Jerusalem Talmud Avodah Zarah 1.9

משנה: אֵין מַשְׂכִּירִין לָהֶן בָּתִּים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שָׂדוֹת. וּבְסוּרְיָא מַשְׂכִּירִין לָהֶם בָּתִּים אֲבָל לֹא שָׂדוֹת. וּבְחוּץ לָאָרֶץ מוֹכְרִין לָהֶם בָּתִּים וּמַשְׂכִּירִין שָׂדוֹת דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אַף בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַשְׂכִּירִין לָהֶם בָּתִּים אֲבָל לֹא שָׂדוֹת. וּבְסוּרְיָא מוֹכְרִים בָּתִּים וּמַשְׂכִּירִין שָׂדוֹת. וּבְחוּצָה לָאָרֶץ מוֹכְרִין אֵילּוּ וָאֵילּוּ:

MISHNAH: In the Land of Israel one does not lease houses to them and certainly not fields. In Syria one leases houses to them but not fields. Outside the Land one sells houses to them and leases fields, the words of Rebbi Meïr. Rebbi Yose says, also in the Land of Israel one leases houses to them but not fields; in Syria one sells houses and leases fields; outside the Land one sells both.

הלכה: אֵין מַשְׂכִּירִין לָהֶן בָּתִּים כול׳. רִבִּי זְעִירָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה רִבִּי אָבָּא רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא תְחָנֵּם לֹא תִתֵּן לָהֶם חֵן. לֹא תְחָנֵּם לֹא תִתֵּן לָהֶם מַתְּנַת חִנָּם. לֹא תְחָנֵּם לֹא תִתֵּן לָהֶם חֲנָיָיה בָאָרֶץ. וְהָתַנִּינָן. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. אַף בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַשְׂכִּירִין לָהֶן בָּתִּים. בַּיִת אֵין מָצוּי לְהִתְבָּרֵךְ מִתּוֹכוֹ שָׂדֶה מָצוּי לְהִתְבָּרֵךְ מִתּוֹכוֹ. הוֹרֵי רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן שֶׁאָסוּר לְהַשְׂכִּיר לָהֶן קְבוּרָה בְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַל שֵׁם לֹא תִתֵּן לָהֶם חֲנָיָיה בָאָרֶץ.

HALAKHAH: “One does not lease houses to them,” etc. Rebbi Ze‘ira in the name of Rebbi Yose ben Ḥanina, Rebbi Abba, Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Joḥanan: לֹא תְחָנֵּֽם do credit them with charm; לֹא תְחָנֵּֽם do not give them free gifts; לֹא תְחָנֵּֽם do not give them encampment in the Land. But did we not state, “Rebbi Yose says, also in the Land of Israel one leases houses to them”? A house is not a source of blessing; a field is a source of blessing. Rebbi Yose ben Rebbi Abun instructed that it is forbidden to let them lease a grave in the Land of Israel because of “do not give them encampment in the Land.”

לֹא תְחָנֵּם לֹא תִתֵּן לָהֶם מַתְּנַת חִנָּם. וְהָתַנֵּי. מַעֲשֶׂה בְרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְרָאָה קְלוֹסְקִין אַחַת מוּשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ. אָמַר לְטַבִּי עַבְדּוֹ. טוּל לָךְ קְלוֹסְקִין זוֹ. רָאָה גוֹי אֶחָד בָּא כְנֶגְדּוֹ. אָמַר לוֹ. מַבְגַּיי. טוּל לָךְ קְלוֹסְקִין זוֹ. רָץ אַחֲרָיו רִבִּי אִילָעִאי. אָמַר לוֹ. מַה שִׁמְךָ. אָמַר לוֹ. מַבְגַּיי. וּמֵאַיִין אַתָּה. אָמַר לוֹ. מִן הָעֲיָירוֹת שֶׁלְּבוּרְגָנִין. וּמַכִּירְךָ הוּא רַבָּן גַּמְלִיאֵל מִיָּמֶיךָ. אָמַר לוֹ. לֹא. כִּיוֵּין רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ. וְלָמַדְנוּ מִמֶּנּוּ שְׁלשָׁה דְּבָרִים. לָמַדְנוּ שֶׁאֵין מַעֲבִירִין עַל הָאוֹכְלִין. וְשֶׁחָמֵיצוֹ שֶׁלְּנָכְרִי מוּתָּר לְאַחַר הַפֶּסַח מִיָּד. וְשֶׁהוֹלְכִין אַחַר רוֹב עוֹבְרֵי דְרָכִים. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. הָדָא דְתֵימַר. בָּרִאשׁוֹנָה. אֲבָל עַכְשָׁיו מַעֲבִירִין עַל הָאוֹכְלִין מִפְּנֵי הַכְּשָׁפִים.

לֹא תְחָנֵּֽם do not give them free gifts. But was it not stated: “It happened that Rabban Gamliel was walking on the road and saw a loaf of bread thrown on the road. He said to his slave Tabi, pick up this loaf. He saw a Gentile coming towards him and said to him, Mabgai, take this loaf. Rebbi Illai ran after him and asked him, what is your name? He told him, Mabgai. From where are you? He told him, from the guard-tower villages. Did Rabban Gamliel ever come to know you?, He told him, no. Rabban Gamliel had it right by the Holy Spirit. We learned from him three things. We learned that one does not pass over food. And that leavened matter of a Gentile is permitted immediately after Passover. And that one follows the majority of travelers.” Rebbi Jacob bar Zavdi in the name of Rebbi Abbahu: That is, in earlier times. But today we pass over edibles because of sorcery.

עִם כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא מִגְּזִיב בָּא אֶחָד לְהִישָּׁאֵל לוֹ עַל נִדְרוֹ. אָמַר לָזֶה שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ עִמּוֹ. תֹּאמַר שֶׁשָּׁתִינוּ רְבִיעִית יַיִן בְּאִיטַלְקִי. אָמַר לוֹ. הֵין. אָמַר לַשּׁוֹאֵל. טַיֵיל עִמָּנוּ עַד שֶׁנָּפִיג אֶת יֵינֵינוּ. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לְסוּלַּמָּהּ שֶׁלְּצוֹר יָרַד רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְנִתְעַטֵּף וְיָשַׁב לוֹ וְהִתִּיר לוֹ אֶת נִדְרוֹ. מִדְּבָרָיו לָמַדְנוּ שֶׁרְבִיעִית יַיִן מְשַׁכֶּרֶת וְשֶׁהַדֶּרֶךְ מֵפִיגָה אֶת הַיַּיִן. וְאֵין נִשְׁאָלִין נְדָרִים וְלֹא מוֹרִים שְׁתוּיֵי יַיִן. וְלֹא מֵפִירִין נְדָרִים מְהַלְּכִין אֶלָּא עֲטוּפִין וְיוֹשְׁבִין. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כָּךְ פַּתַח לוֹ יֵשׁ בּוֹטֶה כְּמַדְקְרוֹת חָרֶב וגו׳. לְאֶחָד שֶׁנָּדַר מִן הַכִּכָּר. וַוי דְיֵיכוּל. וַוי דְלָא יֵכוּל. אִין אֲכִיל הוּא עֲבַר עַל נִידְרֵיהּ. וְאִין לָא אֲכִיל הוּא חָטָא עַל נַפְשֵׁיהּ. כֵּיצַד יַעֲשֶׂה. יִֵלֵךְ אֶצֶל חֲכָמִים וְיַתִּירוּ לוֹ אֶת נִדְרוֹ. דִּכְתִיב וּלְשׁוֹן חֲכָמִים מַרְפֵּא.

“When he was leaving Akzib there came a person to ask about his vow. He asked his travel companion, would you say that we drank a quartarius of Italian wine? He said to him, yes. He told the person who asked, walk with us until we dissipate our wine. When they came to the Tyrian Ladder Rabban Gamliel dismounted, covered himself, sat down, and dissolved his vow. From his words we learned that a quartarius of wine intoxicates and that travelling dissipates the wine. Also that one does not ask about vows and gives no instruction after drinking wine. Also one does not dissolve vows while walking but covered and sitting.” Rebbi Joḥanan said, so he opened for him: Some blurt out unthinkingly like sword piercing etc. For example, one who made a vow not [to eat] a loaf. Woe if he eats, woe if he does not eat. If he eats he violates his vow. If he does not eat he sins against himself. What should he do? He should go to the Sages who will dissolve his vow as is written, but the sayings of the Sages are healing.

לֹא תְחָנֵּם לֹא תִתֵּן לָהֶם חֵן. וְהָתַנֵּי. מַעֲשֶׂה בְרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁהָיָה מְטַיֵיל בְּהַר הַבַּיִת וְרָאָה אִשָּׁה אַחַת גּוֹיָה וּבִירֵךְ עָלֶיהָ. וְכִי דַּרְכּוֹ שֶׁלְרַבָּן גַּמְלִיאֵל לְהַבִּיט בַּנָּשִׁים. אֶלָּא דֶּרֶךְ עַקְמוּמִית הָיְתָה כְּגוֹן אָהֵין פסוורוס שֶׁהִבִּיט בָּהּ שֶׁלֹּא בְטוֹבָתוֹ וּבִירֵךְ עָלֶיהָ. וְלֹא כֵן אָמַר רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה רִבִּי בָּא רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא תְחָנֵּם לֹא תִתֵּן עֲלֵיהֶם חֵן. מַה אָמַר. אַבַּסְקַנְטָה. לֹא אָמַר אֶלָּא. בָּרוּךְ שֶׁכָּךְ לוֹ בִּרְיוֹת נָאוֹת בְּעוֹלָמוֹ. שֶׁכֵּן רָאָה אֲפִילוּ חֲמוֹר נָאֶה אוֹ גָּמָל נָאֶה סוּס נָאֶה אוֹמֵר. בָּרוּךְ שֶׁכָּךְ לוֹ בִּרְיוֹת נָאוֹת בְּעוֹלָמוֹ.

לֹא תְחָנֵּֽם do not credit them with charm. But was it not stated: It happened that Rabban Gamliel while walking on the Temple Mount saw a beautiful Gentile woman and recited a blessing over her. Does Rabban Gamliel usually look at women? It was a curved road, like a pswros, he looked at her because he could not avoid her. But did not Rebbi Ze‘ura in the name of Rebbi Yose ben Ḥanina, Rebbi Abba, Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Joḥanan say: לֹא תְחָנֵּֽם do not credit them with charm? What did he say? He did not say ἀβάσκαντα but “praised be He Who has beautiful creatures in His world,” because even if one saw a beautiful donkey, a beautiful camel, a beautiful horse, one says “praised be He Who has such beautiful creatures in His world.”

רִבִּי שִׁמְעוֹן רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה. גּוֹדֶלֶת יִשְׂרָאֵל לֹא תְגַדֵּל אֶת הַנָּכְרִית מִשֵּׁם לֹא תִתֵּן עֲלֵיהֶם חֵן. וְלֹא יֵעָשֶׂה יִשְׂרָאֵל שׁוּשְׁבִּין לְגוֹי מִשּׁוּם לֹא תִתְחַתֵּן בָּם. רִבִּי יִצְחָק בַּר גּוּפְתָּא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. לֵילֵךְ לְבֵית הַמִּשְׁתֶּה שֶׁלּוֹ אָסוּר. לְהֵיעָשׂוֹת לוֹ שׁוּשְׁבִּין לֹא כָל שֶׁכֵּן. אָמַר לֵיהּ. לִיתֵּן עֲלֵיהֶם בְּלֹא תַעֲשֶׂה.

Rebbi Simeon, Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Yose bar Ḥanina: a Jewish braider should not braid a Gentile because of “do not give on them charm.” Also a Jew should not be a Gentile’s best man because of do not contract marriage with them. Rebbi Isaac from Gufta asked before Rebbi Mana: It is forbidden to go to their wedding feasts, not a fortiori to become his best man? He told him, to put a biblical prohibition on it.

רִבִּי סִימוֹן הָיוּ לוֹ נוֹטְעֵי כְרָמִים בְּהַר הַמֶּלֶךְ. שָׁאַל לְרִבִּי יוֹחָנָן. אָמַר לֵיהּ. יָבוֹרוּ וְאַל תַּשְׂכִּירֵם לְגוֹי. שָׁאַל לְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. מָהוּ לְהַשְׂכִּירָן לְגוּי. וְשָׁרָא לֵיהּ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ מְקוֹם שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל מְצוּיִין. כְּהָדָא בְסוּרְיָא. הָדָא סוּרְיָא נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. רִבִּי חַגַּיי נְחַת לְחָמץ. אֲתוֹן וּשְׁאָלוֹן לֵיהּ. אִילֵּין דְּבַר עַשְׁתּוֹר בְּגִין דְּלֵית יִשְׂרָאֵל שְׁכִיחִין וַאֲנָן מוֹגְרִין לָעַמָּמִין מָהוּ לְעַשֵּׂר עַל יְדֵיהֶם. שָׁלַח שָׁאַל לְרִבִּי זְעִירָא. שָׁאַל רִבִּי זְעִירָא לְרִבִּי אִמִּי. אָמַר לֵיהּ. רִבִּי. מָהוּ לְעַשֵּׂר. אָמַר לֵיהּ. אֵינוֹ צָרִיךְ לְעַשֵּׂר עַל יְדֵיהֶם. מִנָּהּ אַתְּ ר׳ שמעון לְהַשְׂכִּיר כְּרִבִּי יוֹסֵי. וְעוֹד מִן הָדָא דָּמַר רִבִּי חֲנִינָה ר׳ אבהו בְּרֵיהּ דְּרִבִּי אַבָּהוּ. אַבָּא הֲוָה לֵיהּ עוֹבְדָא וּשְׁלַח שְׁאַל לְרִבִּי חִיָיה לְרִבִּי יָסָא לְרִבִּי אִמִּי וְהוֹרוֹן לֵיהּ לְהַשְׂכִּיר כְּרִבִּי יוֹסֵי. הָא לְעַשֵּׂר אֵין מְעַשְּׂרִין עַל יְדֵיהֶן.

Rabbi Simon had vineyard planters on King’s Mountain. He asked Rebbi Joḥanan who told him, let them lie fallow and do not lease them to a Gentile. He asked Rebbi Joshua [ben Levi], may one lease them to a Gentile? Rebbi Joshua [ben Levi] permitted it at a place where no Jews could be found as for example Syria. About Syria we can understand from the following: Rebbi Ḥaggai went to Homs. Those of Bar Ashtor came and asked him: Since we cannot find Jews we lease to Gentiles;l do we have to tithe through them? He sent and asked Rebbi Ze‘ira. Rebbi Ze‘ira asked Rebbi Immi (and said to him, rabbi, does one have to tithe?) He told him, one does not have to tithe because of them. From this you (Rebbi Simeon) [understand] to lease following Rebbi Yose. In addition, from what Rebbi Ḥanina (Rebbi Abbahu) the son of Rebbi Abbahu said, my father had a case. He sent and asked Rebbi Ḥiyya, Rebbi Yasa, Rebbi Immi, and they instructed him to lease following Rebbi Yose. Therefore one does not tithe through them.