Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5.1

משנה: כֶּרֶם רְבָעִי מְצַיְינִים אוֹתוֹ בְקוֹזְזוֹת אֲדָמָה וְשֶׁל עָרְלָה בְחַרְסִית וְשֶׁל קְבָרוֹת בְּסִיד וּמַמְחֶה וְשׁוֹפֵךְ. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים בַּשְּׁבִיעִית וְהַצְּנוּעִין מַנִּיחִין אֶת הַמָּעוֹת וְאוֹמֵר כָּל הַנִּלְקָט מִזֶּה מְחוּלָּל עַל הַמָּעוֹת הָאֵלּוּ.

MISHNAH: One marks a fourth-year vineyard with lumps of earth, one of ‘orlah with potsherds; graves with whitewash which is thinned and poured. Rebbi Simeon ben Gamliel said, when has this been said? In a Sabbatical year. But discreet religious persons set aside some coins and say, what is taken from here is exchanged for these coins.

הלכה: זוּנָא שָׁאַל לְרִבִּי מַה נִיתְנֵי. כֶּרֶם רְבָעִי אוֹ נֶטַע רְבָעִי. אָמַר לוֹן פֻּקּוּן שְׁאָלוּן לְרִבִּי יִצְחָק רוֹבָא דְּבָחַנִת לֵיהּ כָּל מַתְנִיתָא. נַפְקוּן וְשָׁאֲלוּן לֵיהּ. אָמַר לוֹן קַדְמִיָּא כֶּרֶם רְבָעִי וְתִינְיָינָא נֶטַע רְבָעִי. רִבִּי זְעִירָא קָבַל לְסַבַּיָּא דִהֲווֹן בְּיוֹמוֹי דְּרִבִּי יִצְחָק רוֹבָא דְּלָא בָחֲנוּן כָּל מַתְנִיָיתָא מִינֵיהּ.

HALAKHAH: Zenon asked Rebbi: How should we state, fourth-year vineyard or fourth-year orchard? He said to them, go out and ask Rebbi Isaac the Elder with whom I checked the entire Mishnah. He said to them, the first ones fourth-year vineyard, the second ones fourth-year orchard. Rebbi Zeïra complained about the old people from the time of Rebbi Isaac the Elder, that they did not check all Mishnaiot with him.

תַּנֵּי כֶּרֶם רְבָעִי מְצַיְינִין אוֹתוֹ בְקוֹזְזוֹת אֲדָמָה שֶׁהוּא לְשָׁעָה. שֶׁל עָרְלָה בְחַרְסִית בְּחִיוְורָא שֶׁהוּא יוֹתֵר מִכֵּן. וְשֶׁל קְבָרוֹת בְּסִיד דּוּ יוֹתֵר מִיכֵּן. תַּנֵּי רִבִּי חֲלַפְתָּא בֶן שָׁאוּל אִם הָיוּ יְחִידוֹת תּוֹלֶה בָהֶן אָזְנֵּי חָבִיּוֹת.

It was stated: One marks a fourth-year vineyard with lumps of earth because it is temporary, one of ‘orlah with potsherds because it has to last longer; graves with whitewash because it has to last still longer. Rebbi Ḥalaphta ben Shaul stated: If [the ‘orlah trees] were isolated, one hangs amphora handles on them.

רִבִּי זְעִירָא בָּעֵי לָמָּה לֵי נָן אָמְרִין כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי מָה שֶׁהוּא. כְּהָדָא דְתַנֵּי אִילָן שֶּׁלְהֶקְדֵּשׁ סוֹקְרִין אוֹתוֹ בְסִיקְרָא. בָּתֵּי עֲבוֹדָה זָרָה מְפָחֲמִין אוֹתָן בִּפְחָמִין. בַּיִת מְנוּגָּע נוֹתְנִין עָלָיו אֶפֶר מַקְלֶה. מָקוֹם הָרוּג בְּדָם. מָקוֹם עֶגְלָה עֲרוּפָה בַחֲגִורָה שֶׁלַּאֲבָנִים. וְחָשׁ לוֹמַר שֶׁמָּא אִילָן שֶׁהוּא מְנַבֵּל פֵּירוֹתָיו הוּא. וְלֹא כֵן תַּנֵּי אִילָן שֶׁהוּא מְנַבֵּל פֵּירוֹתָיו סוֹקְרִין אוֹתוֹ בְסִיקְרָא וּמַטְעִינִין אוֹתוֹ אֲבָנִים וּמְבַהֲתִין לֵיהּ דִּי עֲבַד. תַמָּן דְּלָא יַתִּיר פֵּירוֹי. בְּרַם הָכָא דְּיַעֲבִד כַּתְּחִילָּה. רִבִּי יוֹנָה בָּעֵי וְלָמָּה לֵי נָן מָרִין חוּט בְּחוּט שֶּׁלְסִיקְרָא זֶכֶר לַמִּזְבֵּחַ. כֵּיי דְתַנִּינָן תַּמָּן חוּט שֶּׁלְסִיקְרָא חוֹגְרוֹ בְאֶמְצַע לְהַבְחִין בֵּין דָּמִים הָעֶלְיוֹנִים לַדָּמִים הַתַּחְתּוֹנִים. תַּנֵּי רִבִּי חִיָיא סוֹקְרִין עָלָיו בְּסִיקְרָא הֶקְדֵּשׁ.

Rebbi Zeïra asked, why do we not enumerate all for what they are: As we have stated: “A dedicated tree one colors with vermilion, houses of idol worship one blackens with charcoal, a leprous house one indicates by burned ashes, the place of a slain person by blood, the place where the neck of a calf was broken by a stone enclosure.” Is one not afraid that it will be said it is a tree which sheds its fruits? Did we not state: “If a tree sheds its fruits, one colors it red with vermilion, loads it with stones, and frightens it into producing.” They said, there that it should not loosen its fruits, here that it should start to produce. Rebbi Jonah asked: Why do we not teach “a line”, like the vermilion line as remembrance of the altar, as we have stated there: “A vermilion line is like a belt in the middle to distinguish between upper and lower blood.” Rebbi Ḥiyya stated, one writes on it with vermilion: “dedicated.”

רִבִּי יוֹסֵי וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אָמְרוּ דָּבָר אֶחָד. כְּמָה דְּרִבִּי יוֹסֵי אָמַר אֵין אָנוּ אַחְרָאִין לְרַמָּאִין. כֵּן רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אֵין אָנוּ אַחְרָאִין לְרַמָּאִין. מִסְתַּבְּרָא רִבִּי יוֹסֵי יוֹדֵי לְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל לֹא יוֹדֵי לְרִבִּי יוֹסֵי. רִבִּי יוֹסֵי יוֹדֵי לְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל שֶׁאֵין אָנוּ אַחְרָאִין לְרַמָּאִין. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל לֹא יוֹדֵי לְרִבִּי יוֹסֵי. שֶׁאֵין דֶּרֶךְ חָבֵר לְהוֹצִיא מִבֵּיתוֹ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְתוּקָּן.

Both Rebbi Yose and Rabban Simeon ben Gamliel said the same thing. Just as Rebbi Yose said, we are not responsible for the dishonest, so Rabban Simeon ben Gamliel says, we are not responsible for the dishonest. It is reasonable that Rebbi Yose will agree with Rabban Simeon ben Gamliel; Rabban Simeon ben Gamliel will not agree with Rebbi Yose. Rebbi Yose will agree with Rabban Simeon ben Gamliel that we are not responsible for the dishonest. Rabban Simeon ben Gamliel will not agree with Rebbi Yose, because it is not fitting for a ḥaver that anything not in order should leave his house.

מְנַיִין לְצִיּוּן. רִבִּי בְּרֶכְיָה רִבִּי יַעֲקֹב בַּר בַּת יַעֲקֹב בְּשֵׁם רִבִּי חוֹנִיָּה דִבְרַת חַוְורָן. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר לָהּ רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי חֲנַנְיָה דִבְרַת חַוְורָן. רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי עוּזִּיאֵל בְּרֵיהּ דְּרִבִּי חוֹנִיָּה דִבְרַת חַוְורָן בְּשֵׁם רִבִּי חוֹנִיָּה דִבְרַת חַוְורָן וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא. כְּדֵי שֶׁתְּהֵא הַטּוּמְאָה קוֹרָא לָהּ בְּפִיהָ וְאוֹמֶרֶת לָךְ. פְּרוֹשׁ. רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן וְעָבְרוּ הָעֹבְרִים בָּאָרֶץ וְרָאָה עֶצֶם אָדָם וּבָנָה אֶצְלוֹ צִיּוּן. מִיכָּן שְׁמְצַיְינִין עַל הָעֲצָמוֹת. אָדָם מִיכָּן שְׁמְצַיְינִין עַל הִשִּׁזְרָה וְעַל הַגּוּלְגּוֹלֶת. וּבָנָה. מִיכָּן שְׁמְצַיְינִין עַל גַּבֵּי אֶבֶן קְבוּעָה. אִם אוֹמֵר אַתְּ עַל תְּלוּשָׁה אַף הִיא הוֹלֶכֶת וּמְטַמָּא בְּמָקוֹם אַחֵר. אֶצלוֹ. בְּמָקוֹם טָהֳרָה. צִיּוּן. מִיכָּן לְצִיּוּן.

From where about marks? Rebbi Berekhiah, Rebbi Jacob the son of the daughter of Jacob, in the name of Rebbi Onias from Hauran. Rebbi Yose said it in the name of Rebbi Jacob bar Aḥa in the name of Rebbi Onias from Hauran. Rebbi Ḥizqiah, Rebbi Uziel the son of Rebbi Onias from Hauran in the name of Rebbi Onias from Hauran (Lev. 13:45): “impure, impure, he shall call out;” the impurity itself has to call out and say to you: go away! Rebbi Hila in the name of Rebbi Samuel bar Naḥman (Ez. 39:15): “The emissaries shall crisscross the land; if one sees a bone of a human he builds a sign near it.” [A bone,] from here that one makes signs for bones. A human, from here that one makes signs for spine and skull. He builds, from here that one makes signs on fixed stones. If you say on loose ones, it would move and make other places impure. Near it, on a place of purity. A sign, from here the marks.

תַּנֵּי מָצָא אֶבֶן אַחַת מְצוּיֶינֶת אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְקַיְימִין כֵּן הַמַּאֲהִיל עָלֶיהָ טָהוֹר. אֲנִי אוֹמֵר מֵת קַמְצוֹץ הָיָה נָתוּן תַּחְתֶּיהָ. הָיוּ שְׁתַּיִם הַמַּאֲהִיל עֲלֵיהֶן טָהוֹר וּבֵינֵיהֶן טָמֵא. הָיָה חָרוּשׁ בֵּנְתָיִים הֲרֵי הֵן כִּיחִידִיּוֹת בֵּינֵיהֶן טָהוֹר וּסְבִיבוֹתָן טָמֵא.

It was stated: If one found a single marked stone, even though one should not keep it so, if somebody forms a tent over it he is pure; I say a compressed corpse was under it. If there were two, he who forms a tent over any one of them is pure; between them he is impure. If between them was a ploughed strip they are single stones, between them the area is pure and around them impure.

תַּנֵּי אֵין מְצַיְינִין עַל הַבָּשָׂר שֶׁמָּא יִתְאַכֵּל הַבָּשָׂר. רִבִּי יוּסְטֵי בַּר שׁוּנֵם בָּעֵא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא וְלֹא נִמְצָא מְטַמֵּא אֶת הַטַּהֲרוֹת לְמַפְרֵעַ. אָמַר לֵיהּ מוּטָּב שֶׁיִּתְקַלְקְלוּ בוֹ לְשָׁעָה וְאַל יִתְקַלְקְלוּ בוֹ לְעוֹלָם.

It was stated: One does not mark flesh, for perhaps it will decompose. Rebbi Justus bar Shunem asked before Rebbi Mana: Will that not cause pure food to be retroactively made impure? He said to him, it is better that these should become unusable for a limited time than that [the earth] become unusable forever.

חֲבֵרַיָיא אָמְרֵי יְאוּת אָמַר רַבַּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל וְקַשְׁיָא עַל דְּרַבָּנִין. לֹא בַיּוֹם הוּא מְצַיֵין. לֹא בַלַּיְלָה הוּא גוֹנֵב. אָמַר לוֹן רִבִּי מָנָא מִבְּיוֹם כַּיי דְּאָמַר רִבִּי חְנִינָה חָתַר בַּחוֹשֶׁךְ בָּתִּים יוֹמָם חִתְּמוּ לָמוֹ לֹא רָאוּ אוֹר. מִיּוֹמָם חִתְּמוּ לָמוֹ. כָּךְ הָיוּ אַנְשֵׁי דּוֹר הַמַּבּוּל עוֹשִׂין הָיוּ רוֹשְׁמִין בָּאֳפּוֹבַּלְסַמּוֹן וּבָאִין וְגוֹנְבִין בַּלַּיְלָה. כָּךְ דְּרָשָׁהּ רִבִּי חֲנִינָא בְצִיפּוֹרִין. אִיתְעֲבִוד תְּלַת מֵאָה חַתִּירָן בָּתִּים.

The colleagues said, Rabban Simeon ben Gamliel says it correctly, it is difficult for the rabbis! Does one not mark for the day, does he not steal in the night? Rebbi Mana said to them, following what Rebbi Ḥanina said (Job 24:16): “He dug in the darkness under houses, by day they designated for them, they did not see light.” That is what the generation of the flood did, they were making signs with balsamum resin and came to steal in the night. So did Rebbi Ḥanina preach in Sepphoris; there were 300 houses undermined.

וִיצַיֵין. אִם מְצוּיָין הוּא הֵיאַךְ נִקְרָא הוּא צָנוּעַ.

Why can’t he mark? If it [his vineyard] is marked, how can he be called discreet?

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן אַתְיָא דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל כְּמָאן דְּאָמַר לְעִיתּוֹתֵי עֶרֶב. דְּתַנֵּי רִבִּי דּוֹסָא אוֹמֵר כָּל מַה שֶׁיְּלַקְּטוּ עֲנִיִים בֵּין הָעֳמָרִים הֶבְקֵר הֲרֵי הוּא הֶבְקֵר. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר לְעִיתּוֹתֵי עֶרֶב וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵין הֶבְקֵר אַנָּסִין הֶבְקֵר שֶׁאֵין אָנוּ אֲחֵרָאִין לְרַמַּאִין. בְּרַם כְּמָאן דְּאָמַר בְּשַׁחֲרִית לֹא אַתְיָא. וְיֵשׁ אָדָם מַבְקֵר בִּמְחוּבָּר לְקַרְקַע. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה אֲפִילוּ כְּמָאן דְּאָמַר בְּשַׁחֲרִית אַתְיָא הוּא. וְלָאו רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הִיא. וְעוֹד הוּא אִית לֵיהּ מְשִׁיכָתוֹ שֶּׁלְמַעֲשֵׂר שֵׁינִי הִיא פְדִיָיתוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי וְהַיְינוֹ וְקָם לוֹ. אִילּוּ רָאָה כִכָּר מִתְגַּלְגֵּל בַּנָּהָר וְאָמַר כִּכָּר זֶה הֶקְדֵּשׁ שֶׁמָּא כְלוּם אָמַר. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה עַד דְּאַתְּ מַקְשֵׁי לֵיהּ בְּשַׁחֲרִית קַשְׁיָיתָהּ לְעִיתּוֹתֵי עֶרֶב. אָמַר לֵיהּ מָאן דְּאִיתֵיהּ לֵיהּ לְעִיתּוֹתֵי עֶרֶב. לֵית לֵיהּ לְאִילֵּין קַשְׁיָיתָא.

Rebbi Joḥanan said, Rabban Simeon ben Gamliel parallels him who says “in the evening”, as we have stated: “Rebbi Dosa says, ‘everything the poor will collect between the sheaves shall be abandoned’, it is abandoned. Rebbi Jehudah says, in the evening. But the Sages say, a declaration of abandonment under duress is not an abandonment, for we are not responsible for tricksters.” But he is not parallel to him who says “in the morning”. Can one abandon anything if it is standing on the ground? Rebbi Jeremiah said, it is even parallel to him who says “in the morning”. Is it not Rabban Simeon ben Gamliel’s? In addition, he holds that taking Second Tithe is its redemption. Rebbi Yose said, is that (Lev. 27:19): “It shall be his”? If somebody saw a loaf floating in a river and said, that loaf shall be dedicated, did he say anything? Rebbi Jeremiah said, before you ask all these questions regarding “in the morning”, ask them regarding “in the evening!” He answered him, he who holds “in the evening” does not have all these questions.