משנה: שׁוֹאֵל אָדָם מֵחֲבֵירוֹ כַּדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שֶׁמֶן וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יֹאמַר לוֹ הַלְוֵינִי. וְכֵן אִשָּׁה לַחֲבֶירְתָּהּ כִּכָּרוֹת וְאִם אֵינוֹ מַאֲמִינוֹ מַנִּיחַ טַלִּיתוֹ אֶצְלוֹ וְעוֹשֶׂה עִמּוֹ חֶשְׁבּוֹן לְאַחַר הַשַּׁבָּת. וְכֵן עֶרֶב פְּסָחִים בִּירוּשָׁלֵם שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת מַנִּיחַ טַלִּיתוֹ אֶצְלוֹ וְאוֹכֵל אֶת פִּסְחוֹ וְעוֹשֶׂה עִמּוֹ חֶשְׁבּוֹן לְאַחַר יוֹם טוֹב:
MISHNAH: A person may ask from a neighbor wine jugs and oil jugs, only he may not say to him: lend me; and similarly a woman loaves from her neighbor. If that one does not trust him he may leave his toga with him and settle the account after the Sabbath. Similarly, on a Passover eve in Jerusalem which happens on a Sabbath he leaves his toga with him, eats his Passover sacrifice, and settles the account after the holiday.