Jerusalem Talmud Orlah 2.6

משנה: שְׂאוֹר שֶׁלְחוּלִין וְשֶׁלְתְּרוּמָה שֶׁנָּפְלוּ לְתוֹךְ עִיסָּה לֹא בְזֶה כְדֵי לְחַמֵּץ וְלֹא בְזֶה כְדֵי לְחַמֵּץ הִצְטָרְפוּ וְחִימִּיצוֹ רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר אַחַר הָאַחֲרוֹן אֲנִי בָּא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בֵּין שֶׁנָּפַל אִיסּוּר בַּתְּחִילָּה בֵּין בַּסּוֹף לְעוֹלָם אֵין אוֹסֵר עַד שֶׁיּהֵא בוֹ כְדֵי לְחַמֵּץ. יוֹעֶזֶר אִישׁ הַבִּירָה הָיָה מִתַּלְמִידֵי שַׁמַּי וְאָמַר שָׁאַלְתִּי אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן עוֹמֵד בְּשַׁעַר הַמִּזְרָח וְאָמַר לְעוֹלָם אֵין אוֹסֵר עַד שֶׁיְּהֵא בוֹ כְדֵי לְחַמֵּץ.

MISHNAH: Spices, two or three names from one kind, or [one name for] three are forbidden and combine. Rebbi Simeon says, two or three names from one kind, or two kinds of the same name, do not combine. Yoezer from Bira was one of Shammai’s students. He said, I asked Rabban Gamliel I when he was standing at the Eastern gate and he said, it does not make forbidden unless it alone could make it sour.

הלכה: תַּמָּן תַּנִּינָן יַיִן נֶסֶךְ אָסוּר וְאוֹסֵר כָּל שֶׁהוּא. חִזְקִיָּה אָמַר כּוֹס שֶׁמְּזָגוֹ מִן הָאִיסּוּר וּמִן הַהֵיתֵר וְנָפַל אִיסּוּר בְּסוֹף אִיסּוּר הֵיתֵר בְּסוֹף הֵיתֵר. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק דְּרִבִּי לִיעֶזֶר הִיא. דְּרִבִּי לִיעֶזֶר אָמַר אַחַר הָאַחֲרוֹן אֲנִי בָּא. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה חוֹמֶר הוּא בְּיַיִן נֶסֶךְ. רִבִּי יוֹסֵי בָּעֵי אִם חוֹמֶר הוּא בְּיַיִן נֶסֶךְ אֲפִילוּ נָפַל הֵיתֵר בְּסוֹף יְהֵא אָסוּר. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן כּוֹס שֶׁמְּזָגוֹ מֵאִיסּוּר וּמֵהֵיתֵר אַתְּ רוֹאֶה אֶת הַהֵיתֵר כְּמִי שֶׁאֵינוֹ אוֹתוֹ הָאִיסּוּר אִם יֵשׁ בּוֹ בְנוֹתֵן טַעַם אָסוּר וְאִם לָאו מוּתָּר. אָמַר רִבִּי הוֹשַׁעְיָה וְהוּא שֶׁנָּפַל הַהֵיתֵר בְּסוֹף. רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן לא שַׁנְיָיא בֵּין שֶׁנָּפַל אִיסּוּר בַּתְּחִילָּה וְהֵיתֵר בַּסּוֹף לְהֵתֵיר בַּתְּחִילָּה וְאִיסּוּר בַּסּוֹף. אֲפִילוּ מַיִם וְיַיִן אֲפִילוּ נִמְזָג כָּל צוֹרְכוֹ מִן הַהֵיתֵר אַתְּ רוֹאֶה אֶת הַהֵיתֵר כְּמִי שֶׁאֵינוֹ אוֹתוֹ הָאִיסּוּר אִם יֵשׁ בּוֹ בְנוֹתֵן טַעַם אָסוּר וְאִם לָאו מוּתָּר. אָמַר רִבִּי זְעִירָא הָדָא דְאַתְּ אָמַר וְכוּלָּהּ תִּינּוּיִין הֵיךְ עֲבִידָא. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן צְלוֹחִית שֶׁלְיַיִן נֶסֶךְ שֶׁנָּפְלָה לְתוֹךְ חָבִית שֶׁלְיַיִן וְחָזְרָה וְנָפְלָה לְתוֹךְ הַבּוֹר שֶׁלְמַיִם אַתְּ רוֹאֶה אֶת הַהֵיתֵר כְּמִי שֶׁאֵינוֹ אוֹתוֹ הָאִיסּוּר אִם יֵשׁ בּוֹ בְנוֹתֵן טַעַם אָסוּר וְאִם לָאו מוּתָּר.

HALAKHAH: There, we have stated: “Libation wine is forbidden and makes forbidden in the most minute amount.” Ḥizqiah said, if somebody mixed a cup from forbidden and from permitted [wine], if the forbidden fell in last it makes it forbidden, permitted at the end makes it permitted. Rebbi Samuel ben Rav Isaac said, this follows Rebbi Eliezer, as Rebbi Eliezer said, I am going after the last one. Rebbi Jeremiah said, this is a stringency about libation wine. Rebbi Yose asked, if it were a stringency about libation wine, even if the permitted fell in last it should be forbidden! Rebbi Assi in the name of Rebbi Joḥanan: If somebody mixed a cup from forbidden and from permitted [wine], one considers the permitted as nonexistent; if the forbidden does impart taste it is forbidden, otherwise permitted. Rebbi Hoshaia said, only if the permitted fell in last. Rebbi Ammi in the name of Rebbi Joḥanan, it does not make any difference whether the forbidden fell in first and the permitted last or the permitted first and the forbidden last, even water and wine, even if it was mixed perfectly from permitted, one considers the permitted as nonexistent; if the forbidden does impart taste it is forbidden, otherwise permitted. Rebbi Zeïra said, that which you say and everybody stated, how can this be? Rebbi Yose ben Rebbi Abun, Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Joḥanan, if a flask of libation wine fell into an amphora of wine and then it fell into a water cistern, one considers the permitted as nonexistent; if it can be tasted it is forbidden, otherwise permitted.

עַד כְּדוֹן בְּשֶׁנָּפְלוּ זֶה אַחַר זֶה. נָפְלוּ שְׁנֵיהֶן כְּאַחַת מָה אָמְרָת בָּהּ. רִבִּי לִיעֶזֶר אָמַר נִשְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא אֵימָתַי חָמֵיצָן שֶׁלְכּוּתִים מוּתָּר לְאַחַר הַפֶּסַח. שֶׁלְבַּעֲלֵי בָתִּים אַחַר שֶׁלֹשׁ שַׁבָּתוֹת שֶׁלְאֲפִיָיה. וְשֶׁלְנַחְתּוֹמִין בַּכָּרָכִים לְאַחַר שְׁלֹשָׁה יָמִים. וְשֶׁלְנַחְתּוֹמִין בַּכְּפָרִים לְאַחַר שְׁלֹשָׁה תַנּוּרִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר אַף כְּשֶׁאָמְרוּ שֶׁל בַּעֲלֵי בָתִּים אַחַר שֶׁלֹשׁ שַׁבָּתוֹת שֶׁלְאֲפִיָיה. וְהוּא שֶׁיְּהֵא אָדָם גָּדוֹל אוֹ שֶׁהָיָה מַשִּׂיא אֶת בְּנוֹ וְאָפָה שְׁלֹשָׁה תַנּוּרִים בְּשַׁבָּת אַחַת זֶה אַחַר זֶה וְזֶה אַחַר זֶה מוּתָּר. וְאַף כְּשֶׁאָמְרוּ שֶׁלְנַחְתּוֹמִין בַּכָּרָכִין לְאַחַר שְׁלֹשָׁה יָמִים וְהוּא שֶׁנִּדְחָק וְאָפָה שְׁלֹשָׁה תַנּוּרִים בְּיוֹם אֶחָד זֶה אַחַר זֶה וְזֶה אַחַר זֶה מוּתָּר. תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר וְאַף כְּשֶׁאָמְרוּ שֶׁלְנַחְתּוֹמִין בַּכְּפָרִים לְאַחַר שְׁלֹשָׁה תַנּוּרִין. אָסוּר עַד שְׁלֹשָׁה יָמִים אֲסוּרִין שֶׁמִּשַּׁחֲרִית הוּא כוֹרֶה לוֹ שְׂאוֹר לְכָל אוֹתוֹ הַיּוֹם. אוֹתָהּ הָעִיסָּה שְׁנִיָיא לֹא מֵאִיסּוּר וּמֵהֶיתֵּר הִיא מִתְחַמֶּצֶת.

So far when they fell in one after the other. What can one say if they fell together? Rebbi Eleazar said, let us hear from the following: “When is the leavened matter of Samaritans permitted after Passover? Of private persons after three weekly bakings, of city bakers after three days, of rural bakers after three baking loads. Rebbi Simeon ben Eleazar says, even when they said of private persons after three weekly bakings, if he was an important personality or he married off his son, if he baked three loads one after the other it is permitted. And even when they said of city bakers after three days, if he was under pressure and baked three loads one after the other it is permitted.” It was stated: “Rebbi Simeon says even when they said of rural bakers after three baking loads, it is forbidden at least three days since in the morning he prepares sourdough for the entire day.” Does the second dough not become sour from forbidden and permitted?

וָמַר רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מָאן תַּנָּא חָמֵיצָן שֶׁל כּוּתִים רִבִּי לִיעֶזֶר. וְאָמַר רִבִּי יוֹסֵי לְרִבִּי חֲנִינָא עֵנְתָנַיָיא נָהוֹר אָתִית אֲמַר אַתְּ וְרִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מָאן תַּנָּא חָמֵיצָן שֶׁלְכּוּתִים רִבִּי לִיעֶזֶר. וַאֲנָן לֵי נָן אָמְרִין כֵּן. אֶלָּא רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ יָרְדוּ לְחָמֵיצָן שֶׁלְכּוּתִין כְּרִבִּי לִיעֶזֶר. וְעוֹד מִן הָדָא דְּאָמַר רִבִּי חֲנִינָא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי אַבָּהוּ אַבָּא הֲוָה לֵיהּ עוֹבְדָא שָׁלַח שָׁאַל לְרִבִּי חִיָיה וּלְרִבִּי יָסָא וּלְרִבִּי אִימִּי וְאוֹרֻין לֵיהּ כְּרִבִּי לִיעֶזֶר. מַה כִיחִידָיָיא מוֹרֵיי. לֹא מִשּׁוּם שֶׁיָּרְדוּ לְחָמֵיצָן שֶׁל כּוּתִים כְּרִבִּי לִיעֶזֶר.

And Rebbi Jeremiah said in the name of Rebbi Simeon ben Laqish, who is the Tanna of the leavened matter of Samaritans? Rebbi Eliezer! And Rebbi Yose said to Rebbi Ḥanina Eyntanaya: Do you remember that you and Rebbi Jeremiah said in the name of Rebbi Simeon ben Laqish, who is the Tanna of the leavened matter of Samaritans? Rebbi Eliezer! But we do not say so, since Rebbi Hila said in the name of Rebbi Simeon ben Laqish, they treated leavened matter of Samaritans following Rebbi Eliezer. In addition from the following: Rebbi Ḥanina said, my father Rebbi Abbahu had a case; he sent to Rebbi Ḥiyya, Rebbi Assi, and Rebbi Ammi, and they instructed him according to Rebbi Eliezer. Would they instruct according to an isolated opinion? But it is that they treated leavened matter of Samaritans following Rebbi Eliezer.

אָמַר רִבִּי מָנָא קוֹמֵי רִבִּי יָסֵא הֵיךְ מַה דְתֵימַר תַּמָּן הֲלָכָה כְּרִבִּי לִיעֶזֶר. וָכָא הֲלָכָה כְּרִבִּי לִיעֶזֶר. אָמַר לֵיהּ וּלְכָל דָּבָר.

Rebbi Mana said before Rebbi Yose: What do you say, there practice follows Rebbi Eliezer; does practice here follow Rebbi Eliezer? He said to him, for everything?