Jerusalem Talmud Megillah 1.1

משנה: מְגִילָּה נִקְרֵאת בְּאַחַד עָשָׂר בִּשְׁנֵים עָשָׂר בִּשְׁלשָׁה עָשָׂר בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר לֹא פָּחוֹת וְלֹא יֶתֵר. כַּרַכִּים הַמּוּקָּפִין חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן קוֹרִין בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר. כְּפָרִים וַעֲיָירוֹת גְּדוֹלוֹת קוֹרִין בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר אֶלָּא שֶׁהַכְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה:

MISHNAH: The scroll is read on the Eleventh, the Twelfth, the Thirteenth, the Fourteenth, the Fifteenth, no less and no more. Places walled from the days of Joshua bin Nun read on the Fifteenth. Hamlets and large villages read on the Fourteenth, except that hamlets precede to the market day.

הלכה: מְגִילָּה נִקְרֵאת כול׳. רִבִּי אִילָא שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כָּתוּב לְקַיֵים אֵת יְמֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה בִּזְמַנֵּיהֶם. מַה תַלְמוּד לוֹמַר בִּזְמַנֵּיהֶם. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵה. רִבִּי יוֹנָה אָמַר. לִיתֵּן לָהֶן זְמַנִּים אַחֵרִים. רִבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר. זְמַנִּים שֶׁקָּבְעוּ לָהֶם חֲכָמִים. וְאֵילּוּ הֵן. אַחַד עָשָׂר וּשְׁנֵים עָשָׂר וּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר וְאַרְבָּעָה עָשָׂר וַחֲמִשָּׁה עָשָׂר. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא שִׂשָּׁה עָשָׂר וְשִׁבְעָה עָשָׂר. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. וְלֹא יַעֲבֹר. לֹא יְעַבֵּר. רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל. לֹא יַעֲבֹר. וְלֹא יַעֲבֹר. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא תְשִׁיעִי וַעֲשִׂירִי. שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. יָמִים אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא כַּיָּמִים. תֵּן יָמִים כְּנֶגֶד יָמִים. אַחַד עָשָׂר וּשְׁנֵים עָשָׂר כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה עָשָׂר וַחֲמִשָּׁה עָשָׂר. אוֹ שְׁנֵים עָשָׂר וּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה עָשָׂר וַחֲמִשָּׁה עָשָׂר. אָמַר רִבִּי חֶלְבּוֹ. יוֹם שְׁלֹשָׁה עָשָׂר יוֹם מִלְחָמָה הָיָה. הוּא מוֹכִיחַ עַל עַצְמוֹ שֶׁאֵין בּוֹ נִיחָה. מֵעַתָּה אַל יִקְרְאוּ בוֹ. לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו קוֹרִין וּבוֹ אֵינָן קוֹרִין. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא תְשִׁיעִי וַעֲשִׂירִי. כַּיָּמִים. יָמִים שֶׁהֵן סְמוּכִין לַיָּמִים. וְאִם יָמִים שֶׁהֵן סְמוּכִין לַיָּמִים. אֵינָן אֶלָּא שִׂשָּׁה עָשָׂר וְשִׁבְעָה עָשָׂר. לֵית יְכִיל. דְּאָמַר רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. לֹא יַעֲבֹר. וְלֹא יְעַבֵּר. [רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל. לֹא יַעֲבֹר. וְלֹא יַעֲבֹר.]

HALAKHAH: “The scroll is read,” etc. Rebbi Ila, Simeon bar Abba in the name of Rebbi Joḥanan: To confirm these Purim days in their times. Why does the verse say, in their times? Rebbi Jonah and Rebbi Yose. Rebbi Jonah says, to give them other times. Rebbi Yose says, times which the Sages fixed for them. And those are these: the Eleventh, the Twelfth, the Thirteenth, the Fourteenth, the Fifteenth. Or maybe only the Sixteenth and the Seventeenth? Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Eleazar: and it shall not pass by, one shall not impregnate. Rebbi Isaac bar Naḥman in the name of Samuel: and it shall not pass by, and one shall not let it pass. Maybe it is only the Ninth and the Tenth? Samuel bar Naḥman in the name of Rebbi Jonathan: It is not written “days” but like the days, pair days with days, the Eleventh and Twelfth corresponding to Fourteenth and Fifteenth. Or the Twelfth and Thirteenth corresponding to Fourteenth and Fifteenth? Rebbi Ḥelbo said, the Thirteenth was a day of war. It proves for itself that it was not a day of comfort. Then one should not read on this day. One reads before and after, on the day one should not read? Or only the Ninth and the Tenth? Like the days, days close to the days. But if days close to the days, {maybe} only Sixteenth and Seventeenth? You cannot, for Rebbi Abbahu said in the name of Rebbi Eleazar: and it shall not pass by, one shall not impregnate. [Rebbi Isaac bar Naḥman in the name of Samuel: and it shall not pass by, and one shall not let it pass.]

תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי נָתָן. כָּל הַחוֹדֶשׁ כָּשֵׁר לִקְרִיאַת הַמְּגִילָּה. מַה טַעַם. וְהַחוֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וגו׳. אָמַר רִבִּי חֶלְבּוֹ. וּבִלְּבַד עַד חֲמִשָּׁה עָשָׂר. דְּאָמַר רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. לֹא יַעֲבוֹר. וְלֹא יַעֲבוֹר. רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל. לֹא יַעֲבֹר. וְלֹא יַעֲבוֹר. הָדָא דְאַתְּ אַמַר. לִקְרִיאַת הַמְּגִילָּה. אֲבָל לַעֲשׂוֹת סְעוּדָה אֵינָן עוֹשִׂין אֶלָּא בְאַרְבָּעָה עָשָׂר וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר. וְאֵין מְחַלְּקִין [לָעֲנִיִּים] אֶלָּא בְאַרְבָּעָה עָשָׂר וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר. אֵין עֵינֵיהֶם שֶׁלְעֲנִיִּים תְּלוּיוֹת אֶלָּא בְאַרְבָּעָה עָשָׂר וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר. וְיִהְיוּ אֵילּוּ לִקְרִיאָה וְאֵילּוּ לִּסְעוּדָה. רִבִּי חֶלְבּוֹ רִבִּי חוּנָה בְשֵׁם רַב. וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים. נִזְכָּרִים בִּקְרִיאָה. וְנַעֲשִׂים בִּסְעוּדָה. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁמְּגִילַּת אֶסְתֵּר נִיתְּנָה לְהִידָּרֵשׁ. רִבִּי חֶלְבּוֹ רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. נֶאֱמַר כָּאן דִּבְרֵי שָׁלוֹם וֶאֱמֶת. וְנֶאֱמַר לְהַלָּן אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכּוֹר. הֲרֵי הִיא כַאֲמִיתָּהּ שֶׁלְתּוֹרָה. מָה זוֹ צְרִיכָה סִירְטוּט אַף זוֹ צְרִיכָה סִירְטוּט. מַה זוֹ נִיתְּנָה לְהִידָּרֵשׁ אַף זוֹ נִיתְּנָה לְהִידָּרֵשׁ. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֶׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. מְגִילָּה שֶׁמָּסַר שְׁמוּאֵל לְדָוִד נִיתְּנָה לְהִידָּרֵשׁ. מַה טַעַם. הַכֹּל בִּכְתָב. זוֹ הַמְּסוֹרֶת. מִיַּד יי. זוֹ רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ. עָלַי הִשְׂכִּיל. מִיכָּן שֶׁנִּיתְּנָה לְהִידָּרֵשׁ. רִבִּי יִרְמְיָה בָעֵי. וְלַמָּה לֵינָן אָמְרִין. וְתַבְנִית כֹּל אֲשֶׁר הָיָה בָרוּחַ עִמּוֹ. אָמַר רִבִּי מָנָא. מַהוּ בָרוּחַ. בְּרוּחַ פִּיו.

It was stated in the name of Rebbi Nathan: The entire month is qualified for reading the scroll. What is the reason? The month which for them was turned from sorrow to joy. Rebbi Ḥelbo said, but only up to the Fifteenth. As Rebbi Abbahu said in the name of Rebbi Eleazar: and it shall not pass by, one shall not impregnate. Rebbi Isaac bar Naḥman in the name of Samuel: and it shall not pass by, and one shall not let it pass. That is what you are saying to read the scroll. But making a dinner one makes only on the Fourteenth and the Fifteenth; and one distributes [to the poor] only on the Fourteenth and the Fifteenth. The eyes of the poor are only directed to the Fourteenth and the Fifteenth. Then these should be for reading and those for the dinner? Rebbi Ḥelbo, Rebbi Ḥuna in the name of Rav: These days are remembered and executed. Remembered by reading. And executed by dinner. This implies that the Scroll is given to be analyzed Rebbi Ḥelbo, Rebbi Yasa in the name of Rebbi Eleazar: It is said here, words of peace and truth. And it is said there, truth buy but do not sell. It is like the truth of the Torah. This one needs ruling, that one needs ruling. This one is given to be analyzed, that one is given to be analyzed. Rebbi Jeremiah in the name of Rebbi Samuel bar Rav Isaac: The scroll which Samuel handed to David is given to be analyzed. What is the reason? Everything in writing, that is the Masora. For the hand of the Eternal, that is the Holy Spirit. To me for understanding, from here that it is given to be analyzed. Rebbi Jeremiah asked, and why do we not say, the plan of everything was in spirit with him? Rebbi Mana said, what is בָר֨וּחַ֙? by the wind of his mouth.

כַּרַכִּים הַמּוּקָּפִין חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן קוֹרִין בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. חִלְקוּ כָבוֹד לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיְתָה חֲרֵיבָה בְאוֹתָן הַיָּמִים וְתָלוּ אוֹתָהּ מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן. וְיִקְרְאוּ הַכֹּל בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר. רִבִּי אַבָּהוּ דָרַשׁ יְשִׁיבָה יְשִׁיבָה. מַה יְשִׁיבָה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן אַף יְשִׁיבָה שֶׁנֶּאֱמַר כָאן מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן. וְיִקְרְאוּ הַכֹּל בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר. רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי דָרַשׁ פְּרָזִי פְּרָזוֹת. נֶאֱמַר כָּאן פְּרָזוֹת וְנֶאֱמַר לְהַלָּן לְבַד מֵעָרֵי הַפְּרָזִי הַרְבֵּה מְאֹד. מַה פְּרָזִי שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן אַף פְּרָזוֹת שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן. תַּנֵּי. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר. מִימוֹת אַחַשְׂוֵרוֹשׁ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יְהוּדָה. וְכִי מָה עִנְיַין שׁוּשַׁן הַבִּירָה לָבוֹא לְכָאן. אָם מִשּׁוּשָׁן הַבִּירָה אַתְּ לָמֵד מֵעַתָּה בְשׁוּשָׁן הַבִּירָה אַל יִקְרְאוּ וּשְׁאַר כָּל הַמְּקוֹמוֹת יִקְרְאוּ. הָא תְלָתָא תַנָּיִין. תַּנָּיָיא קַדְמִיָיא סְבַר מֵימַר. מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן. תַּנָּיָיא אַחֵרַיָיא סְבַר מֵימַר. מִימוֹת אַחַשְׂוֵרוֹשׁ. תַּנָּיָיא אַחֵרַיָיא סְבַר מֵימַר. עִיר מִכָּל מָקוֹם. נִמְצֵאתָה אוֹמֵר. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּן קָרְחָה וְרִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יְהוּדָה שְׁנֵיהֶם אָמְרוּ דָבָר אֶחָד. אֶלָּא שֶׁזֶּה לָמַד מִטַּעַם אֶחָד וְזֶה לָמַד מִטַּעַם אֶחָד. וְתַנֵּי כֵן. הַסָּמוּךְ לַכַּרַךְ וְהַנִּרְאֶה עִמּוֹ הֲרֵי הוּא כְיוֹצֵא בוֹ. רִבִּי אַיְיבוֹ בַּר נַגָּרִי בְשֵׁם רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא. כְּגוֹן הָדָא חַמַתָּה. לֹא אָמַר אֶלָּא. כְגוֹן. הָא חַמַתָּה עַצְמָהּ מוּקֶּפֶת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן. מִן הָדָא. וְעָרֵי מִבְצָר הַצִּדִּים צֵר וְחַמַּת רַקַּת וְכִינָּרֶת. הַצִּידִים כְּפַר חִיטַּיָיא. צֵר דִּסְמִיכָה לָהּ. חַמַּת חַמַתָּה. רַקַּת טִיבֵּרִיָּא. כִּנֶּרֶת גִּינִיסַר. הָתִיב רִבִּי לֵוִי וְהָכְתִיב וְהָעֲרָבָה עַד יָם כִּנְרוֹת. מֵעַתָּה שְׁנֵי גִּינִיסַרִיּוֹת הָיוּ. אוֹ לֹא הָיוּ אֶלָּא שְׁנֵי אַבְטוֹנִיּוֹת. כְּגוֹן בֵּית יֶרַח וְצִינְבָּרַיי. שֶׁהֵן מִגְדָּלוֹת כִּינָּרִים. וְחָרֵב הַכַּרַךְ וְנַעֲשֶׂה שֶׁלְגוֹיִם. אִיתָא חֲמִי. בּוֹ אֵינָן קוֹרִין וּבְחוּצָה לוֹ קוֹרִין.

“Places walled from the days of Joshua bin Nun read on the Fifteenth.” Rebbi Simon in the name of Rebbi Joshua ben Levi: They honored the Land of Israel which was desolate in those days and attached it to the days of Joshua bin Nun. Then should not everybody read on the Fifteenth? Rebbi Abbahu analyzed “dwelling, dwelling”. Since “dwelling” mentioned there refers to the days of Joshua bin Nun, so also “dwelling” mentioned here refers to the days of Joshua bin Nun. Then should not everybody read on the Fourteenth? Rebbi Jehudah bar Pazy analyzed “open, openness.” It is said here “openness” and it said there except for very many open towns. Since “open” mentioned there refers to the days of Joshua bin Nun, so also “openness” mentioned here refers to the days of Joshua bin Nun. It was stated: “Rebbi Joshua ben Qorḥa says, from the days of Ahasuerus. Rebbi Yose ben Rebbi Jehudah said to him, what has the reference to Susa the Fortress to do here? If you are inferring from Susa the Fortress then one should read in Susa the Fortress, but not read at any other place.” It seems that there are three Tannaim. The first Tanna intends to say, from the days of Joshua bin Nun. Another Tanna intends to say, from the days of Ahasuerus. Another Tanna intends to say, “town” in any case. It turns out that you may say that Rebbi Joshua ben Qorha and Rebbi Yose ben Rebbi Jehudah say the same, only that each one of them infers from a separate argument; and it was stated so: “what is close to a walled place and what is seen with it has the same standing as it.” Rebbi Ayvo bar Naggari in the name of Rebbi Ḥiyya bar Abba: For example like Ḥamata. Since he only said “like”, therefore Ḥamata itself was walled in the days of Joshua bin Nun. From the following: Fortified towns, Haṣsiddim, Ṣer, and Ḥamat, Raqqat, and Kinneret. Haṣsiddim is Wheat village, Ṣer is next to it, Ḥamat Ḥamata, Raqqat Tiberias, Kinneret, Genezareth. Rebbi Levi objected, is it not written, the prairie to the Kinneret lake? Were there two Genesareths? Or were there only two autonomous districts, like Bet Yeraḥ and Zinbarai, which are towers on Lake Kinneret, where the fortification was abandoned and taken over by Gentiles. Come and see, there one does not read, outside one reads?

חִזְקִיָּה קָרֵי לָהּ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר. דּוּ חַשָּׁשׁ לָהִיא דְתַנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. וְאִישׁ כִּי יִמְכֹּר בֵּית מוֹשַׁב עִיר חוֹמָה. פְּרָט לְטִיבֵּרִיָּא שֶׁהַיָּם חוֹמָה לָהּ. רִבִּי יוֹחָנַן קָרֵי לָהּ בִּכְנִישְׁתָּא דְכִיפְרָא. וְאָמַר. הָדָא הִיא עִיקַּר טִיבֵּרִיָּא קַדְמִיָיתָא. וְלָא חֲשַׁשׁ לְהָדָא דְתַנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. קַל הִיקִּילוּ בִקְרִיאָתָהּ. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. כֹּל שֶׁהוּא לִפְנִים מִן הַחוֹמָה הֲרֵי הוּא כְּבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה חוּץ מִן הַשָּדוֹת. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. אַף הַשָּדוֹת. וְתַנֵּי כֵן. הַסָּמוּךְ לַכַּרַךְ וְהַנִּרְאֶה עִמּוֹ הֲרֵי הוּא כְיוֹצֵא בוֹ.

Ḥizqiah read it on the Fourteenth and the Fifteenth, since he was apprehensive about what Rebbi Simeon ben Yohay had stated, a person who would sell a dwelling-house in a walled city, that excludes Tiberias whose wall is the lake. Rebbi Joḥanan read it in the Kifra synagogue and said, this is the main ancient Tiberias; he was not apprehensive about what Rebbi Simeon ben Yoḥay had stated. They were lenient in matters of reading it, as we have stated there: “Anything inside the walls is treated as a house of a walled city except fields. Rebbi Meïr says, even fields.” And it was stated so: “what is close to a walled place and what is seen with it has the same standing as it.”

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מִגִּבְותְּ וְעַד אַנְטִפַּטְרִס שִׁשִּׁים רִיבּוֹא עַיָירוֹת הָיוּ. [וְהַקְטַנָּה] שֶׁבָּהֶן הָיְתָה בֵית שֶׁמֶשׁ. מַה כְתִיב בָּהּ וַיַּךְ בְּאַנְשֵׁי בֵית שֶׁמֶשׁ כִּי רָאוּ בַּאֲרוֹן יי וגו׳. וְאֵילּוּ מֵרוּחַ אַחַת הָיוּ. וּכְדוֹן אִין אַתְּ מְבַצֵּעַ לָהּ קָנֵיי לָא נְסַבָּה. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. קָפְצָה לָהּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

Rebbi Joḥanan said, from Gibbethon to Antipatris there were 60’000 villages. The smallest among them was Bet Shemesh, about which it is written, He smote of the men of Bet Shemesh, for they looked at the Ark ofthe Eternal, etc. These were in one direction. If you execute this with reeds it will not carry it. Rebbi Ḥanina said, the Land of Israel folded its fist.

כָּל הָעֲיָירוֹת שֶׁמָּנָה יְהוֹשֻׁעַ אֲפִילוּ מֵאָה אִינֻּן. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. מוּקָּפוֹת חוֹמָה מָנָה. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה אָמַר. הַסְּמוּכוֹת לִסְפַר מָנָה. קִרְיָיא מְסַיֵיעַ לְרִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה. וַיְהִי גְבוּלָם מֵחֵלֶף (מֵאֵילוֹן בְּצַעֲנַנִּים) [וגו׳. קַטָּת וְנַחֲלָל וְשׁוֹמְרוֹן וְיִדְאֲלָה וּבֵית לָחֶם]. מֵחֵלְף חֶלְף. מֵאֵילוֹן אַיְילִין. בְּצַעֲנַנִּים אֲגָנַיָיא דְקֶדֶשׁ. וַאֲדָמִי דָּמִין. הַנֶּקֶב צַיְידָתָה. וְיַבְנְאֵל כְּפַר יַמָּה. עַד לַקּוּם לוֹקִים. וְקַטָּת קְטוֹנִית. וְנַהֲלָל מַהֲלוּל. וְשִׁמְרוֹן סִימוֹנִיָיה. וְיִדְאֲלָה חִירִיָיה. בֵּית לָחֶם בֵּית לֶחֶם צָרִיָיה.

All the towns which Joshua enumerated are at least one hundred. Rebbi Simeon ben Laqish said, he enumerated those walled. Rebbi Yose bar Ḥanina said, he enumerated those close to the border. The verse supports Rebbi Yose bar Ḥanina: their border was Meḥelef [etc. And Qaḥtat, and Nahallal, and Shimron, and Yedeala, and Bet Leḥem.] Meḥelef, Ḥelef. Me’elon, Aylin. Baṣa`ananim, Basin of Qedesh. And Adami, Damin. Hanneqeb, Ṣaidata. And Yabneel, Kefar Yama. Up to Laqqum, Loqim. And Qaṭtat, Qeṭonit. And Nahallal, Mahlul. And Shimron, Simonieh. And Yedeala, Ḥirieh. And Bet Leḥem, Bet Leḥem Sarieh.

רִבִּי אָחָא רִבִּי יוּדָה בֶן לִוֵי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לִוֵי בְשֵׁם רִבִּי. לוֹד וְגֵיא הַחֲרָשִׁים מוּקָּפוֹת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן. וְלָמָּה לֹא אָמַר וְאוֹנוֹ. בְּגִין דִּכְתִיב. וְהָא כְתִיב לוֹד וְאִיתְאֲמָרַת. אֶלָּא בְגִין דְּתַנִּינָן. וְגַמְלָה וְגָדוּר וְחָדִיד וְאוֹנוֹ וִירוּשָׁלַםִ וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָהֶן. וְהָכְתִיב וּבְנֵי אֶלְפַּעַל עֵבֶר וּמִשְׁעָם וָשָׁמֶר הוּא בָּנָה אֶת אוֹנוֹ וְאֶת לוֹד וּבְנוֹתֶיהָ. אָמַר רִבִּי לָעְזָר בֵּירִבִּי יוֹסֵה. בִּימֵי פִילֶגֶשׁ בְּגִבְעָה חָרְבָה וְעָמַד אֶלְפַּעַל וּבְנָיָיהּ. הָדָא הִיא דִכְתִיב גַּם כָּל הֶעָרִים הַנִּמְצָאוֹת שִׁלְּחוּ בָאֵשׁ. רִבִּי חֲנַנְיָה בְשֵׁם רִבִּי פִינְחָס. לוֹד וְאוֹנוֹ הֵן הֵן גֵּיא הַחֲרָשִׁים.

Rebbi Aḥa, Rebbi Jehudah ben Levi, Rebbi Joshua ben Levi in the name of Rebbi: Lod and Ge-Haḥarašim were walled from the times of Joshua bin Nun. Why did he not say, “and Ono”? Because it is written. But so is Lod and it was mentioned. But because it was stated, “Gamla, Gedor, Hadid, and Ono, and Jerusalem, and those similar to them.” But is it not written, The sons of Elpa‘al: Ever, and Misham, and Shemer; he built Ono and Lod and its dependencies? Rebbi Eleazar ben Rebbi Yose said, it was destroyed in the times of the Concubine at Gibea; Elpa‘al rebuilt it. That is what is written, also all existing towns they put to the fire. Rebbi Ḥanania in the name of Rebbi Phineas: Lod and Ono are Ge-Haḥarašim.

רִבִּי חֶלְבּוֹ רִבִּי חוּנָה בְשֵׁם רִבִּי חִיָיה רַבָּה. הַכֹּל יוֹצְאִין בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁהִיא זְמַן קְרִיאָתָהּ. לֹא בָא אֶלָּא לְלַמְּדָךְ שֶׁהַמִּצְווֹת נוֹהֲגוֹת בָּאֲדָר שֵׁינִי. רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי אָחָא הֲווֹן יְתִיבִין. אַמַר רִבִּי יוֹסֵי לְרִבִּי אָחָא. לֹא מִסְתַּבְּרָא לְשֶׁעָבַר אֲבָל לָבֹא. וְהָא תַנֵּי. מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִקְרוֹתָהּ שְׁנֵי יָמִים קוֹרִין אוֹתָהּ שְׁנֵי יָמִים. אָמַר לֵיהּ. אוֹף אֲנָא סָבַר כֵּן. אָמַר רִבִּי מָנָא. וְיֵאוּת. אִילּוּ מִי שְׁקְּרָיָיהּ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר וְחָזַר וּקְרָיָיהּ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר שֶׁמָּא אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן שֶׁמָּא נִמְצֵאתָה עוֹקֵר זְמַן כַּרַכִים בְּיָדֶיךָ.

Rebbi Ḥelbo, Rebbi Ḥuna in the name of the Great Rebbi Ḥiyya. Everybody may fulfill his obligation on the Fourteenth, which is the time of its reading. It only comes to teach you that the obligations apply to the Second Adar. Rebbi Yose and Rebbi Aḥa were sitting together. Rebbi Yose said to Rebbi Aḥa, it is only reasonable for the past; but for the future? And did we not state, at a place where one is used to read it on two days, one reads it on two days? He said to him, I also am of this opinion. Rebbi Mana said, this is correct. If somebody read it on the Fourteenth and read it again on the Fifteenth, would one not listen to him? If you are saying so, with your hand you uproot the time of walled places.

נַחְמָן בְּרֵיהּ דְּרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן מִיכָּן שֶׁהֵן אֲסוּרִין בְּהֶסְפֵּד. וּמִשְׁתֶּה מִיכָּן שֶׁאֲסוּרִין בְּתַעֲנִית. וְיוֹם טוֹב מִיכָּן שֶׁאֲסוּרִין בַּעֲשִׂיַית מְלָאכָה. אָמַר רִבִּי חֶלְבּוֹ. זִימְנִין סַגִּין יָתְבִית קוֹמֵי רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן וְלָא שְׁמָעִית מִינֵיהּ הָדָא מִילְּתָא. אֲמַר לֵיהּ. כָּל מַה דַהֲוָה אַבָּא שְׁמִיעַ אַתְּ שְׁמִיעַ. מִילְּתֵיהּ דְּרִבִּי פְלִיגָא. דְּרִבִּי הָיָה מְפַרְסֵם עַצְמוֹ שְׁנֵי יָמִים בַּשָּׁנָה. רוֹחֵץ בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז וְנוֹטֵעַ נְטִיעוֹת בְּפוּרִים. רִבִּי חָבִיבָה בְשֵׁם רַבָּנִן דְּתַמָּן. בְּכָל מָקוֹם [שֶׁכָּתוּב] יוֹם טוֹב אֵין כָּתוּב וְקִיבֵּל. בְּכָל מָקוֹם שֶׁכָּתוּב וְקִיבֵּל אֵין כָּתוּב יוֹם טוֹב. וְכָאן כָּתוּב יוֹם טוֹב וְכָתוּב וְקִיבֵּל. רִבִּי סִימוֹן בֵּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה אֵילּוּ הַכְּפָרִים. מְדִינָה וּמְדִינָה אֵילּו הַכַּרָכִים. עִיר וָעִיר אֵילּו הָעֲיָירוֹת.

Naḥman the son of Rebbi Samuel bar Naḥman: Joy and enjoyment, this implies that eulogies are forbidden. And festive dinner, this implies that fasting is forbidden. And holiday, this implies that work is forbidden. Rebbi Ḥelbo said, many times I sat before Rebbi Samuel bar Naḥman but did not hear these things from him. He said to him, did you hear all the traditions which my father had? The action of Rebbi disagrees, for Rebbi acted demonstratively on two days in the year. He took a bath on the Seventeenth of Tammuz and planted saplings on Purim. Rebbi Ḥabiba in the names of the Rabbis of there: Any place where it is written holiday it is not written theyaccepted, and any place where it is written they accepted it is not written holiday. And here it is written holiday and it is written they accepted? Rebbi Simon in the name of Rebbi Samuel bar Naḥman: Family and family, these are the hamlets. City and city, these are the fortified places. Town and town, these are the small towns.

תַּנֵּי שְׁמוּאֵל. מִפְּנֵי מַה מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה. כֵּדֵי שֶׁיְּסַפְּקוּ [מַיִם ו]מָזוֹן לַאֲחֵיהֶם שֶׁבַּכַּרָכִים. רִבִּי פִלִיפָּא בַּר פְּרוֹטָא אָמַר קוֹמֵי רִבִּי יוֹנָה. לֵית הָדָא אָמְרָה שֶׁאָסוּר בַּעֲשִׂיַית מְלָאכָה. אָמַר לֵיהּ. אִין מִן הָדָא לֵית שְׁמַע מִינָּהּ כְּלוּם. הֲרֵי חוֹלוֹ שֶׁלְמוֹעֵד הֲרֵי הוּא אָסוּר בַּעֲשִׂיַית מְלָאכָה וְהֵם מְסַפְּקִין מָזוֹן לַאֲחֵיהֶם שֶׁבַּכַּרָכִים. לֵית לָךְ אֶלָּא כְהָדָא דְרִבִּי. דְּרִבִּי הֲוָה מְפַרְסֵם עַצְמוֹ שְׁנֵי יָמִים בַּשָּׁנָה. רוֹחֵץ בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז וְנוֹטֵעַ נְטִיעוֹת בְּפוּרִים.

Samuel stated: Why do they precede to the market day? So they may provide [water and] food to their brothers in the fortified places. Rebbi Philippos ben Protos said before Rebbi Jonah: Could this mean that it is forbidden for {agricultural} work? He said to him, if from this you can conclude nothing. Are there not the intermediate days of holidays which are forbidden for {agricultural} work but they provide food to their brothers in the fortified places. You only have this from Rebbi, for Rebbi acted demonstratively on two days in the year. He took a bath on the Seventeenth of Tammuz and planted saplings on Purim.

רִבִּי יוּסְטָא בֵּירִבִּי שׁוּנֶם בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. וְלֹא עֶזְרָא תִיקֵּן שֶׁיְּהוּ קוֹרִין בַּתּוֹרָה בַּשֵּׁינִי וּבַחֲמִישִּׁי וּבַשַּׁבָּת בַּמִּנְחָה. וּמָרְדְכַי וְאֶסְתֵּר מַתְקִינִים עַל מַה שֶׁעֶזְרָה עָתִיד לְהַתְקִין. אָמַר לֵיהּ. מִי שֶׁסִּידֵּר אֶת הַמִּשְׁנָה סָמְכָהּ לַמִּקְרָא. מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר.

Rebbi Justus ben Rebbi Shunem asked before Rebbi Mana: Did not Ezra institute that one reads in the Torah Mondays, Thursdays, and Sabbath afternoon? And Mordocai and Esther institute on basis of what Ezra will institute in the future? He said to him, he who ordered the Mishnah based it on Scripture: Family and family, city and city, town and town.