Jerusalem Talmud Horayot 1.4

משנה: הוֹרוּ בֵית דִּין וְיָדַע אֶחָד מֵהֶן שֶׁטָּעוּ וְאָמַר לָהֶן טוֹעִין אַתֶּם אוֹ שֶׁלֹּא הָיָה מוּפְלָא שֶׁל בֵּית דִּין שָׁם אוֹ שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶן גֵּר אוֹ מַמְזֵר אוֹ נָתִין אוֹ זָקֵן שֶׁלֹּא רָאָה לוֹ בָנִים הֲרֵי זוֹ פָטוּר שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן עֵדָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן עֵדָה. מָה עֵדָה הָאֲמוּרָה לְהַלָן כּוּלָּן רְאוּיִין לְהוֹרָיָיה. אַף עֵדָה הָאֲמוּרָה כָאן כוּלָּן רְאוּיִין לְהוֹרָיָיה.

MISHNAH: If the Court ruled but one of them knew that it was in error and he told them, you are erring, or that the distinguished member of the Court was not there, or that one of them was a proselyte, or a bastard, or a Gibeonite, or a childless old man, it is not liable since it is said here “congregation” and it is said there “congregation”. Since in the congregation mentioned there, all of them were worthy of ordination, also the congregation here all have to be worthy of ordination.

הלכה: הוֹרוּ בֵית דִּין וְיָדַע אֶחָד מֵהֶן שֶׁטָּעוּ כול׳. מַתְנִיתָא דְרִבִּי. דְּרִבִּי אָמַר. אֵין לְךָ מְעַכֵּב אֶלָּא מוּפְלָא שֶׁלְּבֵית דִּין (בלוד). כְּתִיב וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה. מִי שֶׁהוּא עָשׂוּי עֵינַיִם לָעֵדָה. כְּתִיב וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם עִמָּךְ. מָה אַתְּ לא גֵר וְלֹא נָתִין וְלֹא מַמְזֵר. אַף הֵן לֹא גֵרִים וְלֹא נְתִינִים וְלֹא מַמְזֵרִים וְלֹא עֲבָדִים. נִיחָא גֵר. מַמְזֵר. בֵּית דִּין מְמַנִּין מַמְזֵירִין. רַב חוּנָא אָמַר. בְּשֶׁעָבְרוּ וּמִינוּ. רִבִּי חֲנַנְיָה רִבִּי מָנָא. חַד אָמַר. בְּתוֹךְ שִׁבְעִים. וָחָרָנָה אָמַר. חוּץ לְשִׁבְעִים. מָאן דָּמַר. חוּץ לְשִׁבְעִים. נִיחָא. וּמָאן דָּמַר. בְּתוֹךְ שִׁבְעִים. הָא חוּץ לְשִׁבְעִים לֹא. מִכֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְהוֹרָיָיה נַעֲשֶׂה כָאֶבֶן.

HALAKHAH: “If the Court ruled but one of them knew that it was in error,” etc. The Mishnah is Rebbi’s, since Rebbi said, no one invalidates but the distinguished member of the Court (at Lydda) [only]. It is written: If from the eyes of the congregation, from him who is appointed as eyes of the congregation. It is written, they shall stand there with you. Just as you are neither proselyte, nor Gibeonite, nor a bastard. Proselytes are reasonable, but bastards? does the court appoints bastards? Rav Ḥuna said, when they breached the rules and appointed. Rebbi Ḥanania, Rebbi Mana. One said, as part of the Seventy; the other said, apart from the Seventy. He who said, apart from the Seventy, is understandable. But he who said, as part of the Seventy, therefore not apart from the Seventy? Since he is not suitable for ordination, he is considered like a stone.