The Jerusalem Talmud
משנה: נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים פְּטוּרִין מִקִּרְיַת שְׁמַע וּמִן הַתְּפִילִּין וְחַיָיבִין בִּתְפִילָּה וּבִמְזוּזָה וּבְבִרְכַּת הַמָּזוֹן.
MISHNAH: Women, slaves, and minors are exempt from reciting the Shema‘ and from phylacteries but are obliged for prayer, mezuzah, and Grace for food.
הלכה: נָשִׁים מְנַיִין וְלִמַּדְתֶּם אוֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם. אֶת בְּנֵיכֶם וְלֹא אֶת בְּנוֹתֵיכֶם.
HALAKHAH: Women from where? (Deut. 11:19) “You must teach them to your sons.” To your sons but not to your daughters.
עֲבָדִים מְנַיִין שֶׁנֶּאֱמַר שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יי אֱלֹהֵינוּ יי אֶחָד. אֶת שֶׁאֵין לוֹ אָדוֹן אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָצָא הָעֶבֶד שֶׁיֵּשּׁ לוֹ אָדוֹן אַחֵר.
Slaves from where? (Deut. 6:4): “Hear, o Israel, the Eternal, our Power, the Eternal is unique.” He who has only one Lord, this excludes the slave who has another lord.
קְטַנִּים מְנַיִין לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת יי בְּפִיךָ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא תָדִיר בָּהּ.
Minors from where? (Ex. 13:9) “So that the Torah of the Eternal should stay in your mouth”, at a time when he is permanent in it.
וְחַיָיבִין בִתְפִילָּה כְּדֵי שֶׁיְּהֵא כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל עַצְמוֹ.
They are obliged to pray so that everybody ask mercy for himself.
וּבַמְּזוּזָה דִּכְתִיב וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךְ וּבִשְׁעָרֶיךָ.
And for mezuzah, as it is written (Deut. 6:9): “You shall write them on the doorpost of your house and your gates.
וּבִרְכַּת הַמָּזוֹן דִּכְתִיב וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יי אֱלֹהֶיךָ.
And grace after meals, as it is written (Deut. 8:10): “You will eat and be satiated; then you must praise the Eternal, your God.”
תַּמָּן תַּנִּינָן כָּל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמָן גְּרָמָהּ אֲנָשִׁים חַיָיבִין וְהַנָּשִׁים פְּטוּרוֹת. וְכָל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁלֹּא הַזְּמָן גְּרָמָהּ אֶחָד אֲנָשִׁים וְאֶחָד נָשִׁים חַיָיבִין. אֵי זֶהוּ מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמָן גְּרָמָהּ כְּגוֹן סוּכָּה לוּלָב שׁוֹפָר וּתְפִילִּין. וְאֵי זוּ הִיא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁאֵין הַזְּמָן גְּרָמָהּ כְּגוֹן אֲבֵידָה וְשִׁילּוּחַ הַקַּן מַעֲקֶה וְצִיצִית. רִבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר אֶת הַנָּשִׁים מִמִּצְוַת צִיצִית שֶׁהוּא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמָן גְּרָמָהּ. שֶׁהֲרֵי כְסוּת לַיְלָה פָּטוּר מִן הַצִּיצִית. אָמַר רִבִּי לִיָיא טַעֲמוֹן דְּרַבָּנָן שֶׁכֵּן אִם הָיְתָה מְיוּחֶדֶת לוֹ לְיוֹם וּלְלַיְלָה שֶׁהִיא חַיֶיבֶת בְּצִיצִית.
There (Mishnah Qiddushin 1:7) we have stated: “Every positive commandment that is activated by time, men are obliged by it but women are exempt. Every positive commandment that is not activated by time, both men and women are obliged by it.” (Tosephta Qiddushin 1:10): “What is a positive commandment that is activated by time? For example sukkah, lulab, shofar, and tefillin. What is a positive commandment that is not activated by time? For example lost articles, sending away the nest, railing, and ẓiẓit. Rebbi Simeon exempts women from ẓiẓit because it is a positive commandment activated by time.” Because a nightgown is exempt from ẓiẓit. Rebbi Lia said: The reason of the rebbbis is that, if a garment is designated both for daytime and for night, it needs ẓiẓit.
תַּנִּי כָּל מִצְוֹת שֶׁאָדָם פָּטוּר אָדָם מוֹצִיא אֶת הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן חוּץ מִבִּרְכַּת הַמָּזוֹן. וְהָא דְתַנִּינָן כָּל שֶׁאֵינוֹ חַיָיב בַּדָּבָר אֵין מוֹצִיא אֶת הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן. הָא אִם הָיָה חַיָיב אֲפִילוּ אִם יָצָא מוֹצִיא. אָמַר רִבִּי לִיָיא שַׁנְיָיא הִיא בִּרְכַּת הַמָּזוֹן דִּכְתִיב בָּהּ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יי אֱלֹהֶיךָ. מִי שֶׁאָכַל הוּא יְבָרֵךְ. רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי הֲווּ [יָתְבִין וְאָמְרִין] לָא מִסְתַּבְּרָא בְקִרְיַת שְׁמַע שֶׁיְּהֵא כָל אֶחָד וְאֶחָד מְשַׁנֵּן בְּפִיו. לָא מִסְתַּבְּרָא בִתְפִילָּה שֶׁיְּהֵא כָל אֶחָד וְאֶחָד מְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל עַצְמוֹ.
It is stated: “For every obligation that a man is free of, he may help the congregation to fulfill their obligation, except for Grace.” But have we not stated: “Anybody who is not obligated may not help the congregation to fulfill their obligation”? If he were obligated, he could help them to fulfill even if he himself already fulfilled it! Rebbi Lia said: There is a difference about Grace since it is written (Deut. 8:10): “You will eat and be satiated, then you must praise the Eternal, your God;” he who ate must give praise. Rebbi Yose and Rebbi Judah ben Pazi were sitting together and saying: It would be reasonable for reciting the Shema‘ that every single person should repeat it aloud. It would be reasonable for prayer that every single person should pray for mercy by himself.
מַה בֵּין סוּכָּה וּמַה בֵּין לוּלָב. סוּכָּה אֵינָהּ טְעוּנָה בְרָכָה אֶלָּא לֵילֵי יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן בִּלְּבַד. לוּלָב טָעוּן בְּרָכָה כָּל שִׁבְעָה. רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי אָחָא הֲווּ יָתְבִין אָמְרִין מַה בֵּין סוּכָּה וּמַה בֵּין לוּלָב. סוּכָּה נוֹהֶגֶת בַּלֵּילוֹת וּבְיָמִים. לוּלָב אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בַיּוֹם. הָתִיב רִבִּי יַעֲקֹב דְּרוֹמַיָּא הֲרֵי תַלְמוּד תּוֹרָה נוֹהֵג בַּלֵּילוֹת כִבְיָמִים. מַיי כְדוֹן סוּכָּה אֵיפְשַׁר לָהּ לִיבָּטֵל. תַּלְמוּד תּוֹרָה אִיפְשַׁר לוֹ שֶׁלֹֹּא לִיבָּטֵל.
What is the difference between sukkah and lulab? Sukkah does not need a benediction after the first night of the holiday, lulab needs a benediction all seven days. Rebbi Yose and Rebbi Aḥa were sitting and saying, what is the difference between sukkah and lulab? Sukkah applies both nights and days, lulab applies only during daytime. Rebbi Jacob the Southerner objected: But the study of Torah applies by night as by day? How is this? Sukkah will end; the study of Torah, it is impossible that it should ever end.
תַּנִּי אֲבָל אָמְרוּ אִשָּׁה מְבָרֶכֶת לְבַעֲלָהּ וְעֶבֶד מְבָרֵךְ לְרַבּוֹ וְקָטָן לְאָבִיו. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בַּר נְהוֹרָאִי כָּל שֶׁאָמְרוּ בְקָטָן כְּדֵי לְחַנְּכוֹ. תִּיפְתָּר בְּעוֹנֶה אַחֲרֵיהֶן (אמן). כְּיַי דְתַנִּינָן תַּמָּן מִי שֶׁהָיָה עֶבֶד אוֹ אִשָּׁה אוֹ קָטָן מַקְרִין אוֹתוֹ עוֹנֶה אַחֲרֵיהֶן מַה שֶׁהֵן אוֹמְרִין וּתְהֵא לוֹ מְאֵירָה. אֲבָל אָמְרוּ תָּבוֹא מְאֵירָה לְבֶן עֶשְׂרִים שֶׁצָּרִיךְ לְבֶן עֶשֶׂר.
It is stated: In truth, they said a woman may say Grace for her husband, a slave for his master, and a minor for his father. Did not Rebbi Aḥa say in the name of Rebbi Yose bar Nahoraï: All they said about a minor is for the latter’s education? Explain it that he recites after him, as we stated there: “He for whom a slave, a woman, or a minor were reading it, repeats after them what they are saying, and may it be a curse for him. In truth, they said there should be a curse on the man of twenty years who needs the child of ten.”