Jerusalem Talmud Sukkah 4.1

משנה: לוּלָב וַעֲרָבָה שִׁשָּׁה וְשִׁבְעָה. הַהַלֵּל וְהַשִּׂמְחָה שְׁמוֹנָה. סוּכָּה וְנִסּוּךְ הַמַּיִם שִׁבְעָה. וְהֶחָלִיל חֲמִשָׁה וְשִׁשָּׁה: לוּלָב שִׁבְעָה כֵּיצַד יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת לוּלָב שִׁבְעָה וּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים שִׁשָּׁה: עֲרָבָה שִׁבְעָה כֵּיצַד יוֹם שְׁבִיעִי שֶׁל עֲרָבָה שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת עֲרָבָה שִׁבְעָה וּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים שִׁשָּׁה:

MISHNAH: Lulav and willow six and seven; Hallel and joy eight. Sukkah and water libation seven, and the fife five and six. When is the lulav seven? If the first day of Tabernacles falls on a Sabbath, the lulav is taken seven times; on all other days six. How the willow seven? If the seventh day of willow falls on a Sabbath, the willow is seven {days}, on all other days six.

הלכה: לוּלָב וַעֲרָבָה שִׁשָּׁה וְשִׁבְעָה כול׳. רִבִּי זְעוּרָה רִבִּי אִילָא רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. עֲרָבָה הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. וּדְלֹא כְאַבָּא שָׁאוּל. דְּאַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר. עֲרָבָה דְבַר תּוֹרָה. וְעַרְבֵי נָחַל שְׁתַּיִם. עֲרָבָה לְלוּלָב וַעֲרָבָה לַמִּקְדָּשׁ. רִבִּי בָּא רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. עֲרָבָה וְנִיסּוּךְ הַמַּיִם הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. וּדְלֹא כְרִבִּי עֲקִיבָה. דְּרִבִּי עֲקִיבָה אָמַר. נִיסּוּךְ הַמַּיִם דְּבַר תּוֹרָה. בַּשֵּׁינִי וְנִסְכֵּיהֶם. בַּשִּׁישִּׁי וּנְסָכֶיהָ. בַּשְּׁבִיעִי כְּמִשְׁפָּטָם. מֵ"ם יוֹד מֵ"ם מַיִם. רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. וְעַכְשָׁיו לָמָּה הֵם חוֹרְשִׁין בִּזְקֵינוֹת. אָמַר לֵיהּ. בְּשָׁעָה שֶׁנִּיתְנָה הֲלָכָה לְכָךְ נִיתְנָה. שֶׁאִם בִּיקְשׁוּ לַחֲרוֹשׁ יַחֲרוֹשׁ. רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא בְשֵׁם רִבִּי חוֹנִיָיא דִּבְרַת חַוְורָן. עֲרָבָה וְנִיסּוּךְ הַמַּיִם וְעֶשֶׂר נְטִיעוֹת מִיסּוּד הַנְּבִיאִים הֵם. מַה וּפְלִיג. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם לֵוִי. כָּךְ הָיְתָה הֲלָכָה בְיָדָם וּשְׁכָחוּהָ וְעָמְדוּ הַשְּׁנִיִים וְהִסְכִּימוּ עַל דַּעַת הָרִאשׁוֹנִים. לְלַמְּדָךְ שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁנּוֹתְנִין נַפְשָׁם בֵּית דִּין עָלָיו סוֹפוֹ לְהִתְקַיֵים בְּיָדָן כְּמַה שֶׁנֶּאֱמַר לְמֹשֶׁה בְסִינַי. וְאַתְיָא כַּהִיא דְאָמַר רִבִּי מָנָא. כִּי לֹא דָבָר רֵק הוּא. וְאִם רֵק הוּא. מִכֶּם. לָמַּה. שֶׁאֵין אַתֶּם יְגֵיעִין בּוֹ. כִּי הוּא חַיֵּיכֶם. אֵימָתַי הוּא חַיֵּיכֶם. בְּשָׁעָה שֶׁאַתֶּם יְגֵיעִים בּוֹ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר לְרִבִּי חִיָיה בַּר בָּא. בַּבְלַיָיא. תְּרֵין מִילִּין סַלְקוּן בִּידֵיכוֹן. מַפְשִׁיטּותָה דְתַעֲנִיתָא וַעֲרוּבְתָא דְּיוֹמָא שְׁבִיעִיָיא. וְרַבָּנִן דְּקַיְסָרִין אָמְרִין. אַף הָדָא מַקְזָתָה.

HALAKHAH: “Lulav and willow six and seven,” etc. Rebbi Ze`ira, Rebbi Ila, Rebbi Yasa in the name of Rebbi Joḥanan: The “willow” is practice going back to Moses on Mount Sinai. This is against Abba Shaul, since Abba Shaul said, the willow is a word of the Torah: and brook willows, two. One willow for the lulav, the other willow for the Temple. Rebbi Abba, Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Joḥanan: willow and pouring water are practice going back to Moses on Mount Sinai. This is against Rebbi Aqiba, since Rebbi Aqiba said the pouring of water is a word of the Torah: On the second day and their libations. On the sixth say, and its libations. On the seventh day, and its rules. מ י מ spells “water”. Rebbi Ḥiyya bar Abba asked before Rebbi Joḥanan, why does one now plough because of old trees13? He said to him, when the practice was established it was given so that when they desired to plough they might plough. Rebbi Abba bar Zavda in the name of Rebbi Onias from Hauran: Willow, water libation, and ten saplings are institution of the prophets. Do they disagree? Rebbi Yose ben Rebbi Abun in the name of Levi: That was the current practice; they forgot it, but the later ones got up and agreed to the opinion of the earlier ones to teach you that everything the court insists on will come to be in the end just as Moses was told on Sinai, as Rebbi Mana said, for it is not an empty word, if it is empty it is from you. Why? Because you do not exert yourselves. Because it is your life; when is it your life? At the time that you exert yourselves. Rebbi Joḥanan said to Rebbi Ḥiyya bar Abba: Babylonian, two things came from you, prostrating oneself on the fast day, and the willow of the seventh day. The rabbis of Caesarea say, also the moving.

רִבִּי סִימוֹן מְפַקֵּד לְאִילֵּין דִּמְחַשְּׁבִין. יְהָבוּן דַּעְתֵּכוֹן דְּלָא תַעַבְדּוּן לֹא תְקִיעֲתָה בְשַׁבָּתָא וְלֹא עֲרֻבְתָא בְשַׁבָּתָא. וְאִין אַדְחַקְתּוֹן עַבְדּוּן תְּקִיעֲתָה וְלָא תַעַבְדּוּן עֲרֻבְתָא.

Rebbi Simon ordered those who computed, be careful not to put the shofar blowing on the Sabbath nor the willow on the Sabbath. And if you are in trouble, put the shofar blowing on the Sabbath but do not put the willow on the Sabbath.