Jerusalem Talmud Terumot 9.1

משנה: הַזּוֹרֵעַ תְּרוּמָה שׁוֹגֵג יוּפַּךְ וּמֵזִיד יְקַיֵים. וְאִם הֵבִיאָה שְׁלִישׁ בֵּין שׁוֹגֵג בֵּין מֵזִיד יְקַיֵים. וּבְפִשְׁתָּן מֵזִיד יוּפַּךְ. וְחַיֶיבֶת בְּלֶקֶט וּבְשִׁכְחָה וּבְפֵיאָה וַעֲנִיֵי יִשְׂרָאֵל וַעֲנִיֵי כֹהֲנִים מְלַקְּטִין וַעֲנִיֵי יִשְׂרָאֵל מוֹכְרִין אֶת שֶׁלָּהֶן לָעֲנִיִים כֹּהֲנִים בִּדְמֵי תְרוּמָה וְהַדָּמִין שֶׁלָּהֶן. רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר אֵין מְלַקְּטִין אֶלָּא עֲנִיֵי כֹהֲנִים שֶׁמָּא יִשְׁכְּחוּ וְיִתְנוּ לְתוֹךְ פִּיהֶן. אָמַר לוֹ רִבִּי עֲקִיבָה אִם כֵּן לֹא יִלְקְטוּ אֶלָּא טְהוֹרִים. וְחַיֶיבֶת בְּמַעֲשֵׂר וּבְמַעֲשֵׂר עָנִי וַעֲנִיֵי יִשְׂרָאֵל וַעֲנִיֵי כֹהֲנִים נוֹטְלִין. וַעֲנִיֵי יִשְׂרָאֵל מוֹכְרִין אֶת שֶׁלָּהֶן לַכֹּהֲנִים בִּדְמֵי תְרוּמָה וְהַדָּמִין שֶׁלָּהֶן. הַחוֹבֵט מְשׁוּבָּח וְהַדָּשׁ כֵּיצַד יַעֲשֶׂה תּוֹלֶה כְּפִיפוֹת בְּצַוְּארֵי בְהֵמָה וְנוֹתֵן לְתוֹכָן מֵאוֹתוֹ הַמִּין וְנִמְצָא לֹא זוֹמֵם אֶת הַבְּהֵמָה וְלֹא מַאֲכִיל אֶת הַתְּרוּמָה.

MISHNAH: If somebody sows heave in error it should be ploughed under; if intentionally it must be kept. If it is one third ripe it must be kept, whether in error or intentionally. But flax must be ploughed under when [sown] intentionally. But it is subject to gleanings, forgotten sheaves, and peah. Israel poor and poor Cohanim collect; the Israel poor must sell to the Cohanim poor for the value of heave but the proceeds are theirs. Rebbi Ṭarphon says, only Cohanim poor may collect; maybe they would forget and put some in their mouths. Rebbi Aqiba said to him, if that is so, then only pure persons should collect. Also, it is subject to tithe and the tithe of the poor. Poor Israel and poor Cohanim may take; the poor Israel must sell to Cohanim for the value of heave but the proceeds are theirs. He who flails is praiseworthy; he who threshes, what shall he do? He hangs baskets over the neck of the animal and fills it from the same kind. In that way, he will not muzzle the animal or feed it heave.

הלכה: הַזּוֹרֵעַ תְּרוּמָה שׁוֹגֵג יוּפַּךְ כו׳. לֹא מִסְתַּבְּרָא דְלָא חִילוּפִין קָנְסוּ בוֹ שֶׁתִּיבָּטֵל שָׂדֵהוּ עַל גַּב תְּרוּמָה.

HALAKHAH: “If someone sows heave in error it should be ploughed under;” etc. Would it not be reasonable to switch? They fined him that his field should be worthless under the heave.

רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אֶבוּדַימִי בָּעֵי. מַהוּ שֶׁיְּהֵא נֶאֱמָן לוֹמַר מֵזִיד הָיִיתִי. וְאָמְרוּ לוֹ אִם כְּשֶׁהָיוּ אֲחֵרִים מַכִּירִין לֹא כָּל הִימֶּנּוּ וְאִם לָאו הַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר.

Rebbi Samuel bar Eudaimon asked: Can he be trusted if he says, I did it intentionally? They said to him, if other people knew, it is not on his [word]; otherwise, the mouth which forbade is the mouth that permitted.

רִבִּי בִּנְיָמִן בַּר גִּידּוּל בָּעֵי זָרַע תְּרוּמַת כַּרְשִׁינִין זָרַע תְּרוּמַת חוּצָּה לָאָרֶֶץ. וְאָמְרוּ לוֹ גְּזֵירָה הִיא וְאֵין גְּזֵירָה לִגְזֵירָה.

Rebbi Benjamin ben Gidul asked: If he had sown vetch? If he had sown heave from outside the Land? They said to him, it is a “fence”, and there is no “fence” for a “fence”.

הָדָא אָמְרָה שֶׁהַקְּדוּשָׁה חָלָה עָלֶיהָ כֶּשֶׁהוּא מְחוּבָּר. הָדָא אָמְרָה הִפְרִישׁ מִפֵּירוֹת שֶׁלֹּא הֵבִיאוּ שְׁלִישׁ לֹא קָדְשׁוּ.

That means that sanctity falls on it when it is still standing. That means, if he separated before it was one third ripe it did not become holy.

וּבְמֵזִיד יוּפַּךְ. קָנְסוּ בוֹ שֶׁלֹּא יֶיהֱנֶה בְקִיסְמִין.

“[It] must be ploughed under when [sown] intentionally.” They fined him lest he profit from the wooden parts.

רִבִּי יוֹסֵי בָּעֵי הִפְרִישׁ עֳומָרִין שֶׁלּוֹ וְנִתְחַלְּפוּ לוֹ אֲפִילוּ כֵן עֲנִיֵי יִשְׂרָאֵל וַעֲנִיֵי כֹהֲנִים מְלַקְּטִין.

Rebbi Yose asked: If he dedicated sheaves of his [harvest] and they were switched, do even so poor Israel and poor Cohanim collect?

תַּנֵּי אִשְׁתּוֹ שֶׁל עַם הָאָרֶץ טוֹחֶנֶת עִם אִשְׁתּוֹ שֶׁל חָבֵר בִּזְמָן שֶׁהִיא טְמֵאָה. אֲבָל בִּזְמָן שֶׁהִיא טְהוֹרָה לֹא תִטְחוֹן שֶׁהִיא מְחַזֶּקֶת עַצְמָהּ טְהוֹרָה מִמֶּנָּה. וּכְדִבְרֵי רִבִּי טַרְפוֹן אֲפִילוּ בִּזְמָן שֶׁהִיא טְמֵאָה לֹא תִטְחוֹן שֶׁמָּא תִשְׁכַּח וְתִתֵּן לְתוֹךְ פִּיהָ.

It was stated: “The wife of a vulgar may grind with the wife of a Fellow when she is impure. But when she is pure she should not grind, for she will hold herself more pure that the other.” Following the words of Rebbi Ṭarphon she should not grind even when she is impure lest she forget and put some into her mouth!

כֵּן הִיא מַתְנִיתָה אִם כֵּן לֹא יִלְקְטוּ אֶלָּא טְהוֹרִים.

So is the Mishnah: “If that is so, then only pure persons should collect.”

כֵּן הִיא מַתְנִיתָא חַיֶיבֶת בִּתְרוּמָה וּבְמַעְשְׂרוֹת וּבְמַעֲשֵׂר עָנִי.

So is the Mishnah: “It is subject to heaves, tithes, and the tithe of the poor.”

לִיטְרָא בְצָלִים שֶׁל מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁנָּטְעָה וַהֲרֵי בָהּ עֶשֶׂר לִיטְרִין הֲרֵי אֵלּוּ חַיָיבוֹת בְּמַעְשְׂרוֹת. וְאוֹתוֹ מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁלָּהֶן שֶׁהוּא מַפְרִישׁ עָלֶיהָ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר וְעַל מַה שֶׁנָּטַע. לִיטְרָא בְצָלִים שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁנְּטָעָהּ הֲרֵי בָהּ עֶשֶׂר לִיטְרִין חַיֶיבֶת בְּמַעְשְׂרוֹת וְחוֹזֵר וּפוֹדֶה אֶת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁנָּטַע.

If he planted one pound of onions of First Tithe and it became ten pounds, these are subject to tithes. Its First Tithe is given for the heave of the tithe and for what he planted. If he planted one pound of onions of Second Tithe and it became ten pounds, these are subject to tithes and he still has to redeem the second tithe from what he planted.

הַחוֹבֵט מְשׁוּבָּח. מִן מִי מְשׁוּבָּח. מִן הַדָּשׁ. הַדָּשׁ כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן תּוֹלֶה לָהּ כַּרְשִׁינִין וְהֵן יָפִין לָהּ מִן הַכֹּל. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי זֹאת אוֹמֶרֶת עָשָׂה כֵן בְּחוּלִין אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו מִשּׁוּם בַּל תַּחְסוֹם.

“ “He who flails is praiseworthy.” Praiseworthy in relation to whom? To him who threshes. “He who threshes, what shall he do?” It was stated in the name of Rebbi Simeon: “He hangs vetch for her and she likes it better than anything.” Rebbi Yose said, this implies that if he did this with profane [grain] he does not transgress “do not muzzle.”

הַמְּרַכֵּין בְּקִטְנִיּוֹת וּבְתִלְתָּן אֵינוֹ עוֹבֵר מִשּׁוּם בַּל תַּחְסוֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ. אֲבָל אָסוּר מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן. אִית תַּנּוֹיֵי תַּנֵּי בְּדַיִישׁ שֶׁהוּא מוּתָּר לָךְ. אִית תַּנּוֹיֵי תַּנֵּי בְּדַיִישׁ שֶׁהוּא אָסוּר לָךְ.

“ One does not transgress ‘do not muzzle’ while softening legumes or fenugreek, but it is forbidden because of the bad impression.” Some Tannaїm state: “Threshing which is permitted to you.” But some Tannaїm state: “Threshing which is not permitted to you.”

אָמַר רִבִּי בָּא בַּר מָמָל מַתְנִיתָא בְּשֶׁנְּתָנוֹ מִשֶּׁהוֹצִיאוּ עֲדָשִׁים מֵימֵיהֶן. עֲדָשִׁין צוֹפְרוֹת אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִתֵּן. אֲבָל אִם נְתָנוֹ עַד שֶׁלֹּא הוֹצִיאוּ עֲדָשִׁין לֹא בְדָא. וּכְמָה דְאַתְּ אָמַר עֲדָשִׁים צוֹפְרוֹת אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִתֵּן. וְדִכְוָותָהּ עֲדָשִׁים צוֹפְרוֹת אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִבְלַע. הֵיךְ עֲבִידָה בָּצָל שֶׁל חוּלִין שֶׁנְּתָנוֹ לְתוֹךְ עֲדָשִׁים שֶׁל תְּרוּמָה אֲפִילוּ כֵן עֲדָשִׁים צוֹפְרוֹת אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִבְלַע. הָדָא דְְתֵימַר בְּיָבֵשׁ אֲבָל בְּלַח אָסוּר. בְּבָצָל וּבְקֵפַלּוֹט בֵּין לַח בֵּין יָבֵשׁ בֵּין שָׁלֵם בֵּין מְחוּתָּךְ אָסוּר. הֵעֱבִיר פִּטּוּמָתוֹ כִּמְחוּתָּךְ הוּא. הָיוּ שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה כִּמְחוּתָּכִין הֵן.

Rebbi Abba bar Mamal said, our Mishnah after the lentils lost their sap; [then] the lentils shrink it that it will not give [any taste]. But if he gave it before the lentils gave their sap; it does not deal with that case. And just as you say, the lentils shrink it that it will not give, so the lentils shrink that it will not absorb. How is that? If he put a profane onion into lentils of heave, the lentils shrink it that it will not absorb. That means, if it is dry, but if it is moist it is forbidden. Onions and leeks are forbidden moist or dry, whole or cut up. If he removed the top it is as if cut up. If they are two or three they are as if cut up.

הָדָא דְּתֵימַר בְּשֶׁאֵין בִּקְלִיפָּה הַחִיצוֹנָה בְּנוֹתֵן טַעַם. אֲבָל אִם יֵשׁ לָהּ אִית תַּנָּיֵי תַּנֵּי בְּדַיִישׁ שֶׁהוּא מוּתָּר לָךְ. מַתְנִיתָא תַּמָּן דְּאָמַר אַף בְּדַיִישׁ שֶׁהוּא אָסוּר לָךְ דְּתַנִּינָן תּוֹלֶה כְּפִיפוֹת בְּצַוָּאר בְהֵמָה.

This all is if the outer skin does not impart taste. But if it does, there are Tannaïm who state: “Threshing which is permitted to you.” The Mishnah there implies also threshing which is not permitted to you, since we have stated: “He hangs baskets over the neck of the animal.”

בְּדִישׁוֹ וְלֹא בְדוֹרְכוֹ. רִבִּי לִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר אַף בְּדוֹרְכוֹ.

“When it threshes,” not when it tramples on it. Rebbi Eliezer ben Jacob says, even if it tramples on it.

אָמַר רִבִּי אָבוּן רִבִּי עֲקִיבָה שָׁאַל רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי מִיבְדְּקוּנֵיהּ. חָסַם מִבְּחוּץ וְהִכְנִיס מִבִּפְנִים. אָמַר לֵיהּ בְּבוֹאֲכֶם אֶל אוֹהֶל מוֹעֵד. מִבּוֹאֲכֶם אֶל אוֹהֶל מוֹעֵד. אָמַר רִבִּי עֶזְרָא לֹא תַחְסוֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ. לֹא תָדוּשׁ בְּשׁוֹר חָסוּם.

Rebbi Abun said: Rebbi Aqiba asked Rebbi Simeon ben Ioḥai in order to examine him: If somebody muzzled outside and then brought [the animal] inside? He said to him (Lev. 10:9): “When you come to the tent of meeting;” from when you come to the tent of meeting. Rebbi Ezra said, (Deut. 25:4) “Do not muzzle an ox at his threshing;” do not thresh using a muzzled ox.