Jerusalem Talmud Pesachim 8.8

משנה: אוֹנֵן טוֹבֵל וְאוֹכֵל פִּסְחוֹ לָעֶרֶב אֲבָל לֹא בַקֳּדָשִׁים. הַשּׁוֹמֵעַ עַל מֵתוֹ וּמִי שֶׁנִּתְלַקְּטוֹ לוֹ עֲצָמוֹת טוֹבֵל וְאוֹכֵל בַּקֳּדָשִׁים. גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵיר עֶרֶב פֶּסַח. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים טוֹבֵל וְאוֹכֵל אֶת פִּסְחוֹ לָעֶרֶב. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים הַפּוֹרֵשׁ מִן הָעָרְלָה כְּפוֹרֵשׁ מִן הַקֶּבֶר:

MISHNAH: The deep mourner immerses himself and eats his Pesaḥ in the evening but not [other] sancta. He who hears about a death or for whom bones were collected immerses himself and eats sancta. A proselyte who converted on Passover eve, the House of Shammai say that he immerses himself and eats his Pesaḥ in the evening, but the House of Hillel say that he who separates from the prepuce is like one who separates from a grave.

הלכה: אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. מַתְנִיתָא בְּשֶׁנַּעֲשֶׂה אוֹנֵן מִשָּׂעָה רִאשׁוֹנְה בֵין שְׁחִיטָה לִזְרִיקָה. אֲבָל אִם נַעֲשֶׂה אוֹנֵן לְאַחַר כַּפָּרָה כְּבָר הוּרְצָה.

HALAKHAH: Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, the Mishnah is about one who newly became a deep mourner between slaughter and pouring. But if he became a deep mourner after atonement it already was accepted.

וְתַנֵּי כֵן. אֵי זוֹ הִיא אֲנִינָה. מִשְּׁעַת מִיתָה וְעַד שְׁעַת קְבוּרָה. דִּבְרֵי רִבִּי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. כָּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ. אַשְׁכָּחַת חמַר. קֻלֹּת וְחֻמְרֹת עַל דְּרִבִּי. קֻלֹּת וְחֻמְרֹת עַל דְּרַבָּנִן. קֻלֹּת עַל דְּרִבִּי. מֵת וְנִקְבַּר בְּשַׁעְתּוֹ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי. אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא אוֹתָהּ שָׁעָה בִּלְבַד. עַל דַּעְתְּהוֹן דְּרַבָּנִן אָסוּר כָּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ. קֻלֹּת עַל דְּרַבָּנִין. מֵת וְנִקְבַּר לְאַחַר שְׁלשָׁה יָמִים. עַל דַּעְתְּהוֹן דְּרַבָּנִן אָסוּר כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי. אָסוּר עַד שְׁלֹשָׁה יָמִים. אֲתַא רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן וְרַב חוּנָה תְּרֵיהוֹן אָמְרִין. מוֹדֶה רִבִּי לַחֲכָמִים שֶׁאֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא אוֹתוֹ הַיּוֹם בִּלְבַד. וְתַנֵּי כֵן. רִבִּי אוֹמֵר. תֵּדַע לְךָ שֶׁאֵין אֲנִינוּת [הַלַּיְלָה] תוֹרָה. שֶׁהֲרֶי אָמְרוּ. אונֵן טוֹבֵל וְאוֹכֵל פִּסְחוֹ לָעָרֶב. וַהֲרֵי אֲנִינוּת יוֹם עָשׂוּ אוֹתָהּ תּוֹרָה. רִבִּי יוֹסֵה בִֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַב חִסְדָּא. תִּיפְתָּר בְּשֶׁנִּקְבַּר עִם דִּימְדּוּמֵי הַחַמָּה. וְלֵית שְׁמַע מִינָּהּ כְּלוּם.

And it was stated: “What is deep mourning? From the moment of death until the moment of burial, the word of Rebbi. But the Sages say, the entire day.” It turns out that one describes leniencies and stringencies following Rebbi, leniencies and stringencies following the rabbis. What leniencies following Rebbi? If he died and was buried within the hour. Following Rebbi he is forbidden only that hour, following the rabbis he is forbiddden the entire day. Leniencies following the rabbis? If he died and was buried after three days. Following the rabbis, he is forbidden the entire day; following Rebbi he is forbidden up to three days. There came Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Joḥanan, and Rav Ḥuna, both of whom said that Rebbi agrees with the Sages that he is forbidden only during the first day, as it was stated: Rebbi said, you know that deep mourning [in the night] is not biblical, since they said, “the deep mourner immerses himself and eats his Pesaḥ in the evening.” But they declared deep mourning during daytime as biblical. Rebbi Yose ben Rebbi Abun in the name of Rav Ḥisda: Explain it that he was buried close to sundown and one cannot infer anything.

רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. אֵין אֲנִינָה אֶלָּא לְמֵת בִּלְבַד. דִּכְתִיב וְאָנוּ וְאָבְלוּ פְּתָחֶיהָ. הָתִיב רִבִּי חִיָיה בַּר אָדָא. וְהָכְתִיב וְאָנוּ הַדַּיָיגִים וְאָבְלוּ כָּל מַשְׁלִיכֵי בַיְאֹר חַכָּה. אָמַר רִבִּי חִינְנָא. כֵּינִי מַתְנִיתָא. אֵין אֲנִינָה טְמֵאָה אֶלָּא לְמֵת בִּלְבַד.

Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Eleazar: “Deep sorrow” is only for the dead, for it is written: Its gates are in deep sorrow and mourning.Ḥiyya bar Ada objected: Is it not written: the fishermen are in deep sorrow, and mourning all who throw a fishing hook into the Nile? Rebbi Ḥanina said, so is the baraita: there is no deep sorrow in impurity except for the dead.

תַּנֵּי. יוֹם שְׁמִיעָה כְיוֹם קְבוּרָה. לְקֶרַע וּלְאִיבּוּל וְלִסְפִירַת שִׁבְעְה וְלִסְפִירַת שְׁלֹשִׁים. וְלֶאֱכוֹל בַּקֳּדָשִׁים הֲרֵי הֵן כְּלִיקוּטֵי עֲצָמוֹת (טוֹבֵל וְאוֹכֵל בַּקֳּדָשִׁים). וְלִיקוּטֵי עֲצָמוֹת טוֹבֵל וְאוֹכֵל בַּקֳּדָשִׁים. רִבִּי יוֹסֵי בִֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַב חִסְדָּא. תִּיפְתָּר שֶׁנִּקְבַּר מִשֶּׁחֲשֵׁיכְה. וְזֶה וָזֶה טוֹבְלִין וְאוֹכְלִין אֶת פִּסְחֵיהֶן לָעֶרֶב. וּקְבוּרָה אוֹכֶלֶת בַּקֳּדָשִׁים. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בִֵּירִבִּי בּוּן. תַּרְתֵּיהוֹן בִּשְׁמִיעָה. שָׁמַע שֶׁמֵּת לוֹ מֵת מֵאֶתְמוֹל. טוֹבֵל וְאוֹכֵל בַּקֳּדָשִׁים. שָׁמַע שֶׁנִּתְלַקְּטוּ לוֹ עֲצָמוֹת מֵאֶתְמוֹל. טוֹבֵל וְאוֹכֵל בַּקֳּדָשִׁים.

It was stated: “The day of information is like the day of burial as regards tearing, and mourning, and counting Seven and Thirty; but to eat sancta it is like gathering bones, (he immerses himself and eats sancta).” About gathering bones, may he immerse himself and eat sancta? Rebbi Yose ben Rebbi Abun in the name of Rav Ḥisda, explain it if he was buried after nightfall. “In both cases they immerse themselves and eat their Pesaḥ in the evening.” After burial may one eat sancta? Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, both are about information. If he was informed that a relative died the day before, he immerses himself and eats sancta; if he was informed that bones were collected the day before, he immerses himself and eats sancta.

תַּנֵּי. הַמַּעֲבִיר אָרוֹן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. אֵין בּוֹ מִשּׁוּם לִיקוּטֵי עֲצָמוֹת. אָמַר רִבִּי אָחָא. הָדָא דְאַתְּ אָמַר בְּאָרוֹן שֶׁלְאֶבֶן. אֲבָל בְּאָרוֹן שֶׁלְעֵץ יֵשׁ בּוֹ מִשֵּׁם לִיקוּטֵי עֲצָמוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. וְאֲפִילוּ בְאָרוֹן שֶׁלְעֵץ אֵין בּוֹ מִשּׁוּם לִיקוּטֵי עֲצָמוֹת. אֵי זֶהוּ לִיקוּט עֲצָמוֹת. הַמַּעֲבִירָן בָּאֶפִּיקַרֵיסִין מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. רִבִּי חַגַּיי בְשֵׁם רִבִּי זְעוּרָה. לִיקוּט עֲצָמוֹת כִּשְׁמוּעָן. וְתַנֵּי כֵן. לִיקוּט עֲצָמוֹת מְלַקֵּט עֶצֶם עֶצֶם מִשֶׁיִּתְאַכֵּל הַבָּשָׂר. תַּנֵּי. אֵין שְׁמוּעָה לְלִיקוּט עֲצָמוֹת. אָמַר רִבִּי חַגַּי. וְהוּא שֶׁשָּׁמַע לְמָחָר. אֲבָל אִם שָׁמַע בוֹ בַיּוֹם יֵשׁ שְׁמִיעָה לְלִיקוּט עֲצָמוֹת. וְיֵשׁ שִׁיעוּר לְלִיקוּט עֲצָמוֹת. תַּנָּא נִיקוֹמַכַי קוֹמֵי רִבִּי זְעוּרָה. אֵין שִׁיעוּר לְלִיקוּט עֲצָמוֹת. כְהָדָא רִבִּי מָנָא הוֹרֵי לְרִבִּי הִלֵּל דְּכִיפְרָא לִקרוֹעַ וּלְהִתְאַבֵּל כְּרִבִּי אָחָא. וְשֶׁלֹּא לְהִיטַּמּוֹת כְּרִבִּי יוֹסֵי. תַּנֵּי. לִיקוּטֵי עֲצָמוֹת אֵין אוֹמְרִין עֲלֵיהֶן קִינִּים וְנֶהִי. וְאֵין אוֹמְרִין עֲלֵיהֶן לֹא בִרְכֹת אֲבֵלִים וְלֹא תַנְחוּמֵי אֲבֵלִים. אֵילּוּ הֵן בִּרְכֹת אֲבֵילִים. מַה שֶׁהֵן אוֹמְרִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. אֵילּוּ הֵן תַּנְחוּמֵי אֲבֵלִים. מַה שֶׁהֵן אוֹמְרִים בַּשּׁוּרָה. תַּנֵּי. אֲבָל אוֹמְרִין עֲלֵיהֶן דְּבָרִים. מָהוּ דְבָרִים. רַבָּנִן דְּקַיְסָריִן אָמְרִין. קִילּוּסִין.

It was stated: If a person transports a casket from place to place the rules of collecting bones do not apply. Rebbi Aḥa said, that only is about a stone sarcophagus. But to a wooden casket the rules of collecting bones do apply. Rebbi Yose said, even to a wooden casket the rules of collecting bones do not apply. When is there collecting bones? If one transports them in a striped garment from place to place. Rebbi Haggai in the name of Rebbi Zeˋira: Collecting bones [is] what it means. And it was stated thus: In collecting bones one collects them bone by bone after the flesh has decomposed. It was stated: There is no information about collecting bones. Rebbi Ḥaggai said, that is if he was informed the next day. But on the day itself there is information about collecting bones. Is there a minimum for collecting bones? Nikomachos stated before Rebbi Zeˋira: There is no minimum about collecting bones. About this, Rebbi Mana instructed Rebbi Hillel from Kifra to tear and mourn following Rebbi Aḥa but not to defile himself following Rebbi Yose. It was stated: When collecting bones one does not recite lamentations and dirges; one recites neither the blessings for mourners nor the consolations for mourners. These are blessings for mourners: what is recited in the synagogue. These are consolations of mourners, what is said in the row. It was stated: But one says words. What are words? The rabbis of Caesarea are saying, eulogies.

מַה טַעֲמוֹן דְּבֵית שַׁמַּי. אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם. מַה אַתֵּם לֹא נִטִמֵאתֶם עַד שֶׁנִּכְנַסְתֶּם לַבְּרִית. אַף שְׁבִיכֶם לֹא נִטְמְאוּ עַד שֶׁנִּכְנַס לַבְּרִית. מַה טַעֲמוֹן דְּבֵית הִלֵּל. אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם. מַה אַתֵּם טְעוּנִין הַזָּיָיה בַשְּׁלִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי. אַף שְׁבִיכֶם טְעוּנִין הַזָּיָיה בַשְּׁלִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי. וְאֵינוֹ מְחוּוָר. דְּאָמַר רַב חִיָיה בַּר יוֹסֵף גִּידּוּל בַּר בִּנְיָמִן בְּשֵׁם רַב. מּוֹדֵיי בֵית הִלֵּל שֶׁאִם עָבַר וְזָרַק אֶת הַדָּם שֶׁהוּרְצָה.

What is the reason of the House of Shammai? You and your captives. Since you could not be impure before you entered the covenant, also your captives cannot be impure before they enter the covenant. What is the reason of the House of Hillel? You and your captives. Since you need sprinkling on the third and seventh {days}, so your captives need sprinkling on the third and seventh {days}. But it is not logically consistent, since Rav Ḥiyya bar Joseph, Giddul bar Benjamin said in the name of Rav: The House of Hillel agree that if he transgressed and poured the blood, that it is accepted.

נָזִיר שֶׁנִּיטְמָא בִסְפֵק רְשׁוּת הַיָּחִיד [וְאֵינוּ] בַפֶּסַח. רִבִּי הוֹשַׁעְיָה רַבָּה אָמַר. הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אֵין הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. כָל טוּמְאָה מִן הַמֵּת שֶׁהַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עָלֶיהָ [חַיָיבִין עָלֶיהָ] (וְ)עַל בִּיאַת הַמִּקְדָּשׁ. וְכָל טוּמְאָה מִן הַמֵּת שֶׁאֵין הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עָלֶיהָ [אֵין חַיָיבִין עָלֶיהָ] (וְ)עַל בִּיאַת הַמִּקְדָּשׁ. הַיי דִינוֹ סָפֵק. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. רֹאשָׁה דְפִירְקָא. רִבִּי הוֹשַׁעְיָה רַבָּה אָמַר. הָהֵן דְּהָכָא. יָחִיד שֶׁנִּיטְמָא בִסְפֵק רְשׁוּת הַיָּחִיד בַפֶּסַח. רִבִּי הוֹשַׁעְיָה רַבָּה אָמַר. יִידָּחֶה לְפֶסַח שֵׁינִי. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מְשַׁלְּחִין אוֹתוֹ לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה. וָאַתְיָא כַיי דָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. נִיטְמָא בְטוּמְאַת בֵּית פְּרָס. מְשַׁלְּחִין אוֹתוֹ דֶרֶךְ רְחוֹקָה. צִיבּוּר שֶׁנִּיטְמָא בִסְפֵק רְשׁוּת הַיָּחִיד בַפֶּסַח. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. יַעֲשׂוּ בִסְפֵיקָן. רִבִּי הוֹשַׁעְיָה רַבָּה אָמַר. יַיעֲשׂוּ בְטוּמְאָה. (אוֹמֵר) [אוֹף] רִבִּי הוֹשַׁעְיָה [מוֹדֶה] שֶׁיַּעֲשׂוּ בִסְפֵיקָן. לֹא אָמַר רִבִּי הוֹשַׁעְיָה אֶלָּא לְחוֹמַרִין.

A nazir who became impure by a doubt relating to a private domain (on Oassover) [not related to the Pesaḥ.] The great Rebbi Hoshaia said, the nazir shaves. Rebbi Joḥanan said, the nazir does not shave, since we have stated there: “For any impurity caused by a corpse for which the nazir shaves, [one is liable] if entering the Sanctuary, but any impurity caused by a corpse for which the nazir does not shave, [one is not liable] if entering the Sanctuary.” What kind of doubt? Rebbi Joḥanan said, the start of the Chapter. The great Rebbi Hoshaia said, the one here. A person who became impure by a doubt relating to a private domain for the Pesaḥ. Rebbi Hoshaia said, he should be pushed to the Second Pesaḥ. Rebbi Joḥanan said, one sends him on a far journey. This follows what Rebbi Joḥanan said, if he became impure by the impurity of the broken field, one sends him on a far journey. The community who became impure by a doubt relating to a private domain on Passover. Rebbi Joḥanan said, they should present it in their doubt. Does the great Rebbi Hoshaia say, it should be made in impurity? Rebbi Hoshaia (said) [also agrees] that it should be presented in their doubt; what Rebbi Hoshaia said referred only to restrictions.

רִבִּי יוֹחָנָן בְשֵׁם רִבִּי בְּנָיָיה. יִשְׂרָאֵל עָרֵל מַזִּין עָלָיו. שֶׁכֵּן מָצָאנוּ שֶׁקִּיבְּלוּ אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר הַזָּיָיה עֲרֵלִים. אָמַר רַב חִסְדָּא. אַתְיָא כְמָאן דְּאָמַר. בְּאַחַד עָשְׂר מָלוּ. בְּרַם כְּמָאן דְּאָמַר. בָּעֲשִׂירִי מָלוּ. לֹא קִיבְּלוּ הַזָּיָיה עֲרֵלִים. אָמַר רִבִּי אָבוּן. מִכָּל מְקוֹם לֹא מָנוּ לַהַזָּיָיה עֲרֵילִים. רִבִּי לָעְזָר בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. מַעֲשֶׂה בְכֹהֵן עָרֵל שֶׁהִיזְּה וְהוּכְשְׁרוּ הַזִּיּוֹתָיו. וְתַנֵּי כֵן. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר. אִיסְרַטִיוֹטוֹת הָיוּ שׁוֹמְרִין צִירִין בִּירוּשָׁלֵם וְטָבְלוּ וְאָכְלוּ פִסְחֵיהֶן לָעֶרֶב.

Rebbi Joḥanan in the name of Rebbi Benaiah: One sprinkles on an uncircumcised Jew, for we find that our forefathers in the desert received sprinkling when uncircumcised. Rav Ḥisda said, following him who said that they circumcised on the eleventh. But for him who said that they circumcised on the tenth, they did not count sprinkling when uncircumcised. Rebbi Abun said, did they not have to count for sprinkling when uncircumcised in any case160? Rebbi Eleazar in the name of Rebbi Ḥanina: It happened that an uncircumcised Cohen sprinkled and the sprinklings were declared valid. It was stated so: Rebbi Eliezer ben Jacob says, there were soldiers and gate keepers in Jerusalem who immersed themselves and ate their Pesaḥ in the evening.