Jerusalem Talmud Terumot 11.4

משנה: גַּרְעִינֵי תְרוּמָה בִּזְמַן שֶׁהֵן מְכַנְּסָן הֵן אֲסוּרוֹת וְאִם הִשְׁלִיכָן מוּתָּרוֹת. וְכֵן עֲצָמוֹת שֶׁל קֳדָשִׁים בִּזְמַן שֶׁהוּא מְכַנְּסָן אֲסוּרִין וְאִם הִשְׁלִיכָן מוּתָּרִין. הַמּוּרְסָן מוּתָּר. סוּבִּין שֶׁל חֲדָשׁוֹת אֲסוּרוֹת וְשֶׁל יְשָׁנוֹת מוּתָּרוֹת. נוֹהֵג בִּתְרוּמָה כְדֶרֶךְ שֶׁהוּא נוֹהֵג בְּחוּלִין. הַמְּסַלֵּת קַב אוֹ קַבַּיִים לַסְּאָה לֹא יֹאבֵד אֶת הַשְּׁאָר אֶלָּא יַנִּיחֶנּוּ בְּמָקוֹם הַמּוּצְנָע. מְגוֹרָה שֶׁפִּינָּה מִמֶּנָּה חִיטֵּי תְרוּמָה אֵין מְחַיְיבִין אוֹתוֹ לִהְיוֹת יוֹשֵׁב וּמְלַקֵּט אַחַת אַחַת אֶלָּא מְכַבֵּד כְּדַרְכּוֹ וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַחוּלִין. וְכֵן הֶחָבִית שֶׁל שֶׁמֶן שֶׁנִּשְׁפְּכָה אֵין מְחַיְיבִין אוֹתוֹ לִהְיוֹת יוֹשֵׁב וּמְטַפֵּחַ אֶלָּא נוֹהֵג בָּהּ כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא נוֹהֵג בְּחוּלִין. הַמְּעָרֶה מִכַּד לְכַד וְנוֹטֵף שָׁלֹשׁ טִיפִּין וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַחוּלִין הִרְכִּינָהּ וּמִיצָּת הֲרֵי זוֹ תְרוּמָה. וְכַמָּה תְּהֵא בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל דְּמַאי וְיוֹלִיכֶנָּהּ לַכֹּהֵן אֶחָד מִשְּׁמוֹנֶה לִשְׁמִינִית.

MISHNAH: The seeds of heave, as long as they are collected, are forbidden but if they are thrown away they are permitted. And so bones of sacrifices, as long as they are collected, are forbidden but if they are thrown away they are permitted. Coarse bran is permitted; fine bran of new grain is forbidden, of old it is permitted. One treats heave as one treats profane food. If one makes fine flour, one or two qab from a seah, he should not throw away the remainder but put it down in a hidden place. If someone removed heave wheat from a chest, one does not oblige him to sit down and pick out the last grains but he sweeps it as usual and then fills it with profane grain. Similarly, if someone empties an amphora of oil, one does not oblige him to sit down and clean it with his fingers but he treats it as he treats profane vessels. If one pours from pitcher to pitcher one lets drip three drops and then may fill it with profane [wine]. If he turned it and it accumulated, that is heave. How much should heave of the tithe of demay be that he is required to deliver it to a Cohen? An eighth of an eighth.

הלכה: אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בְּגַלְעִינֵי אַגַּסִּין וּקְרוּסְטוֹמֵלִין הִיא מַתְנִיתָא. אָמַר רִבִּי לִיעֶזֶר וַאֲפִילוּ תֵימַר בְּגַלְעִינֵי הָרוֹטֶב. בִּמְחוּסָּרוֹת לְמַצְמֵץ. וְהָא תַנִּינָן וְכֵן עֲצָמוֹת הֶקְדֵּשׁ אִית לָךְ מֵימַר בִּמְחוּסָּרוֹת לְמַצְמֵץ. לֹא בְּרָאשֵׁי כְנָפַיִם הַסְּחוּסִין. אָתָא רִבִּי אָבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן בְּרָאשֵׁי כְנָפַיִם הַסְּחוּסִין הִיא מַתְנִיתָא.

HALAKHAH: Rebbi Joḥanan, the Mishnah deals with seeds of pears and paradise pears. Rebbi Eleazar said, you can even say the pit of unripe dates if they have not been sucked. But did we not state, “and so bones of sacrifices;” can you say if they have not been sucked? No, about cartilage in wings. Rebbi Abbahu came in the name of Rebbi Joḥanan: The Mishnah speaks of cartilage in wings.

וְאֵלּוּ הֵן הַחֲדָשׁוֹת כָּל זְמָן שֶׁהַבִּרְיוֹת רְגִילִים לַחֲבוֹט. רִבִּי אָחָא אָמַר עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם.

“These are the new ones, all the time people regularly mash them. Rebbi Aḥa said, up to thirty days.”

רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן כֵּן הִיא שִׁיעוּרָהּ. וְהָתַנֵּי מְסַלֵּת בְּחִיטִּין כָּל שֶׁהוּא רוֹצֶה. וּמְנַקֵּב בְּיָרָק כָּל שֶׁהוּא רוֹצֶה. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן בְּמַעֲמִידוֹ עַל תְּרוּמָתוֹ. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי אִילָא כָּאן בִּשְׁנֵי רְעָבוֹן כָּאן בִּשְׁנֵי שׂוֹבַע.

Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Joḥanan: That is its measure. But did we not state: “One produces fine flour from wheat as he wants it, he cleans vegetables as he wants it.” Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Joḥanan: When he reduces it to its heave. Rebbi Jeremiah in the name of Rebbi Ila: Here in years of famine, there in years of plenty.

תַּמָּן תַּנִּינָן מֵעֵי אֲבַטִּיחַ וּקְנִובַת יָרָק שֶׁל תְּרוּמָה. רִבִּי דוֹסָא מַתִּיר לְזָרִים וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בִקְנִובַת יָרָק שֶׁל גַּנָּנִין. אֲבָל בִּקְנִובַת יָרָק שֶׁל בַּעֲלֵי בָתִּים אַף רַבָּנִין מוֹדִיין. רִבִּי בּוּן בָּעַיִין. לֹא מִסְתַּבְּרָא בִּתְרוּמָה גְדוֹלָה אֲבָל בִּתרוּמַת מַעֲשֵׂר אֵין הֶעָלִין תְּלוּשִׁין עַל הֶעָלִין וְלֹא הַקְּלָחִים תְּלוּשִׁין עַל הַקְּלָחִין.

There, we have stated: “The center parts of water melon and what is cleaned from vegetables of heave, Rebbi Dosa permits to laymen but the Sages forbid.” Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Joḥanan: They taught that only for what is cleaned from vegetables of gardeners. But for what is cleaned from vegetables of private people, even the rabbis will agree. Rebbi Abun asked: Is it not reasonable that this refers only to the Great Heave, but for heave of the tithe torn-off leaves do not count for leaves, neither do torn-off stems for stems?

תַּמָּן תַּנִּינָן הִרְכִּינָהּ וּמִיצָּת הֲרֵי הִיא שֶׁל מוֹכֵר. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן לֵית כָּאן שֶׁל מוֹכֵר אֶלָּא שֶׁל לוֹקֵחַ וְהָכָא אַתְּ אָמַר הָכֵין. אָמַר רִבִּי יִצְחָק בַּר אֶלְעָזָר מִשּׁוּם יִיאוּשׁ. וְאַף בְּקוֹדֶשׁ כֵּן. אָתָא רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן וְאַף בְּקוֹדֶשׁ כֵּן.

There, we have stated: “If he turned it and it accumulated, that belongs to the seller.” Rebbi Joḥanan said, there is no “belongs to the seller” but “belongs to the buyer”, as you say here. Rebbi Isaac bar Eleazar said, it is because of abandonment. Is it the same for consecrated food? Rebbi Abbahu came in the name of Rebbi Joḥanan: It is the same for consecrated food.

אָמַר רִבִּי הוֹשַׁעְיָה לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בַּקֳּדָשִׁים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן מַתִּירִין. אֲבָל בַּקֳּדָשִים שֶׁאֵין לָהֶן מַתִּירִין אֲפִילוּ כָּל שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהַחֲזִיר. רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה בָּעֵי. הָדֵין לוֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצוֹרָע צָרִיךְ לְהַחֲזִיר אוֹ אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַחֲזִיר. אִין תֵּימַר צָרִיךְ לְהַחֲזִיר וְלֹא הֶחֱזִיר עוֹבֵר מִשּׁוּם חִסָּרוֹן. אִין תֵּימַר אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַחֲזִיר וְהֶחֱזִיר עוֹבֵר מִשּׁוּם יִתָּרוֹן. רִבִּי חִינְנָא לֹא אָמַר כֵּן אֶלָּא אָמַר רַב הוֹשַׁעְיָה לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בַּקֳּדָשִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן מַתִּירִין. אֲבָל בַּקֳּדָשִים שֶׁאֵין לָהֶן מַתִּירִין אֲפִילוּ כָּל שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהַחֲזִיר. וְהָדֵין לוֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצוֹרָע לֹא כַקֳּדָשִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן מַתִּירִין הֵן וְתֵימַר צָרִיךְ לְהַחֲזִיר. הָדָא אָמְרָה צָרִיךְ לְהַחֲזִיר וְלֹא הֶחֱזִיר עוֹבֵר מִשּׁוּם חִסָּרוֹן.

Rebbi Hoshaia said, this was taught only for consecrated food which can be permitted. But of consecrated food which cannot be permitted one has to give back even the most minute amount. Rebbi Abun bar Ḥiyya asked: That log of oil of the leper, must he give it back or not? If you say he must give it back, and he did not, he transgresses by default. If you say he need not give it back, and he did, he transgresses by excess Rebbi Ḥinena did not say so, but Rebbi Hoshaia said, this was taught only for consecrated food which can be permitted. But of consecrated food which cannot be permitted one has to give back even the most minute amount. That log of oil of the leper belongs to those [consecrated foods] which can be permitted and you say he must give it back? That means, he must give back and if he did not, he transgresses by default.

תַּנֵּי רִבִּי חֲלַפְתָּא בֶּן שָׁאוּל קְדֵירָה שֶׁבִּישֵּׁל בָּהּ תְּרוּמָה מַגְעִילָהּ בְּחַמִּין שְׁלֹשָׁה פְעָמִים וְדַיּוֹ. אָמַר רִבִּי בָּא וְאֵין לְמֵידִין מִמֶּנָּהּ לְעִנְיָין נְבֵילָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי קְשִׁייתָהּ קוֹמֵי רִבִּי בָּא תְּרוּמָה בַּעֲוֹן מִיתָה וּנְבֵילָה בְּלֹא תַעֲשֶׂה וְאַתְּ אָמַר הָכֵין. אָמַר לִי כְּמָאן דְּאָמַר מֵאֵילֵיהֶן קִיבְּלוּ עֲלֵיהֶן אֶת הַמַּעְשְׂרוֹת.

Rebbi Ḥalaphta ben Shaul stated: A pot in which heave was cooked is cleansed three times with boiling water and that is enough. Rebbi Abba said, one does not learn from this for carcass meat. Rebbi Yose said, I objected before Rebbi Abba: Heave implies a deadly sin, carcass meat is a simple prohibition, and you say so? He said to me, it follows him who says, they accepted tithes voluntarily.

רִבִּי יוּסְטֵי בַּר שׁוּנֶם בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. תַּנִּינָן אִם הִרְכִּינָהּ וּמִיצֵּת הֲרֵי זוֹ תְרוּמָה וְאַתְּ אָמַר הָכֵין. אָמַר לֵיהּ כָּאן עַל יְדֵי הָאוֹר נִגְעָל וְיוֹצֵא.

Rebbi Justus bar Shunem asked before Rebbi Mana: We have stated: “If he turned it and it accumulated, that is heave,” and here you say so? He said to him, here through the fire it becomes inedible and disappears.

שְׁמָרִים שֶׁל תְּרוּמָה הָרִאשׁוֹן וְהַשֵּׁינִי אָסוּר. וְהַשְּׁלִישִׁי מוּתָּר. בְּמַה דְבָרִים אֲמוּרִים בְּשֶׁנָּתַן לְתוֹכָן מַיִם. אֲבָל לֹא נָתַן לְתוֹכָן מַיִם אֲפִילוּ שְׁלִישִׁי אָסוּר. שְׁמָרִים שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי רִאשׁוֹן אָסוּר וְשֵׁנִי מוּתָּר. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר הַשֵּׁנִי בְּנוֹתֵן טַעַם. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹצָדָק הַקּוֹדֶשׁ כְּמִיצוּוֹ.

“ Yeast of heave, the first and second are forbidden, the third is permitted. When has this been said? If he added water. But if he did not add water, even the third is forbidden Yeast of second tithe, the first is forbidden but the second permitted. Rebbi Meïr said, the second by imparting taste.” Rebbi Joḥanan in the name of Rebbi Simeon ben Yoẓadaq, the consecrated is like the accumulated.

חַרְסָן שֶׁל זָב רִאשׁוֹן טָמֵא וְשֵׁנִי טָהוֹר. בְּמַה דְבָרִים אֲמוּרִים שֶׁלֹּא נָתַן לְתוֹכָן מַיִם. אֲבָל נָתַן לְתוֹכָן מַיִם אֲפִילוּ עֲשִׂירִי טָמֵא.

“ The clay pot of the sufferer from discharge, the first is impure but the second pure. When has this been said? If he did not put water in it, but if he put water in it even the tenth is impure.”

רִבִּי יוּדָן בַּר אַחְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה פָּחוֹת מִיכֵּן נוֹתְנוֹ בְנֵירוֹ. רִבִּי יַנַּאי בְשֵׁם רִבִּי יוּדָן בְּאוֹכֶל כְּדֵי לְבַשֵּׁל בֵּיצָה קַלָּה. הָדָא דְתֵימַר בְּטָמֵא. הַךְ כְּבֵיצָה בְּטָמֵא. אֲבָל טָהוֹר אֲפִילוּ כָּל שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהַחֲזִיר. בִּדְמַאי. אֲבָל בְּוַדַּאי בֵּין טָמֵא בֵּין טָהוֹר בֵּין רוֹב בֵּין מוּעָט צָרִיךְ לְהַחֲזִיר.

Rebbi Yudan, the son of Rebbi Yose ben Ḥanina’s sister, in the name of Rebbi Yose ben Ḥanina: Less than that he puts in his fire. Rebbi Yannai in the name of Rebbi Jehudah: “Solid food corresponding to a cooked easy egg. That means that the volume of an egg is valid in impurity, but pure the minutest amount must be delivered. If it is demay; but if it is certain it must be delivered impure or pure, much or little.”