Jerusalem Talmud Demai 6.8

משנה: עַם הָאָרֶץ שֶׁאָמַר לְחָבֵר קַח לִי אֲגוּדַת יֶרֶק קַח לִי קְלוֹסְקִין אֶחָד לוֹקֵחַ סְתָם פָּטוּר. אִם אָמַר זוּ שֶׁלִּי וְזוּ שֶׁל חֲבֵירִי וְנִתְעָרְבוּ חַיָיב לְעַשֵּׂר אֲפִילוּ הֵן מֵאָה.

MISHNAH: An am haäreẓ who said to a ḥaver, buy for me a bunch of vegetables, buy for me a loaf, if he buys anonymously, he is free. If he says, this one is for me and that one is for my friend, if they became mixed up he has to tithe, even if there are a hundred.

הלכה: תַּמָּן תַּנֵּינָן נֶאֱמָנִין עַל הַלֶּקֶט וְעַל הַשִּׁכְחָה וְעַל הַפֵּיאָה בְּשָׁעָתָן. וְהָכָא אַתְּ אָמַר הָכֵן. תַּמָּן שֶׁתִּיקֻּנוֹ פָטוּר בְּרַם הָכָא שֶׁתִּיקּוּנוֹ חַיָיב. וְתַנִּי כֵן אֶת שֶׁתִּיקּוּנוֹ פָטוּר נֶאֱמָן לְהַחֲמִיר בְּרַם הָכָא פֵּירוּשׁוֹ לְהָקֵל נֶאֱמָן.

HALAKHAH: : There, we have stated: “They can be trusted about gleanings, forgotten sheaves, and peah at harvest time.” And here you say so? There, his assertion is for exemption, but here his assertion is for obligation. And we have stated so: “If his assertion is for exemption, he may be trusted in restrictions.” But here, he can be trusted even if his explanation is to make it easier.

תַּנִּי גּוֹי שֶׁהָיָה צוֹוֵחַ וְאוֹמֵר בּוֹאוּ וּטְלוּ לָכֶם מִמֶּנִּי פֵּירוֹת הֶן פֵּירוֹת עָרְלָה הֵן נֶטַע רְבָעִי אֵינוֹ נֶאֱמָן. אִם אָמַר מִגּוֹי פְּלוֹנִי הֵבֵאתִים נֶאֱמָן לְהַחֲמִיר דִּבְרֵי רִבִּי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים דִּבְרֵי הַגּוֹי לֹא מַעֲלִין וְלֹא מוֹרִידִין. רִבִּי יוּדָן בְּעֵי הָיָה צוֹוֵחַ לְפִי תוּמּוֹ. רִבִּי יוּדָן בְּעֵי מִמָּה דְּתֵימָא כּוּתִי כְגוֹי. דְּאִיתְפַּלְּגוּן כּוּתִי כְגוֹי דִּבְרֵי רִבִּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר כּוּתִי כְ[יִשְׂרָאֵל] לְכָל דָּבָר.

It was stated: “A Gentile who was calling out, ‘come and buy fruits from me, they are from an orlah tree, they are from a vineyard in its fourth year,’ cannot be believed. If he says, ‘I brought them from a certain Gentile,’ he may be trusted for restrictions, the words of Rebbi. The Sages say, the words of a Gentile are irrelevant.” Rebbi Judan asked, what if he calls out when he is uninformed? Rebbi Judan asked, what if one holds that a Samaritan is like a Gentile, since they disagreed: “A Samaritan is like a Gentile, the words of Rebbi. Rabban Simeon ben Gamliel says, a Samaritan is like a Jew in all respects”?

אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיא וְהוּא שֶׁיְּהֵא רוֹב מִכְנָסוֹ מִשֶּׁלּוֹ.

Rebbi Abun bar Ḥiyya said, that is only if most of what he takes in comes from his own.

יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיָה לוֹ אָרִיס בְּסוּרִיָּא וְשִׁילַּח לוֹ פֵּירוֹת וְאָמַר הֲרֵי אֵילּוּ מְעוּשָּׂרִין. אֲנִי אוֹמֵר מִן הַשּׁוּק לָקַח וְהוּא שֶׁיְּהֵא אוֹתוֹ הַמִּין מָצוּי בַשּׁוּק. לֹא סוֹף דָּבָר בְּשֶׁאֵין לוֹ מֵאוֹתוֹ הַמִּין לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ אֶלָּא אֲפִילוּ יֵשׁ לוֹ מֵאוֹתוֹ הַמִּין לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ מִכֵּיוָן שֶׁאוֹתוֹ הַמִּין מָצוּי בַשּׁוּק מוּתָּר.

If a Jew had a sharecropper in Syria who sent him fruits and said that they were tithed; I say that he bought them on the market, if that kind is found on the market. Not only if he does not grow that kind on his field, but even if he does grow that kind on his field; since that kind is found on the market it is permitted.

מַתְנִיתִין דְּרִבִּי יוֹסֵי דְּתַנִּי הַלּוֹקֵחַ סְתָם צָרִיךְ לְעַשֵּׂר. מַה נָן קַיָימִין. אִם בְּשֶׁאָמַר לוֹ צֵא וּלְקַח לִי שְׁלוּחוֹ הוּא. צֵא וּלְקַח לָךְ שֶׁלּוֹ הֵן. אֶלָּא כִּי נָן קַיָימִין בִּסְתָם רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר לֹא נִתְכַּוֵון הַמּוֹכֵר לְזַכּוֹת אֶלָּא לַלּוֹקֵחַ. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לֹא נִתְכַּוֵון הַמּוֹכֵר לְזַכּוֹת אֶלָּא לְבַעַל הַמָּעוֹת. לְפִיכָךְ אִם נָתַן אַחַת יְתֵירָה רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר שֶׁל לוֹקֵחַ. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר שֶׁל שְׁנֵיהֶן. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי. תַּמָּן הוּא אוֹמֵר לֹא נִתְכַּוֵון הַמּוֹכֵר לְזַכּוֹת אֶלָּא לְבַעַל הַמָּעוֹת וְכָא אַתְּ אָמַר הָכֵין. כַּאן עַל יְדֵי מָעוֹתָיו שֶׁל זֶה וְעַל יְדֵי רַגְלָיו שֶׁל זֶה שְׁנֵיהֶן חוֹלְקִין.

Our Mishnah follows Rebbi Yose, as we have stated: “He who buys anonymously has to tithe.” What are we talking about? If he said to him, go and buy for me, he is his agent; go and buy for yourself, they are his property. But in our case nothing was spelled out. Rebbi Jehudah says that the seller wants the person who buys to get the property rights, Rebbi Yose says that the seller wants the owner of the money to get the property rights. Therefore, if he added a piece, Rebbi Jehudah says, it belongs to the buyer, Rebbi Yose says, it belongs to both of them. The argument of Rebbi Yose seems to be inverted. There he says that the seller wants the owner of the money to get the property rights, and here you say so? Here the transaction is through the money of one and the feet of the other, therefore they split.

תַּנִּי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אִם הֶחֱלִיף אֶת הַמָּעָה צָרִיךְ לְעַשֵּׂר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי הָדָא אָמְרָה הַנּוֹתֵן מָעוֹת לַחֲבֵירוֹ לְהַחֲלִיפָן וְאָבְדוּ חַיָיב בְּאַחֵרָיוּתָן.

It was stated: “Rabban Simeon ben Gamliel says, if he exchanged the coin he has to tithe.” Rebbi Yose said, this means that if somebody gives coins to another person to exchange them, when they are lost the recipient is answerable for their alienation.

שְׁמוּאֵל אָמַר בִּמְחַלֵּיק בְּיָדָיו. אָמַר רִבִּי לָעְזָר וְהוּא שֶׁנָּטַל חֶלְקוֹ בְסוֹף. אָמַר רִבִּי יוֹנָה צוּרְכָה לְדֵן וְצוּרְכָה לְדֵן. חִילֵּק בְּיָדוֹ וְנָטַל חֶלְקוֹ בַתְּחִילָּה אֵינוֹ צָרִיךְ לְעַשֵּׂר אֶלָּא עַל שֶׁלּוֹ. לֹא חִילֵּק בְּיָדיוֹ וְנָטַל חֶלְקוֹ בַסּוֹף אֵינוֹ מְעַשֵּׂר אֶלָּא עַל שֶׁלּוֹ.

Samuel says, if he distributes it himself. Rebbi Eleazar said, only if he took his share last. Rebbi Jonah said, both statements are necessary. If he distributes it himself and took his share first he only has to tithe his share. If he did not distribute it but took his share last, he only has to tithe his share.

תַּנִּי אוֹמֵר הוּא אָדָם לְפוֹעֵל הֵילָךְ דֵּינַר זֶה אֲכוֹל בּוֹ. הֵילָךְ דֵּינַר זֶה שְׁתֵה בּוֹ וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ עַל שְׂכָרוֹ לֹא מִשּׁוּם שְׁבִיעִית וְלֹא מִשּׁוּם מַעְשְׂרוֹת וְלֹא מִשּׁוּם יַיִן נֶסֶךְ. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ צֵא וּלְקַח לָךְ כִּכָּר וַאֲנִי נוֹתֵן לָךְ דָּמִים. צֵא וּלְקַח לָךְ רְבִיעִית שֶׁל יַיִן וַאֲנִי נוֹתֵן לָךְ דָּמִים חוֹשְׁשִׁין עַל שְׂכָרוֹ מִשּׁוּם שְׁבִיעִית וּמִשּׁוּם מַעְשְׂרוֹת וּמִשּׁוּם יַיִן נֶסֶךְ. אָמַר רִבִּי זְעִירָא נַעֲשֶׂה הַחֶנְוָונִי שְׁלוּחוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת לְזַכּוֹת לַפּוֹעֵל. אָמַר רִבִּי הִילָא פּוֹעֵל זִכֶּה לְבַעַל הַבַּיִת מִשֶּׁל חֶנְוָונִי וְחוֹזֵר וְזוֹכֶה לְעַצְמוֹ. מַה נְפַק מִבֵּינֵיהוֹן. הָיָה הַחֶנְוָונִי חֵרֵשׁ עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי זְעִירָא לֹא חָשַׁשׁ שֶׁאֵין שְׁלִיחוּת לְחֵרֵשׁ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי הִילָא חוֹשֵׁשׁ.

It was stated: “One may say to his worker: Here you have a denar, use it for food, here you have a denar, use it for drink, and not be worried about either the Sabbatical year, tithes, or wine for libations. But if he told him, go and buy yourself a loaf and I shall give you the money, go and buy yourself a reviït of wine and I shall give you the money, he has to worry because of the Sabbatical year, tithes, and wine used for libations.” Rebbi Zeïra said, the grocer becomes the plenipotentiary of the employer to let the worker acquire. Rebbi Hila said, the worker acquired for the employer from the grocer and then acquires it himself. What is the difference between them? If the grocer was deaf-mute. According to Rebbi Zeïra, he does not have to worry because a deaf-mute cannot become a plenipotentiary; according to Rebbi Hila, he has to worry.

תַּנִּי לֹא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵירוֹ הֵילָךְ מָאתַיִם דֵּינַר וּשְׁקוֹל עַל יָדִי לָאוֹצָר אֶלָּא אוֹמֵר הוּא לוֹ פָּרְשֵׁנִי מִן הָאוֹצָר. וְכֵן לֹא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵירוֹ הֵילָךְ מָאתַיִם זוּז וּשְׁקוֹל עַל יָדִי לָאוֹמָנוּת אֶלָּא אוֹמֵר הוּא לוֹ פָּרְשֵׁינִי מִן הָאוֹמָנוּת.

It was stated: “A person should not say to his friend, here you have 200 zuz and pay for me to the treasury, but he says to him, free me from the treasury. Similarly, a person should not say to his friend, here you have 200 zuz and pay the leiturgia, but he says to him, free me from the leiturgia.”