Jerusalem Talmud Shekalim 2.5

משנה: מוֹתַר שְׁבוּיִים לַשְּׁבוּיִים מוֹתַר שָׁבוּי לְאוֹתוֹ שָׁבוּי. מוֹתַר עֲנִיִּים לָעֲנִיִּים מוֹתַר עָנִי לְאוֹתוֹ עָנִי. מוֹתַר הַמֵּתִים לַמֵּתִים מוֹתַר הַמֵּת לְיוֹרְשָׁיו. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר מוֹתַר הַמֵּת יְהֵא מוּנָּח עַד שֶׁיָּבוֹא אֵלִיָהוּ. רִבִּי נָתָן אוֹמֵר מוֹתַר הַמֵּת בּוֹנִין לוֹ נֶפֶשׁ עַל קִבְרוֹ:

MISHNAH: The excess of monies collected for kidnap victims is for kidnap victims; the excess of monies collected for a particular kidnap victim is for this kidnap victim. The excess of monies collected for the poor is for the poor; the excess of monies collected for a particular poor person is for this poor person. The excess of monies collected for the dead is for the dead; the excess of monies collected for a particular dead is for his heirs; Rebbi Meïr says, the excess of monies collected for a particular dead shall be left until Elijah comes; Rebbi Nathan says, from the excess of monies collected for a particular dead one builds a memorial on his grave.

הלכה: גָּבוּ לוֹ בְּחֶזְקַת שֶׁאֵין לֹו וְנִמְצָא שֶׁיֵּשׁ לוֹ. רִבִּי יִרְמְיָה סְבַר מֵימַר. מוֹתַר הַמֵּת לְיוֹרְשָׁיו. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי אִידִי דְחוּטְרֵיהּ. הַגַּע עַצְמָךְ דְּלָא כִוְונוּן אֶלָּא [לֵיהּ. אֲמַר] לֵיהּ. אֲנָא [לָא] אָמְרִית. אַתְּ מְנָן לָךְ.

HALAKHAH: If they collected for him presuming that he had nothing and it turned out that he had some. Rebbi Jeremiah wanted to say, the excess of monies collected for a particular dead is for his heirs. Rebbi Idi from Ḥutra said to him, think of it, did they intend only for [him? He said to him], I did [not] say this; what is your source?

תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי נָתָן. מוֹתַר הַמֵּת יִבְנֶה לוֹ נֶפֶשׁ עַל קִבְרוֹ וְיַעֲשֶׂה לוֹ (זלח) [זִילּוּף] עַל גַּבֵּי מִיטָּתוֹ. תַּנֵּי אֵין פּוֹדִין שָׁבוּי בְשָׁבוּי וְאֵין גּוֹבִין טַלִּית בְטַלִּית. וְאֵין מַמְחִין בְּיַד פַּרְנָסִין לְכָךְ. תַּנֵּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. אֵין עוֹשִׂין נְפָשׁוֹת לַצַּדִּיקִים. דִּבְרֵיהֶן הֵן זִכְרוֹנָן.

“It was stated in the name of Rebbi Nathan: From the excess of monies collected for a particular dead he builds a memorial on his grave or perfume his bier. It was stated, one does not redeem a kidnap victim for another kidnap victim and one does not collect a stole for a stole, but one does not restrict the power of the administrators of charity in this.” It was stated, Rabban Simeon ben Gamliel says, one does not build mausoleums for the just; their words are their remembrance.

[רִבִּי יוֹחָנָן הֲוָה מַסְמִיךְ וְאָזִיל עַל רִבִּי חִיָיא בַּר אַבָּא וַהֲוָה רִבִּי אֱלִיעֶזֶר חֲמִי לֵיהּ וּמִטַּמֵּר לֵיהּ מִקַּמֵּי וַאֲמַר. הָלֵין תַּרְתֵּין מִילַּיָּא הָדֵין בַּבְלָאָה עֲבִיד בֵּיהּ. חָדָא דְלָא שְׁאִיל בִּשְׁלוֹמֵיהּ וְחָדָה מִיטָּמַר. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי כָּךְ נַהֲגִין גַּבְּהוֹן. זְעִירָא לָא שְׁאִיל בִּשְׁלוּמֵיהּ דְּרַבָּה. דְּאִינּוּן נְהִגִין וּמְקַיְימִין רָאוּנִי נְעָרִים וְנֶחְבָּאוּ וִישִׁישִׁים קָמוּ עָמָדוּ. אֲמַר לֵיהּ. מָהוּ לְמֵיעֲבַד קַמֵּי דַאֲרוּרָא צִילְמָא. אֲמַר לֵיהּ. מַה אַתְּ פְּלִיג לֵיהּ יְקָר. עֲבוֹר קַמּוֹהִי וְסַמִּי עֵינוֹיי. אֲמַר לֵיהּ. יְאוּת רִבִּי אֱלִיעֶזֶר עֲבוּד דְּלָא עֲבַר קַמָּךְ. וְעוֹד עֲבִיד הָא בַּבְלָאָה דְלָא אֲמַר שְׁמַעְתָּא מִשְּׁמֵיהּ. נִכְנְסוּ לְפָנָיו רִבִּי אִמּי וְרִבִּי אַסִּי. אָמְרוּ לוֹ. רִבִּי. כָּךְ הָיָה מַעֲשֶׂה בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁל טַרְסִיִּים הָיָה בְּנַגָּר שֶׁיֵּשׁ בְרֹאשׁוֹ גְלוּסְטְרָא. שֶׁנֶּחְלְקוּ רִבִּי אֶלְעָזָר וְרִבִּי יוֹסֵי עַד שֶׁקָּרְעוּ סֵפֶר תּוֹרָה בָחַמָּתָן. וְקָרְעוּ סַלְקָָא דַּעְתָּךְ. אֶלָּא שֶׁנִיקְרַע סֵפֶר תּוֹרָה. וְהָיָה שָׁם זָקֵן אֶחָד. וְרִבִּי יוֹסֵי בֶּן קִיסְמָא. אָמַר. תְּמוֹהָנִי אִם לֹא הֲוָה בֵּית הַכְּנֶסֶת זֵה עֲבוֹדָה זָרָה. וְחָזַר וְאָמַר. הָכְדֵין מֵחַבְרֵיהּ. נִיכְנַס לְפָנָיו רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי. אָמַר לוֹ כְּתִיב כָּל אֲשֶׁר צִוָּה יְי אֶת מֹשֶׁה עַבְדּוֹ כֵּן צִוָּה יְהוֹשֻׁעַ וגו׳. וְכִי כָל דִּיבּוּר וְדִיבּוּר שֶׁהָיָה יְהוֹשֻׁעַ יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ הָיָה אוֹמֵר. כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה. אֶלָּא יְהוֹשֻׁעַ יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ וְיוֹדְעִין שֶׁהַתּוֹרָה שֶׁל מֹשֶׁה הִיא. אַף אַתָּה אֶלְעָזָר יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ. הַכֹּל יוֹדְעִין שֶׁתּוֹרָה שֶׁלָּךְ הִיא. אָמַר לָהֶן. מִפְּנֵי מַה אֵי אַתֵּם יוֹדְעִין לָרַצּוֹת כְּבֶן אִידִי חֲבֵירֵינוּ.

Rebbi Joḥanan was leaning on Rebbi Ḥiyya bar Abba when Rebbi Eliezer saw him and hid himself before him. He said, these two things the Babylonian does to me: First, that he does not greet me, and second, that he hides himself. Rebbi Jacob bar Idi said to him, thus they behave among themselves; Rebbi Ze`ira did not greet Rabba since they observe Boys see me and hide themselves; elders rise and stand. He asked him, may one pass by a cursed statue? He said to him, do you want to honor it? Pass it by and blind its eyes! He said to him, Rebbi Eliezer did well that he did not pass before you. The other thing the Babylonian does, that he does not mention my tradition in my name. Rebbi Immi and Rebbi Assi came to him. They said to him, Rabbi, so it happened that it was a synagogue of weavers, about a bolt topped by a lock about which Rebbi Eleazar and Rebbi Yose disagreed until they tore a Torah scroll in their rage. Would you think that they tore a Torah scroll? But that a Torah scroll was torn. There was an old man there, Rebbi Yose ben Qisma, who said, I wonder whether this synagogue will not be a place of foreign worship. He came back and asked, where is the colleague? Rebbi Jacob bar Idi came and said to him, it is written, all that the Eternal commanded to His servant Moses so Joshua commanded. When Joshua explained, did he mention every time “so said Moses”? No, he explained and they knew that it was Moses’s teaching. So also Eleazar sits and explains and everybody knows that it is your teaching. He said to them, why do you not know to pacify like our colleague Ben Idi?

וְרִבִּי יוֹחָנָן מַאי כוּלֵּי הַאי. דְּבָעֵי דְּיֵימְרוּן שְׁמַעְתָּא מִשְּׁמֵיהּ. דְּאַף דָּוִד בִּיקֵּשׁ עָלֶיהָ רַחֲמִים. שֶׁנֶּאֱמַר אָגוּרָה בְאָהָלְךָ עוֹלָמִית אֶחֱסֶה בְסֵתֶר כְּנָפֶיךָ סֶּלָה. וְכִי עָלְתָה עַל דַּעְתוֹ שֶׁל דָּוִד שֶׁיְּהֵא חַי וְקַיָים לְעוֹלָמִים. אֶלָּא כָךְ אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם. אֶזְכֶּה שֶׁיְּהוּ דְבָרַיי נֶאֱמָרִין בְּבָתֵּי כְנֶיסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. שִׁמְעוֹן בֶּן נְזִירָא בְשֵׁם רִבִּי יִצְחָק אָמַר. כְּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאוֹמְרִים דְּבַר הֲלָכָה מִפִּיו בָעוֹלָם הַזֶּה שְׂפָתָיו רוֹחֲשׁוֹת עִמּוֹ בַקֶּבֶר. שֶׁנֶּאֱמַר דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁינִים. מַה כֹמֶר שֶׁל עֲנָבִים זֶה כֵּיוָן שֶׁמַּנִּיחַ אָדָם אֶצְבָּעוֹ עָלָיו מִיַּד דוֹבֵב אַף שִׂפתּוֹתֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים כֵּיוָן שֶׁאוֹמְרִין דְּבַר הֲלָכָה מִפִּיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים שִׂפְתּוֹתֵיהֶן מְרַחֲשׁוֹת עִמָּהֶן בַקֶּבֶר. מַה הֲנְָאָה לוֹ. בַּר נְזִירָא אָמַר. כְּהָדֵין דְּשָׁאתֵי קוֹנְדִּיטוֹן. רִבִּי יִצְחָק אָמַר. כְּהָדֵין דְּשָׁאת חֲמַר עָתִיק. אַף עַל גַּב דְּלֵית לֵיהּ טַעֲמָא.

Why did Rebbi Joḥanan insist to require that traditions should be reported in his name? For also David begged for divine mercy in this respect, as it says, may I dwell in Your tent forever, I shall seek shelter under the cover of Your wings, Selah. Could David think of living forever? Rather, David said before the Holy One, praise to Him: Master of the World, may I have the merit that my words will be mentioned in synagogues and houses of study. What good does that do to him? Simeon, the son of the Nazir said in the name of Rebbi Isaac If a Sage’s pronouncement in matters of practice is mentioned in this world, the latter’s lips whisper with him in the grave for it is said, dripping from the lips of the sleeping ones. Like that softened bunch of grapes, if a person puts his finger on it immediately it drips, so also the lips of the just drip, for if one mentions their pronouncements in matters of practice the latter’s lips whisper in the grave. What good does that do to them? The son of the Nazir says, like one who drinks spiced wine; Rebbi Isaac said, like one who drinks old wine, even though he cannot taste it.

גִּדּוּל אָמַר. כָּאן שְׁמוּעָה בְשֵׁם אוֹמְרָהּ יִרְאֶה בַּעַל שְׁמוּעָה כְּאִילּוּ עוֹמֵד לְנֶגְדּוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר אַךְ בְּצֶלֶם יִתְהַלֶּךְ אִישׁ. רוֹב אָדָם יִקְרָא אֶת אִישׁ חַסְדּוֹ. זֶה שְׁאָר כָּל אָדַם. וְאִישׁ אֱמוּנִים מִי יִמְצָא. זֶה רִבִּי זְעִירָא. דְּאָמַר רִבִּי זְעִירָא. לָמָּה לִי שֶׁאֲנִי צְרִיכִין רְחוּשִׁין לִשְׁמַעְתֵּיהּ דְּרַב שֵׁשֶׁת דְּהוּא גַבְרָא מְפַתְחָא. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי זְעִירָא לְרִבִּי אַסִּי. חֲכִים רִבִּי לְבַר פַּתְיָיה דְאָתָא אֲמַר שְׂמוּעָתָא מִשְּׁמֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹחָנָן אָמְרָהּ מִשְׁמֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי זְעִירָא לְרִבִּי אַסִּי. חֲכִים רִבִּי לְרַב דְאַתּ אֲמַר שְׂמוּעָתָא מִשְּׁמֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ. רַב אָדָא בַּר אַהֲבָה אָמְרָן מִשְּׁמֵיהּ.

Giddul said, anybody who quotes somebody should consider it as if the author of the quote stood before him, for it is said, only in image a man wanders. It is written many a man professes good will, this is the rest of mankind; but where will you find one you can trust, that is Rebbi Ze`ira. As Rebbi Ze`ira said, should we take the traditions of Rav Sheshet into account since he is blind? Rebbi Ze`ira said to Rebbi Assi, does the Rabbi know Bar Petaiah that you quote traditions in his name? He said to him, Rebbi Joḥanan quoted them in his name. Rebbi Ze`ira said to Rebbi Assi, does the Rabbi know Rav that you quote traditions in his name? He said to him, Rebbi Ada bar Ahavah quoted them in his name.

אֵין דּוֹר שֶׁאֵין בּוֹ לֵיצָנִין. בְּדוֹרוֹ שֶׁל דָּוִד מֶה הָיוּ פְרוּצֵי הַדּוֹר עוֹשִׂין. הָיוּ הוֹלְכִים אֶצֶל חֲלוֹנוֹתָיו שֶׁל דָּוִד. אוֹמְרִין לוֹ. דָּוִד דָּוִד. אֵימָתַי יִבָּנֶה בֵית הַמִּקְדָּשׁ. אֵימָתַי בֵּית יי נֵלֵךְ. וְהָיְה דָּוִד אֹמֵר. אַף עַל פִּי שֶׁמִתְכַּוְונִין לְהַכְעִיסֵנִי יָבֹאוּ עָלַי אִם לֹא הָיִיתִי שָׂמֵחַ בְדִבְרֵיהֶם. דִּכְתִיב שָׂמַחְתִּי בְּאוֹמְרִים לִי בֵּית יְהֹוָה נֵלֵךְ. וְהָיָה כִּי יִמְלְאוּ יָמֶיךָ וְשָׁכַבְתָּ עִם אֲבוֹתֶיךָ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדָוִד. יָמִים שְׁלֵמִים אֲנִי מוֹנֶה לְךָ וְלֹא יָמִים חֲסֵרִים. כְּלוּם שְׁלֹמֹה בִנְךָ יִבְנֶה בֵית הַמִּקְדָּשׁ אֶלָּא לְהַקְרִיב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר. חָבִיב עָלַי צְדָקָה וּמִשְׁפָּט שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה יוֹתֵר מִן הַקָּרְבַּן. שֶׁנֶּאֱמַר עֲשֶֹׂה צְדָקָה וּמִשְׁפָּט נִבְחָר לַה׳ מִזָּבַח.]

There is no generation without scoffers. What did the hooligans of David’s generation do? They went to David’s windows and said to him: David, when will the Temple be built, when will we go to the Eternal’s house? David said, even though they intend to enrage me, something should come over me were I not happy, I enjoy it when they say to me: let us go to the Lord’s house. When your days will be complete and you will lie with your forefathers. The Holy One, praise to Him, said to David:, I am counting full days for you, I am not counting missing days for you. Will not your son Solomon build the Temple for public sacrifice? Law and justice that you are upholding is more to my liking than sacrifices, as it is said, upholding justice and law is preferred by the Eternal to sacrifice.]