Jerusalem Talmud Rosh Hashanah 1.8

משנה: מִי שֶׁרָאָה אֶת הַחֹדֶשׁ וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַלֵּךְ מוֹלִיכִין אוֹתוֹ עַל הַחֲמוֹר אֲפִילּוּ בַמִּיטָּה. אִם צוֹדֶה לָהֶן לוֹקְחִין בְּיָדָן מַקְּלוֹת. וְאִם הָ‍יְתָה דֶרֶךְ רְחוֹקָה לוֹקְחִין בְּיָדָן מְזוֹנוֹת שֶׁעַל מַהֲלַךְ לַיְלָה וָיוֹם מְחַלְּלִין אֶת הַשַּׁבָּת וְיוֹצְאִין לְעֵדוּת הַחֹדֶשׁ. שֶׁנֶּאֱמַר אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה׳ מִקְרָאֵי קוֹדֶשׁ.

MISHNAH: If one who cannot walk saw the new moon one transports him on a donkey, even on a litter. If they are fearful, they take sticks with them. If the distance was great they take with them food, for on a distance of walking a night and a day one desecrates the Sabbath and goes for testimony of the new moon, as it is said, these are the festive times of the Eternal, proclaimed as holy.

הלכה: אָמַר רִבִּי יִצְחָק. דִּיבְּרָה הַתּוֹרָה בְּכָל לָשׁוֹן. הָאִישׁ מִשְׁתָּאֵה לָהּ. כָּל גָּרָב שֶׁהוּא מַחֲזִיק סָאתַיִם. אִם צוֹדֶה לָהֶם לוֹקְחִים בְּיָדָן מַקְּלוֹת.

HALAKHAH: Rebbi Isaac said, the Torah uses any expression. And the man looked confidently at her. “Any amphora which contains two seah.” “If they are fearful.”

יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁמְחַלְּלִין אֶת הַשַּׁבָּת לְהָעִיד עֲלֵיהֶן כָּךְ מְחַלְּלִין אֶת הַשַּׁבָּת עֲלֵיהֶן לְהוֹדִיעַ שֶׁנִּתְקַיְימוּ. תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ. עַל קְרִיאָתָן אַתְּ מְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת. אֵין אַתְּ מְחַלֵּל הַשַּׁבָּת לְהוֹדִיעַ שֶׁנִּתְקַיְימוּ.

I could think that just as one desecrates the Sabbath to testify about them, so one desecrates the Sabbath to proclaim that they were fixed. The verse says, which you shall call out. About its being called you desecrate the Sabbath, you do not desecrate the Sabbath to proclaim that they were fixed.

רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בָּעֵי. קְצִירַת הָעוֹמֶר מָהוּ שֶׁתִּדְחֶה אֶת הַשַּׁבָּת בַּיּוֹם. הָתִיב רִבִּי אַבַּיי. וְהָא תַנִּינָן. מִצְוָתוֹ לִקְצוֹר בַּלָּיְלָה. נִקְצַר בַּיוֹם כָּשֵׁר וְדוֹחֶה הַשַּׁבָּת. וְלֹא קִיבְּלָהּ. אָמַר רִבִּי אָחָא. חָזַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מִן הָדָא. כֵּיוָן שֶׁחֲשֵׁיכָה אָמַר לָהֶן. בָּא הַשֶּׁמֶשׁ. אוֹמְרִים הֵין. בָּא הַשֶּׁמֶשׁ. אוֹמְרִים הֵין. מַה אֲנָן קַיָימִין. אִם לַלַּיָלָה. כְּבָר הוּא אוֹמֵר. אֶלָּא אִם אֵינוֹ עִנְיָין לַלַּיְלָה תְּנֵיהוּ עִנְיָין לַיּוֹם. דָּבָר שֶׁהוּא דוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת בַּיּוֹם. מַכְשִׁירִין מָהוּ שֶׁיִּדְחוּ אֶת הַשַּׁבָּת בַּלַּיְלָה. וְהָתַנִּינָן. הֶעֱמִידוּ עוֹשֵׂה חֲבִיתִּין לַעֲשׂוֹת חֲבִיתִּן. תִּיפְתָּר. בַּחוֹל. תַּנָּא רִבִּי חִיָיה בַּר אָדָא. זֶה סֵדֶר תָּמִיד לַעֲבוֹדַת בֵּית אֱלֹהֵינוּ. בֵּין בַּחוֹל וּבֵין בַּשַּׁבַּת. וְהָתַנִּינָן. קְצָרוּהוּ וּנְתָנוּהוּ בְקוּפּוֹת. הֱבִיאוּהוּ לָעֲזָרָה וְהָיוּ מְהַבְהֲבִין אוֹתוֹ בָאוּר. כְּדֵי לְקַיֵּים בּוֹ מִצְוַת קָלִי. [דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר] מִכֵּיוָן שֶׁהִתְחִיל בַּמִּצְוָה אוֹמְרִים לוֹ. מָרֵק. הָתִיב רִבִּי יוּדָן קַפּוֹדָקַּיָיא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה. הַגַּע עַצְמְךָ שֶׁבָּא מִן הָעֲלִיָיה. מִכֵּיוָן שֶׁהִתְחִיל בַּמִּצְוָה אֵין אוֹמְרִים לוֹ. מָרֵק. הָתִיב רִבִּי יַעֲקֹב בַּר סוֹסַיי. וְהָתַנִּינָן. שֶׁעַל מַהֲלַךְ לַיְלָה וָיוֹם מְחַלְּלִין אֶת הַשַּׁבָּת וְיוֹצְאִין לְעֵדוּת הַחוֹדֶשׁ. אָמַר לָהֶן. מִכֵּיוָן שֶׁהַיּוֹם צָרִיךְ לְלַיְלָה וְלַיְלָה צָרִיךְ לְיוֹם כְּמִי שֶׁכּוּלֹּו יוֹם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. וְלֹא לְמַפְרֵיעוֹ הוּא קָדוֹשׁ. מִכֵּיוָן שֶׁהוּא קָדוֹשׁ לְמַפְרֵיעוֹ הוּא יוֹם הוּא לַיְלָה.

Rebbi Simeon ben Laqish asked, does cutting the `omer during daytime push aside the Sabbath? Rebbi Abbai objected, did we not state, “its obligation is to harvest during nighttime. If it was cut during daytime it is qualified and pushes the Sabbath aside.” But he did not accept it. Rebbi Aḥa said, Rebbi Simeon ben Laqish changed his opinion about this. “After nightfall he says to them, did the sun set? They say, yes. Did the sun set? They say, yes.” Where do we hold? If about nighttime, that already was said. But if it does not refer to nighttime, let it refer to daytime; it is a matter that pushes aside the Sabbath during daytime. Do the preparations push aside the Sabbath during nighttime? Did we not state, “they made the maker of pan-baked breads make pan-baked breads.” Explain it, on a weekday. Rebbi Ḥiyya bar Ada stated, “this is the daily order of service of our God’s Temple,” whether on a weekday or a Sabbath. But did we not state, “they harvested it and put it in boxes, brought it to the Temple courtyard, and were parching it in fire to fulfill the commandment of roasting, [the words of Rebbi Meïr. Rebbi Yose says], since he started the meritorious work, one tells him to complete it.” Rebbi Judah from Kappadokia objected before Rebbi Yose: Think of it, if it came from storage. Since he started the meritorious work, there is no reason to tell him to complete it. Rebbi Jacob bar Sosai objected, did we not state, “for on a distance of walking a night and a day one desecrates the Sabbath and goes for testimony of the new moon”? He said to them, since the daytime needs the nighttime and the nighttime needs the daytime, it is as if it were all daytime. Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, is it not sanctified retroactively? Since it is sanctified retroactively there is no difference between day and night.