Jerusalem Talmud Sotah 7.3

משנה: בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת כֵּיצַד. כֵּיוָן שֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן וּבָאוּ אֶל הַר גְּרִיזִים וְאֶל הַר עֵיבָל שֶׁבְּשׁוֹמְרוֹן שֶׁבְּצַד שְׁכֶם שֶׁאֵצֶל אֵילוֹנֵי מוֹרֶה שֶׁנֶּאֱמַר הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וגו׳ וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה מָה הָאֵלוֹן מוֹרֶה הָאָמוּר לְהַלָּן שְׁכֶם אַף אֵלוֹנֵי מוֹרֶה הָאָמוּר כָּאן שְׁכֶם.

MISHNAH: Blessings and curses, how? When Israel had crossed the Jordan they came to Mount Gerizim and Mount Ebal in Samaria, next to Sichem which is close to the terebinths of guidance, as it is said: “They are on the other side of the Jordan, etc.”, and at another place it says: “Abram traveled through the Land up to the place of Sichem, up to the terebinth of guidance.” Since the terebinth of guidance mentioned there is at Sichem so the the terebinths of guidance mentioned here are at Sichem.

הלכה: הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִן הַיַּרְדֵּן וּלְהַלָּן. אֲחַרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ. מָקוֹם שֶׁהַחַמָּה זוֹרָחַת. בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי הַיּוֹשֵׁב בָּעֲרָבָה מוּל הַגִּלְגָּל אֵצֶל אֵלוֹנֵי מוֹרֶה. זֶה הַר גְּרִיזִים וְהַר עֵיבָל שֶׁבֵּין הַכּוּתִים. דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר. אֵין זֶה הַר גְּרִיזִים וְהַר עֵיבָל שֶׁלַּכּוּתִים. שֶׁנֶּאֱמַר הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִן הַיַּרְדֵּן וְלָכֵן. אֲחַרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ. מָקוֹם שֶׁהַחַמָּה שׁוֹקַעַת. בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי. אֵילּוּ בֵּין הַחִוִּי. הַיּוֹשֵׁב בָּעֲרָבָה. אֵילּוּ בֵּין הֶהָרִים. מוּל הַגִּלְגָּל. אֵין כָּאן גִּלְגָּל. אֵצֶל אֵלוֹנֵי מוֹרֶה. אֵין כָּאן אֵלוֹנֵי מוֹרֶה. מַה מְקַיֵים רִבִּי אֶלְעָזָר הַר גְּרִיזִים וְהַר עֵיבָל. שְׁתֵּי גַּבְשׁוֹשִׁיּוֹת עָשׂוּ וְקָרְאוּ זֶה הַר גְּרִיזִים וְזֵה הַר עֵיבָל. עַל דַּעַת דְּרִבִּי יְהוּדָה מֵאָה וְעֶשְׂרִים מִיל הָלְכוּ בְאוֹתוֹ הַיּוֹם. עַל דַּעַת דְּרִבִּי אֶלְעָזָר לֹא זָזוּ מִמְּקוֹמָן.

HALAKHAH: “ They are on the other side of the Jordan,” away from the Jordan. “Far away from the road towards the sun’s coming”, the place from where the sun shines. “In the Land of the Canaanite who dwells in the prairie, opposite Gilgal, near the terebinths of guidance.” That refers to Mount Gerizim and Mount Ebal among the Samaritans, the words of Rebbi Jehudah. Rebbi Eleazar said, this does not refer to Mount Gerizim and Mount Ebal of the Samaritans. “They are on the other side of the Jordan,” by the Jordan. “To the West, on the road to sunset,” a place where the sun goes down. “In the Land of the Canaanite,” but there is the Ḥiwwite. “Who dwells in the prairie,” but there it is in the mountains. “Opposite Gilgal,” Gilgal is nowhere there. “Near the terebinths of guidance.” The terebinths of guidance are not there. How does Rebbi Eleazar uphold “Mount Gerizim and Mount Ebal”? They made two elevations and called them Mount Gerizim and Mount Ebal. In the opinion of Rebbi Jehudah, they walked 120 mil on that day. In the opinion of Rebbi Eleazar, they did not move at all.

תַּנֵּי רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר לֹא [בָא הַכָּתוּב] אֶלָּא לְהַשְׁווֹת לָהֶן אֶת הַדֶּרֶךְ וְלוֹמַר. בַּדֶּרֶךְ יֵלְכוּ וְלֹא בַשָּׂדוֹת. בְּיִישׁוּב יֵלְכוּ וְלֹא בַמִּדְבָּר. בָּעֲרָבָה יֵלְכוּ לֹא בֶהָרִים.

It was stated: “Rebbi Eliezer ben Jacob says, the verse comes only to prepare the road for them and say that they should walk on the road, not in fields, in inhabited regions, not in the desert, in the valley, not in the mountains.

אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּרִבִּי שִׁמְעוֹן. נוּמֵיתִי לְסוֹפְרֵי כוּתִים. זִיַיפְתֶּם תּוֹרַתְכֶם וְלֹא הוֹעַלְתֶּם לְעַצְמְיכֶם כְּלוּם. שֶׁהִכְתַּבְתֶּם בְּתוֹרַתְכֶם אֵצֶל אֵלוֹנֵי מוֹרֶה שְׁכֶם. וַהֲלֹא יָדוּעַ שֶׁהוּא שְׁכֶם. אֶלָּא שֶׁאֵין אַתֶּם דּוֹרְשִׁין לִגְזֵירָה שָׁוָה. וְאָנוּ דּוֹרְשִׁין לִגְזֵירָה שָׁוָה. נֶאֱמַר כָּאן אֵלוֹנֵי מוֹרֶה. וְנֶאֱמַר לְהַלָּן אֵלוֹנֵי מוֹרֶה. מָה אֵילוֹנֵי מוֹרֶה הָאָמוּר לְהַלָּן שְׁכֶם אַף אֵילוֹנֵי מוֹרֶה הָאָמוּר כָּאן שְׁכֶם. וְכִדְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר. כָּל בִּיאוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ בַתּוֹרָה לְאַחַר אַרְבַּע עֶשְׂרֶה שָׁנָה נֶאֶמְרוּ. שֶׁבַע שֶׁכִּיבְּשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחִילְּקוּ. וְדִכְוָותָהּ לֹא נֶאֶמְרוּ בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת אֶלָּא לְאַחַר אַרְבַּע עֶשְׂרֶה שָׁנָה. הָתִיב רִבִּי חֲנַנְיָה קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. וְהָכְתִיב וְהָיָה בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן תָּקִימוּ אֶת הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה. אָמַר לֵיהּ. אֲבָנִים הָקִימוּ אוֹתָן מִיָּד. בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת לְאַחַר אַרְבַּע עֶשְׂרֶה שָׁנָה נֶאֶמְרוּ.

Rebbi Eleazar ben Rebbi Simeon said: I told the Samaritan scribes: You falsified your Torah and did not gain anything, because you cause to be written in your Torah “near the terebinths of guidance, Sichem”. Is it not known that this is Sichem? It is only because you do not explain by “equal cut”, but we explain by “equal cut”. It is written here, “the terebinths of guidance”, and it is said there, “the terebinths of guidance.” Since “the terebinths of guidance” there are at Sichem, also “the terebinths of guidance” here are at Sichem; and following Rebbi Ismael. For Rebbi Ismael said, any “comings” which were said in the Torah refer to after fourteen years, seven during which they conquered and seven during which they distributed. Therefore, blessings and curses were recited only after fourteen years. Rebbi Ḥanania objected before Rebbi Mana: Is it not written, “It shall be when you cross the Jordan you shall erect these stones”? He said to him, they erected the stones immediately but blessings and curses were said only after fourteen years.