Jerusalem Talmud Shevuot 7.2

משנה: הַנִּגְזָל כֵּיצַד הָיוּ מְעִידִין אוֹתוֹ שֶׁנִּכְנַס לְבֵיתוֹ לְמַשְׁכְּנוֹ שֶׁלֹּא בִרְשׁוּת. אָמַר לוֹ תֵּן לִי כֵּילַיי שֶׁנָּטַלְתָּה וְהוּא אוֹמֵר לֹא נָטַלְתִּי הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עַד שֶׁתְּהֵא שָׁם מִקְצָת הוֹדָיָיה. כֵּיצַד אָמַר לוֹ שְׁנֵי כֵילַיי נָטַלְתָּה וְהוּא אוֹמֵר לֹא נָטַלְתִּי אֶלָּא אֶחָד:

MISHNAH: How about a person robbed? There were witnesses that he entered another’s house to take a pledge without authorization. He said to him, give me my vessels which you took but he answers I did not take; this one swears and takes. Rebbi Jehudah says, only if there is partial admission. How is this? He tells him, you took two of my vessels but he says, I took only one.

הלכה: הַנִּגְזָל כֵּיצַד כול׳. לְתוֹךְ בֵּיתוֹ. לֹא לְתוֹךְ חֲצֵירוֹ. לְמַשְׁכְּנוֹ. לֹא מִשּׁוּם דָּבָר אַחֵר. אָמַר רִבִּי יִצְחָק. וּבִלְבַד בָּעֵדִים. נִכְנְסוּ שְׁנַיִם לְמַשׁכְּנוֹ. יָיבֹא כְהָדָא. יָצָא חָבוּל מִבֵּין שְׁנֵיהֶן. שְׁנֵיהֶן רְאוּיִין לְמַשְׁכְּנוּ. וּמַה חֲמֵי לֵיהּ. בְּשֶׁרָאוּ שְׁנַיִם חוֹבְטִין עָלָיו בְּמַקְלוֹת.

HALAKHAH: “How about a person robbed,” etc. “In another’s house,” not in his courtyard. “To take a pledge,” not for another purpose. Rebbi Issac said, and only by witnesses. If two entered to take pledges from him? It should come like the following: “If he was injured between the two …” But if both were entitled to take pledges? What should be seen there? If they saw two [men] hitting him with sticks.

רָאוּהוּ זוֹרֵק צְרוֹרוֹת וְנִמְצְאוּ שָׁם כֵּלִים שְׁבוּרִין נוֹטֵל בְּלֹא שְׁבוּעָה.

If they saw him throwing pebbles and broken vessels were found there, he collects without oath.

מָהוּ מִיטְעֲנִינֵיהּ מִילִּין מַפְלִגִן. יָיבֹא כִדְאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. בַּר נַשׁ עֲתִיר גַּו שׁוּקָא וּמִסְכֵּן גַּו בֵּיתָא. עֲתִיר גַּו בֵּיתָא וּמִסְכֵּן גַּו שׁוּקָא. יֵשׁ מִתְעַשֵּׁר וְאֵין כֹּל מִתְרוֹשֵׁשׁ וְהוֹן רָב. רִבִּי בָּא מִשְׁתָּעֵי. עוֹבְדָא הֲוָה בָאֲרִיסֵיהּ דְּבַר זִיזָא דְּאַפְקִיד גַּבֵּי חַד בַּר נַשׁ לִיטְרָא דְהַב. מִית בַּר זִיזָא וָאֲרִיסֵיהּ דְּבַר זִיזָא. אֲתַא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי. אָמַר. וּמָאן לֵימָא לָן דְּכָל מַה דַהֲוֵי לָאֲרִיסֵיהּ דְּבַר זִיזָא לָאו דְּבַר זִיזָא אִינּוּן. יִתְיְיהָבוּן לִבְנוֹי דְּבַר זִיזָא. אֲתוֹן בְּנוֹי דְּבַר זִיזָא. אֲמַר. יִסְבּוֹן בְּנִין רַבְרְבִין פַּלְגָּא וּמִן דַּקִּיקִין רַבּוֹן יִסְבּוֹן פַּלְגָּא. דְּמָךְ רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי. אֲתַא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי חִיָיה רוֹבָה. אֲמַר. אִין מֵהָדָא לֵית שְׁמַע מִינָּהּ כְּלוּם. אִית בַּר נַשׁ דְּלָא בָעֵי מְפַרְסֵם נַפְשֵׁיהּ. יִתְיְיהָבוּן לִבְנוֹי דָּאֲרִיסָא. אֲמַר לֵיהּ מָרֵיהּ דְּפִיקָּדוֹנָא. כְּבָר יְהָבִית פַּלְגָּא. אֲמַר לֵיהּ. מַה שֶׁנָּתַתָּ עַל פִּי בֵית דִּין נָתַתָּה. וּמַה שֶׁאַתָּה נוֹתֵן עַל פִּי בֵית דִּין אַתָּה נוֹתֵן. מָהוּ דְיֵימְרוּן בְּנֵי אֲרִיסָא לִבְנֵי בַּר זִיזָא. הָבוּ לָן מַה דִנְסַבְתּוֹן. יָכְלִין מֵימַר לוֹן. מַה שֶׁנַּעֲשָׂה עַל פִּי בֵית דִּין נַעֲשָׂה. מָהוּ דְיֵימְרוּן דַּקִּיקַיָיא לְרַבְרְבַיָיא. נַחֲלוֹק עִמְּכוֹן. יָכְלִין מֵימַר לוֹן. מְצִיאָה מָצָאנוּ. אָמַר רִבִּי יִצְחָק. אֵין בֵּין רַבְרָבַיָיא לְדַקִּיקַיָיא אֶלָּא כְמִי שֶׁנִּיתָּן לָהֶן מַתָּנָה.

May one claim extraordinary things? One may, following what Rebbi Joḥanan said, a person may be rich on the market place and poor in his house; rich in his house and poor in the market place. There is one who poses as richand has nothing, poses as poor and has great wealth. Rebbi Abba told: Bar Ziza’s sharecropper deposited a pound of gold with somebody. Bar Ziza and Bar Ziza’s sharecropper died; the case came before Rebbi Ismael ben Rebbi Yose. Would one not say that all that Bar Ziza’s sharecropper had was Bar Ziza’s property? It should be given to Bar Ziza’s sons. Bar Ziza’s sons came. He said, the adult ones should take half and when the underage grow up they should take half. Rebbi Ismael ben Rebbi Yose died; the case came before the Elder Rebbi Ḥiyya who said, that argument means nothing since there are people who do not advertise themselves. It should be given to the sharecropper’s sons. The trustee told him, I already disbursed half of it. He told him, what you gave, you gave by court order and what you will give, you will give by court order. May the sharecropper’s sons say to Bar Ziza’s sons, give us what you took? They can tell them, what was done was done by court order. May the underage ones say to the adult, let us share with you? May they tell them, we found a find? Rebbi Isaac said, the case between the adult and underage ones is only comparable to a gift given to them.