Jerusalem Talmud Orlah 2.3

משנה: כָּל הַמְּחַמֵּץ וְהַמְּתַבֵּל וְהַמְּדַמֵּעַ בִּתְרוּמָה וּבְעָרְלָה וּבְכִלְאֵי הַּכֶּרֶם אָסוּר. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמֵר אַף מְטַמֵּא. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים לְעוֹלָם אֵינוֹ מְטַמֵּא עַד שֶׁיְּהֵא בוֹ כְּבֵיצָה. דּוֹסִתַּי אִישׁ כְּפַר אֵיתְמָה הָיָה מִתַּלְמִידֵי שַׁמַּי וְאָמַר שָׁאַלְתִּי אֶת שַׁמַּי הַזָּקֵן וְאָמַר לְעוֹלָם אֵינוֹ מְטַמֵּא עַד שֶׁיְּהֵא בוֹ כְּבֵיצָה. וְלָמָּה אָמְרוּ כָּל הַמְּחַמֵּץ וְהַמְּתַבֵּל וְהַמְּדַמֵּעַ לְהַחֲמִיר מִין בְּמִינוֹ לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ כֵּיצַד שְׂאוֹר שֶׁלְחִטִּים שֶׁנָּפַל לְתוֹךְ עִיסַּת חִטִּים וְיֵשׁ בּוֹ כְדֵי לְחַמֵּץ בֵּין שֶׁיֵּשׁ בּוֹ לַעֲלוֹת בְּאֶחָד וּמֵאָה בֵּין שֶׁאֵין בּוֹ לַעֲלוֹת בְּאֶחָד וּמֵאָה אָסוּר. אֵין בּוֹ לַעֲלוֹת בְּאֶחָד וּמֵאָה בֵּין שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְדֵי לְחַמֵּץ בֵּין שֶׁאֵין בּוֹ כְדֵי לְחַמֵּץ אָסוּר. לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ כֵּיצַד גְּרִיסִין שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ עִם עֲדָשִׁים וְיֵשׁ בָּהֶן בְּנוֹתֵן טַעַם בֵּין שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן לַעֲלוֹת בְּאֶחָד וּמֵאָה בֵּין שֶׁאֵין בָּהֶן לַעֲלוֹת בְּאֶחָד וּמֵאָה אָסוּר. אֵין בָּהֶן בְּנוֹתֵן טַעַם בֵּין שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן לַעֲלוֹת בְּאֶחָד וּמֵאָה בֵּין שֶׁאֵין בָּהֶן לַעֲלוֹת בְּאֶחָד וּמֵאָה מוּתָּר.

MISHNAH: Anything which sours, or spices, or creates dema‘ from heave, or is ‘orlah, or vineyard kilaim, is forbidden. The House of Shammai say, also it transmits impurity, but the House of Hillel say nothing transmits impurity unless it has at least the volume of a chicken egg. Dositheos from Kefar Etma was a student of Shammai. He said, I asked Shammai the Elder and he said, nothing transmits impurity unless it has the volume of a chicken egg. And why did they say, anything which sours, or spices, or creates dema‘, is restrictive if a kind is mixed with its own kind, but permissive or restrictive if a kind is mixed with another kind. How is that? Sourdough from wheat which fell into wheat dough and is enough to make the latter sour, whether it would qualify to be lifted by one in 100 or not qualify to be lifted by one in 100, is forbidden. If it does not qualify to be lifted by one in 100 it is forbidden whether it is enough to make the latter sour or not enough to make sour. Permissive or restrictive if a kind is mixed with another kind, how is that? If groats were cooked with lentils, if they can be tasted, whether they would qualify to be lifted by one in 100 or not qualify to be lifted by one in 100, are forbidden. If they cannot be tasted, whether they would qualify to be lifted by one in 100 or not qualify to be lifted by one in 100, are permitted.

הלכה: רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי חִילְפַיי רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ כְּתָפוּחַ עוֹשִׂין אוֹתוֹ בֵּית שַׁמַּי.

HALAKHAH: Rebbi Yose in the name of Rebbi Hilfai, Rebbi Jonah in the name of Rebbi Simeon ben Laqish: The House of Shammai made it as if swollen.

תַּמָּן תַּנִּינָן מֵי הַצַּבָּע פּוֹסְלִין אוֹתוֹ בִּשְׁלֹשֶׁת לוֹגִין וְאֵין פּוֹסְלִין אוֹתוֹ בְּשִׁינּוּי מַרְאֶה. אַבָּא בְּרִיהּ דְּרַב נַחְמָן דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר מִשּׁוּם שְׁאוּבָה נִיכֶּרֶת. רִבִּי חוּנָה בְשֵׁם רִבִּי אַבָּא אַתְיָא דְּרִבִּי מֵאִיר כְּבֵית שַׁמַּי. כְּמָה דְבֵית שַׁמַּי אָמְרֵי מִשּׁוּם חִימּוּץ מַחֲמִיץ כֵּן רִבִּי מֵאִיר אָמַר מִשּׁוּם שְׁאִיבָה נִיכֶּרֶת.

There, we have stated: “Dyers’ water disables a miqweh by three log but not by a change in color.” Abba, the son of Rav Naḥman, said, the words of Rebbi Meïr because it is visibly drawn. Rebbi Ḥuna in the name of Rebbi Abba: Rebbi Meïr’s parallels that of the House of Shammai. Just as the House of Shammai say because of souring it makes sour, so Rebbi Meïr says because it is visibly drawn.

עַד כְדוֹן דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אִיסּוּר וְטוּמְאָה. יֵשׁ בּוֹ טוּמְאָה וְאֵין בּוֹ אִיסּוּר מָהוּ.

So far something to which prohibition and impurity apply. What is the rule if impurity applies but not prohibition?

חִימֵּץ מִמֶּנּוּ לְמָקוֹם אַחֵר נַעֲשֶׂה זֶה אָסוּר וְזֶה אָסוּר. רִיבָה עַל הָרִאשׁוֹן וּבִיטְּלוֹ נַעֲשֶׂה עִיקָּר טְפֵילָה וּטְפֵילָה עִיקָּר. שְׂאוֹר שֶׁלְתְּרוּמָה שֶׁנָּפַל לְתוֹךְ הָעִיסָּה וְהִגְבִּיהוֹ. וְאַחַר כָּךְ נִתְחַמְּצָה הָעִיסָּה הֲרֵי זוֹ מוּתֶּרֶת. וְדִכְוָותָהּ תְּאֵינָה שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְתוֹךְ מֵאָה. הוּגְבְּהָה אַחַת מֵהֶן וְאַחַר כָּךְ הוּכְּרָה הַתְּרוּמָה תְּהֵא מוּתֶּרֶת. תַּמָּן לֹא הוּכָח הָאִיסּוּר בְּרַם הָכָא הוּכָח הָאִיסּוּר.

If he took from it for another place to make it sour, both are forbidden. If he added to the first [dough] and made it insignificant, the main object will be derivative and the derivative the main object. “Heave sourdough which fell into a dough and was lifted, if the dough became sour afterwards, is permitted. Similarly, if a heave fig fell into 100 [figs], one was lifted, and afterwards the heave was recognized, should it be permitted? There, the prohibited [dough] was not identified; here, the prohibited [fig] is identified.

רִבִּי יוֹנָה בָּעֵי וְלָמָּה תַנִּינָן גְּרִיסִין שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ עִם הָאוֹרֶז. אֶלָּא מַתְנִיתָן כְּמָאן דְּאָמַר נוֹתְנֵי טַעַם לִפְגָם מוּתָּר. וַאֲפִילוּ כְּמָאן דְּאָמַר נוֹתְנֵי טַעַם לִפְגָם מוּתָּר מוֹדֶה הוּא הָכָא שֶׁהוּא אָסוּר.

Rebbi Jonah asked, why did we [not] state: If groats were cooked with rice? Our Mishnah follows him who holds that what gives a bad taste is permitted. But even he who holds that what gives a bad taste is permitted, here he will agree that it is forbidden.

גְּרִיסִין שֶׁלְתְּרוּמָה שֶׁנָּפְלוּ עִם עֲדָשִׁים שֶׁלְחוּלִין וְיֵשׁ בָּהֶן נוֹתֵן טַעַם. רִיבָה עֲלֵיהֶן עֲדָשִׁים שֶׁלְחוּלִין מוּתָּר. עַד כַּמָּה יַרְבֶּה תַּפְלוּגְתָא דְּרִבִּי וּדְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי דּוּ אָמַר עַד שֶׁיִּרְבּוּ עַל כּוּלְּהֹן. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי דּוּ אָמַר עַד שֶׁיִּרְבּוּ עַל הַנּוֹפְלִין. גְּרִיסִין שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ עִם עֲדָשִׁין שֶׁלְחוּלִין וְאֵין בָּהֶן נוֹתֵן טַעַם. רִיבָה עֲלֵיהֶן גְּרִיסִין שֶׁלְחוּלִין מִין מְעוֹרֵר אֶת מִינוֹ לֶאֱסוֹר. לֹא תְהֵא גְדוֹלָה מִיַּיִן נֶסֶךְ. כְּמַה דְתֵימַר בְּיַיִן נֶסֶךְ אַתְּ רוֹאֶה אֶת הַהֵיתֵֵר כְּמִי שֶׁאֵינוֹ. אוֹתוֹ הָאִיסּוּר אִם יֵשׁ בּוֹ בְנוֹתֵן טַעַם אָסוּר וְאִם לָאו מוּתָּר. וְהָכָא אַתְּ רוֹאֶה אֶת הַהֵיתֵר כְּמִי שֶׁאֵינוֹ. אוֹתוֹ הָאִיסּוּר אִם יֵשׁ בּוֹ בְּנוֹתֵן טַעַם אָסוּר וְאִם לָאו מוּתָּר. הָדָא אָמְרָה רִיבָה עֲלֵיהֶן גְּרִיסִין שֶׁלְתְּרוּמָה מוּתָּר.

If heave groats fell into profane lentils and can be tasted, if he added profane lentils they become permitted. How much does he have to add? A disagreement between Rebbi and Rebbi Ismael ben Rebbi Yose. In the opinion of Rebbi, one says until he adds for all of them. In the opinion of Rebbi Ismael ben Rebbi Yose, one says until he adds corresponding to what fell in. If groats were cooked with profane lentils and cannot be tasted, if he added profane groats, this kind awakes its own to make it forbidden. But this should not be stronger than libation wine! As you say regarding libation wine, you disregard what is permitted; if what is forbidden can be tasted it is forbidden, otherwise it is permitted. Here you disregard what is permitted; if what is forbidden can be tasted it is forbidden, otherwise it is permitted. That means, if he added groats, the heave is permitted.