Jerusalem Talmud Sotah 9.12

משנה: מִשֶּׁבָּטְלָה סַנְהֶדְרִין בָּטַל הַשִּׁיר מִבֵּית הַמִּשְׁתָּאוֹת שֶׁנֶּאֱמַר בַּשִּׁיר לֹא יִשְׁתּוּ יָיִן.

MISHNAH: When the Synhedrion was disestablished, the epithalamium stopped at wedding feasts as it was said: “They shall not drink wine in song.”

הלכה: אָבָּא בַּר רַב יִרְמְיָה אָמַר. זְקֵינִים מִשַּׁעַר שָׁבָתוּ וגו׳.

HALAKHAH: Abba bar Rav Jeremiah said: “The Elders are no longer at the gate” etc.

אָמַר רַב חִסְדָּא. בָּרִאשׁוֹנָה הָיְתָה אֵימַת סַנְהֶדְרִין עֲלֵיהֶן וְלֹא הָיוּ אוֹמְרִים דִּבְרֵי נְבָלָה בְשִׁיר. אֲבָל עַכְשָׁיו שֶׁאֶין אֵימַת סַנְהֶדְרִין עֲלֵיהֶן הֵן אוֹמְרִים דִּבְרֵי נְבָלָה בְשִׁיר.

Rav Ḥisda said, in earlier times the fear of the court was on them and they did not include lewd language in song. But now when the fear of the court is no longer on them they include lewd language in song.

בָּרִאשׁוֹנָה לֹא הָיוּ נִפְרָעִין אֶלָּא מֵאוֹתוֹ הָאִישׁ בִּלְבַד. אֲבָל עַכְשָׁיו נִפְרָעִין מִמֶּנּוּ וּמִמִּשְׁפַּחְתּוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַב חוּנָה. בָּרִאשׁוֹנָה כָּל צָרָה שֶׁהָיְתָה בָאָה עַל הַצִּיבּוּר הָיוּ פּוֹסְקִין שִׂמְחָה כְנֶגְדָּהּ. וּמִשֶׁבָּטְלָה סַנְהֶדְרִין בָּטַל הַשִּׁיר מִבֵּית הַמִּשְׁתָּיוֹת. מִשֶּׁבָּטְלוּ אֵילּוּ וָאֵילּוּ שָׁבַת מְשׂוֹשׂ לִבֵּנוּ נֶהְפַּךְ לָאֵבֶל מְחוֹלֵינוּ. וְכִי מַה הָיְתָה סַנְהָדְרִין גְּדוֹלָה מוֹעֶלֶת. אֶלָּא לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר וְאִם הַעְלֵם יַעְלִימוּ עַם הָאָרֶץ אֶת עֵינֵיהֶם מִן הָאִישׁ הַהוּא בְּתִתּוֹ מִזַּרְעוֹ לַמּוֹלֶךְ לְבִלְתִּי הָמִית אוֹתוֹ. בְּכָל מִיתָה שֶׁיִּרְצוּ. מָשְׁלוּ מָשָׁל. לְמַה הַדָּבָר דוֹמֶה. לְאֶחָד שֶׁקִּילְקֵל בְּעִיר. מָסְרוּ לְבַעַל הָאַגְמוֹן וַחֲבָשׁוֹ. וְהָיָה קָשֶׁה מִבַּעַל הָאַגְמוֹן. מָסְרוּ לְבַעַל הַזְּמוֹרָה וַחֲבָשׁוֹ. וְהָיָה קָשֶׁה מִבַּעַל הַזְּמוֹרָה. מָסְרוּ לְבַעַל הָרְצוּעָה וּסְטָרוֹ. וְהָיָה קָשֶׁה מִבַּעַל הָרְצוּעָה. מָסְרוּ לְשִׁלְטוֹן וְהִטִּילוֹ לְקָמִין. כָּךְ צָרוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת מְשַׁכְּחוֹת אֶת הָרִאשׁוֹנוֹת.

In earlier times they required payment only from a person alone. But now they require payment from him and his family. Rebbi Yose ben Rebbi Abun said in the name of Rav Ḥuna: In earlier times, for every trouble that came over the community they have a joyous occasion to make up for it. But after the Synhedrion was abolished, song disappeared from wedding feasts. After both disappeared, “our heart’s joy stopped, our dance turned into mourning.” But what was the high court good for? But because it was said “if the people of the Land consistently turn away their eyes from that man when he is giving of his seed to the Moloch, not to kill him,” in any death they would choose. They gave a parable, to what can this be compared? To one who was a criminal in a town. They delivered him to the one wielding reeds, who jailed him, but he turned out to be stronger than the one wielding reeds. They delivered him to the one wielding sticks who hit him, but he turned out to be stronger than the one wielding sticks. They delivered him to the wielder of leather straps who whipped him, but he turned out to be stronger than the wielder of leather straps. They delivered him to the ruler who hung him in the kiln. So the later troubles cause the earlier ones to be forgotten.