Jerusalem Talmud Terumot 5.3

משנה: סְאָה תְרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְמֵאָה וּטְחָנָן וּפָחְתוּ כְּשֵׁם שֶׁפָּחֲתוּ הַחוּלִין כֵּן פָּחֲתָה הַתְּרוּמָה וּמוּתָּר. סְאָה תְרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְפָחוֹת מִמֵּאָה וּטְחָנָן וְהוֹתִירוּ כְשֵׁם שֶׁהוֹתִירוּ הַחוּלִין כֵּן הוֹתִירָה הַתְּרוּמָה וְאָסוּר. אִם יָדוּעַ שֶׁחִיטִּין שֶׁל חוּלִין יָפוֹת מִשֶּׁל תְּרוּמָה מוּתָּר. סְאָה תְרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְפָחוֹת מִמֵּאָה וְאַחַר כָּךְ נָפְלוּ שָׁם חוּלִין אִם שׁוֹגֵג מוּתָּר אִם מֵזִיד אָסוּר.

MISHNAH: A seah of heave which fell into 100, if he milled it and it lost volume, in proportion to what the profane lost, the heave lost, and it is permitted. A seah of heave which fell into less than 100, if he milled it and it increased in volume, in proportion to the increase of the profane is the increase of heave, and it is forbidden. If it is known that the profane wheat was of better quality than the heave, it might be permitted. If a seah of heave fell into less than 100 and more profane fell into it later, if it was in error, it is permitted, if intentional, it is forbidden.

הלכה: וְלֹא סוֹף דָּבָר שֶּׁפָּחֲתָה הַתְּרוּמָה אֶלָּא אֲפִילוּ פָּחֲתוּ חוּלִין וּתְרוּמָה בְעֵינָהּ טוֹחֵן וּמַתִּיר. תַּנֵּי אֵין טִנּוֹפֶת שֶׁל תְּרוּמָה מִצְטָרֶפֶת עִם תְּרוּמָה לֶאֱסוֹר עַל הַחוּלִין. אֲבָל טִנּוֹפֶת שֶׁל חוּלִין מִצְטָרֶפֶת עִם הַחוּלִין לַעֲלוֹת אֶת הַתְּרוּמָה. רִבִּי בִּיבַי בָּעֵי טִינּוֹפֶת שֶׁל תְּרוּמָה מָהוּ שֶׁתְּצָרֵף עִם הַחוּלִין לַעֲלוֹת אֶת הַתְּרוּמָה. מִן מַה דְאָמַר רַב הוּנָא קִילְפֵי אִיסּוּר מִצְטָרְפִין לְהֵיתֵר. הָדָא אָמְרָה טִינּוֹפֶת שֶׁל תְּרוּמָה מִצְטָרֶפֶת עִם הַחוּלִין לְהַעֲלוֹת אֵֶת הַתְּרוּמָה. רַב הוּנָא אָמַר קִילְפֵי אִיסּוּר מַעֲלִין אֶת הַהֵיתֵר. סְאָה תְרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְמֵאָה אֵין אַתָּה מוֹצִיא זְוָנִין טִנּוֹפֶת שֶׁבָּהּ. לְפָחוֹת מִמֵּאָה אַתָּה מוֹצִיא זְוָנִין טִנּוֹפֶת שֶׁבָּהּ. וְכֵן לוֹג יַיִן צָלוּל שֶׁנָּפַל לְמֵאָה לוֹג יַיִן עָכוֹר אֵין אַתְּ מוֹצִיא שְׁמָרִין שֶׁבּוֹ. לוֹג יַיִן עָכוֹר שֶׁנָּפַל לְמֵאָה לוֹג יַיִן צָלוּל אַתְּ מוֹצִיא שְׁמָרִין שֶׁבּוֹ.

HALAKHAH: Not only if the heave lost volume but even if only the profane grain lost but the heave remains as it was, he mills and permits. It was stated: “The waste of heave does not combine with heave to forbid the profane, but the waste of profane combines with the profane to lift the heave.” Rebbi Vivian asked: Does the waste of heave combine with profane to lift the heave? Since Rav Huna said, the husks of what is forbidden combine to permit, that means waste of heave combines with profane to lift the heave. Rav Huna said, the shells of what is forbidden lift what is permitted. A seah of heave which fell into 100, one does not remove zewanin in it, into less than 100, one does remove the zewanin in it. Similarly, if one log of clear wine fell into 100 log of cloudy wine, one would not remove the latter’s dregs; if one log of cloudy wine fell into 100 log of clear wine, one would remove the former’s dregs.

תַּנֵּי אַף טוֹחֵן הוּא בַּתְּחִילָּה וּמַתִּיר. מַתְנִיתָא דְּרִבִּי יוֹסֵי דְּרִבִּי יוֹסֵי אָמַר אַף יִתְכַּוֵּין וְיִלְקוֹט וְיַעֲלֶה בְאֶחָד וּמָאתַיִם. אָמַר רִבִּי זְעִירָא שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ כֹּהֲנִים לִהְיוֹת טוֹחֲנִין מְדוּמָּע בְּבָתֵּיהֶן. מַה נְפַק מִבֵּינֵיהוֹן. כִּלְאֵי הַכֶּרֶם עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי טוֹחֵן וּמַתִּיר. עַל דַּעְתְּהוֹן דְּרַבָּנִין אֵינוֹ טוֹחֵן וּמַתִּיר.

It was stated: “One may mill from the start to permit.” The baraita is Rebbi Yose’s, since “Rebbi Yose said, one may collect to lift one in two hundred”. Rebbi Zeїra said, Cohanim are used to mill dema‘ in their houses. What is the difference between them? Kilaim in a vineyard. In the opinion of Rebbi Yose, one mills to permit; in the opinion of the rabbis, one may not mill to permit.

רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל הָאִיסּוּרִין שֶׁרִיבָה עֲלֵיהֶן בְּשוֹגֵג מוּתָּר וּבְמֵזִיד אָסוּר. וְלֹא מַתְנִיתָא הִיא. בְּשוֹגֵג מוּתָּר וּבְמֵזִיד אָסוּר. מַתְנִיתָא בִּתְרוּמָה. אָתָה מֵימוֹר לָךְ אֲפִילוּ שְׁאָר כָּל הַדְּבָרִים.

Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Joḥanan: All forbidden things, if one added against them in error, it is permitted, intentionally it is forbidden. Is that not the Mishnah: “if it was in error, it is permitted, if intentional, it is forbidden”? The Mishnah is about heave, he comes to tell you about all other things.

רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן כְּשֵׁם שֶׁמִּצְוָה לוֹמַר עַל דָּבָר שֶׁהוּא נַעֲשֶׂה. כָּךְ מִצְוָה שֶׁלֹּא לוֹמַר עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ נַעֲשֶׂה. אָמַר רִבִּי לָעְזָר כְּשֵׁם שֶׁאָסוּר לְטָהֵר אֶת הַטָּמֵא כָּךְ אָסוּר לְטַמֵּא אֶת הַטָּהוֹר. אָמַר רִבִּי אָבָּא בַּר יַעֲקֹב בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אִם בָּאָת הֲלָכָה תַחַת יָדָךְ וְאֵי אַתָּה יוֹדֵעַ אִם לִתְלוֹת אִם לִשְׂרוֹף. לְעוֹלָם הֲוֵי רָץ אַחַר הַשְּׂרֵיפָה יוֹתֵר מִן הַתְּלִיָיה. שֶׁאֵין לְךָ חָבִיב בַּתּוֹרָה יוֹתֵר מִפָּרִים הַנִּשְׂרָפִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים וְהֵן בִּשְׂרֵיפָה. רִבִּי יוֹסֵי בָּעֵי דָּנִין דָּבָר שֶׁאֵין מִצְוָתוֹ לְכֵן מִדָּבָר שֶׁמִּצְוָתוֹ לְכֵן.

Rebbi Aḥa in the name of Rebbi Jonathan: Just as one has a duty to instruct about actions that should be done, so one has a duty to instruct about actions that should not be done. Rebbi Eleazar said, just as it is forbidden to declare the impure as pure, so it is forbidden to declare the pure as impure. Rebbi Abba bar Jacob said in the name of Rebbi Joḥanan: If a practical case comes before you and you do not know whether to suspend or to burn, always try to burn rather than to suspend since there is nothing in the Torah more distinguished than burned bulls and burned rams, and they are burned. Rebbi Yose wondered, is it possible to infer from something whose commandment is in this for something whose commandment is not so?