Jerusalem Talmud Shabbat 3.1

משנה: כִּירָה שֶׁהִסִּיקוּהָ בַקַשׁ אוֹ בַגְבָבָא נוֹתְנִים עָלֶיהָ תַּבְשִׁיל. בַּגֶפֶת וּבְעֵצִים לֹא יִתֵּן עַד שֶׁיִּגְרוֹף אוֹ עַד שֶׁיִּתֵּן אֶת הָאֵפֶר. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִין חַמִּין אֲבָל לֹא תַבְשִׁיל. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִין חַמִּין וְתַבְשִׁיל. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִין נוֹטְלִין אֲבָל לֹא מַחֲזִירִין. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִין אַף מַחֲזִירִין:

MISHNAH: If a cooking stove was heated with straw or stubbles one may put a dish on it, with olive cake or wood he should not put it on unless he emptied or covered it with ashes. The House of Shammai say, hot water but no dish, but the House of Hillel say, hot water and dish. The House of Shammai say one takes away but may not return it but the House of Hillel say one even may return.

הלכה: כִּירָה שֶׁהִסִּיקוּהָ כול׳. כֵּינִי מַתְנִיתָא. מְקַיְימִין עָלֶיהָ תַבְשִׁיל. מַתְנִיתָא דְרִבִּי יוּדָה. דְּתַנְיָא. הָיוּ שְׁתֵּי כִירַיִים מַתְאִימוֹת. אַחַת גְּרוּפָה וּקְטוּמָה. וְאַחַת לֹא גְרוּפָה וְלֹא קְטוּמָה. מְקַיְימִין עַל הַגְּרוּפָה וְעַל הַקְּטוּמָה. מַה מְקַיְימִין עָלֶיהָ. בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִין. אֵין מְקַיְימִין עָלֶיהָ כְּלוּם. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִין. חַמִּין אֲבָל לֹא תַבְשִׁיל. הֶעֱבִיר אֶת הַמֵּיחָם. הַכֹּל מוֹדִין שֶׁלֹּא יַחֲזִיר. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִין. חַמִּין אֲבָל לֹא תַבְשִׁיל. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִין. חַמִּין וְתַבְשִׁיל. הֶעֱבִיר אֶת הַמֵּיחָם בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִין. לֹא יַחֲזִיר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִין. יַחֲזִיר.

HALAKHAH: “If a cooking stove was heated,” etc. So is the Mishnah: “one keeps a dish on it.” The Mishnah is Rebbi Jehudah’s, as it was stated: “If there were two coordinated cooking stoves, one emptied or covered with ashes, the other one neither emptied nor covered with ashes, one keeps on the one emptied or covered with ashes. What does one keep on it? The House of Shammai say, one does not keep anything on it. But the House of Hillel say, hot water but no dish. If he removed the hot water pot everybody agrees that he should not return it, the words of Rebbi Meïr. Rebbi Jehudah says, the House of Shammai say, hot water but no dish; but the House of Hillel say, hot water and dish. If he removed the hot water pot, the House of Shammai say he should not return it, but the House of Hillel say, he may return it.”

רִבִּי חֶלְבּוֹ רַב עָנָן בְּשֵׁם רַב. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא עָלֶיהָ. הָא לְתוֹכָהּ לֹא. עַד אֵיכָן. עוּלָּא אָמַר. עַד שְׁלֹשָׁה. אָמַר רִבִּי מָנָא. עַד מָקוֹם שֶׁהוּא עוֹשֶׂה חָרִיץ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. מִפְּנֵי שֶׁהוּא שָׁלִיט בְּמָקוֹם שֶׁהַיָּד שׁוֹלֶטֶת. וַתְיָיא כַּיי דָּמַר רִבִּי זְִעִירָה בְשֵׁם רִבִּי יְהוּדָה. מוּתָּר לְהַפְשִׁיר בְּמָקוֹם שֶׁהַיָּד שׁוֹלֶטֶת. וְאָסוּר לְהַפְשִׁיר בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַיָּד שׁוֹלֶטֶת.

Rebbi Ḥelbo, Rav Anan in the name of Rav: it only said “on top of it.” Therefore not into it. How far? Ulla said, up three [hand breadths]. Rebbi Mana said, up to where he would make an impression. Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, because he has mastery at a place where the hand has mastery. This comes as what Rebbi Zeˋira said in the name of Rebbi Jehudah: It is permitted to make lukewarm at a place where the hand has mastery but it is forbidden at a place where the hand has no mastery.

רִבִּי יוֹשׁוּעַ בַּר גִּיזוּרָה הֲוָה מְשַׁמֵּשׁ קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָה וַהֲוָה מְעַיֵיל קוֹמוֹי תַבְשִׁילִין רוֹתְחִין. אֲמַר לֵיהּ. הֵיךְ אִיתְעֲבִידָא. אֲמַר לֵיהּ. גְּרִיף תִּיפָיָיא וִיהַב בְּגַוָּהּ. אֲמַר לֵיהּ. לָא תְהִי עֲבִיד כֵּן אֶלָּא גְּרִיף תִּיפָיָיא וִיהַב תְּלָתָא כֵיפִין וְרָמֵי עֲלֵיהוֹן.

Rebbi Joshua the son of the circumciser was serving Rebbi Zeˋira; he brought him piping hot dishes. He asked him, how was this done? He told him, I cleaned out the stove and put it on top. He told him, you should not do this but clean out the stove, take three stones and cast it on them.

רִבִּי אַבָּהוּ הוֹרֵי בְבוּצְרָה. מְמַלֶּא גַצְרְא רְמַח וּמִיתָּן תְּלָתָא כֵיפִין וּמִירְמֵי עֲלֵיהוֹן.

Rebbi Abbahu instructed in Bostra: One fills a vessel with hot ashes, puts on top three stones, and casts on them.

דָּנִיֵּאל בְּרֵיהּ דְּרִבִּי קָטִינָא בְשֵׁם רִבִּי אַסִּי. שִׁיזְרֵי חֳרִיּוֹת כְּגֶפֶת וּכְעֵצִים. הָדָא דְתֵימַר כְּשֶׁהָיוּ לַחִין וְיָבְשׁוּ. אֲבָל אִם הָיוּ יְבֵישִׁין מִתְּחִילָּתָן כְּקַשׁ וְכִגְבָבָה הֵן.

Daniel the son of Rebbi Qaṭina in the name of Rebbi Assi: spines of palm branches are like olive cake and wood. That is, if they had been moist and dried out. But if they were dry from the start they are like straw and stubbles.

גְּלָלֵי בְהֵמָה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. כְּגֶפֶת וּכְעֵצִים. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. כְּקַשׁ וְכִגְבָבָה. מָאן דָּמַר. כְּגֶפֶת וּכְעֵצִים. בְּדַקָּה. וּמָאן דָּמַר. כְּקַשׁ וְכִגְבָבָה. בְּגַסָּה.

Animal droppings. There are Tannaim who state, like olive cake and wood; and there are Tannaim who state, like straw and stubbles. He who says like olive cake and wood, small cattle. And he who says like straw and stubbles, large cattle.

הַגּוֹרֵף. עַד שֶׁיִּגְרוּף כָּל צָרְכּוֹ. מִן מַה דְתַנֵּי. הַגּוֹרֵף צָרִיךְ לְחַטֵּט בְּיָד. הָדָא אָמְרָה. עַד שֶׁיִּגְרוּף כָּל צוֹרְכּוֹ. וְהַקּוֹטֵם. עַד שֶׁיִּקְטוֹם כָּל צוֹרְכּוֹ. מִן מַה דְתַנֵּי. מְלַבֶּה עָלֶיהָ נְעוֹרֶת שֶׁלְּפִשְׁתָּן. הָדָא אָמְרָה. אֲפִילוּ לֹא קִטֵּם כָּל צוֹרְכּוֹ. וֵיי דָא אָמְרָה דָא. יוּם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת. אָמַר רִבִּי שִׁיָין. מְלַבֶּה עָלֶיהָ נְעוֹרֶת שֶׁלְּפִשְׁתָּן.

One who empties, only if he empties completely, since it was stated: he who empties has to scratch out by hand. This implies that he has to empty completely. If one covers with ashes, does he have to cover completely? Since it was stated: when he kindled flax tow over it, this implies even if he did not completely cover it with ashes. When was this said? On a holiday which happens to fall on Friday; Rebbi Ashian said, one kindles flax tow over it.

קְטָמָהּ וְנִתְלַבָּת מָהוּ. רִבִּי חִיָיה רוֹבָא עָלָה לָבֵיתוֹ וְהוֹרֵי. מוּתָּר. בְּעוֹן קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא וְרִבִּי הוֹשַׁעְיָה וְרִבִּי חֲנַנְיָה חֲבֵרֵיהוֹן דְּרַבָּנִן. לִיבָּה. לְשֶׁעָבַר. עָבַר רִבִּי אִמִּי וְאִידְרוֹן חֲבֵרַיָיא בְעוֹן מַחֲזִיר עֲלֵיהּ. אֲמַר לוֹן רִבִּי חֲנַנְיָה חֲבֵרֵיהוֹן דְּרַבָּנִן. מִן דַּהֲוָה עוֹבְדְא הֲוָה עוֹבְדְא. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר סִיסַרְטַיי. לָכֵן צְרִיכָה לָבֹה. אָמַר רִבִּי מָנָא. אָנָא קַשִׁיָיתָהּ קוֹמֵי רִבִּי בָּא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי פַּפַּי. אִין תֵּימַר. לְשֶׁעָבַר. אֲפִילוּ לֹא בִישֵּׁל עָלֶיהָ כַּתְּחִילָּה.

If he covered it with ashes and it started burning, what? The Elder Rebbi Ḥiyya went to his house and instructed: it is permitted. They asked before Rebbi Zeˋira, and Rebbi Hoshaia, and Rebbi Ḥanania the colleagues of the rabbis, “it started burning”, in the past. Rebbi Immi passed by; the colleagues were scattered; then they wanted to return to it. Rebbi Ḥanania the colleague of the rabbis said to them, as the case happened so it happened. Rebbi Samuel bar Sisartai said, it is questionable for the future. Rebbi Mana said, I objected before Rebbi Abba the son of Rebbi Pappaios: If you say for the past, even if he did not cook on it earlier.

דְּתַנֵּי. הַמְעַשֵּׂר וְהַמְבַשֵּׁל בַּשַּׁבָּת בְּשׁוֹגֵג יֵאָכֵל. וּמֵזִיד לֹא יֵאָכֵל. דְּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. שׁוֹגֵג יֵאָכֵל לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת. מֵזִיד לֹא יֵאָכֵל. רִבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר אוֹמֵר. שׁוֹגֵג יֵאָכֵל לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת לַאֲחֵרִים וְלֹא לוֹ. מֵזִיד לֹא לוֹ וְלֹא לַאֲחֵרִים. שְׁמוּאֵל כְּרִבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר. רַב כַּד הֲוָה מוֹרֵי בַחֲבוּרָתֵיהּ הֲוָה אֲמַר כְּרִבִּי מֵאִיר. בַּצִּיבּוּרָא הֲוָה מוֹרֵי כְּרִבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר כַּרְסָנָה. כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי דָרַשׁ לוֹן. דְּתַנֵּי. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי אָמַר מִשּׁוּם אָבִיו. כָּל דָּבָר שֶׁחַיָיבִין עַל זְדוֹנוֹ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת וַעֲשָׂאוֹ בַשַּׁבָּת. בֵּין שׁוּגֵג בֵּין מֵזִיד אָסּוּר בֵּין לוֹ בֵין לַאֲחֵרִים. וְכָל דָּבָר שֶׁאֵינָן חַיָיבִין עַל זְדוֹנוֹ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת וַעֲשָׂאוֹ בַשַּׁבָּת. שׁוֹגֵג יֵאָכֵל לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת לַאֲחֵרִים וְלֹא לוֹ. מֵזִיד. לֹא לוֹ וְלֹא לַאֲחֵרִים. בְּעוֹן קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. אַתְּ מַה אָמַר. אָמַר לוֹן. אֲנִי אֵין לִי אֶלָּא מִשְׁנָה. הַמְעַשֵּר וְהַמְבַשֵּׁל בַּשַּׁבָּת. שׁוֹגֵג יֵאָכֵל. מֵזִיד לֹא יֵאָכֵל. שָׁמַע רַב חִסְדָּא וָמַר. הוּתְרוּ הַשַּׁבָּתוֹת. רַב חוּנָה בְשֵׁם רַב וְתַנֵּי רִבִּי חִיָיא כֵן. בָּרִאשֹׁנָה הָיוּ אוֹמְרִים. הַשֹּׁכֵיחַ תַּבְשִׁיל עַל גַּבֵּי כִירָה וְקָדְשָׁה עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת. שׁוֹגֵג יֵאָכֵל. מֵזִיד לֹא יֵאָכֵל. נֶחְשְׁדוּ לִהְיוֹת מַנִּיחִין מְזִידִין. וְאוֹמְרִים. שֹׁכֵיחִין הָיִינוּ. וְאָסְרוּ לָהֶן אֶת הַשּׁוֹכֵחַ. וְהָכָא אָמְרוּ כֵן. אָמַר רִבִּי אִילָא. נֶחְשְׁדוּ לִהְיוֹת מַנִּיחִין וְלֹא נֶחְשְׁדוּ לִהְיוֹת מְבַשְּׁלִין. וְקָנְסוּ בְמַנִּיחַ וְלֹא קָנְסוּ בִמְבַשֵּׁל.

As it was stated: “He who tithes or cooks on the Sabbath, if it was done unintentionally it may be eaten, intentionally it may not be eaten, the words of Rebbi Meïr. Rebbi Jehudah says, unintentionally it may be eaten at the end of the Sabbath, intentionally it may not be eaten. Rebbi Joḥanan the Alexandrian said, unintentionally it may be eaten at the end of the Sabbath by others but not by himself, intentionally neither by him nor by others.” Samuel followed Rebbi Joḥanan the Alexandrian. When Rav was instructing his own group he said following Rebbi Meïr; in public he instructed following Rebbi Joḥanan the Alexandrian. Rebbi Simeon bar Karsana said, he explained to us following Rebbi Ismael ben Rebbi Yose, as it was stated: “Rebbi Ismael ben Rebbi Yose said in his father’s name, in any case where for an intentional sin one is liable for extirpation and an unintentional sin for a purification offering, if it was committed on the Sabbath unintentionally or intentionally, the result is forbidden both to him and to others. In any case where for an intentional sin one is not liable for extirpation and an unintentional sin no purification offering is due, if it was committed on the Sabbath unintentionally or intentionally, the result unintentional it may be eaten by others after the end of the Sabbath but not by him, intentionally neither by him nor by others.” They asked before Rebbi Joḥanan, what do you say? He said, I have only the Mishnah: “He who tithes or cooks on the Sabbath, if in error it may be eaten, if intentionally it may not be eaten.” Rav Ḥisda heard this and said, the Sabbaths have been permitted! Rav Huna in the name of Rav, and Rebbi Ḥiyya stated thus: “In earlier times they said, one who forgets some dish on his stove on the Sabbath, unintentionally it may be eaten, intentionally it may not be eaten. People were suspected that they left it intentionally and said, it was forgotten; they forbade it to them when it was forgotten.” And here, you say so? Rebbi Ila said, they were suspected to leave it on, they were not suspected to cook. They imposed a fine for forgetting but not for cooking.

חָזְרוּ לוֹמַר. תַּבְשִׁיל שֶׁהוּא מִצְטַמֵּק וְיָפֶה לוֹ אָסוּר. תַּבְשִׁיל שֶׁהוּא מִצְטַמֵּק וְרַע לוֹ מוּתָּר. אֵי זֶהוּ תַּבְשִׁיל שֶׁהוּא מִצְטַמֵּק וְיָפֶה לוֹ. כְּגוֹן אַכְּרוּב וַאֲפוּנִים וּבָשָׂר טָרוּף. אָמַר רִבִּי תַּנְחוּם בַּר עִילַּאי. אַף רָאשֵׁי לִפְתּוֹת וְרָאשֵׁי קֱפַלוֹטוֹת עָשׂוּ אוֹתָן כְּתַבְשִׁיל שֶׁהוּא מִצְטַמֵּק וְיָפֶה לוֹ. בֵּצִים מַה הֵן. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי. אַבָּא עָלָה לְבֵיתוֹ וּמָצָא שָׁם חַמִּין וְהִתִּיר. בֵּצִים וְאָסַר. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נָתָן בְּשֵׁם רִבִּי חָמָא בַר חֲנִינָה. אֲנִי וְאַבָּא עָלִינוּ לְחַמַּת גָּדֵר וְהֵבִיאוּ לְפָנֵינוּ בֵצִים קְטַנִּים כְּחוּזַרָרִין וְטַעֲמָן יָפֶה כְפִנְקְרֵיסִין.

“They came back to say, a dish which will improve the more it shrinks is forbidden; a dish which will deteriorate the more it shrinks is permitted. What is a dish which improves the more it shrinks? For example cabbage, peas, and chopped meat.” Rebbi Tanḥum bar Illa said, they also considered heads of beets and heads of of leeks as dishes which improve the more they shrink. What about eggs? Rebbi Yose in the name of Rebbi Ismael ben Rebbi Yose: My father came home and found hot water and permitted it, eggs and forbade them. Rebbi Samuel bar Natan in the name of Rebbi Ḥama bar Ḥanina: I went with my father to Ḥammat Gader where they brought before us eggs small like crab apples and they tasted delicious like sweetbread.

תַּנֵּי. לֹא תְמַלֵּא אִשָּׁה קְדֵירָה עֲסִיסִיּוֹת וְתוּרְמוֹסִין וְתִתְּנֵם לְתוֹךְ הַתַּנּוּר עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁיכָה. וְאִם נָתְנָה מוֹצָאֵי שַׁבָּת אֲסוּרִין בִּכְדֵי שֶׁיֵיעָשׂוּ רִבִּי אָחָא אָמַר. בְּמֵזִיד. כְּרִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר. בְּשׁוֹגֵג. כְּרִבִּי יוּדָה. אָמַר רִבִּי מָנָא. יְאוּת אָמַר רִבִּי יוֹסֵי רַבִי. הַנּוֹטֵעַ בַּשַּׁבָּת שׁוֹגֵג יְקַיֵים. מֵזִיד יַעֲקוֹר. וּבַשְּׁבִיעִית בֵּין שׁוֹגֵג בֵּין מֵזִיד יַעֲקוֹר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. חִילּוּף הַדְּבָרִים. הַנּוֹטֵעַ בַּשַּׁבָּת בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד יַעֲקוֹר. וּבַשְּׁבִיעִית שׁוֹגֵג יְקַיֵים וּמֵזִיד יַעֵקוֹר. לָמָּה. מִפְּנֵי שֶׁהֲנָיַית שַׁבָּת עָלָיו. וְכָאן. מִכֵּיוָן שֶׁאַתְּ אוֹמֵר. יַמְתִּין לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת כְּדֵי שֶׁיֵּיעָשׂוּ. כְּמִי שֶׁלֹּא נֶהֱנֶה מַחְמַת שַׁבָּת כְּלוּם. וּמַה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִן. נֶחְשְׁדוּ עַל הַשְּׁבִיעִית וְלֹא נֶחְשְׁדוּ עַל הַשַּׁבָּתוֹת. דָּבָר אַחֵר. מוֹנִין לַשְּׁבִיעִיוֹת וְאֵין מוֹנִין לַשַּׁבָּתוֹת. הֵיךְ עֲבִידָה. נָטַע פָּחוּת מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם לִפְנֵי שְׁבִיעִית וְנִכְנְסָה שְׁבִיעִית. אִין תֵּימַר. חֲשָׁד. אֵין כָּאן חֲשָׁד. אִין תֵּימַר. מִינְיָין. אֵין כָּאן מִינְיָין. נָטַע פָּחוּת מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם לִפְנֵי שְׁמִינִית וְנִכְנְסָה שְׁמִינִית. אִין תֵּימַר. חֲשָׁד. יֵשׁ כָּאן חֲשָׁד. אִין תֵּימַר. מִינְיָין. יֵשׁ כָּאן מִינְיָין. וַתְיָיא כְּמָאן דְּאָמַר. מִפְּנֵי הַחֲשָׁד. בְּרַם כְּמָאן דְּאָמַר. מִפְּנֵי הַמִּינְיָין. קָנְסוּ בְשׁוֹגֵג מִפְּנֵי הַמֵּזִיד.

It was stated: “A woman should not fill a pot with ˋassisiot and lupines and put them into the oven at the start of the Sabbath, at nightfall. If she did, they are forbidden after the end of the Sabbath until the time they could have been done.” Rebbi Aḥa said: intentionally, following Rebbi Meïr; Rebbi Yose said: unintentionally, following Rebbi Jehudah. Rebbi Mana said, what my teacher Rebbi Yose said is correct: “He who is planting on the Sabbath, if unintentional, he may keep it, if intentional, he must tear it out. In the Sabbatical year, he must tear it out whether [planting was] unintentional or intentional. Rebbi Jehudah says, it is the other way around. If he was planting on the Sabbath he must tear it out whether it was unintentional or intentional; in the Sabbatical, if unintentional, he may keep it, if intentional, he must tear it out. Why? Because the profit of the Sabbath [is forbidden] to him.” And here, since you say that after the end of the Sabbath he has to wait until the time it could have been done, he did not gain anything from the Sabbath. What is the reason of the rabbis? People are suspected about the Sabbatical but not about the Sabbath. Another explanation: One counts Sabbaticals, one does not count Sabbaths. What is this about? If somebody planted less than thirty days before the Sabbatical and now it is the Sabbatical, if it is because of suspicion, there is no suspicion; if it is for counting, it is not counted. Less than thirty days before the eighth year and now it is the eighth year, if it is because of suspicion, there is suspicion; if it is because of counting, there is counting. It follows him who says because of suspicion, but for him who says because of counting they fined the unintentional because of the intentional.

נְטָלוֹ מִבְּעוֹד יוֹם מַחֲזִירוֹ מִבְּעוֹד יוֹם. נְטָלוֹ מִשֶּׁחֲשֵׁיכָה מַחֲזִירוֹ מִשֶּׁחֲשֵׁיכָה. נְטָלוֹ מִבְּעוֹד יוֹם וְקָדַשׁ עָלָיו הְיּוֹם. רִבִּי סִימוֹן דתרי בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. הִנִּיחוֹ בָאָרֶץ אָסוּר לְטַלְטְלוֹ. רִבִּי לָעְזָר בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. מְשָׁרֵת הָיִיתִי אֶת רִבִּי חִיָיה הַגָּדוֹל וְהָיִיתִי מַעֲלֶה לוּ חַמִּין מִדִּיּוֹטֵי הַתַּחְתּוֹנָה לַדִּיּוֹטֵי הָעֶלְיוֹנָה וּמַחֲזִירָן לַכִּירָה. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן. אֲפִילוּ מִכִּירָה שֶׁהֲבָלָהּ מְמוּעָט לַכִּירָה שֶׁהֲבָלָהּ מְרוּבֶּה. אָמַר רִבִּי אִמִּי. זִימְנִין סַגִּין יְתִיבִית קוֹמֵי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה וְלָא שָׁמְעִית מִינֵּיהּ הָדָא מִילְּתָא. אָמַר רִבִּי זְרִיקָן לְרִבִּי זְעִירָא. לֹא שָׁמַע מִינֵּהּ מוּתָּר. שְׁמַע מִינָּהּ אָסוּר.

If he took it when it still was daylight he may return it when it still is daylight. If he took it after dark he may return if after dark. If he took it when it still was daylight and the day became holy for him? Rebbi Simon [bar Thaddeus] in the name of Rebbi Hoshaia: If he had put it down on the ground it is forbidden to move it. Rebbi Eleazar in the name of Rebbi Hoshaia: I was serving the Great Rebbi Ḥiyya and I brought him hot water from the lower to the upper apartment and returned it to the stove. Rebbi Jeremiah ben Rebbi Simeon said, even from a stove with little heat to a stove with much heat Rebbi Immi said, many times I was sitting before Rebbi Hoshaia but this I never heard from him. Rebbi Zeriqan said to Rebbi Zeˋira, he did not hear from him that it was permitted; therefore it is forbidden.

תָּלוּי בְיָתֵד וּנְתָנוֹ עַל גַּבֵּי סַפְסָל. נֹאמַר. אִם הָיָה מְפוּחָם מוּתָּר. וְאִם לָאו אָסוּר. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בֵּרִבִּי מַרְיָיה. בְּשֶׁלֹּא הֶעֱבִיר אֶת יָדוֹ מִמֶּנּוּ. אֲבָל אִם הֶעֱבִיר אֶת יָדוֹ מִמֶּנּוּ אָסוּר.

If it was hanging from a peg, or it was put on a footstool. Should we say if it was as if on coals it is permitted and if not it is forbidden? Rebbi Joḥanan ben Rebbi Marius said, if he did not remove his hand from it. But if he removed his hand from it it is forbidden.