Jerusalem Talmud Shekalim 5.2

משנה: אֵין פּוֹחֲתִין מִשִּׁבְעָה מַרְכּוֹלִין וּשְׁלשָׁה גִּיזְבָּרִין. וְאֵין עוֹשִׂין שְׂרָרָה עַל הַצִּבּוּר בְּמָמוֹן פָּחוּת מִשְּׁנַיִם. חוּץ מִבֶּן אֲחִיָּה שֶׁעַל חוֹלֵי מֵעַיִם וְאֶלְעָזָר שֶׁעַל הַפָּרוֹכוֹת שֶׁאוֹתָן קִיבְּלוּ הַצִּיבּוּר עֲלֵיהֶן:

MISHNAH: One does not appoint less than seven overseers and three treasurers, and one does not appoint less than two persons to an executive office spending money, except Ben Aḥiyyah for indigestion and Eleazar for the gobelins, for these the public accepted.

הלכה: אֵין פּוֹחֲתִין מִשְּׁלֹשָׁה גִּזְבָּרִין וּמִשִּׁבְעָה מַרְכּוֹלִין. תַּנֵּי. מִשְּׁנֵי כַּתֹלִיקִין. הָדָא הִיא דִכְתִיב וִיחִיאֵל וְעוזִיָּהו וּמַחַת גִּזְבְּרִין. וַעֲשָׂאֵל וִירִימוֹת וְיוֹזָבָד וֶאֱלִיאֵל וּסְמַכְיָהוּ וּמַחַת וּבְנָיָהוּ מַרְכּוֹלִין. פְּקִידִים מִיַּד כָּונַנְיָהוּ וְשִׁמְעִי אָחִיו קַתיֹלִיקִין. בְּמִפְקַד יְחִזְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ וַעֲזַרְיָהוּ נְגִיד בֵּית הָאֱלֹהִים. הַמֶּלֶךְ וְכֹהֵן גָּדוֹל.

HALAKHAH: “One does not appoint less than three treasurers and seven overseers.” It was stated: And two καθολικοί. That is what is written, and Yeḥiel, and Uzziahu, and Maḥat, treasurers; and Asael, and Yerimot, and Yozavad, and Eliel, and Samkhiahu, and Maḥat, and Conaiahu, overseers, officers supervised by Konaniahu and his brother Simei, katholikoi; appointed by King Yeḥizkiahu and Azariahu the governor of God’s House, King and High Priest.

כְּשֶׁהוּא חוֹתֵם הַגִּיזְבָּר חוֹתֵם וְנוֹתְנוֹ לָאֲמַרְכָּל. מַרְכָּל חוֹתֵם וְנוֹתְנוֹ לְקַתֹילִיקוֹס. קַתֹילִיקוֹן חוֹתֵם וְנוֹתְנוֹ לְכֹהֵן גָּדוֹל. כֹּהֵן גָּדוֹל חוֹתֵם וְנוֹתְנוֹ לַמֶּלֶךְ. וּכְשֶׁהוּא מַתִּיר הַמֶּלֶךְ רוֹאֶה חוֹתָמוֹ וּמַתִּיר. כֹּהֵן גָּדוֹל רוֹאֶה חוֹתָמוֹ וּמַתִּיר. קַתֹילִיקָיס רוֹאֶה חוֹתָמוֹ וּמַתִּיר. מַרְכָּל רוֹאֶה חוֹתָמוֹ וּמַתִּיר. גִּיזְבָּר רוֹאֶה חוֹתָמוֹ וּמַתִּיר.

When he seals, the treasurer seals and gives it to the overseer. The overseer seals and gives it to the katholikos. The katholikos seals and gives it to the High Priest. The High Priest seals and gives it to the King. And if the break the seals, the King sees his seal and breaks it. The High Priest sees his seal and breaks it. The katholikos sees his seal and breaks it. The overseer sees his seal and breaks it. The treasurer sees his seal and breaks it.

אֵין עוֹשִׂין שְׂרָרָה עַל הַצִּיבּוּר בְּמָמוֹן פָּחוּת מִשְּׁנַיִם. רִבִּי נַחְמָן בְשֵׁם רִבִּי מָנָא. עַל שֵׁם וְהֵם יִקְחוּ אֶת הַזָּהָב וְאֶת הַתְּכֵלֶת וְאֶת הָאַרְגָּמָן.

“One does not appoint less than two persons to an executive office spending money.” Rebbi Naḥman in the name of Rebbi Mana: Following they should take the gold, and the blue wool, and the purple wool.

אָמַר רִבִּי חָמָא בֵּירִבִּי חֲנִינָה. מִפְּסוֹלֶת הַלּוּחוֹת הֶעֱשִׁיר מֹשֶׁה. הָדָא הוּא דִכְתִיב פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לוּחוֹת אֲבָנִים. פְּסָל לְךָ שֶׁתְּהֵא הַפְּסוֹלֶת שֶׁלָּךָ. אָמַר רִבִּי חָנִין. מַחְצֵב שֶׁלְאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיוֹת בָּרָא לוֹ הַקָּדוֹשּׁ בָּרוּךְ הוּא מִתּוֹךְ אֳהָלוֹ וּמִמֶּנּוּ הֶעֱשִׁיר מֹשֶׁה.

Rebbi Ḥama ben Rebbi Ḥanina said, Moses got rich from the refuse of the tablets. That is what is written, cut for yourself two stone tablets. Cut for yourself, the refuse shall be yours. Rebbi Ḥanin said, The Holy One, praise to Him, created a quarry of precious stones and pearls in his tent, and from this Moses got rich.

כְּתִיב וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי מֹשֶׁה עַד בּוֹאוֹ הָאֹהֱלָה. תְּרֵין אֲמוֹרִין. חַד אָמַר לִגְנַאי. וְחַד אָמַר לִשְׁבָח. מָאן דָּאָמַר לִגְנַאי. חֲמוּן שֻׁקִּין חֲמוּן כָּרְעִין חֲמוּן קּוּפְדָּן. אֲכִיל מִן דִּיהוּדָאֵי וְשָׁתִי מִן דִּיהוּדָאֵי. כָּל מִדְּלֵיהּ מִן דִּיהוּדָאֵי. וּמָאן דָּאָמַר לִשְׁבָח. מֵחְמֵי צַדִּיקַיָּא וּמַזְכִּי [טוֹבִיָּא דִּזְכָת לְמֵחְמֵי יָתֵיהּ.]

It is written, they looked after Moses until he reached the Tent. Two Amoraim, one says for shame, the other one says for praise. He who says for shame, “look at the thigh, look at the feet, look at his flesh. He eats from the Jews, and drinks from the Jews, everything he has is from the Jews.” He who says for praise, to see the just ones is meritorious [great for one who was worthy to see him.]