Jerusalem Talmud Bava Kamma 2.3

משנה: כֵּיצַד הַשֵּׁן מוּעֶדֶת לוֹכַל אֶת הָרָאוּי לוֹ. הַבְּהֵמָה מוּעֶדֶת לוֹכַל פֵּירוֹת אוֹ יְרָקוֹת. אָכְלָה כְסוּת אוֹ כֵלִים מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. בִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק אֲבָל בִּרְשׁוּת הָרַבִּים פָּטוּר. וְאִם נֶהֱנֵית מְשַׁלֵּם מַה שֶׁנֶּהֱנֵית.

MISHNAH: How is the tooth notorious to eat what is fitting for it? A domesticated animal is notorious for eating fruits and vegetables. If it ate a garment or vessels, he pays half damages. When has this been said? In the domain of the person sustaining the damage. But on public property he is free; but if it benefited, he pays what it benefited.

הלכה: כֵּיצַד הַשֵּׁן מוּעֶדֶת כול׳. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. עַל הָרִאשׁוֹנָה הוּשְּׁבָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. עַל כּוּלָּהּ הוּשְּׁבָה. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ. תַּמָּן אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. עָמְדָה וְאָכְלָה מִפֵּירוֹת הַצְּבוּרִין חַיֶיבֶת. וָכָא הוּא אָמַר אָכֵין. אָמְרֵי. תַּמָּן בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. בְּרַם הָכָא בְשֵׁם גַּרְמֵיהּ. מִילְּתֵיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ אָמְרָה בָּעֲטָה מְהַלֶּכֶת בָּרְבוּצָה פָּטוּר. מִילְּתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָמְרָה בָּעֲטָה מְהַלֶּכֶת בָּרְבוּצָה חַיָיב. לֹא סוֹף דָּבָר בָּעֲטָה מְהַלֶּכֶת בָּרְבוּצָה אוֹ רְבוּצָה בַמְהַלֶּכֶת. בָּעֲטָה מְהַלֶּכֶת בַּמְהַלֶּכֶת. אָמַר רִבִּי אִמִּי לֹא אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ אֶלָּא בָּעֲטָה מְהַלֶּכֶת בָּרְבוּצָה פְּטוּרָה. אֲבָל רְבוּצָה בַמְהַלֶּכֶת אוֹ מְהַלֶּכֶת בַּמְהַלֶּכֶת חַיֶיבֶת. תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. כּוּלָּהּ פָּטוּר. טַעֲמָא דְּרִבִּי הוֹשַׁעְיָה. אֵין קֶרֶן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. רַב אָמַר. עָמְדָה וְאָכְלָה מִפֵּירוֹת הַצְּבוּרִין [חַיֶיבֶת]. מַה הִיקִּלוּ בְּשֵׁן שֶׁאָכְלָה מְהַלֶּכֶת בֵּין הָעוֹמֶדֶת. חוֹמֶר בַּקֶּרֶן שֶׁבָּעֲטָה מְהַלֶּכֶת אֶת הָעוֹמֶדֶת. אִילְפַיי אָמַר. עָמְדָה וְאָכְלָה מִפֵּירוֹת הַצְּבוּרִין חַיֶיבֶת. מַה הִיקִּלוּ בְּשֵׁן שֶׁאָכְלָה מְהַלֶּכֶת {בֵּין הָעוֹמֶדֶת} [מִן הַמְהַלֶּכֶת]. חוֹמֶר בַּקֶּרֶן שֶׁבָּעֲטָה מְהַלֶּכֶת אֶת הַמְּהַלֶּכֶת.

HALAKHAH: “How is the tooth notorious,” etc. Rebbi Simeon ben Laqish said, it refers to the first part. Rebbi Joḥanan said, it refers to all. The argument of Rebbi Simeon ben Laqish seems inverted. There, Rebbi Simeon ben Laqish said in the name of Rebbi Hoshaia: If it stood still and ate from heaped produce, it is responsible. And here, he says so? They said, there in the name of Rebbi Hoshaia; but here, in his own name. Rebbi Simeon ben Laqish’s word implies that if a walking [animal] kicks one which is lying down, is it free [from payment]. Rebbi Joḥanan’s word implies that if a walking [animal] kicks one which is lying down, it is obligated. Not only if the walking [animal] kicks one which is lying down or one which is lying down kicks the walking one. If a walking [animal] kicks a walking one? Rebbi Immi said, Rebbi Simeon ben Laqish said, only if a walking [animal] kicks one which is lying down, it is free [from payment]. But in the case of one lying down against one walking or one who was walking against one walking, it is obligated. Rebbi Hoshaia stated: It always is free. What is Rebbi Hoshaia’s reason; is there no “horn” in the public domain? Rav said, if it stood still and ate from heaped produce, [it is obligated]. Since the leniency for “tooth” is in case it ate walking from the standing; the restriction for “horn” is in case the walking animal kicked the one standing still. Ilfai said: If it stood still and ate from heaped produce, it is obligated. Since the leniency for “tooth” is that it ate walking {from the standing} [from the walking]; the restriction for “horn” is in case the walking animal kicked the walking one.