Jerusalem Talmud Sanhedrin 5.4

משנה: הָיוּ מַכְנִיסִין אֶת הַשֵּׁנִי וּבוֹדְקִין אוֹתוֹ. נִמְצְאוּ דִבְרֵיהֶן מְכֻוָּנִין פּוֹתְחִין בִּזְכוּת. אָמַר אֶחָד מִן הָעֵדִים יֶשׁ לִי לְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת אוֹ אֶחָד מִן הַתַּלְמִידִים יֶשׁ לִי לְלַמֵּד עָלָיו חוֹבָה מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ. אָמַר אֶחָד מִן הַתַּלְמִידִים יֵשׁ לִי לְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת מַעֲלִין וּמוֹשִׁיבִין אוֹתוֹ בֵּינֵיהֶן וְלֹא הָיָה יוֹרֵד מִשָּׁם כָּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ. אִם יֵשׁ מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו שׁוֹמְעִין לוֹ. אֲפִילּוּ אָמַר הוּא יֶשׁ לִי לְלַמֵּד עַל עַצְמִי זְכוּת שׁוֹמְעִין לוֹ וּבִלְבַד שֶׁיֵּשׁ מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו:

MISHNAH: They brought in the second [witness] and examined him. If their testimonies were coherent, one starts with arguing for acquittal. If one of the witnesses said, I have an argument for his acquittal, or one of the students said, I have an argument for his conviction, one forces them to be silent. If one of the students said, I have an argument for his acquittal, one brings him up and lets him sit among them. He was not demoted from there the entire day; if his argument has substance, one listens to him. Even if he said, I have to argue for my acquittal, one listens to him if there is substance to his words.

הלכה: הָיוּ מַכְנִיסִין אֶת הַשֵּׁינִי כול׳. תַּנֵּי. אִם מָצְאוּ לוֹ זְכוּת פְּטָרוּהוּ וְאִם לָאו מַעֲבִירִין דִּינוֹ וּמִזְדַּוְּוגִין זוּגוֹת וּמְמַעֲטִין בְּמַאֲכָל וְלֹא הָיוּ שׁוֹתִין יַיִן וְנוֹשְׂאִין וְנוֹתְנִין כָּל הַלַּיְלָה. וּלְמָחָר מַשְׁכִּימִין וּבָאִין. וַחֲזָנֵי כְנֵיסִיּוֹת מְחַזְּרִין אַחֲרֵיהֶן וְאוֹמְרִין. אִישׁ פְּלוֹנִי [בֶּן אִישׁ פְּלֹנִי. וְהוּא אוֹמֵר. בִּמְקוֹמִי אֲנִי.] מְחַיֵיב הָיִיתִי וּמְחַיֵיב אֲנִי. מְזַכֶּה הָיִיתִי וּמְזַכֶּה אֲנִי. מְחַיֵיב הָיִיתִי וּמְזַכֶּה אֲנִי. שׁוֹמְעִין לוֹ. מְזַכֶּה הָיִיתִי וּמְחַיֵיב אֲנִי. לַמֵּד תְּחִילָּה. תַּנֵּי. טָעָה אֶחָד מִן הַדַּיָינִין. אִם הָיָה מְזַכֶּה סוֹפְרֵי הַדַּיָינִין מַזְכִּירִין אוֹתוֹ. אִם הָיָה מְחַיֵיב אוֹמְרִין לוֹ. לַמֵּד תְּחִילָּה.

HALAKHAH: They brought in the second,” etc. It was stated: “If they found him innocent, they freed him; otherwise they hold his case over, split into groups of two, eat little and refrain from wine, and discuss during the entire night. The next morning they start early, the beadles of the synagogues come for them. They ask, Mr. X [ben Mr. Y. He says, present.] I was for conviction and I still am for conviction; or I was for acquittal and I still am for acquittal; I was for conviction and now I am for acquittal; one accepts his vote. I was for acquittal and now I am for conviction; argue as before.” It was stated: If one of the judges erred, the clerks of court remind him. If he was for conviction, they tell him, argue as before.

אָמַר רִבִּי לָא. מִפְּנֵי מַה כוֹתְבִין דִּבְרֵי הַמְזַכֶּה. מִפְּנֵי הַמְחַיֵיב. שֶׁמָּא תִיטָּרֵף דַּעְתּוֹ. וְאִין חֲלִיף מִילָּא יֵימְרוּן לֵיהּ. הָדָא אָמְרָת הָדָא לָא אָמְרָת. [הָדָה אָמְרָה]. צְרִיכָה שְׁנֵי [כִיתֵּי] עֵדִים. נִמְצָא דִינוֹ מִשְׁתַּקֵּעַ. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן אָמַר. מִפְּנֵי הַמְזַכֶּה.

Rabbi La said, why does one record the argument of him who argues for acquittal? Because of him who argues for conviction, maybe his memory will fail him. If he switches his argument, they could say to him, this you said, this you did not say. [Does this mean] that it needs two [groups of] witnesses? It would mean that the trial would be extended. Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, because of him who argues for acquittal.