Jerusalem Talmud Berakhot 2.2

משנה: וְאֵלּוּ הֵן בֵּין הַפְּרָקִים בֵּין בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה לִשְׁנִיָּיה. בֵּין שְׁנִיָּיה לִשְׁמַע. בֵּין שְׁמַע לִוְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ. בֵּין וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ לְוַיֹּאמֶר. בֵּין וַיֹּאמֶר לֶאֱמֶת וְיַצִּיב. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בֵּין וַיֹּאמֶר לֶאֱמֶת וְיַצִּיב לֹא יַפְסִיק.

MISHNAH: The following are “between the sections”: between the first benediction and the second, between the second and Shema‘, between Shema‘ and (Deut. 11:13) “it shall be when you will really listen”, between “it shall be when you will really listen” and (Num. 15:37) “the Eternal spoke”. Between “the Eternal spoke” and “true and outstanding”. Rebbi Yehudah said, between “the Eternal spoke” and “true and outstanding” one may not interrupt.

הלכה: אָמַר רִבִּי לֵוִי טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי יוּדָה אֲנִי יי אֱלֹהֵיכֶם. וּכְתִיב וַיי אֱלֹהִים אֱמֶת.

HALAKHAH: Rebbi Levi said, the reason of Rebbi Yehudah: (Num. 15:41) “I am the Eternal, your God”, and it is written (Jer. 10:10) “But the Eternal is the true God”.