רַב יְהוּדָה בְשֵׁם רַב. בְּשׁוֹגֵג בְּקָרְבָּן בְּמֵזִיד בְּקָרְבָּן. אֲבָל אָמַר. סָבוּר הָיִיתִי שֶׁאֵין שְׁבוּעָה זוֹ. מוּתָּר. תַּנֵּי חִזְקִיָּה. כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה חֵט סְתָם אַתּ תּוֹפֵשׂ הַזָּדוֹן כִּשְׁגָגָה עַד שֶׁיּוֹדִיעֲךָ הַכָּתוּב שֶׁהִיא שְׁגָגָה.

Rebbi Abba, Rav Jehudah in the name of Rav: in error, a sacrifice; intentional, a sacrifice. But if he said, I was of the opinion that this oath does not exist, he is free. Ḥizqiah stated: At any place where the Torah mentions sin without attribute you include intentional equally with unintentional unless Scripture inform you that it is unintentional.