Jerusalem Talmud Berakhot 8.6

משנה: אֵין מְבָרְכִין עַל הַנֵּר וְעַל הַבְּשָׂמִים שֶׁל גּוֹיִם וְעַל הַנֵּר וְעַל הַבְּשָׂמִים שֶׁל מֵתִים וְעַל הַנֵּר וְעַל הַבְּשָׂמִים שֶׁלִּפְנֵי עֲבוֹדָה זָרָה. וְאֵין מְבָרְכִין עַל הַנֵּר עַד שֶׁיְּאוּתוּ לְאוֹרוֹ.

MISHNAH: One does not recite a benediction over a lamp and spices of Gentiles, or over lamp and spices for the dead, or over lamp and spices set before an idol. Also, one does not recite the benediction over a lamp unless he has profited from its light.

הלכה: תַּנָּא רִבִּי יַעֲקֹב קוֹמֵי רִבִּי יִרְמְיָה מְבָרְכִין עַל הַבְּשָׂמִים שֶׁל גּוֹיִם. מַהוּ פְלִיג. קַיּוֹמוּנָהּ [בִּמְעַשֵּׁין] לִפְנֵי חֲנוּתוֹ.

HALAKHAH: Rebbi Jacob stated before Rebbi Jeremiah: One recites a benediction over spices of Gentiles. How can he disagree? Uphold it for someone who burns spices in front of his store.

עַשָּׁשִׁית אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא כָבָת מְבָרְכִין עָלֶיהָ. נֵר בְּתוֹךְ חֵיקוֹ אוֹ בְתוֹךְ פַּנָּס אוּ בְתוֹךְ סְפֶּקֻּלַּרִיָּא רוֹאֶה אֶת הַשַּׁלְהֶבֶת וְאֵינוֹ מִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרָהּ. מִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרָהּ וְאֵינוֹ רוֹאֶה אֶת הַשַּׁלְהֶבֶת. לְעוֹלָם אֵין מְבָרְכִין עָלֶיהָ עַד שֶׁיְּהֵא רוֹאֶה אֶת הַשַּׁלְהֶבֶת וּמִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרָהּ.

One may make the benediction over a lantern even if it did not go out. A lamp in his bosom or in a lantern or in glass, if he sees the flame and does not use its light, or uses the light but does not see the flame, one never recites the benediction until one sees the flame and uses the light.

חֲמְשָּׁה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בְּגַחֶלֶת וַחֲמִשָּׁה בְּשַׁלְהֶבֶת. גַּחֶלֶת שֶׁל הֶקְדֵּשׁ מוֹעֲלִין בָּהּ. וְהַשַּׁלְהֶבֶת לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין. גַּחֶלֶת שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה אֲסוּרָה וְשַׁלְהֶבֶת מוּתֶּרֶת. הַמּוּדָּר הַנָּאָה מֵחֲבֵירוֹ אָסוּר בְּגַחַלְתּוֹ וּמוּתָּר בְּשַׁלְהַבְתּוֹ. הַמּוֹצִיא אֶת הַגַּחֶלֶת לִרְשׁוּת הָרַבִּים חַיָיב וְהַשַּׁלְהֶבֶת פָּטוּר. מְבָרְכִין עַל הַשַּׁלְהֶבֶת וְאֵין מְבָרְכִין עַל הַגַּחֶלֶת. רִבִּי חִיָיא בַּר אַשִּׁי בְשֵׁם רַב אִם הָיוּ הַגְּחָלִים לוֹחֲשׁוֹת מְבָרְכִין. רִבִּי יוֹחָנָן דְּקַרְצִיוֹן בְּשֵׁם רִבִּי נָחוּם בַּר סִימַאי בִּלְבַד הַנִּקְטֶפֶת.

Five things were said about burning charcoal and five about the flame. One commits larceny with the burning charcoal of the Temple; one may not use its flame but one cannot commit larceny with the latter. Burning charcoal of idolatry is forbidden, its flame is allowed. He who makes a vow not to use anything of another person may not use his burning charcoal but is allowed his flame. He who carries out burning charcoal into the public domain is guilty but for the flame he is free of punishment. One makes the benediction over the flame but not over glowing charcoal. Rav Ḥiyya bar Ashi in the name of Rav: If the charcoal was crackling one makes the benediction. Rebbi Yoḥanan from Karẓion in the name of Rebbi Naḥum bar Simai: Only if [the flame] is jumping off.

תַּנִּי גּוֹי שֶׁהִדְלִיק מִיִּשְׂרָאֵל וְיִשְׂרָאֵל שֶׁהִדְלִיק מִגּוֹי. נִיחָא גּוֹי שֶׁהִדְלִיק מִיִּשְׂרָאֵל. מֵעַתָּה אֲפִילוּ גוֹי מִגּוֹי. אַשְׁכַּח תַּנִּי גוֹי מִגּוֹי אֵין מְבָרְכִין.

It was stated “A Gentile who lit from a Jew and a Jew who lit from a Gentile.” One understands a Gentile who lit from a Jew, but then even a Gentile who lit from a Gentile? It was found that it was stated: “One does not recite the benediction if a Gentile [lit] from a Gentile.”

רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן מָבוֹי שֶׁכּוּלּוֹ גוֹיִם וְיִשְׂרָאֵל אֶחָד דָּר בְּתוֹכוֹ וְיָצָא מִשָּׁם הָאוֹר. מְבָרְכִין עָלֶיהָ בִּשְׁבִיל אוֹתוֹ יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אֵין מְבָרְכִין לֹא עַל הַבְּשָׂמִים שֶׁל לֵילֵי שַׁבָּת בְּטִבֵּרִיָּא וְלֹא עַל הַבְּשָׂמִים שֶׁל מוֹצָאֵי שַׁבָּתוֹת בְּצִיפּוֹרִין וְלֹא עַל הַנֵּר וְלֹא עַל הַבְּשָׂמִים שֶׁל אוֹר עֶרֶב שַׁבָּת בְּצִיפּוֹרִין שֶׁאֵינָן עֲשׂוּיִין אֶלָּא לְדָבָר אַחֵר.

Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Yoḥanan: A dead end street of Gentiles and one Jew lives in it, if light comes from there one recites the benediction because of the one Jew who is there. Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Yoḥanan: One does not recite the benediction on the spices of Friday afternoon in Tiberias, nor on the spices of Sabbath night of Sepphoris, nor on light and spices of Friday Eve in Sepphoris, because they are for other purposes.

וְלֹא עַל הַנֵּר וְהַבְּשָׂמִים שֶׁל מֵתִים. רִבִּי חִזְקִיָּה וְרִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְּשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי חֲנִינָא הֲדָא דְּאַתְּ אָמַר בִּנְתוּנִין לְמַעֲלָה מִמִּיטָּתוֹ שֶׁל מֵת. אֲבָל אִם הָיוּ נְתוּנִין לִפְנֵי מִיטָּתוֹ שֶׁל מֵת מְבָרְכִין. אֲנִי אוֹמֵר לִכְבוֹד הַחַיִים הֵן עֲשׂוּיִין.

“Nor over lamp and spices for the dead.” Rebbi Ḥizqiah and Rebbi Jacob bar Aḥa in the name of Rebbi Yose, son of Rebbi Ḥanina: That is, if they are put at the head of the bier. But if they are put in front of the bier one may recite the benediction; I say they are put there for the honor of the living.

וְלֹא עַל הַנֵּר וְהַבְּשָׂמִים שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה. וְלֹא הִיא שֶׁל גּוֹיִם הִיא שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה. תִּיפְתָּר בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל.

“Nor over lamp and spices set before an idol.” Is not that of Gentiles identical with that of idolatry? Explain it with the idol of a Jew.

אֵין מְבָרְכִין עַל הַנֵּר עַד שֶׁיְּאוּתוּ לְאוֹרוֹ. דָּרַשׁ רִבִּי זְעִירָא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי אַבָּהוּ וַיַּרְאְ אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וְאַחַר כַּךְ וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחוֹשֶׁךְ. אָמַר רִבִּי בְּרֶכְיָה כַּךְ דָּרְשׁוּ שְׁנֵי גְּדוֹלֵי עוֹלָם רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים אַבְדָּלָה וַדַּאי. רִבִּי יְהוּדָה בֵּי רִבִּי סִימוֹן אָמַר הִבְדִּילוֹ לוֹ. וְרַבָּנִין אָמְרִין הִבְדִּילוֹ לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא. מָשְׁלוּ מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי אִיסְטְרַטֵיגִין זֶה אוֹמֵר אֲנִי מְשַׁמֵּשׁ בַּיּוֹם וְזֶה אוֹמֵר אֲנִי מְשַׁמֵּשׁ בַּיּוֹם. קָרָא לָרִאשׁוֹן וְאָמַר לוֹ הַיּוֹם יְהֵא תְחוּמָךְ. קָרָא לְשֵׁנִי וְאָמַר לוֹ הַלַּיְלָה יְהֵא תְחוּמָךְ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְגוֹמֵר. לָאוֹר אָמַר לוֹ הַיּוֹם תְּהֵא תְחוּמָךְ וְלַחוֹשֶׁךְ אָמַר לוֹ הַלַּיְלָה יְהֵא תְחוּמָךְ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן הוּא שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאִיּוֹב הֲמִיָּמֶיךָ צִוִּיתָ בוֹקֶר יִדַּעְתָּ הַשַּׁחַר מְקוֹמוֹ. יָדַעְתָּ אֵי זֶה מְקוֹמוֹ שֶׁל אוֹר שֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית אֵיכָן נִגְנָז. אָמַר רִבִּי תַנְחוּמָא אֲנָא אֲמָרִית טַעֲמָא יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חוֹשֶׁךְ עוֹשֶׂה שָׁלוֹם מִשֶּׁיָּצָא עוֹשֶׂה שָלוֹם בֵּינֵיהֶן.

“Also, one does not recite the benediction over a lamp unless one has profited from its light.” Rebbi Zeïra, the son of Rebbi Abbahu, preached: (Gen. 1:4) “God saw the light that it was good” and after that, “God separated between the light and the darkness.”. Rebbi Berekhiah said: The following was preached by the two greats of the world, Rebbi Yoḥanan and Rebbi Simeon ben Laqish: “God separated,” a true separation. Rebbi Yehudah, the son of Rebbi Simon, said: He separated it for Himself. But the rabbis say, He separated it for the just in the future world. They gave a parable, to what can this situation be compared? To a king who had two generals; both of them said: “I want to command during the day.” He called the first one and told him: day shall be your domain. He called the second one and told him: night shall be your domain. That is what is written: (Gen. 1:5) “God called the light ‘day’, etc.” To the light he said: day shall be your domain; but to the darkness he said: night shall be your domain. Rebbi Yoḥanan said, that it is which the Holy One, praise to Him, said to Job: (Job 38:12) “Did you ever command the morning, did you inform the morning of its place?” Do you know the place where the light of the Six Days of Creation was hidden? Rebbi Tanḥuma said: I shall give its reason. (Is. 45:7) “He Who fashioned the light and created darkness, He makes peace.” When it left, it made peace between them.

אֵין מְבָרְכִין עַל הַנֵּר עַד שֶׁיְּאוּתוּ לְאוֹרוֹ. רַב אָמַר יְאוּתוּ. וּשְׁמוּאֵל אָמַר יְעוּתוּ. מַאן דָּמַר יְאוּתוּ אַךְ בְּזֹאת נֵאוֹתוּ לָכֶם. מַאן דָּמַר יְעוּתוּ לָדַעַת לָעוּת אֶת יָעֵף דָּבָר. תַּמָּן תַּנִּינָן כֵּיצַד מְעַבְּרִין אֵת הֶעָרִים. רַב אָמַר מְאַבְּרִין. וּשְׁמוּאֵל אָמַר מְעַבְּרִין. מַאן דְּאָמַר מְאַבְּרִין מוֹסִיפִין לָהּ אֵבֶר. מַאן דְּאָמַר מְעַבְּרִין כְּאִשָּׁה עוֹבָרָה. תַּמָּן תַּנִּינָן לִפְנֵי אֵידֵיהֶן שֶׁל גוֹיִם. רַב אָמַר עֵידֵיהֶן וּשְׁמוּאֵל אָמַר אֵידֵיהֶן. מַאן דָּמַר אֵידֵיהֶן כִּי קָרוֹב יוֹם אֵידָם. וּמַאן דָּמַר עֵידֵיהֶן וְעֵידֵיהֶם הֵמָה בַּל יִרְאוּ וּבַל יֵדְעוּ לְמַעַן יֵבוֹשׁוּ. מַאן מְקַיֵים שְׁמוּאֵל טַעֲמֵיהּ דְּרַב וְעֵידֵיהֶם הֵמָה שֶׁהֵן עֲתִידִין לְבַיֵּשׁ אֶת עוֹבְדֵיהֶן לְיוֹם הַדִּין.

“One does not recite the benediction over a lamp unless one has profited from its light.” Rav says y’utu, and Samuel says y‘utu. He who says y’utu, (Gen. 34:15) “But with this we shall be agreeable (nē’ôt) to you.” He who says y‘utu, (Is. 50:4) “To know, to inform (lā‘ût) the weary of wisdom.” There (Mishnah Erubin 5:1) we have stated: How does one complete cities? Rav says m’abbrin, and Samuel says m‘abberin. He who says me’abberin, one adds a limb (אבר) to it. And he who says me‘abberin, like a pregnant (עוברה) woman. There (Mishnah Avodah Zarah 1:1) we have stated: Before the holidays of the Gentiles159. Rav says ‘êdêhen and Samuel says ’êdêhen. He who says ’êdêhen, (Deut. 32:35) “For the day of their misfortune (אידם) is near.” He who says ‘êdêhen, (Is.44:9) “They are their witnesses (עידיהם), may they neither see nor know, so that they may come to naught.” How does Samuel deal with Rav’s reason? They are their witnesses, in the future they will bring to naught their worshippers on the day of judgment.

אֵין מְבָרְכִין עַל הַנֵּר עַד שֶׁיְּאוּתוּ לְאוֹרוֹ. רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל כְּדֵי שֶׁיְּהוּ נָשִׁים טָווֹת לְאוֹרוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן כְּדֵי שֶׁתְּהֵא עֵינוֹ רוֹאָה מַה בְכוֹס וּמַה בַּקְּעָרָה. אָמַר רַב חִינְנָא כְּדֵי שֶׁיְּהֵא יוֹדֵעַ לְהַבְחִין בֵּין מַטְבֵּעַ לְמַטְבֵּעַ.

“One does not recite the benediction over a lamp unless he has profited from its light.” Rav Yehudah in the name of Samuel: So that women would be able to spin by its light. Rebbi Yoḥanan said: So that his eye should see what is in the cup or in the bowl. Rav Ḥinena said, so that he should be able to distinguish between two coins.

תַּנִּי רִבִּי אוֹשַׁעְיָא אֲפִילוּ טְרִקְלִין עֶשֶׂר עַל עֶשֶׂר מְבָרְכִין. רִבִּי זְעִירָא מַקְרִיב קוֹמֵיהּ בּוּצִינָא. אָמְרִין לֵיהּ תַלְמִידָיו רִבִּי מַה אַתְּ מַחְמִיר עָלֵינוּ. וְהָתַנִּי רִבִּי אוֹשַׁעְיָא אֲפִילוּ טְרִקְלִין עֶשֶׂר עַל עֶשֶׂר מְבָרְכִין.

Rebbi Oshaia stated: Even if it was a banquet hall of ten by ten, one recites the benediction. Rebbi Zeïra went close to the light. His students told him: Why does our teacher make it so difficult for us, did not Rebbi Oshaya formulate: “even if it was a banquet hall of ten by ten, one recites the benediction?”