Jerusalem Talmud Taanit 3.11

משנה: הָיוּ מִתְעַנִּין וְיָרְדוּ לָהֶן גְּשָׁמִים קוֹדֶם לְהָנֵץ הַחַמָּה לֹא יַשְׁלִימוּ. לְאַחַר הָנֵץ הַחַמַּה יַשְׁלִימוּ. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר קוֹדֶם לַחֲצוֹת לֹא יַשְׁלִימוּ לְאַחַר חֲצוֹת יַשְׁלִימוּ. מַעֲשֶׂה שֶׁגָּזְרוּ תַעֲנִית בְּלוּד וְיָרְדוּ לָהֶן גְּשָׁמִים קוֹדֶם לַחֲצוֹת. אָמַר לָהֶן רִבִּי טַרְפוֹן צְאוּ וְאִכְלוּ וּשְׁתוּ וַעֲשׂוּ יוֹם טוֹב. וְיָצְאוּ וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ וְעָשׂוּ יוֹם טוֹב וּבָאוּ בֵּין הָעַרְבַּיִם וְקָרְאוּ הַלֵּל הַגָּדוֹל: אֵי זֶהוּ הַלֵּל הַגָּדוֹל הוֹדוּ לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים וְגוֹמֵר.

MISHNAH: If they were fasting and it rained before sunrise, they do not finish; after sunrise they finish. Rebbi Eliezer says, before noon they do not finish, after noontime they finish. It happened that they decided on a fast at Lydda when it rained before noon. Rebbi Tarphon said to them, go, eat, drink, and make a holiday. They went, ate, drank, made a holiday, and returned in the evening and recited the Great Hallel. What is the Great Hallel? Give thanks to the supreme Power; truly, His kindness is forever. Give thanks to the Master of masters, etc.

הלכה: הָיוּ מִתְעַנִּין וְיָרְדוּ לָהֶן גְּשָׁמִים קוֹדֶם לְהָנֵץ הַחַמָּה לֹא יַשְׁלִימוּ. שֶׁנֶּאֱמַר וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה. לְאַחַר הָנֵץ הַחַמָּה יַשְׁלִימוּ. עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע. אוֹ חֲלַף. אָמַר רִבִּי תַנְחוּמָא. וְתַנֵּי כֵן. אֵין עֲנִיָיה אֶלָּא סָמֻךְ לַקְרִיאָה. וְאֵין קְרִיאָה אֶלָּא סָמֻךְ לָעֲנֵיָיה. בְּיוֹמוֹי דְּרִבִּי יוּדָן גָּזְרִין תַּעֲנִי וּנְחַת מִיטְרָא בְרוּמְשָׁא. סְלַק רִבִּי מָנָא לְגַבֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ. בְּגִין דַּאֲנָא צְחִי מָּהוּ דְנִישְׁתֵּי. אֲמַר לֵיהּ. אוֹרִיךְ. שֶׁמָּא יִמְלְכוּ לְהַשְׁלִים.

HALAKHAH: “If they were fasting and it rained before sunrise, they do not finish,” as it is said, before they will call I shall answer. “After sunrise they finish,” still they are talking and I shall hear. Or may be the other way around? Rebbi Tanḥuma said, it was stated so: there is no answer but close to calling, and no calling but close to answering. In the days of Rebbi Yudan they decided on a fast; then rain fell in the night. Rebbi Mana went up to him; he said to him: since I am thirsty, may I drink? He said to him, wait. Maybe they will take counsel to finish.

רִבִּי אָחָא רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה. אָסוּר לְהִתְעַנּוֹת עַד שֵׁשׁ שָׂעוֹת בַּשַּׁבָּת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. מַתְנִיתָא אָמְרָה כֵן. קוֹדֶם לַחֲצוֹת לֹא יַשְׁלִימוּ. עַד כְּדוֹן צַפְרָא. לְאַחַר חֲצוֹת יַשְׁלִימוּ. כְּבָר עָבַר רוּבּוֹ שֶׁלְיוֹם בִּקְדוּשָּׁה.

Rebbi Aḥa, Rebbi Abbahu, in the name of Rebbi Yose ben Ḥanina: One is forbidden to fast until the sixth hour on the Sabbath. Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, the Mishnah states this: “before noon they should not finish,” because it is morning; “after noontime they should finish,” since most of the day already was spent in holiness.

רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּיי כַּד הֲוָה בָעֵי יֵיחוֹת מִיטְרָא הֲוָה אֲמַר לְסַפָּרֵיהּ. קוּם לָךְ קוֹמֵי הֵיכְלָא. בְּגִין דְּרִבִּי בָעֵי מְסַפְּרָא וְלֵית בְּחֵיילֵיהּ מִצְטָעֵר. מִיַּד הֲוָה מִטְרָא נְחִית. רַב אָדָא בַּר אַחֲוָוה כַּד הֲוָה בָעֵי יֵיחוֹת מִיטְרָא הֲוָה שְׁלַח מְסָאנֵיהּ. כַּד הֲוָה שְׁלַח תְּרֵיהוֹן הֲוָה עָלְמָא טַיַיף. מַפַּלְתָּא הַוְויָין תַּמָּן וַהֲוָה רַב מֵיתַב חַד מִן תַּלְמִידֵיהּ בַּבֵּיתָא עַד דַהֲווֹן מְפַנִּין בֵּיתָא. וְכֵיוָן דַּהֲוָה נְפַק מִן בֵּייתָא הֲוָוה בֵייתָא רְבַע. וְאִית דְּאָמְרִין. רַב אָדָא בַּר אַחֲוָוה הֲוָה. שָׁלְחוּ חֲכָמִים וְאָמְרוּ לוֹ. מַה מַעֲשִׂים טוֹבִים יֵשׁ בְּיָדָךְ. אָמַר לָהֶן. מִיָּמַיי לֹא קִדְּמָנִי אָדָם לְבֵית הַכְּנֶסֶת. וְלֹא הִינַּחְתִּי אָדָם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְיָצָאתִי לִי. וְלָא הִילַּכְתִּי אַרְבַּע אַמוֹת בְּלָא תוֹרָה. וְלָא הִזִכַּרְתִּי דִּבְרֵי תוֹרָה בְּמָקוֹם מְטוּנָּף. וְלֹא הִיצַעְתִּי וְיָשַׁנְתִּי שֵׁינַת קֶבַע. וְלָא צָעַדְתִּי בֵין הַחֲבֵירִים. וְלָא כִינִּיתִי שֵׁם לַחֲבֵירִי. וְלֹא שָׂמַחְתִּי בְתַקָּלַת חֲבֵירִי. וְלָא בָאָת קִלְלַת חֲבֵירִי עַל מִיטָּתִי. וְלָא הִילַּכְתִּי בַשּׁוּק אֶצֶל מִי שֶׁהוּא חַיָיב לִי. מִיָּמַיי לֹא הִקְפַּדְּתִי בְתוֹךְ בֵּיתִי. לְקַיֵים מַה שֶׁנֶּאֱמַר אֶתְהַלֵּךְ בְּתָם לְבָבִי בְּקֶרֶב בֵּיתִי.

When Rabban Joḥanan ben Zakkai desired that it rained, he said to his barber: stand in front of the Temple: because my rabbi needs to be groomed and is not strong enough to suffer; then immediately it started to rain. When Rav Ada bar Aḥawa desired that it rained, he took off his shoe. If he took both off the world was swamped. There were building collapses; Rav let one of his students sit there until they had emptied the house. After that one left the house, the house collapsed. But some are saying, this was Rav Ada bar Aḥawah. The Sages sent and asked him, what good deeds did you do? He told them, never came a person earlier than me to the synagogue, and I never left a person in the synagogue before I left. I did not walk four cubits without Torah, but never mentioned words of the Torah at a smelly place. I never prepared my bed and slept deep sleep, and never walked among the colleagues. I never called a colleague by a nickname, and never enjoyed the calamity of a colleague. The curse of a colleague never came on my bed, and I never went in public to a person who was in debt to me. I never was angry with my family, to fulfill what was said, I shall walk in the simplicity of my heart in the midst of my house.

אֵיזוֹ הִיא הַלֵּל הַגְּדוֹלָה. רִבִּי פַּרְנָךְ בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. הוֹדוּ לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. אַמַר רִבִּי יוֹחָנָן. וּבִלְבַד שֶׁעוֹמְדִים בְּבֵית יי. וְלָמָּה בְאִילֵּין תַּרְתֵּין פַּרְשָׁתָא. רִבִּי זְעוּרָא רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. מִפְּנֵי שֶׁיְּרִידַת גְּשָׁמִים כְּלוּלָה בָהֶן. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן נִיחָא. דִּכְתִיב מַעֲלֶה נְשִׂיאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ. וּכְרִבִּי חֲנִינָה מַה. בְּגִין דִּכְתִיב נוֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. רִבִּי בָּא וְרִבִּי סִימוֹן תְּרֵיהוֹן אָמְרִין. הָדָא דִידָן. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. הָדָא דִידָן. בַּר קַפָּרָא אָמַר. הָדָא דִידָן. בַּר קַפָּרָא כְדַעְתֵּיהּ. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. מִיָּמֶיהָ שֶׁלְכַּת הַשְּׁלִישִׁית לֹא הִגִּיעָה לְאָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע יי מִפְּנֵי שֶׁעַמָּהּ מְמוּעָטִין. תַּנֵּי בַּר קַפָּרָא. זוֹ הִיא הַלֵּל הַגְּדוֹלָה. חַד בַּר אַבַּיי עֲבַר קוֹמֵי תֵיבוֹתָא. אֲמַר לוֹן. עַנּוּן בַּתְרַיי מַה דַנָּה אֲמַר. הָדָא אָמְרָה. לֵית הָדָא דִידָן. [אָמַר רִבִּי מָנָא. הָדָא דִידָן]. נִיסָּא הֲוָה רַב. בְּגִין כֵּן אֲמַר לוֹן. עַנּוּן בַּתְרַיי מַה דְּאָנָּא אֲמַר.

What is the Great Hallel? Rebbi Parnakh in the name of Rebbi Ḥaninah; Give thanks to the supreme Power; truly, His kindness is forever. Give thanks to the Master of masters; truly, His kindness is forever. Rebbi Joḥanan said, on condition of who stand in the Eternal’s house. Why these two chapters? Because rainfall is included in them. In the opinion of Rebbi Joḥanan it is understandable, for it is written, He brings up vapors from the ends of the earth. How is it for Rebbi Ḥaninah? Because it is written, He gives nourishment to all flesh; truly, His kindness is forever. Rebbi Abba, Rebbi Simon, both are saying, ours. Rebbi Joshua ben Levi said, ours. Bar Qappara said, ours. Bar Qappara follows his opinion, as it was stated: “during the existence of a third group they never reached I am loving; truly the Eternal listened to my voice, my supplication, since its people were few.” Bar Qappara stated, this is the Great Hallel. A patrician stood before the Ark; he said to them, repeat after me what I am saying. This implies that it is not ours. [Rebbi Mana said, it is ours.] The miracle was great; therefore he said to them, repeat after me what I am saying