Jerusalem Talmud Shabbat 9.4

משנה: מִנַּיִין לְסִיכָה שֶׁהִיא כַשְּׁתִיָיה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר זֵכֶר לַדָּבָר. שֶׁנֶּאֱמַר וַתָּבוֹא כַמַּיִם בְּקִרְבּוֹ וְכַשֶּׁמֶן בְּעַצְמוֹתָיו:

MISHNAH: From where that anointing is like drinking on the Day of Atonement? Even though it is no proof, there is a hint, as it is said, it came like water into him and like oil in his bones.

הלכה: ד. מִנַּיִין לְסִיכָה כול׳. כְּהָדָא דְּתָנֵי. בַּשַּׁבָּת בֵּין סִיכָה שֶׁהִיא שֶׁלְתַּעֲנוֹג בֵּין סִיכָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלְתַּעֲנוֹג מוּתָּר. בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים בֵּין סִיכָה שֶׁהִיא שֶׁלְתַּעֲנוֹג בֵּין סִיכָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלְתַּעֲנוֹג אָסוּר. בְּתִשְׁעָה בְאַב וּבְתַעֲנִית צִיבּוּר סִיכָה שֶׁהִיא שֶׁלְתַּעֲנוֹג אָסוּר. שֶׁאֵינָהּ שֶׁלְתַּעֲנוֹג מוּתָּר.

HALAKHAH: 4. “From where that anointing,” etc. As we have stated: On the Sabbath both anointing for pleasure and anointing not for pleasure are permitted. On the Day of Atonement, both anointing for pleasure and anointing not for pleasure are forbidden. On the Ninth of Av and public fasts, anointing for pleasure is forbidden but anointing not for pleasure are permitted.

תַּנֵּי. שָׁוַות סִיכָה לִשְׁתִיָיה לְאִיסּוּר וּלְתַשְׁלוּמִין אֲבָל לֹא לָעוֹנֵשׁ. בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים לְאִיסּוּר אֲבָל לֹא לָעוֹנֵשׁ. וְהָא תַנֵּי. וְלֹא יְחַלְּלוּ. לָהָבִיא אֶת הַסָּךְ וְאֶת הַשּׁוֹתֶה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֵית כָּאן סָךְ. אָמַר רִבִּי אַבָּא מָרִי. אִם אוֹמֵר אַתְּ. לֵית כָּאן סָךְ. לֵית כָּאן שׁוֹתֶה. דִּלֹא כֵן דָּבָר שֶׁהוּא בָא מִשְׁנֵי לָוִוין מִצְטָרֵף. מְנַיִין שֶׁהוּא מְחוּוָּר בַּעֲשֵׂה. רִבִּי אֶלָעָזָר בְשֵׁם רִבִּי סִימַיי. לֹא נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת. מָה אֲנָן קַיָימִין. אִם לְהָבִיא לוֹ אָרוֹן וְתַכְרִיכִין. לַחַי הוּא אָסוּר לֹא כָל שֶׁכֵּן לָמֵת. אֵי זֶה דָבָר שֶׁהוּא מוּתָּר לַחַי וְאָסוּר לַמֵּת. הֲוֵי אוֹמֵר. זֶה סִיכָה.

It was stated: Anointing is equal to drinking regarding prohibition and reparation but not punishment. On the day of Atonement regarding prohibition but not punishment. But was it not stated, they shall not desecrate, to include him who anoints or drinks? Rebbi Joḥanan said, there is no “anoints” there. Rebbi Abba Mari said, if there is no “anoints” there is no “drinks”. For if it were not so, do matters combine which come from two different prohibitions? From where that there is a clear commandment? Rebbi Eleazar in the name of Rebbi Simai: I did not give from it to the dead. Where do we hold? If not to bring a casket or shrouds for him, this is forbidden for the living, therefore certainly for the dead. What is permitted for the living but prohibited for the dead? I am saying that this is anointing.