Jerusalem Talmud Taanit 4.3

משנה: בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן קוֹרִין בְּרֵאשִׁית וִיְהִי רָקִיעַ. בַּשֵּׁנִי יְהִי רָקִיעַ יִקָּווּ הַמַּיִם. בַּשְּׁלִישִׁי יִקָּווּ הַמַּיִם יְהִי מְאוֹרוֹת. בָּרְבִיעִי יְהִי מְאוֹרוֹת יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם. בַּחֲמִישִׁי יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם וְתוֹצֵא הָאָרֶץ. בַּשִּׁשִּׁי וְתוֹצֵא הָאָרֶץ וַיְכוּלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צָבָאָם. פָּרָשָׁה גְדוֹלָה קוֹרִין אוֹתָה בִּשְׁנַיִם וְהַקְּטַנָּה בְּיָחִיד. בַּשַּׁחֲרִית וּבַמּוּסָף וּבַמִּנְחָה נִכְנָסִין וְקוֹרִין עַל פִּיהֶן כְּקוֹרִין אֶת שְׁמַע. עֶרֶב שַׁבָּת בַּמִּנְחָה לֹא הָיוּ נִכְנָסִין מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת: כָּל יוֹם שֶׁיֶּשׁ בּוֹ הַלֵּל אֵין בּוֹ מַעֲמָד שַׁחֲרִית. קָרְבַּן מוּסָף אֵין בּוֹ נְעִילָה. וְקֻרְבַּן עֵצִים אֵין בּוֹ מִנְחָה דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָה. אָמַר לוֹ בֶן עַזַּאי כָּךְ הָיָה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שׁוֹנֶה קָרְבַּן מוּסָף אֵין בּוֹ מִנְחָה וְקֻרְבַּן עֵצִים אֵין בּוֹ נְעִילָה. חָזַר רַבִּי עֲקִיבָה לִהְיוֹת שׁוֹנֶה כְדִבְרֵי בֶן עַזַּאי:

MISHNAH: On Sunday one reads, In the Beginning, there shall be a spread. On Monday, there shall be a spread, the waters shall come together. On Tuesday, the waters shall come together, there shall be lights. On Wednesday, there shall be lights, the water shall swarm. On Thursday, the water shall swarm, the earth shall produce. On Friday, the earth shall produce, the heavens and earth and all their hosts were finished. A large paragraph is read by two persons, and a small one by an individual in the morning and for musaf; for afternoon prayers they were assembling and read by heart as one reads the shema`. Friday afternoon they were not assembling because of the honor of Sabbath. On any day of hallel there is no bystanding for morning prayers, on a musaf sacrifice there is no ne`ilah; on an offering of wood there is none for the afternoon prayers, the words of Rebbi Aqiba. Ben Azzai said to him, so was Rebbi Joshua stating: on a musaf sacrifice there is none for the afternoon prayers; on an offering of wood no ne`ilah. Rebbi Aqiba changed to state following Ben Azzai’s words.

הלכה: רַב חוּנָה אָמַר. שְׁלֹשָׁה קְרוּיוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה לֹא יִפְחֲתוּ מֵעֲשָׂרָה פְסוּקִים. חִזְקִיָּה אָמַר. כְּנֶגֶד עֲשֶׂרֶת הַדִּיבְּרוֹת. וְהָא תַנִּינָן. בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן בְּרֵאשִׁית וִיְהִי רָקִיעַ. וְהָא לֵית בְּהוֹן אֶלָּא תְמַנְיָיא. רִבִּי אִידִי אָמַר. אִיתְפַּלְּגוֹן כֶּהֲנָא וָאַסָּא. חַד אָמַר. חוֹזֵר. וְחוֹרָנָה אָמַר. חוֹתֵךְ. מָאן דְּאָמַר. חוֹזֵר. חוֹזֵר שְׁנֵי פְסוּקִים. מָאן דְּאָמַר. חוֹתֵךְ. וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר פָּסוּק בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְהָא תַנִּינָן. בַּשֵּׁינִי יְהִי רָקִיעַ יִקָּווּ הַמַּיִם. חַד אָמַר. חוֹזֵר. וְחוֹרָנָה אָמַר. חוֹתֵךְ. מָאן דְּאָמַר. חוֹזֵר. חוֹזֵר שְׁנֵי פְסוּקִין. מָאן דְּאָמַר. חוֹתֵךְ. אֲפִילוּ חוֹתֵךְ לֵית בֵּיהּ. הֵתִיב רִבִּי פִלִּיפָּה בַּר פְּרִיטָה קוֹמֵי רִבִּי זְעוּרָה. וַהֶרֵי פָּרָשַׁת עֲמָלֵק. אָמַר לֵיהּ. שַׁנְיָיה הִיא. שֶׁהוּא סִדְרוֹ שֶׁלְיוֹם. הָתִיב רִבִּי לָעְזָר בַּר מְרוֹם קוֹמֵי רִבִּי יוֹנָה. וְהָא תַנֵּי. הַמַּפְטִיר בַּנָּבִיא לֹא יִּפְחוֹת מֵעֶשְׂרִים וְאֶחָד פְּסוּקִים.

HALAKHAH: Rav Ḥuna said, three people reading in the Torah shall not do less than ten verses. Ḥizqiah said, corresponding to the Ten Commandments. But did we not state, “on Sunday, In the Beginning and there shall be a spread”? And these are only eight! Rebbi Idi said, Cahana and Assi disagreed. One said, he repeats. But the other said, he splits. He who says that he repeats, he repeats two verses. He who says he splits, he splits it was evening, it was morning, as a separate verse. But did we not state, “on Monday, there shall be a spread and the waters shall come together”? One said, he repeats. But the other said, he splits. He who says that he repeats, he repeats two verses. He who says he splits, he could not split. Rebbi Philippos ben Perita objected before Rebbi Ze`ira, is there not the paragraph about Amalek? He said to him, there is a difference since this is the topic of the day. Rebbi Eleazar from Merom asked before Rebbi Jonah; was it not stated, the one who reads the conclusion from Prophets should not do less than 21 verses?

תַּנֵּי. אַנְשֵׁי מִשְׁמָר הָיוּ מִתְעַנִּים בְכָל יוֹם. בַּשֵּׁינִי הָיוּ מִתְעַנִּין עַל מַפְרִשֵׂי יַמִּים. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם. בַּשְּׁלִישִׁי הָיוּ מִתְעַנִּין עַל יוֹצְאֵי דְרָכִים. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם. בָּרְבִיעִי הָיוּ מִתְעַנִּין עַל הַתִּינוֹקוֹת שֶׁלֹּא תַעֲלֶה אַסְכָּרָה לְתוֹךְ פִּיהֶם. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאוֹרוֹת. מְאֹרֹת כָּתוּב. בַּחֲמִישִּׁי הָיוּ מִתְעַנִּין עַל הַמְּעוּבָּרוֹת שְׁלֹּא יַפִּילוּ וְעַל הַמֵּינִיקוֹת שֶׁלֹּא יָמוּתוּ בְנֵיהֶן. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה. תַּנֵּי. לֹא הָיוּ מִתְעַנִּין לֹא בָעֶרֶב שַׁבָּת וְלֹא בְמוֹצָאֵי שַׁבָּת מִפְּנִי כְבוֹד שַׁבָּת. תַּנֵּי. סַנְהֶדְרִין גְּדוֹלָה הָיְתָה מִתְעַנָּה עִמָּהֶן. וְסַנְהֶדְרִין יְכוֹלָה לְהִתְעַנּוֹת בְּכָל יוֹם. מְחַלְּקִין הָיוּ עַצְמָן עַל בָּתֵּי אָבוֹת. וְאֵין מִתְעַנִּין עַל שְׁנֵי דְבָרִים כְּאַחַת. מִן הָדָא. וַנָּקוּמָה וַנְּבַקְשָׁה מֵאֱלֹהֵינוּ עַל זֹאת. אָמַר רִבִּי תַנְחוּמָה. לֹא מִן הָדָא אֶלָּא מִן הָדָא. וְרַחֲמִין לְמִיבְּעֵי מִן קֳדָם אֱלָהּ שְׁמַיָּא עַל רָזָא דְּנָא. רִבִּי חַגַּיי בְשֵׁם רִבִּי זְעוּרָה. שֶׁאִם הָיוּ שְׁנֵי דְבָרִים. כְּגוֹן עֲצִירַת גְּשָׁמִים וְגוֹבַיי. מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן. רִבִּי חַגַּיי כַד דַּהֲוָה נְפַק לְתַעֲנִיתָא הֲוָה אֲמַר קוֹמֵיהוֹן. אָחֵינָן. אַף עַל גַּב דְּאִית בְּלִיבִּינָן עֲקִין סַגִּין אֶלָּא לָהֵן דַּאֲתִינָן.

It was stated: The people of the watch are fasting every day. On Monday they were fasting for travellers at sea; God commanded, there shall be a spread in midst of the water. On Tuesday they are fasting for road travellers; God commanded, the waters under the sky shall congregate. On Wednesday they are fasting for children that diphteria should not develop in their mouths; God commanded, there shall be lights. “Curses” is written. On Thursday they are fasting that pregnant women should not miscarry and that the children of nursing women should not die; God commanded, let the waters teem with living creepers. They fasted neither on Friday nor on Sunday in order to honor the Sabbath. It was stated: The Great Synhedrion was fasting with them. Can the Synhedrion fast every day? They split themselves into clans. “One does not fast for two reasons simultaneously, from the following: we rose and asked of our God for this.” Rebbi Tanḥuma said, not because of this but because of the following, to ask for mercy from the God of Heaven for this secret. For if there were two reasons, such as a drought and locusts, one blows the shofar about them. When Rebbi Ḥaggai went for a fast, he said before them: Our brothers, even though in our hearts are many worries, this is for what we came.

מַתְנִיתָא דְרִבִּי מֵאִיר. דְּרִבִּי מֵאִֵיר אָמַר. מִתְפַּלְּלְין וְקוֹרִין מִתְפַּלְּלְין וְקוֹרִין. בְּרַם כְּרַבָּנִן. מִתְפַּלְּלְין וְקוֹרִין מִתְפַּלְּלְין וְהוֹלְכִין לָהֶן. הָא מוּסָף יֵשׁ בּוֹ. מַתְנִיתָא דְרִבִּי מֵאִיר. דְּרִבִּי מֵאִֵיר אָמַר. מִתְפַּלְּלְין וְקוֹרִין. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי וּמַחֲלִף. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יָסָא כְּמַתְנִיתָן. אָמַר רִבִּי סִימוֹן סוּכְרָא דְקִיסָּא טְרַד. אָמַר רִבִּי מָנָא. מִפְּנֵי סְעוּדוֹת רֹאשׁ חוֹדֶשׁ. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. עַל שֵׁם כָּל הַתָּדִיר מֵחֲבֵירוּ קוֹדֵם אֶת חֲבֵירוֹ.

The Mishnah is Rebbi Meïr’s, as Rebbi Meïr said, one prays and reads, one prays and reads. But following the Rabbis, one prays and reads, one prays and leaves. Therefore on it is a musaf. Is the Mishnah Rebbi Meïr’s since Rebbi Meïr said, one prays and reads? There are Tannaim who state it inversely. Rebbi Aḥa in the name of Rebbi Yasa following our Mishnah. Rebbi Simon said, is the load of firewood such an exertion? Rebbi Mana said, because of the meal of the New Moon. Rebbi Eleazar said, because of “what is more frequent than something else has precedence over the other.”

קִרְיָיא מְסַיֵיעַ לְרִבִּי יוֹחָנָן וַיְהִי מִמָּחֳרַת הַחוֹדֶשׁ הַשֵּׁינִי. אִין תִּימַר. תְּרֵין יַרְחִין הֲווֹן. וְהָא כְתִיב מַדּוּעַ לֹא בָא בֶן יִשַׁי גַּם תְּמוֹל גַּם הַיּוֹם אֶל הַלָּחֶם. אָמַר רִבִּי חִיָיא בַּר בָּא. רִבִּי יוֹחָנָן מְפַקֵּד לִכְנִישְׁתָּא דִכוּפְרָא. סַבּוֹן מֵיעוֹל עַד דּוּ אִימָמָא וְאַתּוּן אָמְרִין זְמַנּוֹ וְעִיבּוּרוֹ.

The verse supports Rebbi Joḥanan: It was in the morning of the second New Month. If you would say, there were two months, is it not written: why did Jesse’s son come neither yesterday not today to the meal? Rebbi Ḥiyya bar Abba said, Rebbi Joḥanan commanded those of the Kufra synagogue, make sure that you come home when it is still daytime and you should mention its time and its addition.