Jerusalem Talmud Horayot 2.7

משנה: כָּל מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁחַיָיבִין עַל זְדוֹנָן כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתָן חַטָּאת הַיָּחִיד מֵבִיא כִשְׂבָּה וּשְׂעִירָה וְהַנָּשִׂיא שָׂעִיר וּמָשִׁיחַ וּבֵית דִּין מְבִיאִין פָּר. וּבַעֲבוֹדָה זָרָה הַיָּחִיד וְהַנָּשִׂיא וְהַמָּשִׁיחַ מְבִיאִין שְׂעִירָה. וּבֵית דִּין פַּר וְשָׂעִיר פַר לָעוֹלָה וְשָׂעִיר לַחַטָּאת: אָשָׁם תָּלוּי הַיָּחִיד וְהַנָּשִׂיא חַיָיבִין וּמָשִׁיחַ וּבֵית דִּין פְּטוּרִין. אָשָׁם וַודַּאי הַיָּחִיד וְהַנָּשִׂיא וְהַמָּשִׁיחַ חַיָיבִין וּבֵית דִּין פְּטוּרִין. עַל שְׁמִיעַת הַקּוֹל וּבִיטּוּי שְׂפָתַיִם וְטוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקֳדָשָׁיו בֵּית דִּין פְּטוּרִין הַיָּחִיד וְהַנָּשִׂיא וְהַמָּשִׁיחַ חַיָיבִין אֶלָּא שֶׁאֵין כֹּהֵן גָּדוֹל חַיָיב עַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקֳדָשָׁיו דִּבְרֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן. וּמָה הֵן מְבִיאִין קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר הַנָּשִׂיא מֵבִיא שָׂעִיר:

MISHNAH: For all commandments of the Torah where one is liable to extirpation for willful infraction and a purification sacrifice for unintentional infraction, the individual brings a sheep or a she-goat, the Prince a he-goat, and the Anointed or the Court bring a bull. For idolatry the individual, the Prince, and the Anointed bring a she-goat, the Court bring a bull as elevation offering and a goat as purification sacrifice. For a suspended reparation sacrifice the individual and the Prince are liable but the Anointed and the Court are not liable. For a certain reparation sacrifice the individual, and the Prince, and the Anointed are liable but the Court is not liable. For hearing a sound, or expression of the lips, or the impurity of the Temple and its sancta, the Court is not liable, the individual, and the Prince, and the Anointed are liable but the Anointed is not liable for the impurity of the Temple and its sancta, the words of Rebbi Simeon. What do they bring? A variable sacrifice. Rebbi Eliezer says, the Prince brings a goat.

הלכה: כָּל מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה כול׳. אָשָׁם תָּלוּי הַיָּחִיד וְהַנָּשִׂיא חַיָיבִין כול׳. נֶפֶשׁ. לְרַבּוֹת הַנָּשִׂיא. יַרְבֶּה הַמָּשִׁיחַ. בְחָטְאָה בִּשְׁגָגָה. אֵת שֶׁהוּא בְשִׁגְּגַת הַמַּעֲשֶׂה. יָצָא מָשִׁיחַ שֶׁאֵינוֹ בְשִׁגְּגַת הַמַּעֲשֶׂה. וּכְרִבִּי דוּ אָמַר מָשִׁיחַ בְּשִׁגְּגַת מַעֲשֶׂה הוּא. אֵת שֶׁהוּא בְשִׁגְּגַת מַעֲשֶׂה לְכָל הַדְּבָרִים. יָצָא מָשִׁיחַ שֶׁאֵינוֹ בְשִׁגְּגַת מַעֲשֶׂה לְכָל הַדְּבָרִים. נֶפֶשׁ. לְרַבּוֹת הַנָּשִׂיא וּמָשִׁיחַ. הָכָא אַתָּ מַר. לְרַבּוֹת הַנָּשִׂיא. וָכָא אַתָּ מַר. לְרַבּוֹת מָשִׁיחַ. כַּחַטָּאת אָשָׁם. מַה חַטָּאת מְכַפֶּרֶת וּמְמָרֶקֶת. אַף אָשָׁם מְכַפֵּר וּמְמָרֵק. יָצָא אָשָׁם תָּלוּי שֶׁהוּא מְכַפֵּר וּמְשַׁיֵיר.

HALAKHAH: “For all commandments of the Torah,” etc. Halakhah 8:“For a suspended sacrifice the individual and the Prince are liable,” etc. A person, to include the Prince. Should it include the Anointed? “And sinned inadvertently.” Any depending on acting inadvertently. This excludes the Anointed who is not depending on acting inadvertently. But following Rebbi who said, the Anointed is depending on acting inadvertently? One dependent on acting inadvertently in any situation. This excludes the Anointed who is not dependent on acting inadvertently in any situation. A person, to include the Prince and the Anointed. Here you say, to include the prince, and there you say, to include the Anointed? Like the purification sacrifices is the reparation sacrifice. Just as the purification sacrifice atones and wipes clean, also the reparation sacrifice atones and wipes clean. This excludes the suspended reparation sacrifice which atones but leaves a residue.

כֵּינִי מַתְנִיתָא. אֶלָּא שֶׁאֵין כֹּהֵן גָּדוֹל חַיָיב עַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקֳדָשָׁיו. דִּבְרֵי הַכֹּל. וְהַנָּשִׂיא עַל שְׁמִיעַת קוֹל. דִּבְרֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא וְלֹא יְחַלֵּל. הָא אִם יָצָא אֵינוֹ מְחַלֵּל. רִבִּי אַשִּׁיָאן רִבִּי יוֹנָה רִבִּי בּוּן בַּר כַּהֲנָא מַקְשֵׁי. וְהָכְתִיב אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וַחֲלָלָה זוֹנָה אֶת אֵלֶּה לֹא יַקָּח. הָא אִם לָקַח אֵינוֹ מְחַלֵּל. מַאי כְדוֹן. אָמַר חִזְקִיָּה. וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִתּוֹךְ הַקָּהָל. אֵת שֶׁקָּרְבָּנוֹ שָׁוֶה לַקָּהָל. יָצָא מָשִׁיחַ שֶׁלֹּא שָׁוֶה קָרְבָּנוֹ לַקָּהָל. הָתִיבוֹן. הֲרֵי נָשִׂיא לֹא שָׁוֶוה קָרְבָּנוֹ לַקָּהָל. שָׁוֶה בְיוֹם הַכִּיפּוּרִים. הֲרֵי אֶחָיו הַכֹּהֲנִים לֹא שָׁווּ בְיוֹם הַכִּיפּוּרִים. שָׁווּ בִשְׁאָר יְמוֹת הַשָׁנָה. אָמַר רִבִּי יוּדָן בַּר שָׁלוֹם. שָׁווּ בְמַתָּן דָּמִים בַּחוּץ.

So is the Mishnah: “but the Anointed is not liable for the impurity of the Temple and its sancta, everybody’s opinion, and neither is the Prince for hearing a sound, the words of Rebbi Simeon.” Rebbi Joḥanan said, and the Sanctuary he shall not leave, nor desecrate. Therefore, if he left, he would not desecrate. Rebbi Ashian, Rebbi Jonah: Rebbi Abun bar Cahana found a difficulty. Is it not written, a widow, or a divorcee, or a desecrated, a harlot, these he shall not marry, therefore if he married he would not desecrate? What about it? Ḥizqiah said, this person would be extirpated from the community. One whose sacrifice is identical to that of the community. This excludes the Anointed whose sacrifice is not equal to that of the community. They objected, is not also the Prince’s sacrifice not equal to that of the community? It is equal on the day of Atonement. But his brothers the priests are not equal on the day of Atonement! They are equal on the other days of the year. Rebbi Yudan bar Shalom said, they are equal in that the blood is given outside.

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא אָמַר רִבִּי לִיעֶזֶר אֶלָּא מִפְּנֵי כְרִיתוֹ. רַב הוֹשַׁעְיָה בָעֵי. מֵעַתָּה אֲפִילוּ בִקְבוּעָה. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. מִיסְבּוֹר סְבַר רִבִּי הוֹשַׁעְיָה שֶׁנֶּעֱקַר מִכָּל הַפָּרָשָׁה. אֶלָּא כְהֶדְיוֹט עָשִׁיר עֲבִיד לֵיהּ רִבִּי לִיעֶזֶר. אָמַר רִבִּי מָנָא. אִין כְּהֶדְיוֹט עָשִׁיר עֲבִיד לֵיהּ רִבִּי לִיעֶזֶר אֲפִילוּ עַל שְׁמִיעַת קוֹל וְעַל בִּיטּוּי שְׂפָתַיִם. דְּתַנֵּי. לֹא נֶחְלְקוּ רִבִּי אֶלְעָזָר וַחֲכָמִים עַל שְׁמִיעַת קוֹל וְעַל בִּיטּוּי שְׂפָתַיִם שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא שָׂעִיר אֶלָּא שְׂעִירָה. וְעַל מַה נֶחְלְקוּ. עַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקֳדָשָׁיו. שֶׁרִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר. הוֹאִיל וְהוּא בְהִיכָּרֵת לָמָּה אֵינוֹ מֵבִיא שָׂעִיר אֶלָּא שְׂעִירָה. הָתִיבוֹן. הֲרֵי מָשִׁיחַ וַעֲבוֹדָה זָרָה הֲרֵי אֵינוֹ מֵבִיא שָׂעִיר אֶלָּא שְׂעִירָה.

Rebbi Joḥanan said, Rebbi Eliezer said this only because of his extirpation. Rebbi Hoshaia asked: If so, then even for a fixed [sacrifice]? Rebbi Jonah said, Rebbi Hoshaia is of the opinion that he is uprooted from the entire paragraph; but Rebbi Eliezer treats him like a rich commoner. Rebbi Mana said, if Rebbi Eliezer treats him like a rich commoner, then also for hearing a sound, or expression of the lips, as it was stated: Rebbi (Eleazar) [Eliezer] and the Sages did not differ about hearing a sound, or expression of the lips, that he does not bring a male goat but a she-goat. About what did they differ? About impurity of the Sanctuary and its sancta, where Rebbi Eliezer says since he is subject to extirpation why should he not bring a male goat instead of a she-goat? They objected: Is there not the Anointed in the case of idolatry where he does not bring a male goat but a she-goat.