משנה: אֵין אוֹגְדִין אֶת הַלּוּלָב אֶלָּא בְמִינוֹ דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אֲפִילּוּ בִמְשִׁיחָה. אָמַר רִבִּי מֵאִיר מַעֲשֶׂה בְאַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם שֶׁהָיוּ אוֹגְדִין אֶת לוּלְבֵיהֶן בְּגִימוֹנִית שֶׁל זָהָב. אָמְרוּ לוֹ בְּמִינוֹ הָיוּ אוֹגְדִין אוֹתוֹ מִלְּמָטָּה: וְאֵיכָן הָיוּ מְנַעְנְעִין בְּהוֹדוּ לַיי׳ תְּחִילָּה וָסוֹף וְאַף בְּאָנָא ה׳ הוֹשִׁיעָה נָּא כְדִבְרֵי הִלֵּל. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אַף בְּאָנָּא יי׳ הַצְּלִיחָה נָּא. אָמַר רִבִּי עֲקִיבָה צוֹפֶה הָיִיתִי בְרַבָּן גַּמְלִיאֵל וּבְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁכָּל הָעָם מְטָרְפִין בְּלוּלְבֵיהֶן וְהֵם לֹא נִיעְנְעוּ אֶלָּא בְאָנָּא יי׳ הוֹשִׁיעָה נָּא בִלְבַד. מִי שֶׁבָּא בַדֶּרֶךְ וְלֹא הָיָה בְיָדוֹ לוּלָב כְּשֶׁיִּכָּנֵס לְבֵיתוֹ יִטּוֹל עַל שׁוּלְחָנוֹ. אִם לֹא נָטַל בַשַּׁחֲרִית יִטּוֹל בֵּין הָעַרְבַּיִם שֶׁכָּל הַיּוֹם כָּשֵׁר לַלּוּלָב:
MISHNAH: One ties the lulav only with its own kind, the words of Rebbi Jehudah. Rebbi Meïr says, even with a string. Rebbi Meïr said, it happened that the people of Jerusalem did tie their lulavim with golden jewels. They told him, under these they tied it with its own kind. Where did they move? At thank the Eternal beginning and end, and also at please, Eternal, please save, following the words of the House of Hillel. The House of Shammai say, also at please, Eternal, please give success. Rebbi Aqiba said, I was watching Rabban Gamliel and Rebbi Joshua, when all the people were shaking their lulavim but they moved them only at please, Eternal, please save. If somebody returns from a trip where he had no lulav, when he enters his house he can take it at his table. If he did not take it in the morning he may take it in the afternoon since the entire day is qualified for the lulav.